ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).

כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

בית הספר היסודי הניסויי "עין הים" בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות משחקות. התלמידים לומדים דרך פעילות משחקית בכל מקום – בכיתות, במסדרונות, בחצר, בחורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, בחוף הים ובתל שקמונה. בית הספר כולו מתנהל ברוח משחקית, ויש בו מרחבים ירוקים ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך כדי מתן פרשנות משחקית לתכניות הלימודים. המשחקיוּת היא העיקרון המנחה של התרבות הארגונית, ובית הספר מגדיר את עצמו "ארגון מְשַחֵק". כללי המודל חלים בכל תהליך בארגון ושותפים לו כל רכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה משחקית; מליאות חדר מורים הן מליאות משחקות. ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי ).

ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

אתר הדרכה "הנחיות פדגוגיות" למורים/מרצים לפיתוח פעילויות מקוונות ב Moodle . בשנתיים האחרונות מתברר יותר י ויותר כי Moodle היא מערכת חכמה לניהול למידה בקוד פתוח , מערכת שהולכת ונעשית מותאמת לבתי ספר ולמכללות ולמגוון מוסדות חינוך בישראל.באתר הנחיות פדגוגיות המיועדות לצוותי מרצים, ,מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות מבוססות למידה עצמית ו/או שיתופית. האתר פותח ע"י מומחית התקשוב החינוכי , ד"ר אורית צייכנר.

פרופ' סלומון לא אומר שהמחשב לא תורם ללמידה. פרופ' סלומון אומר שהמחשב תורם ללמידה בתנאים מסויימים. מטרת רשימה זו , שנכתבה ע"י פרופסור חנן יניב, המלמד כיום בקנדה, היא להציע מסגרת להגדרת התנאים ובחינה של התרומה הפוטנציאלית של המחשב לסביבה החינוכית הקולטת. "המחשב יכול לסייע לעבודת צוות בין תלמידים, לעבודת חקר, לאיסוף מידע וליישומו – לכל הדברים שמרכיבים פדגוגיה מודרנית, בניגוד לפדגוגיה הקדם-מודרנית הנהוגה כיום במערכת החינוך." אומר פרופ' סלומון. על ההבדל הזה בין 'פדגוגיה קדם-מודרנית' ל'פדגוגיה מודרנית' מנסה חנן יניב , מהראשונים שפעלו בישראל בתחומי המחשבים בחינוך, לשים את הדגש.

ד"ר גיל עמית כתב מאמרון מעניין על הטכנולוגיה כאמצעי ללמידה עצמית. קריסטנסן מכנה את השיבוש "טכנולוגיה ממוקדת תלמיד". השיבוש לטענתו טמון ביכולתו של המחשב לספק הוראה המותאמת לתלמיד בניגוד להוראה אחידה או הוראה מבוססת מורה שבה כל התלמידים מקבלים את אותו טיפול. בית הספר הוירטואלי של פלורידה משמש דוגמה מובהקת לקו של קריסטנסן/ עם זאת, ד"ר גיל עמית טוען כי ממצאי העבר מעלים ספקות על התיזה של קריסטנסן. קריסטנסן אינו מתייחס בספרו לניסיונות העבר.

עיקרי התפיסה החדשנית ליישום התקשוב בהוראה ובלמידה, בעיקר במכללות ובאוניברסיטאות, כפי שגיבש פרופסור קרטיס בונק , מגדולי המומחים בעולם לתקשוב חינוכי. המודל שגיבש פרופסור בונק נקרא R2D2 והוא כולל את הנדבכים הבאים שאותם צריך לשלב בלמידה : קריאה (פענוח משמעויות בטקסטים או במדיות דיגיטאליות) , יצירת רפלקציה , גיבושה והעברתה לאמצעי תקשוב באינטרנט כגון בלוגים, הצגה/תצוגה של המסרים והמשמעויות בתמונות או בתרשימים או בקטעי וידאו , הפקה של המידע המעובד כמוצר מידע מתוקשב אם זה בוויקי או פרויקט מתוקשב אחר פרי יצירת והפקת הלומד. פרופסור בונק מעיד במאמרו כי יישם בהצלחה גישה פדגוגית זו (R2D2 ) בקורסים אותם הוא מעביר ברחבי העולם בהם נוכח לדעת כי גישה זו תורמת רבות להעמקת הידע ומעורבות הלומדים.

חברת הסטארט-אפ הישראלית "עת הדעת" מפתחת מערכת למידה מתוקשבת שמטרתה לשנות את שיטת הלימוד בכיתות. החברה, שמקפידה לשמור את פעילותה בחשאי, מפתחת מערכת ללימוד בכיתות. בכיתות שבהן מותקנת המערכת יושבים כל התלמידים ליד מחשבים ניידים, המחוברים למחשב של המורה. לימוד החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות המערכת, אך גם למורה חלק חשוב בשיעור: הוא מדבר עם התלמידים, מנהל אתם דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. בעתיד, מקווים בחברה, גם שיעורי הבית יבוצעו באמצעות המערכת. המערכת הטכנולוגית של עת הדעת פועלת כיום באופן ניסיוני בכמה בתי ספר יסודיים בישראל ובארה"ב, ובקרוב יתחילו בתי ספר נוספים להשתמש במערכת. התרומה הייחודית של עת הדעת – הוא פיתוח תכניות לימודים דיגיטליות הוליסטיות. במערכת החינוך לא חסרות תכניות לימודים דיגיטליות, אך הן חלקיות ומחייבות את המורים בהרבה מאוד עבודה. בעת הדעת מפתחים תכניות לימודים שלמות היוצרות רצף הוראתי. המורים המשתתפים בתכנית מקבלים סדרה של מערכי שיעור מוכנים.

ישראל היא סגנית אלופת העולם בהקמת בתי ספר דמוקרטיים. 24? מוסדות כאלה פועלים אצלנו, ובאפריל הקרוב יתקיים כאן הכנס הבינלאומי בתחום. במכון הדמוקרטי בראשות יעקב הכט מודים שאינם מצליחים לעמוד בעומס הפניות לפתיחת בתי ספר. יתרונות: הכיתות בבתי הספר הדמוקרטיים הן קטנות ורב גילאיות, מתוך מחשבה שאין באמת קפיצות קוגניטיביות משמעותיות אצל ילדים בגילאים סמוכים. נימוקים נוספים הם שגם מבוגרים לא היו רוצים לחיות בעולם שתוחם פעילויות רק לבני 36 או 41 ושהעירוב הגילאי מפחית אלימות. לאחר ביקור בבית הספר הדמוקרטי "קהילה" בתל-אביב, קל להתרשם שצייתנות היא לא הערך המרכזי במוסד. בעוד שבבית ספר רגיל ישררו דממה במהלך השיעורים ורעש בהפסקות, הדמוקרטי מתאפיין בתכונה בלתי פוסקת. יש תנועה של תלמידים במסדרונות, אווירה משוחררת ותקשורת חברית עם החונכים ועם המנהל.חסרונות: לדעת אריה קיזל : "בתי הספר הדמוקרטיים הוקמו לרוב על ידי הורים איכותיים, שלא היו מרוצים ממערכת החינוך ורצו לבנות לילדיהם בית ספר חדש שיציע מורים אינטליגנטים. יש לי הערכה עצומה למי שמשקיע אלפי שעות כדי לבנות בית ספר לילד שלו, אבל התוצאה היא שמשפחות חזקות עוזבות את בתי הספר הממלכתיים ובכך מערערות אותם. אם ההורים החזקים, אלה שחינוך הילדים בראש סדר העדיפויות שלהם, היו משביתים את הלימודים עד להשבחת בתי הספר, היה זה מהלך מוערך ואחראי. אבל הם דואגים רק לילדים שלהם ומפקירים את החלשים לנפשם".

מקום לגדול, בית ספר חדש שהקימו הורים שילדיהם התחנכו עד כה חינוך ביתי, הוא מסגרת חינוכית מסקרנת. הוא שוכן במבנה בכפר הירוק שאינו גדול מדירת מגורים ממוצעת, ולו חצר. לפי שעה לומדים בו קצת פחות מ-20 ילדים בני חמש עד שבע מאזור המרכז, שהוריהם סבורים כי אין לשלוח ילד לבית ספר בכל מחיר. מקום לגדול הוא מעין דור שלישי בחינוך הפרטי, תוצר של שוק הרעיונות הקיימים כיום בחינוך. העקרונות שעל פיו נבנה נלקחו מפה ומשם לפי ראות עיניהם של מקימיו: כמו בבית ספר פתוח, הילדים יכולים לבחור אילו מקצועות ללמוד ואם להיכנס לכיתה, אך כמו בדמוקרטי, יש פיקוח על בחירותיהם ולימודיהם. שלא כצפוי, מעורבות ההורים אינה גדולה כמו בבתי ספר אחרים שהקימו הורים. אשר לעתיד בית הספר, מתקיים עכשיו תהליך לקראת הכרה של משרד החינוך בו.