בין בתי הספר הפעילים בשילוב הבלוגים בתרבות הארגונית בביה"ס ובלמידה מתוקשבת בולט לטובה ביה"ס יהל"ם ברמת גן . בית הספר הינו מוביל תקשוב המטפח מיומנויות אורייניות בסביבות מתוקשבות. לאחר בדיקת כלים מתוקשבים, נבחר הבלוג כבמה לכתיבה לתלמידים ומורים. אחד מיתרונויות הוא קלות ההטמעה והשימוש. לפני כשנה, פתח בית הספר את הבלוג הראשון שלו . בלוג המורים הינו סגור למורים בלבד ומשמש ככלי ארגוני. נבנה בכלי גוגל ואפשר ארגון וניהול ידע על ידי שיתוף המורים בנעשה בכיתות, תיעוד הודעות שוטפות למורים, פרסום פעילויות ושיעורים, אתרים חינוכיים, מאמרים וכד'. בהמשך נפתחו בלוגים נוספים עפ"י דרישת המורים בשטח במטרה לשפר תהליכי כתיבה. לאחר הדרכה קצרה למורות, הן היו עצמאיות בשטח.

ג'ין הארט , המומחית הבריטית לתקשוב בחינוך פרסמה את ממצאי הסקר השנתי שהיא עורכת מדי שנה בנושא כלים פתחים ושימושם בחינוך ובהוראה. הרשימה של הכלים הנבחרים לשנת 2010 מבוססת על דירוג של שנתנו 225 אנשי חינוך ברחבי העולם . עפ"י הדירוג של שנת 2010 , הטוויטר , יישום הרשת החברתית ממשיך לצעוד במקום הראשון בחינוך בעיקר בשימוש של מורים , ואנשי האקדמיה בחינוך ובהדרכה. היישום של ניהול קבצים שיתופי ה GOOGLE-DOCS טיפס למקום השלישי ברשימה , כנראה בעקבות השיפורים המהותיים של היישום בשנה האחרונה. שני יישומים נוספים שטיפסו ברשימה הם הMoodleׁ, מערכת הקוד הפתוח ללמידה מתוקשבת (מקום 9 ) והסקייפ (מקום 8) . אין ספק כי השימוש המתרחב ברחבי העולם בשני היישומים האחרונים העלה את הדירוג שלהם. לעומת זאת, שימושי הWiki ממשיכים להיות מדורגים במקום נמוך ברשימה ( 17 ו-18 ) , עובדה המעידה על חוסר התלהבות של המורים מהשימוש בוויקי , באותה מידה ניכרת גם ירידה בשימוש במנועי חיפוש ( גוגל) בבתי הספר והם תופסים עתה את המקום ה11 ברשימה.

רונית נחמיה, המידענית ומנהלת הידע בראשון לציון מדווחת בבלוג שלה על הרחבת היוזמה העירונית של פיתוח מאגרי מידע למורים והתקנתם בבתי ספר בראשון לציון. עיריית ראשון לציון בחרה למנף את תחום התקשוב ע"י הכנסת 4 מחשבים ו-4 ברקו לכל כיתות אם ב- 38 בתי הספר בעיר. בתחילת השנה הקרובה כל כיתות ג'-ו' בעיר ראשון לציון (וכדי לסבר את האוזן- בין 8-12 מחשבים בכל בית ספר) יקבלו אף הם מחשבים ומצגת ברקו, מכאן שהפרויקט בראשון לציון מתרחב.

המאמר הנוכחי שהוצג בכינוס הבינלאומי החשוב Networked Learning Conference 2010 בדנמרק מנסה לגשר בין פערי הדרישות השונות של למידה מתוקשבת מסוג Web-2.0 ובין גישת הלמידה מאותגרת הבעיות (PBL ). נקודת המוצא של כותבי המאמר היא שלמידה מאותגרת בעיות מתאימה ביסודה למאפייני הלמידה המתוקשבת מסוג Web-2.0 ולכן הם מציעים מודל קונספטואלי המגשר בין מוקדי השליטה המשתנים של סביבת הלמידה המתוקשבת. המודל הקונספטואלי המעניין מורכב מארבע ממדים : תהליך הלמידה,המוטיבציה של הלומדים, תשתיות הלמידה ומשאבי הלמידה/תכני הלמידה. המודל הקונספטואלי המוצע יש בו כדי להקל על שילוב למידה מאותגרת בעיות בקורסים מתוקשבים מסוג Web-2.0.

מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

מטרת המאגר הוא איגום משאבים של כל בתי הספר בעיר ראשון לציון של חומרים המתאימים למורה מקוון, לדוגמה: סרטונים, אנימציות, מערכי שיעור ועוד שנוצרו כולם למורה בכיתה בה יש מחשב וברקו בעמדת מורה בלבד. כל החומרים מסודרים לפי תחומי דעת של בתי הספר היסודיים ותתי תחומים, כלומר כל תחום דעת מופה על פי תכנית הלימודים לתתי תחומים כדי להקל על ההתמצאות והחיפוש. רונית נחמיה , המידענית של הפרויקט כותבת : "התחלנו בבניית מאגר בקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה היושב על ההילרן, אך לצערנו בשל קשיי תפקוד הוחלט להעבירו לסביבה ידידותית יותר- למודל". " "לפני כחודש העלנו את המאגר לאוויר, ובימים אלו אנו חוגגים בו 150 פריטים." כל הפריטים מקוטלגים על פי שדות ברורים ומוגדרים ומותאמים לתכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים."

אריאלה לונברג מדווחת במאמרון מעניין על התנסויות במערכת החינוך בישראל לשילוב רשתות חברתיות בבתי ספר. הרשת הכיתתית שימשה לשיתוף בכתיבת עבודות בנושאים שונים הקשורים לדו-קיום, במסגרת לימוד ערבית בכיתה ח'. הרשת הבית ספרית, שימשה כאמצעי תקשורת בין תלמידים לבין עצמם (בבית ספר בו התלמידים מתגוררים ביישובים שונים) בדרכים מגוונות שכללו גם וידאו וקול. רשת יישובית אחת אשר נועדה לתלמידי כיתות ה' בחוף הכרמל (הסביבה כמשאב למידה) הייתה חלק מלימודי סביבה באזור והשנייה "קרית ביאליק בשביל המתמטיקה" (שבה היו שותפים תלמידי כיתות ד' בקרית ביאליק) שימשה ללימוד אינטגרטיבי של מתמטיקה ומולדת (היישוב שלי) בדרך יצירתית ושיתופית. כמו כן , היא מדווחת על המעבר לשימוש ברשתות Elgg, דור מתקדם של רשתות חברתיות מתוקשבות שיש להן פוטנציאל גם כפלטפורמת למידה מתוקשבת.

היה צפוי שבעקבות הצלחת הרשתות החברתיות בעולם , יפותחו גם בחינוך פלטפורמות מתוקשבות חדשניות שידגישו את עניין האינטראקציה החברתית , ואכן לאחרונה נתבשרנו על פלטפורמה מתוקשבת חדשה בארה"ב בשם Curatr. מדובר בפלטפורמה מתוקשבת ללמידה מקוונת המדגישה את עניין האינטראקציה החברתית והיצירה של התלמידים. הרעיון הוא שלמידה מקוונת אינה רק צריכת מידע אלא גם יצירת תכנים במובן שהתלמיד עצמו יהיה פעיל (כאוצר) בהבניית המידע תוך כדי אינטראקציה חברתית. מבחינה פדגוגית זו תפיסה נכונה ומרעננת כי מערכות ניהול הלמידה הקיימות כגון MOODLE ואחרות לא נועדו במקור ליצירה ולהבניית הידע של התלמיד אלא בעיקר לניהול התוכן של המרצה/מורה.

ההפעלה שנכתבה ע"י מוריה כהן ליאון באפריל 2010 משקפת את הדרישה לפיתוח יכולות חשיבה מסדר גבוה אצל תלמידים. יש בה אלמנטים של הבניית מידע והפקת מידע הנדרשת מתלמידים תוך טיפוח יצירתיות של התלמידים ( פיתוח משחק הפעלה) , זו משימה לתלמידי כיתות ו' –ה' ובוודאי אינה קלה , אך יש בה כדי לאתגר את התלמידים. התלמידים נדרשים להעלות את התוצרים שלהם לפורום המקוון בכיתה וגם לשלוח את התוצר לבלוג הכיתתי.

צרפת אינה נחשבת כאחת המדינות המובילות באירופה מבחינת ההשקעה בתקשוב בחינוך. אך תכנית התקשוב שלה שכוונה לליבת ההוראה של המורים, הצליחה מאד. תכנית התקשוב החינוכית לאומית – “Espace Num?rique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004. היעד המרכזי של תוכנית התקשוב הצרפתית היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב. לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב. כמו כן, הניחה התכנית יסוד להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS). הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום, פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך. בשלבים הראשונים ליישום התוכנית נערכו סקרים שונים שהצביעו על כך שהיקף השימוש בבתי הספר בערוצי המידע הדיגיטאליים הייעודיים היה נמוך. החומרים הדיגיטאליים, (שפותחו במיוחד לצורך כך), שימשו רק באופן חלקי וההכנסה של דרכי הוראה חדשניות הייתה שולית. הצרפתים לא ויתרו. נערכו השתלמויות למורים, הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים. כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי. ואכן, נתונים שהגיעו לאחרונה מצרפת מצביעים על כך כי 76% מהמורים הצרפתיים עושים שימוש פדגוגי חדשני במערכות התקשוב שהוקמו עבורם.

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה " "Literacy with ICT Across the Curriculum- שימוש של התלמידים ב ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. מטרה זו מפורטת לשלושה יעדים:יעד קוגניטיבי לפתח אצל התלמיד חשיבה ביקורתית;יעד אפקטיבי לחנך להתנהגות אתית ולאחריות;יעד אינסטרומנטאלי להקנות מיומנויות ICT.התוכנית פותחה בשנים 2004 – 2005, ויישומה החל בשנת 2006.

תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במדינת מישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס ילמד במהלך לימודיו קורס אחד המבוסס על למידה מרחוק. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמייחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות של למידה מתוקשבת, כחלק מההכנה של התלמידים לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסות בלמידה מרחוק, שעובר כל תלמיד בבית הספר, צריכה להיעשות בהנחיית מורה מביה"ס או בהנחיית מנחה חיצוני. ההתנסות המתוקשבת מקנה לתלמיד נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…). מתוך הכרה פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי: הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג הכיתתי שלה.

יישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים. הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת. בשנת 2002, לאחר שהשלימו הגרמנים את חיבור כל 44 אלף בתי הספר במדינה לאינטרנט, הם עברו לשלב ג'. בשלב זה יושמו בבתי הספר תוכניות קוריקולריות שעיקרן פיתוח אוריינות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט.