תהליכי שינוי
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).

  • לינק

    המחקר משתמש במסגרת אנאליטית של התופעה של "נטילת סיכונים"(risk taking) בהקשר של הכנסת שינוי חינוכי-פדגוגי כדי להבין מדוע יוזמות של למידה מקצועית שמטרותיהן להכניס שינויים בהוראה נכשלות לעתים קרובות. הכנסת שינוי מפעילה תהליכים מורכבים ברמה האישית, הארגונית והמערכתית. מרכיבים המונעים שינוי אפקטיבי כוללים קשיים בסיסיים בשינוי אמונות, השפעות שליליות של עומס יתר ובעיות העולות מפגיעה ביחסי אמון בארגון. לטענת הכותבים תפיסה לפיה הכנסת השינוי והפעלתו מהווים סיכון ברמה גבוהה והסתייגות מנטילת סיכונים עלולות להוות מחסומים בפני הכנסת שינוי ( Le Fevre, D.M ).

  • לינק

    רוב מאמצי הרפורמות בארה"ב וגם בישראל מתנפצים על קרקע המציאות הפדגוגית של המורים בבתי הספר. במחקר חדש של אוניברסיטת אריזונה בארה"ב גובשה מתודולוגיה חדשה שנוער לגשר על פני הפער בין הכנסת חידושים פדגוגיים בבתי הספר ובין הדרישות המעשיות בהוראה בבתי הספר . במוקד של המתודולוגיה המוצעת חשיפה של המורים בבתי הספר למהלכים שיידרשו מהם בהטמעת השינוי תוך ניסיון להתאמה עצמית של המורים והסקה לוגית משלהם בהתאם לחשיבה שלהם ( Fred Janssen, Hanna Westbroek, Walter Doyle & Jan van Driel ).

  • לינק

    מה מקור ההתנגדות להכוונה חיצונית? מדוע אנחנו מעדיפים להחליט לבד, ולהבין לבד? את הסבר נחלק לשניים: הסבר ארוך , ומשל מטאפורי קצר. הצורך בהכוונה עצמית ובהבנה עצמית נובע בין השאר ממבנה המוח כרשת דרכים [3], וממערכת הגמול הפנימית של האדם ומנגנוניה [1]. במה דברים אמורים? לכל אדם יש את המפה המוחית הייחודית שלו שדומה לרשת דרכים רב ממדית, עם קישורים, התפצלויות, אוטוסטראדות, מכשולים, דרכים ללא מוצא, ומסלולים עוקפים. על המסלולים האלה נעים מסרים כימיים וחשמליים. הנקודה החשובה היא שלכל אדם יש את המסלולים המנטאליים האישים שלו, הזיכרונות והעדפות הפרטיים שלו שהתפתחו בעקבות נטייה מולדת וניסיון עבר [3]. בנוסף, לכל אדם יש את הקצב, או מהירות התנועה המוחית שלו, שעשוי להשתנות בתקופות שונות של חייו (טל עדיני, רוני עדיני ויעל עדיני).

  • לינק

    ד"ר אברהם פרנק , מומחה לחינוך ומנהל חדשני של ביה"ס תיכון בעבר, סבור שניתן לבצע שינוי, הוא מונה חמש דרכים שיכולות יחד להביא שינוי- גם בחינוך וגם בחברה כולה. טכנולוגיות שוות לכל נפש מאפשרות שיטות הוראה שמקפיצות תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה.

  • לינק

    החלטת שר החינוך על אודות ביטול מרבית בחינות הבגרות היא החלטה שנויה במחלוקת, אולם ביטול חלקי בלבד עלול לגרום נזק. עצם העובדה שרק בחלק מהמקצועות תיוותרנה בחינות הבגרות על כנן היא אמירה באשר לחשיבות המקצועות השונים, אשר תשפיע באופן מכריע על אווירת הלימודים ותקטין עוד יותר את המוטיבציה להשקיע בלימוד המקצועות ה"לא נחשבים". לפיכך החלטה לבטל כליל את בחינות הבגרות הייתה יכולה להיות אפקטיבית הרבה יותר, מכיוון שהייתה מאותתת באופן חד־משמעי למערכת החינוך על הצורך להחליף דיסקט. ואולם גם החלטה על צמצום חלקי של הבחינות מזמנת אתגר עצום לביצוע חריש עמוק במערכת החינוך ועשויה לשמש מנוף לשינוי מהותי בשיטות ההוראה ( ציפי ליבמן).

  • לינק

    כל רפורמה חינוכית חייבת להתמודד עם שאלת אופיו ומבנהו של בית הספר הרצוי. כדי להציע את החזון בדבר בית הספר הרצוי יש להצביע ראשית על המטרות והיעדים שבית ספר כזה ישאף להשיגם, ולאחר מכן על האסטרטגיות והתכונות הבית-ספריות המתחייבות ממטרות אלה. חשוב שבית הספר יציב מטרות בארבעה מישורים לפחות ( דוד גורדון) .

  • לינק

    המורה לאנגלית לארי פרלאזו, המלמד בבית ספר תיכון בארה"ב , בקליפורניה (Sacramento, CA.) מדווח בבלוג שלו על היערכות חדשנית בבית הספר שלו לקראת הפעלת קהילות למידה מתוקשבות עם מספר מצומצם של לומדים (Small Learning Communitie) . ההיערכות היא חלק מתכנית כוללת של ביה"ס לחזק ולהטמיע את הלמידה הרגשית-חברתית של התלמידים בביה"ס התיכון . המורים בביה"ס הם שותפים מלאים ופעילים למהלך זה שיפעל במקביל לכיתות הלימוד הסטנדרטיות ויאפשר תמיכה רגשית וגיבוש של התלמידים בקהילות מתוקשבות לומדות (Larry Ferlazzo).

  • לינק

    מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים. אם הכוונה לעבור ללמידת חקר היא רצויה – והיא לא רק רצויה, אלא קריטית – אזי עלינו לבחון את מעשינו, שבהם כנראה מצוי הכשל. בין ההוראה הפרונטלית הרווחת היום להוראת חקר ישנם הבדלים כה גדולים, עד שהם הופכים את שתי הפדגוגיות הללו לפרדיגמות קוטביות, לתמונות עולם חינוכיות שונות. יש לנו צורך בשינוי תרבותי, ושינוי תרבותי הוא עניין גדול מאוד ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .

  • תקציר

    חלק שני של מאמרו של פרופסור Larry Cuban , מגדולי המומחים בעולם לרפורמות בחינוך, המחבר נהג לחשוב שרפורמות מבניות (למשל, יצירת בתי ספר ללא דרגות כיתה; מבני מנהל חדשים של מחוזות ואתרי בית ספר; טכנולוגיות חדישות; בתי ספר תיכוניים קטנים עם שעות לימוד במסגרת של בלוקים, יועצים, וקהילות לומדות של תלמידים) יובילו להוראה טובה יותר בכיתות. ועכשיו המחבר חושב שרפורמות מבניות כאלה, לכל היותר, עשויות להוות צעדים ראשונים הכרחיים לשם שיפור ההוראה אך לעיתים רחוקות הן (והיו) מספיקות כדי לשנות פרקטיקות הוראה מסורתיות ( Larry Cuban ) .

  • לינק

    המחבר, פרופסור לארי קובן, נהג לחשוב שבתי ספר ציבוריים הם אמצעים לתיקון החברה. ועכשיו הוא חושב שבעוד שמורים ובתי ספר טובים עשויים לקדם שינוי אינטלקטואלי, התנהגותי, וחברתי חיובי בקרב ילדים ובני נוער אינדיבידואליים, בתי הספר הם (והיו) חסרי השפעה לגבי שינוי של אי-שוויון חברתי ( Larry Cuban ) .

  • לינק

    לדעת זיגמונט באומן, מגדולי הסוציולוגים של ימינו, החינוך חייב להפוך ל"טיל חכם" שמתוּכנת לחפש לעצמו מטרות משלו בהתאם לשינוי המהיר והמתמיד בסביבתו", להתאים את עצמו לחברה נזילה וגם לחנך נגדה. ריאיון. המושג המטפורי הידוע ביותר של באומן (כתיבתו עתירת מטפורות. אפשר אולי לדבר על "הפואטיקה הסוציולוגית של באומן") הוא "מודרניות נזילה". מה שמאפיין את המודרניות של ימינו, בהבדל מהמודרניות שקדמה לנו, היא התמוססות של מוסדות חברתיים וייחוס ערך להתמוססות הזאת ( יורם הרפז) . .

  • תקציר

    מטרת המחקר הינה ליבון המשמעויות החינוכיות של ההפרדה בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, כאשר במקביל למעבר המוסדי חל גם שינוי מלמידה חדשנית לא-פרונטאלית בבית הספר היסודי ללמידה מסורתית-פרונטאלית בחטיבת הביניים. שיטת המחקר: נבחנו תפיסת האקלים, החרדה, הדימוי עצמי וההישגים הלימודיים בקרב 424 תלמידים מכיתה ו' עד כיתה ח', שעברו מ-13 בתי ספר יסודיים המתאפיינים בשיטות למידה שונות ל-6 חטיבות ביניים המתאפיינות בשימוש בשיטות למידה מסורתיות ( הילית פינקלשטיין, יוסף קליין, חנה שחר) .

  • לינק

    מטרותיו של המחקר הנוכחי הן לשפוך אור על האמונות, השגרות והפרקטיקות בהם עושה שימוש מנהלת בית ספר במטרה להטמיע תרבות של אכפתיות. מטרות אלו גובשו על רקע ההכרה בחשיבות של יחסי אכפתיות בין מורה לתלמיד להגברת המוטיבציה והרצון של התלמידים להצליח וליצירת אקלים של למידה ( חנה קורלנד)

  • לינק

    מערכת החינוך היום, עסוקה בתוכנית לאומית לפיתוח מיומנויות המאה ה-21, רשימה זו אמורה להציע כיוון נוסף להתבוננות וטיפוח מיומנויות כאלה שיחפו על התערערות מיומנויות המאה ה-20 וינצלו את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות החדשות לטיפוח מיומנויות חדשות. מכאן מונה פרופסור חנן יניב אתגרים נוספים שעומדים בפנינו עם חדירת טכנולוגיות חדשות לאורח החיים שלנו ולסיום מציע מערכת לגיבוי היסודות שאותם נרצה לשמר ( חנן יניב) .

  • לינק

    בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).

  • לינק

    בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

  • לינק

    רגע אחרי שנכנס לתפקידו שר החינוך החדש הרב שי פירון נשאלו בכירים לשעבר במשרד החינוך מה לדעתם האתגרים העומדים בפניו וכיצד להתמודד איתם, וגם נתבקשו להציע כמה עצות לדרך החינוכית ( דינה גורדון) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין