פרופ' סלומון לא אומר שהמחשב לא תורם ללמידה. פרופ' סלומון אומר שהמחשב תורם ללמידה בתנאים מסויימים. מטרת רשימה זו , שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב, המלמד כיום בקנדה, היא להציע מסגרת להגדרת התנאים ובחינה של התרומה הפוטנציאלית של המחשב לסביבה החינוכית הקולטת. "המחשב יכול לסייע לעבודת צוות בין תלמידים, לעבודת חקר, לאיסוף מידע וליישומו – לכל הדברים שמרכיבים פדגוגיה מודרנית, בניגוד לפדגוגיה הקדם-מודרנית הנהוגה כיום במערכת החינוך." אומר פרופ' סלומון. על ההבדל הזה בין 'פדגוגיה קדם-מודרנית' ל'פדגוגיה מודרנית' מנסה חנן יניב , מהראשונים שפעלו בישראל בתחומי המחשבים בחינוך, לשים את הדגש.

הראיון של פרופסור גבי סלומון לעיתון "הארץ" ובו הכריז על כך שהמחשב לא תורם ללמידה גרמה להרהורים של רבים מאנשי החינוך אך גם לערעור הנחת היסוד של פרופסור גבי סלומון . התמיהה מהכרזה של פרופסור גבי סלומון מסתמכת על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים,

אסתי דורון מסכמת בקצרה את תהליכי ההטמעה של כתיבה באמצעות בלוגים בביה"ס אחד (חטיבת ביניים) אותו היא מדריכה ומעריכה. "כל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב" במניין הבלוגים שנפתחו בעקבות ההדרכה ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

אחת ממערכות התקשוב החינוכיות המוצלחות בארץ היא מערכת "אורייאנית" שפותחה ע"י אלישע בביוף וצוותו במחוז הדרום של משרד החינוך. במקום לדבר גבוה גבוה על תקשוב החינוך, המערכת שפיתח אלישע בביוף שמה לה למטרה לתת כלים מתוקשבים מעשיים למורים בשטח. במשך השנים שבהם פועלת מערכת "אורייאנית" היא אכן הגשימה את מטרותיה וסייעה רבות למורים בשטח לשלב את האינטרנט בהוראה. מערכת "אוריינית" לא שוקטת על שמריה , לפני שנתיים פיתחה מערכת מתוקשבת ליצירת בלוגים בחינוך ממנה נהנים מורים רבים בשטח. ולאחרונה עברה שדרוג טכנולוגי ופדגוגי חשוב. למחולל האתרים "פנדה" נוספה יחידה חדשה בשם "הטבעת דפים" (הכניסה ליחידה החדשה דרך תפריט הפנדה). מטרת היחידה החדשה – הטבעת פרטי מידע מיישומי ה"אורייאנית" השונים ומאתרים אחרים, בדפי ה"פנדה".

כתבה מעניינת בבלוג תכנית מש"י גני תקווה, העוסקת בטכנולוגיה ואופיים של הלומדים. בין הכנסים שנערכו לאחרונה, מעניין במיוחד להעמיק בכנס ICCE (International Conference on Computers in Education) שנערך בדצמבר 2009 בהונג קונג. במהלך חמשת ימי הכנס, הוצגו עשרות מחקרים ודיונים אחרונים בתחום המחשבים בחינוך, שרבים מהם עסקו בלמידה מקיפה, ובהשלכותיה על תבניות הוראה ולמידה. בעוד שמנקודת מבטם של המורים, מקיימים המכשירים הניידים מספר הנעות חיוביות לצורך הוראה (ניידות, גיוון, חדשנות, העדפות משתמשים, קלות השימוש, למידה עצמאית/לא פורמאלית, ופיתוח כישורים), הרי שעיקר הצלחתם בקרב התלמידים כוללות מוטיבציה ללמידה, העמקת הלמידה, מעורבות מוגברת בשיעור (לרבות של תלמידים בעלי קשיי קשב), יכולת להפגין כישורים ויכולת הערכה עצמית. ( קרדיט : תודה לורדה גיל)

עיקרי התפיסה החדשנית ליישום התקשוב בהוראה ובלמידה, בעיקר במכללות ובאוניברסיטאות, כפי שגיבש פרופסור קרטיס בונק , מגדולי המומחים בעולם לתקשוב חינוכי. המודל שגיבש פרופסור בונק נקרא R2D2 והוא כולל את הנדבכים הבאים שאותם צריך לשלב בלמידה : קריאה (פענוח משמעויות בטקסטים או במדיות דיגיטאליות) , יצירת רפלקציה , גיבושה והעברתה לאמצעי תקשוב באינטרנט כגון בלוגים, הצגה/תצוגה של המסרים והמשמעויות בתמונות או בתרשימים או בקטעי וידאו , הפקה של המידע המעובד כמוצר מידע מתוקשב אם זה בוויקי או פרויקט מתוקשב אחר פרי יצירת והפקת הלומד. פרופסור בונק מעיד במאמרו כי יישם בהצלחה גישה פדגוגית זו (R2D2 ) בקורסים אותם הוא מעביר ברחבי העולם בהם נוכח לדעת כי גישה זו תורמת רבות להעמקת הידע ומעורבות הלומדים.

מורים בביה"ס היסודי המעוניינים ליצור באינטרנט יחידת לימוד מתוקשבת מרחיבת דעת ועניין סביב יצירה ספרותית מוזמנים לראות את דגם הפעילות המתוקשבת סביב השיר : "צורות של לב" /שלומית כהן אסיף. ביחידת הלימוד המתוקשבת ניתן לראות כיצד מעשירים את עולם הדימויים של התלמידים ומפעילים אותם גם ביצירה. הפעילות המתוקשבת המעשירה ומסקרנת כוללת מעגל של ההקשרים/הסתעפויות סביב השיר: העשרה לשונית, כתיבה יוצרת, גלריית עבודות ( הילד טווה את עולם המושגים האסוציאטיבי שלו בציור או בכתיבה) ,הרחבת דעת ( הרחבת אופקים והעמקת הידע) , אודות המשוררת וכתיבה בפורום .

משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות וכיווני ההיערכות הנדרשים. התכנית הלאומית לתקשוב חינוכי בארה"ב מתגבשת מחדש בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב הנוכחי אובמה לשר החינוך בארה"ב. התכנית הכוללת והרב-שנתית עצמה לא תהיה מנותקת מצרכי השדה וראיית האקדמיה. בין אוגוסט- לספטמבר 2009 אפשר משרד החינוך הפדראלי לכל גורם לשלוח המלצות והצעות ייחודיות באתר אינטרנט יעודי שהוקם לצורך כך. מאות הצעות וניירות עבודה מעניינים וחדשניים הועלו לאתר האינטרנט ומתוכם ינסה צוות התכנית לגבש רעיונות וכיווני היערכות . בתוכנית יהיו 4 נדבכים עיקריים , גישה ונגישות לאמצעי תקשוב בבתי הספר, הערכה , תמיכה מתוקשבת, שיפור היחס בין עלות לתפוקה . עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית ב2010 היא תחייב את כל המדינות , מחוזות החינוך ובתי הספר ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

אסתי דורון מדווחת על יוזמה חינוכית משמעותית בביה"ס המצוייד במחשבים ניידים. שוב הוכחה ללמידה אחרת. פריצת גבולות הכיתה, שקיפות העשייה. פדגוגיה חדשה, עכשווית, עם כלים המדרבנים את התלמיד לעשייה. "עם מחשבים בחשיבה משותפת עם המורה לספרות, החלטנו ללכת על ניסיון שבו תלמידי כיתה אחת בשכבה יכתבו בלוגים כיומני קריאה, במקום לכתוב יומני קריאה מודפסים, שרק המורה מקבלת וקוראת. הבלוגים כיומני הקריאה יתפרסמו על דפי הרשת, ויוכלו להוות מקור לשיתוף בין תלמידי הכיתה, כך שתלמידים יוכלו לקרוא את יומני הקריאה של חבריהם ואף להגיב אליהם" …

חברת הסטארט-אפ הישראלית "עת הדעת" מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. החברה, שמקפידה לשמור את פעילותה בחשאי, מפתחת מערכת ללימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. בעתיד, מקווים בחברה, גם שיעורי הבית יבוצעו באמצעות המערכת. המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת. התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.

במוקד המחקר של ד"ר אולז'ן גולדשטיין מצוי הקורס "תקשוב בחינוך" במכללת קיי , הקיים יותר מ15 שנה, שנה ב' של סטודנטים במכללת קיי המתמחים בחינוך מיוחד. מטרת המחקר : לבחון את התהליך שסטודנטים להוראה עוברים במהלך הכשרתם להוראה מתוקשבת. כיצד השתנו במהלך הקורס עמדות הסטודנטים לגבי ההתנסות בהוראה משלבת תקשוב? הסיבות לקשיי הסטודנטים , מהו המפתח להצלחה? רק בעקבות התנסות ושימוש בבלוג לימודי בקורס הבינו הסטודנטים את הפוטנציאל של כלים פתוחים להוראה מתוקשבת. שאלת המחקר: מה מידת המסוגלות של הסטודנטים להוראה בשילוב תקשוב בסוף הקורס ? שני שליש מהסטודנטים – כן , שליש- לא . מסקנות : חשוב לשתף פעולה בין מדריך פדגוגי ומורה למחשבים , חשוב לפתח מחוון הערכה של התנסות , בחירת ביה"ס שמצויד היטב במחשבים , המשך התנסות בהוראה בשילוב תקשוב בשנה ג' .

המצגת מתארת את ממצאי המחקר המלווה של פרויקט שילוב בלוגי למידה של סטודנטים במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. מטרת המחקר: א. לבחון כיצד שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמי תומך בתהליך הלמידה של הסטודנט, מאפשר לו למידה משמעותית והבנה טובה יותר של תכני הלימוד. ב. לבחון, באיזה מידה, מהווה הבלוג אמצעי להערכת תהליך הלמידה, ומשמש כרטיס ביקור מקצועי לצורך ההתפתחות המקצועית של הלומדים. ממצאים מראיונות ושאלונים של הסטודנטים שניהלו בלוג למידה מלמדים כי עמדות הסטודנטים חיוביות ביותר. הבלוגים מהווים מבחינתם במה לביטוי אישי והגברת המוטיבציה. תהליך הכתיבה נתפס על ידם כתהליך התפתחותי מקדם. מסקנות שלב א' של המחקר: הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי-ביקורתי. להערכת החוקרות, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. ( יפה בן עמי, גילה קורץ ).

המחקר שהוצג בכנס מיט"ל 2009 הוא חלק ממחקר מקיף תלת-שנתי שבודק את שילוב טכנולוגיות המידע במכללות לחינוך בהיבטים הבאים: מדיניות ותהליכי הטמעה, שילוב התקשוב בהוראה בקרב המרצים, הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת, חדשנות פדגוגית, השלכות על תרבות המכללות. המחקר נערך בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת. במחקר השתתפו 10 חוקרות מ-5 מכללות לחינוך. שאלות המחקר : באיזה מידה ובאילו דרכים משלבים מורים המורים את הטכנולוגיה בהוראה? מהם קשרי הגומלין בין אוריינות להוראה מתוקשבת לבין נתוני רקע של סגל הוראה, מערך תמיכה פדגוגית, טכנית ומינהלית במכללות, קשיי המרצים? רוב המרצים משלבים בהוראה משימות מתוקשבות בסיסיות (חיפוש באינטרנט, עבודות מוקלדות, תקשורת בדוא"ל), אך מעטים (כ10%) משלבים משימות מתקדמות (ויקי, בלוג ועוד, חקר). רבע מהמרצים משלבים משימות הממוקדות בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת. מיומנויות: רוב המרצים משתמשים במידה רבה בכלים בסיסיים (דוא"ל, מעבד תמלילים, אינטרנט) ומעטים משתמשים בכלים מתקדמים (ויקי, בלוג, מפגשים סינכרוניים).

בפוסט הקודם הציג ד"ר גיל עמית את רעיון החדשנות המשבשת של קריסטנסון. את שוק החינוך כשוק שלא מאפשר לטכנולוגיות משבשות להתפתח בגלל היותו שוק שכולל את כל האוכלוסיה ומכאן את הקושי של התקשוב כטכנולוגיה משבשת להיכנס לתחום החינוך.העובדה שקשה לתקשוב במחוזות החינוך ידועה לכולנו. דעות שונות רווחות על הסיבה לכך. כמו כל שינוי הוא קשה, יש בעיה עם המורים, מדיניות לקויה של משרד החינוך, מחסור בכסף. בפוסט זה טוען ד"ר גיל עמית כי תיאורית הטכנולוגיה המשבשת נותנת הסבר טוב להיסטוריה של תקשוב החינוך להתרחשויות בצמתי העשייה שבהם הייתי מעורב. הבנה זו עשויה לתרום בהמשך לקידום התקשוב החינוך בצורה משמעותית בהרבה ממה שאנו חווים כיום.

ד"ר גיל עמית , אחד המומחים לטכנולוגיה חינוכית בישראל , כתב מאמרון מעניין על חידושים בחינוך ושיבושם . המחשב והרשת הם חידוש משבש למערכת החינוך, הם אמורים לטרוף את המערכת בצורה מסוימת, למשל לשנות את תפקיד המורה או לייתר חלק ממנו. ככזה יכולתו להצליח מותנית בפניה לאוכלוסיה שאיננה לקוחות המערכת הקיימת. הניסיון לשלב את הטכנולוגיה במערכת הקיימת נכשל כי היא לא נותנת עדיין מענה ראוי ללקוחות (תלמידים) הקיימים. זוהי בקצרה התיזה הבסיסית של הספר Disrupting Class ובהמשכו ניתוח מה נעשה ומה ניתן לעשות. מדוע קשה לשלב תקשוב בבתי הספר?