מיומנויות למידה במאה ה-21

בסרטון future learning מתאר סוגטה מירטה, מיומנויות למידה שהיו נהוגות לפני כ-200 שנים; רכיבה על סוסים ויריה באקדחים. כיום מיומנויות אלה נהוגות בעיקר לענפי ספורט. כיום כאשר אנו רואים את השינויים המהירים בטכנולוגיה, בעיתונות ובחברה, יש צורך לבחון מחדש את המיומנויות הנדרשות מתלמידים במאה ה-21.


רבות דובר על המיומנויות החדשות שיש להקנות לתלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים, להלן מספר נקודות מתוך אתר Thecenter of public education:

• תלמידים אשר יקבלו חינוך תיכוני טכנולוגי מתקדם, יהיו בעלי סיכוי רב להחזיק משפחה במעמד ובאורח חיים בינוני ומעלה.

• הצורך בידע מיומנויות מסורתיות כגון: מתמטיקה, לשון ומדעים לא יוחלפו במיומנויות חדשות ותלמידים אשר יתעמקו במיומנויות אלה יהיו בעלי יתרון מובהק מעמיתיהם אשר לא למדו.

• על מנת להבטיח הצלחה בעבודה ובחיים הפרטיים, התלמידים חייבים ללמוד ליישם את הנושאים שלמדו וזאת על מנת להתמודד עם אתגרים אמיתיים ולא רק "לשחזר" את המידע שלמדו בבחינות.

• תלמידים אשר רכשו קשת רחבה של מיומנויות, חשיבה ביקורתית, פתירת בעיות, שיתוף פעולה ויצירת מוצרים ותהליכים חדשים, יהיו מסוגלים להסתגל בקלות לשינויים ולהם היתרון בהשתלבות במקומות עבודה ובחיים.

• כישורים נרכשים ניתן ללמוד בהקשר אקדמי, חלק מיכולות החשיבה ופתרון בעיות קריטיות תלוי רבות בעומק הידע האקדמי.

בנוסף, האתר ממפה את הכוחות מרכזיים הדורשים מיומנויות גבוהות:

אוטומציה- מאחר שמחשבים טובים בעבודה בעיבוד וזיהוי תבניות פשוטות, הם משמשים יותר ויותר כתחליף לעבודת אדם בעבודה "שגרתית". לכן עבודות הכרוכות בזיהוי תבניות יוחלפו על ידי המחשב. במקביל, קיים ביקוש הולך וגובר לכישורים שמחשבים אינם יכולים לחקות, כגון היכולת לפתור בעיות בלתי צפויות והיכולת לעסוק ב" תקשורת מורכבת " עם בני אדם אחרים, כל זאת בצירוף כישורים בסיסיים במתמטיקה, קריאה וכתיבה.

גלובליזציה. התקדמות טכנולוגית ותקשורת דיגיטאלית מאפשרת לחברות להתחלק בעבודה ולשלוח את המשימות שיש לעשות לכל מקום בהם ניתן לקבל עבודה טובה במחיר זול. במקביל, שינויים פוליטיים וכלכליים במקומות כמו רוסיה, מזרח אירופה, סין והודו "משחררים" הרבה יותר עובדים שפוטנציאלית יכולים לבצע עבודות מסוג זה. כתוצאה מכך, אמריקאים רבים (לדוגמא) מתחרים על מקומות עבודה עם מספר עצום של זרים בשוק העבודה הגלובלי, כתוצאה מזה, קיים צורך בשיתוף פעולה עם עובדים במדינות רבות. עד כה ההשפעה של הגלובליזציה דמתה לזה של האוטומציה, צמצום ביקוש לעובדים פחות מיומנים. עם זאת, מספר כלכלנים מעריכים כי התחרות על מקום העבודה מול עובדים מוכשרים ברחבי העולם יאלץ את המועמדים להציע רמות גבוהות של יצירתיות וחדשנות בנוסף לכישורים מסורתיים ורמה אינטלקטואלית גבוהה.

שינוי ארגוני- בזכות טכנולוגיה וכוחות תחרותיים, חברות עוברות שינוי ארגוני על מנת לתכנן סדרי עבודה חדשים, מבנה היררכי חדש עם רמת פיקוח פחותה ועלייה באחריות האישית על העבודה שנעשית. סגנון העבודה נעשה שיתופי יותר עם צוותי עבודה בניהול עצמי ואחריות להתמודדות עם פרויקטים גדולים. צוותי העבודה הם גלובליים המתקשרים רבות באופן אלקטרוני. הפרויקטים משתנים ועל העובדים להסתגל לאתגרים ודרישות חדשות.

סיכון ואחריות- על האנשים לשאת בנטל גדול יותר של סיכון והאחריות אישית ולרווחתם.

שלושה תחומים מצטלבים ממחישים את המגמה והם ביטחון תעסוקתי, בריאות, ותכנון פיננסי:

ביטחון תעסוקתי- עד לפני מספר עשורים, רוב החברות העריכו ותגמלו בהתאם לנאמנות העובד, אך עם הסתמכות הולכת וגוברת על הון אנושי מצב זה השתנה. הרוב המכריע של החברות הגדולות עכשיו מעריכות ומתגמלות ביצועי עובדים, בעוד שרק מיעוט קטן מתגמלות לפי ערכי נאמנות.

תכנון פיננסי- על העובדים כיום לתכנן את כספי הפנסיה על בסיס תוחלת חיים ומשכורת וזאת על מנת להבטיח כיצד יוכלו לפרוש לגמלאות בנוחות.

בריאות- אנשים מתבקשים להבין מידע מורכב הקשור לבריאות ולקבל יותר החלטות לגבי הטיפול הרפואי שלהם; באותו הזמן, הם נושאים על כתפיהם נתח גדול יותר של עלויות רפואיות. על התלמידים להיות מסוגלים להשתמש במה שהם לומדים בבית הספר כדי להבין מידע קריטי הנוגע לבריאות ולתכנון פיננסי, על מנת לקבל החלטות המבטיחות רווחה בעתיד.

כתוצאה מהכוחות האלה, ישנם שלושה סוגי למידה ההופכים לחשובים, אם לא הכרחיים עבור תלמידים על מנת להצליח בעבודה ובחיים:

ידע אקדמי. האמונה שהתלמידים לא יצטרכו עוד ללמוד את התכנים האקדמיים באופן מסורתי בתכנית הלימודים בבית הספר היא כוזבת. תלמידים יזדקקו לידע מתמטי וכישורי שפה כדי להצליח בעבודה ובחיים. תשתית אקדמית חזקה היא חיונית להצלחה בחינוך ובהכשרה, נושא שלעצמו הכרחי לכל מי שרוצה להרוויח שכר מכובד.

יישום בעולם "אמתי" או "אוריינות יישומיים". תלמידים יצטרכו לא רק ידע, אלא גם "אוריינות", היכולת ליישם את הלמידה שלהם כדי לעמוד באתגרים של העולם האמיתי. תחום זה חל על כל הנושאים: אנגלית, מתמטיקה, מדעים לימודיים חברתיים.

הרחבת מיומנויות. על התלמידים לפתח סט מיומנויות רחב, המהווה יתרון בעבודה ובחיים.

• ביכולת לפתור בעיות חדשות ולחשוב באופן ביקורתי;
• כישורים בינאישיים חזקים נדרשים לתקשורת ושיתוף פעולה;
• יצירתיות וגמישות אינטלקטואלית;
• יכולת ללמוד דברים חדשים בעת צורך.

האתר 21th century education, פרסם רשימת תכונות קריטיות של החינוך במאה ה- 21:

• חינוך משולב ובינתחומי (Integrated and Interdisciplinary).

• הקמת כיתות גלובליות וגישה לגלובליזציה.

• לימוד רלוונטי, קפדני הקשור לעולם האמיתי.

• פיתוח יכולת הסתגלות ליצירת שינוי מתמיד אישי וחברתי, הכרה שלמידה היא לכל חיים.

• ביסוס הלימוד על פרויקטים מונעי מחקר

• התלמיד במרכז – המורה כמדריך ומכוון

• שימוש מעמיק בטכנולוגיות ובמולטימדיה.

ראו גם :

תכנית הלימודית הבית ספרית עדיין מטפחת העברת ידע על חשבון פיתוח מיומנויות של תלמידים 

מיומנויות עתידיות אשר להן יידרשו עובדים בעתיד

"הבנת הנקרא, חיפוש מידע ואוריינות מידע הן שלוש המיומנויות החשובות ביותר לילדי העתיד"

כל המאמרים בפורטל מס"ע על מיומנויות בחינוך


    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    ההנחה שלימודים אקדמיים חשובה לא נכונה בעליל. גם האקדמיה תצטרך לעשות שינוי . יותר ויותר חברות מחפשות אנשים שיודעים להסתגל וללמוד עצמאית ואין ממש בתואר אקדמי. ניתן לראות כיום את השינוי בעין בסגירת הפקולטות למדעי הרוח. תגמול עובד לפי הערך ולא לפי ההשכלה שלו.

    פורסמה ב 16/02/2022 ע״י דורון שוסטר
    מה דעתך?
yyya