תהליכי שינוי
מיון:
נמצאו 278 פריטים
פריטים מ- 81 ל-100
  • תקציר

    ג'ימס ספילן (James Spillane) ואיימי פרנץ קולדרן (Amy Franz Coldren) כתבו ספר הפונה אל מנהיגות בית ספרית מנקודת מבט פרגמטית ובעלת תובנה. רבות מההבחנות שלהם מראות שהם מעריכים את ההבדלים הדקים והמתחים שהם חלק מכל בית ספר. ברור שהם מבינים את הקצב והלחץ שהם הנורמה בעת הובלת בית ספר. בפשטות: הם יודעים כיצד בית ספר עובד (Hoerr, T).

  • לינק

    רבות דובר על המיומנויות החדשות שיש להקנות לתלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים, להלן מספר נקודות מתוך אתר The center of public education . תלמידים אשר יקבלו חינוך תיכוני טכנולוגי מתקדם, יהיו בעלי סיכוי רב להחזיק משפחה במעמד ובאורח חיים בינוני ומעלה.תלמידים אשר רכשו קשת רחבה של מיומנויות, חשיבה ביקורתית, פתירת בעיות, שיתוף פעולה ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים, יהיו מסוגלים להסתגל בקלות לשינויים ולהם היתרון בהשתלבות במקומות עבודה ובחיים.

  • לינק

    החזון שלנו הוא בשאיפה ליצור שינוי של ממש בחיי היום-יום של הלומד בבית הספר ואולי גם מחוצה לו – שכל ילד וכל אדם ישאפו ליצור משמעות ברגעים רבים בחייהם, כלומר יחוו חוויות למידה בעלות משמעות ככל שניתן.מאמר זה הוא פרי עבודתה של קבוצת משנה בצוות החשיבה “רוח האדם בחינוך", שבחרה לעסוק בשאלה של משמעות בחינוך, ובמהלך עבודתה התמקדה בנושא של חוויות למידה משמעותיות ( אורית פרנפס, משה ויינשטוק ) .

  • תקציר

    בית הספר הפך למרחב שבו הכול מאוימים: המורה מאוים מהצורך להספיק, הוא מאוים מהתלמידים ומההנהלה. התלמידים אף הם חשים מאוימים – מהמורה, מההישגיות ועוד. במקום של איום, קשה ואולי בלתי-אפשרי להיפתח ולתת לאמפתיה . האמפתיה עלולה להיתפס ככלי ולא כמטרה: למשל, כלי להישגים. סיכון אחר עלול להיות שימוש מניפולטיבי באמפתיה, כמעין מלכודת דבש. סוג אחר של סיכון הוא יחס אמפתי ללא מעשה המשנה את המציאות. אדם הקשוב לכאורה לזולתו, לצרכיו ולרגשותיו חשוב כשלעצמו , אך ללא נקיפת אצבע לשינוי המצב. "הדגשנו את המבט על מתן אמפתיה כגישה החותרת לרווחה רגשית ופיזית וגם כמחויבות לשיפור בפועל של תנאי רווחה אלו" ( רמי אלגרבלי, דינה כהן-אור, היילי רוזנבלום, יצחק שטרנברג ).

  • תקציר

    בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).

  • לינק

    התאוריות החדשניות, הפתוחות, ברוח השקפת העולם ההומניסטית, אינן תואמות במקרים רבים את סדר היום הלימודי הסגור והדכאני של הכיתה הקונבנציונלית. כיתה זו מונחה בידי מנגון תקשורתי חד-סִטרי, האוכף משמעת קפדנית, בחינות ו"צלצולים" ומאלץ את המורה לדבר “אל" תלמידיו ולא “עם" תלמידיו. גישה זו אינה מותירה כל סיכוי לאמץ את המהפכות מלאות ההשראה הללו. ניתוק התאוריה מן המעשה החזון המגולם במהפכה הרוחנית, ואשר אמור היה להגיע אל נקודת הקצה, אל התלמיד, התנפץ במקרים רבים לרסיסים על סף דלת הכיתה ( עמיקם מרבך).

  • לינק

    כדי לגבש אתוס או חזון חינוכי בר-יישום דרושה כאמור מידה רבה של אוטונומיה בית-ספרית ה"מחייבת" את המנהל ואת צוותו להוכיח במעשה את הייחוד החזוני שעיצבו. מרבית המרחב הזה נמנע מבתי הספר בישראל. עבודה עיונית חשובה ביצע הרפז (2009 ) בהגדרתו את “המודל השלישי" , שיאפשר חינוך חווייתי ומשמעותי לתלמידים ולמוריהם, אבל זו אינה “שימושית" במציאות הישראלית. החינוך המתואר כאן התאפיין בגישה ערכית מלאת שאר-רוח ובאוטונומיה מרבית לעוסקים במלאכה. אין ספק שאיננו יכולים או צריכים לחזור במדויק אל הדפוסים ההם . אבל אין גם ספק, שללא מידה יתרה של אוטונומיה לצוותי החינוך ( כולל ה"פוחת משעותיו של מקצוע זה ומוסיף על זה ) מחד גיסא, וללא האחריות שיחושו צוותי ההוראה על “מלאכת החינוך" מאידך גיסא – לא תתאפשר יצירת התנאים לתובנה, לפתיחות, לסקרנות אינטלקטואלית , לחקרנות ולעומק מחשבה, הלא הם מרכיביו של שאר-הרוח ( אברהם פרנק ) .

  • לינק

    למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .

  • לינק

    הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

  • לינק

    על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים ( Richtel, M) .

  • מאמר מלא

    ג'ון דיואי הוא האבא של מהפכת החינוך המודרני, שהעמידה את הילד במרכז. אך המהפכה של דיואי נתקעה באמצע הדרך; צריך לחלץ ולמצות אותה . התלמידים של ימינו אינם מכירים את השם ג'ון דיואי, אך כל אחד ואחת מהם – ביסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון – חייבים לו תודה. על מה? על שיעורי אמנות ושיעורי מחשבים; על הוראה מגוונת שכוללת עבודות חקר, שיחות, צפייה בסרטים; על טיול שנתי; על נוכחותם של יועצים ואבחונים לליקויי למידה; על כל הבחירות וההתאמות; על היחס האישי. כל האפשרויות הללו, הנראות לתלמידים (ומורים) מובנות מאליהן, הן תוצאה של מהפכה חינוכית שהגה והנהיג ג'ון דיואי ( אורית שוורץ-פרנקו ) .

  • לינק

    מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    המגמה כיום היא להתייחס למקצוע ההוראה כקריירה הבאה לידי ביטוי בלמידה והתפתחות מקצועית לאורך כל החיים. מכל מסגרת או מתכונת של התפתחות או אף רפורמה חדשה – המורה צובר ידע, משתנה, קשוב לשינויים ולמגמות ומתפתח בהתאם לנושא ולמיומנויות שהוא שואף לקחת קדימה במטרה להתקדם ולערוך שינוי בהרחבה או בהגדרת תפקידו. הסקירה הבאה עוסקת במודלים לפיתוח קריירה בהוראה. הסקירה סוקרת דגמים וכיווני פיתוח ומחקר במדינות העולם המתקדמות וגם בישראל ( דזירה פז , עמי סלנט).

  • לינק

    במאמר נסקרות התנגדויות לאמצעים ששינו את פני החברה האנושית ללא הכר, שכיום מתבטא בציד המכשפות המודרני: המחשב כמקור כל רע. נראַה שבעצם הצגת המחשב כאמצעי פוגעני ומזיק, שיש להתנער ממנו ולבלום את השימוש בו, ישנה אי הבנה מהותית, או התעלמות "מהתמונה הגדולה", וניתן אף לראות במסרים אלה, חוסר יושרה מוסרית, חברתית, מקצועית ואקדמית, לנוכח המאמץ הלא ראוי לאשש טיעונים לא הולמים לוגית ועובדתית לסוגיה, תוך הנפת אצבע מאשימה דוקא בשימוש במחשב לצרכי הוראה ולמידה ( אברום רותם) .

  • תקציר

    הכיתות מיושנות, הספרים מיותרים ורכישת המידע יקרה ומסורבלת. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהפדגוגיה של פעם – מה יש לחינוך האינטרנטי והטכנולוגי להציע לנו, והאם באמת נמצאה הדרך להכין תלמידים לעולם דינמי מבלי להרוס להם את היצירתיות? נראה שחלק משמעותי מהיכולת לטפח את הדמיון והיצירתיות מצוי בטכנולוגיה. האם בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש? סרטונים יחליפו הרצאות? בכתבה ניתן דגש מיוחד לתפיסות של סר קן רובינסון והשפעתם הפוטנציאלית על עתיד החינוך ( נטע אחיטוב) .

  • סיכום

    העיתון "קו לחינוך" מדווח בכתבה הרפורמות בעל יסודי; לא לילד הזה התפללנו על התפלגות בין מידת שביעות הרצון של המורים לבין אלו של המנהלים, המשתתפים ברפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. מסתבר שרוב המנהלים מביעים שביעות רצון מן הרפורמות ואילו ההיפך קורה אצל המורים, שרובם אינם שבעי רצון מן הרפורמות הללו. אחד היתרונות המוצגים על ידי המנהלים ברפורמות היא שבניגוד למצב הקודם, בו מורים "ברחו" הביתה מיד לאחר תום שעות העבודה, הרי שעכשיו הם נאלצים להישאר. המנהלים מציינים גם שהם שמחים על כך שיש להם עם מי לחלוק בעיות שונות במהלך יום הלימודים ולהסתייע בדעות נוספות לצורך ניהולו של בית הספר. אחת הבעיות המציקות למורים היא שעון הנוכחות.

  • לינק

    מחקרים מראים כי אחוז גדל והולך של האוכלוסייה בארץ אינו מקבל את הכלים או את התנאים להתמודדות בעולם מודרני. רמת ההישגים של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים נותרת ירודה ביותר. נחוצה תפיסה חדשה של מהות החינוך, המושתתת על הבנת העולם שאנו חיים בו היום. תפיסה זו צריכה להתבסס על כמה עקרונות מרכזיים, המשולבים ותלויים זה בזה ( ליאת בן דוד) .

  • לינק

    במאמר זה, מוצג מודל המספק מסגרת עבודה מקיפה לניתוח של רפורמות חינוכיות. הרפורמות בחינוך של החטיבה העליונה בתיכון שננקטו בשנות התשעים של המאה העשרים בהולנד מאומצות כמקרה מבחן כדי להעריך את התועלתיות של המודל. (Johan Luttenberg, Th?r?se Carpay, and Wiel Veugelers, 2012).

  • לינק

    המחקר החדש של פרופסור אוליב צ'פמן , אחת המומחיות המובילות בקנדה ובארה"ב לחינוך מתמטי, עוסק בעמדות ובמסוגלות הקוגניטיבית של מורים למתמטיקה בביה"ס כאשר הם ניצבים בפני יישום של תכנית לימודים חדשנית למתמטיקה בביה"ס. במשך שנים עקבה פרופסור צ'פמן אחר חשיבת המורים בבתי הספר נוכח יישום תכנית לימודים חדשה במתמטיקה וניתחה את צורות החשיבה והגישות שלהם נוכח השינוי אליו נדרשו. לגישות ולאמונות של המורים כלפי שינוי בתכנית הלימודים היו השפעות הרבה יותר משמעויות מאשר יוזמי השינוי לקחו בחשבון. לכן, חייבים גורמי הכשרת המורים באוניברסיטאות ובמכללות להיות מודעים להלכי הרוח ולגישות של המורים למתמטיקה וזאת על מנת להפנים ולהטמיע אצלם מסוגלות קוגניטיבית לשינויים אפשריים בתוכנית לימודים במתמטיקה עוד במהלך ההכשרה באקדמיה או במכללות ( Chapman, Olive).

  • לינק

    בארגון המורים מתגאים בקצב הצטרפות בתי הספר התיכוניים לרפורמת עוז לתמורה שהושקה בדיוק לפני שנה – אבל לא כל המורים מרוצים. בשיחה עם "כלכליסט" מחלקים מומחי הוראה בכירים ציונים למהפכה, ומביעים את חששם מהפעלת שעון הנוכחות ומרעיון הבונוסים למצטיינים שעוד לא גובש כהלכה . המומחים השונים כלל לא בטוחים שבעקבות מטרותיה של עוז לתמורה אפשר לזכותה אותה בשם רפורמה. "נכון יותר לכנותה הסכם שכר", סבור ד"ר מיכאל. "רפורמה היא מושג שמתיימר לחולל שינויים משמעותיים במדדים הפדגוגיים. עוז לתמורה לא מגיעה לזה. מבחינת התלמיד היחיד, השינוי הוא לא דרמטי ( חן פונדק).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין