תהליכי שינוי
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 261 ל-278
  • סיכום

    הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)

  • לינק

    המחקר תוכנן ועוצב במטרה לבחון את השפעתה של תכנית לימוד אינטרדיסציפלינארית שיושמה בעזרת מודל הוראה/למידה פיידוצנטרי על אוכלוסיית תלמידים המוגדרים כתת-הישגיים על פי הפרמטרים של משרד החינוך. במחקר השתתפו 46 תלמידים מכיתות י'- יא' בעיירת פיתוח במדינת ישראל. מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבחון האם מתחוללים שינויים במוטיבציה של התלמידים ללמידה, וכיצד אלה משפיעים על הישגי התלמידים. המאמר מתאר את תהליך היישום וההתנסות של צוות המורים והתלמידים שלקחו חלק במחקר, תוך שימת דגש על היתרונות בתהליך למידה/הוראה זה. המסקנות והתובנות הנגזרות ממערך מחקר זה יכולות להוות בסיס לקידום תהליכי ההוראה והלמידה בקרב אוכלוסיות תת-הישגיות. תכנית הלימודים האינטרדיסציפלינארית שנכתבה במיוחד עבור אוכלוסיית התלמידים של בית הספר התגלתה כמעניינת ומוצלחת לאוכלוסיית תלמידים זו. שילוב תכנים ונושאים מהתרבות הכללית יחד עם נושאים מתחומי העניין של הלומדים ( ענת רביב) .

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מתמקד בחקר התנסות רב-שנתית של מורות בכיתות ד'-ו' בגישה של למידה והוראה העושה שימוש במשימות עתירות מידע בסביבת למידה עתירת טכנולוגיה. המחקר נערך במסגרת פרוייקט המתמקד בשימוש במשימות עתירות מידע שנועד לשנות את סביבת הלמידה וההוראה כך שתתאים לחיים בעידן הבתר-מודרני ולמציאות היום-יומית של חיינו. משימות עתירות מידע הן משימות הקוראות לחיפוש מידע, מאתגרות חשיבה ויצירתיות, מעודדות שימוש בפרשנות אישית וצוותית. המטרות העיקריות של המחקר הנוכחי היו לחשוף ולתאר את השינויים שחלו בהשקפות החינוכיות, בהבניית הידע ובדרכי הפעולה של שש מורות שהתנסו במשך שלוש שנים בהפעלת גישה של למידה והוראה הממוקדת במשימות עתירות מידע בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה (רבקה דמני)

  • לינק

    קיימות ארבע קטגוריות של רפורמות: השכלה לכל: מהמאה ה-19 עד אמצע מאה ה-20, תכנון החינוך – רפורמות מבניות: שנות ה-50 וה-60, רפורמות להגברת האפקטיביות: שנות ה-80 וה-90, תחילתן של רפורמות ממוקדות למידה: שנות ה-2000. מאפייני רפורמות בלמידה – פרדיגמה חדשה: מעבר ל-problem based learning. מעבר מלמידה דיסציפלינארית ללמידת סוגיות בינתחומיות. זה לא במקום ללמידה דיסציפלינארית, אלא בנוסף. גישה זו החלה לחלחל לבתי"ס לרפואה ובבתי"ס לחינוך. למידה כזו מאופיינת בקבוצות קטנות ושיתופי פעולה אינטנסיביים. יש דגש על למידה מרובת פרספקטיבות הנותנת לגיטימיות לפרשנויות שונות, למחלוקות ולויכוחים. זה מתחיל מחלחל לחינוך העל-יסודי, יסודי, והופך את הלמידה למשמעותית. הרחבת משקל ההערכה הבית ספרית: הפחתה בלימודי החובה וגידול בלימודי הבחירה. הערכה על בסיס פורטפוליו – הערכת מגוון יכולות, מגוון מצבים ואינטליגנציות. יש שימוש בהערכה עצמית של התלמיד בהתבסס על טכנולוגיות חדשות. אפשרות לתקשורת עם הורים באמצעות הטכנולוגיה (ד"ר עמי וולנסקי)

  • לינק

    באתר זה ניתן למצוא היבטים תיאורטיים עיוניים של תיאורית הלמידה המְתַוֶוכֶת (Mediated Learning Experience, MLE) מנוסחת ע"י ויגוצקי (1978), פוירשטיין (1979) ואחרים. התיאוריה והשיטות המעשיות יסודן בתפיסה אופטימית בדבר יכולתו של הפרט להשתנות באופן משמעותי (הגישה האקטיבית – משנה). למידה מְתַוֶוכֶת עוסקת באינטראקציה בין אדם לסביבתו החברתית תרבותית. בעבודתו הקלינית והעיונית בודד פרופ' פוירשטיין 12 קריטריונים, שבאמצעותם ניתן להגדיר את האינטראקציה כאינטראקציה מְתַוֶוכֶת. פירוט קריטריונים אלו מופיע באתר.

  • סיכום

    סקירה מקיפה על דרכי הבניית הידע בחברות ובתאגידים. בסקירה מוצגים סוגים שונים של מאגרי ידע: מאגר התנסויות מועילות, מאגר שיתופי על לקוחות, מאגרי מודיעין תחרותי, הקריטיות של אספקת תכנים במערכת ניהול הידע, מאגרי מומחים, מאגרי דואר אלקטרוני, חשיבות הבניית הידע ועוד. (עמי סלנט)

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

  • מאמר מלא

    מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)

  • לינק

    המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

  • לינק

    המאמר של ד"ר רוברט ג'יימס אליוט מהרשות הלאומית למיומנויות בסקוטלנד הוא נייר עמדה מרתק המצדד ברפורמה קונצפטואלית בתחומי הערכה החינוכית . אליוט מבחין בין ההערכה מהדור הראשון ( Assessment 1.0 ) המבוססת על הערכה פורמאלית , מבוססת- כיתה ומבוקרת לבין הערכה מהדור השני ( Assessment 2.0 ) שהיא אותנטית, גמישה וטבעית לסביבת הלמידה ולתוצרי הלמידה המתוקשבים והאמיתיים של הלומד כיום. אין ספק כי ההערכה מהדור השני תושפע בסופו של דבר מתהליכי התקשוב הידועים כיום באינטרנט כ Web. 2 ולכן יש להיערך לכך כבר היום כי לא נוכל להתעלם מתהליכים חברתיים וקוגניטיביים האופייניים לבני נוער ולצעירים כיום ובעתיד. ההערכה המתוקשבת כיום סיגלה לעצמה בדיוק את המאפיינים של ההערכה המסורתית ומבחינה תפיסתית היא שייכת הלכה למעשה לדור של Assessment 1.0 . במילים אחרות , היא פורמאלית , חסרת גמישות , מנותקת מההוויה של הלומדים ומנותקת מדרכי הלמידה והמיומנויות שסיגלו לעצמם הלומדים כיום בעידן האינטרנט ( Robert Elliot ).

  • תקציר

    מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • לינק

    במאמר הזה משווה וירג'ינה ריצ'רדסון בין שתי גישות לשינוי אצל מורים. בעקבות ההשוואה היא בוחנת שני סוגי דגמים לפיתוח צוות: דגם ההכשרה (The training model) ודגמים רפלקטיביים ושיתופיים (The reflective and collaborative models) ובודקת כיצד מתייחס כל דגם לשינוי המורים. מאמרה נשען על ניסיונה האישי, על מחקרים שעשתה ועל ספרות מחקר רחבה. על פי ניסיונה של ריצ'רדסון, הדעה שהמורים אינם משתנים ושהם מתנגדים לשינוי כי הם נוטים לדבוק בהרגליהם והשינוי מעורר בהם אי נוחות, כמו שקורה לכל בני האדם, היא דעה מוטעית ביסודה; למעשה המורים משתנים כל הזמן. אמנם לעתים קרובות המורים מתנגדים לשינוי שאחרים יוזמים ומנהלים, אך הם משתנים כאשר השינוי נעשה ביזמתם ומתוך צורך פנימי שלהם. (Virginia Richardson)

  • מאמר מלא

    הדרך להקניית מיומנויות למידה וחשיבה המכונה "התנסות בלמידה מתווכת" מתבססת על תיאוריית כשור ההשתנות הקוגניטיבית המבנית, וההתנסות בלמידה מתווכת אותם פיתח פרופסור פוירשטין . תורת הלמידה המתווכת הינה בעלת חשיבות מרובה בהבהרת תורת כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ולה שני תפקידים עיקריים; האחד, תפקיד מסביר, היינו להסביר את האופי המיוחד של האדם כיצור משתנה, זהו הערך המסביר של התיאוריה. התפקיד השני הוא תפקיד יישומי-אפליקטיבי של התיאוריה, המגדירה את התנאים הדרושים לשם יצירת שינוי. הלמידה המתווכת מכינה את האדם לתפיסה תהליכית, בכך שהיא יוצרת באדם גמישות המאפשרת לו להינתק מכוח הכבידה המושך אותו לתוכן. המחברים מציינים במאמר את הצורך להדגיש בהוראה את תהליכי היוצרות המידע מהידע הגולמי, וכן את הדגשת התמונה הכללית המתקבלת מהנתונים והדרך ליצור אותה, על חשבון השינון, החזרה והדגשת היתר של הפרטים ( ראובן פוירשטיין , רפאל , ש. פוירשטין ואלכס קוזולין ) .

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • סיכום

    מטרת המאמר היא להתחקות אחר הסיבות לקשיים ביישום רפורמות בחינוך, כפי שהדבר עולה מהניסיון הבינלאומי בנושא זה. המחבר ממליץ, על יסוד ניתוח שיטתי, לקחת מהרפורמות שהוצעו או נוסו עד היום ושהושקעו בהן משאבים את מה שמתאים ליעדים של היום, ולבדוק מה אפשר לעצב מחדש כדי שיתאים למחר. על הרפורמה ל"הצטנע" ביעדיה ולא להתיימר לפתור את כל חוליי החברה. על הרפורמה בחינוך להתמקד בראש ובראשונה בממד הפדגוגי ולהשקיע בו את מרב המשאבים (חיים גזיאל).

  • לינק

    מטרת המחקר היא ללמוד מנקודות מבט שונות אלו שינויים חלו בתפיסת מורי-מורים למדעים ולספרות כלפי חשיבה בדיסציפלינה וכלפי דרכי הוראתה, להבין את הגורמים לשינויים אלה ואת התהליכים הקשורים בשינויים. (אילנה אלקד-להמן, חווה גרינספלד)

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין