סקירת ביקורת השוואתית שכתב ד"ר אריה קיזל על ספרי האזרחות הבאים: ערכים ואזרחים: אזרחות בלמידה פעילה לחטיבת הביניים (מהדורת ניסוי). עורך: נפתלי רוטנברג הוצאת מכון ון ליר; משטר ופוליטיקה בישראל: יסודות האזרחות, מאת אברהם דיסקין, הוצאת מגי; אזרחות במדינת ישראל, מאת דוד שחר, הוצאת כנרת.

ספר זה, יכול להיות משאב עבור מורים בהווה ובעתיד ,בכיתות יסוד על ידי מתן רקע של ידע מדעי להוראת המדעים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים. זה לא אמור להיות "כיצד לבצע" ולא נותן הצעות לפעילויות או המלצות על הוראת המדע, אלא, בלום מנסה להתמודד עם הקושי שתואר קודם לכן, כי אנשי חינוך רבים ,בבית הספר היסודי הגיעו למקצוע עם מוגבלות ניסיון רקע וידע הקשור לנושאים מדעיים שהם צפויים ללמד. ככזה, הספר כבר מאורגן סביב ארבעה נושאים תחומיים: מדעי החיים, מדעי אקולוגיה, מדעי הטבע, ומדעי כדור הארץ. בכל נושא, מוצגים הסטנדרטים הספציפיים מתוך National Science Education Content Standards (NSES) בצורה ברורה מראש, ומידע בתוך הקטע מאורגן על ידי רעיונות מרכזיים ( Jeffrey W. Bloom ).

המקרה המתואר מתייחס לניסיון לשלב ספר לימוד דיגיטלי בהוראת היסטוריה לבגרות בכיתה י בשנת תשע"א. ההחלטה לעבור לספר דיגיטלי נבעה מתפיסת התלמידים, כילידים הדיגיטליים, שיאמצו את המדיום החדש ואף יעדיפו אותו על פני המדיום המסורתי. גם העלות הנמוכה נתפסה כתמריץ. בפועל הסתבר שהקשיים היו רבים וההתנגדות העצימה. הנחת קלות השימוש בספר דיגיטלי של "דור הנט" התבדתה ( רות אש- ארגייל).

שוק הספרים הדיגיטליים העולמי, מצוי כיום בתהליכי שינוי דרמטיים שמערערים על העקרונות המוכרים עד כה בעולם הדפוס. שינויים רחבים אלו כוללים מודלים כלכליים חדשים של מכירת תוכן ושירותים נלווים, גיוון ערוצי פיתוח והפצה, עיצוב מחדש של חווית הקריאה, ריבוי ערוצי המדיה להצגת תוכן שהיה עד כה טקסטואלי, ומגוון פלטפורמות וכלים טכנולוגיים לקריאה. מגמה זו מתחילה להתרחב בשנה הקרובה גם לתחום החינוך – יותר סטודנטים יעדיפו לקבל את ספרי הלימוד שלהם בפורמט דיגיטלי שמותאם לחוויית הקריאה שמציעים מכשירים אלו. ההנחה שהמכשירים ייצרו חווית למידה מהנה יותר ולפיכך יהיו הדרך המועדפת ללמידה. בנוסף יכולים הקוראים הדיגיטליים לאחסן כמות גדולה של ספרים (את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו!) – הם קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם) וכוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. לפי תחזית מכון המחקר XPLANA המכירות של ספרי לימוד דיגיטאליים עתידות לגדול מ 1.5% כיום ליותר מ 44% בתוך 6 שנים (צילי רז-ליברמן ).

במסגרת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 החליט משרד החינוך להנהיג תוך חמש שנים שימוש בספרי לימוד דיגיטאליים כחלופה לספרי הלימוד הרגילים. בתחילת השנה אף פורסם חוזר מנכ"ל בנושא זה. החוזר קובע כי החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ג לא יאשר המשרד ספר לימוד שלא יכלול לפחות "גרסה מקוונת בסיסית". לגופים המוציאים לאור ספרי לימוד ניתנת הבחירה לפתח את ספרי לימוד הדיגיטאליים באחת משלוש גרסאות אפשריות : גרסה בסיסית, הנקראת גם רמה א'. ברמה זו ספר הלימוד הדיגיטאלי זהה בתוכנו לספר המודפס, בתוספת קישורים לאתרי אינטרנט רלבנטיים. בנוסף יאפשר הספר הדיגיטאלי לתלמיד פעולות כמו סימון קטעים, עריכת חיפוש וכתיבת הערות בצמידות לטקסט.

התפתחות חדשנית בארה"ב תאפשר לסטודנטים ולתלמידים לשכור ספרי לימוד עבור קורא הספרים האלקטרוני שלהם מסוג קינדל 3.השירות החדש של אמזון מאפשר לתלמידים או סטודנטים לשכור את הספרים שלהם לזמן לו הם זקוקים להם. אין צורך להשקיע בספר יקר מאוד אם הסטודנט זקוק לספר רק למספר חודשים. הספרים יהיו זמינים לסטודנטים מכל מכשיר שמריץ את תוכנת קינדל. ההערות של הסטודנטים יהיו זמינים עבורם בענן. והיו זמינים עבורם לפעם הבאה שבו לשכור את אותו הספר. כרגע לא כל ספרי הלימוד נמצאים בארכיון של אמזון, אך היא בדרך לשם. חברת אמזון מעודדת עתה מפתחי תוכנה בארה"ב לפתח יישומים ייעודיים לחומרי למידה וספרי למידה עבור מערכות קינדל 3 .

לאחרונה יצאו לאור שלושה ספרי לימוד חדשים בגיאוגרפיה המיועדים לתלמידי החטיבה העליונה. הספרים נכתבו בהתאם לתכנית הלימודים החדשה ב"גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה". ללומדים גיאוגרפיה במתכונת מורחבת מוצעים על-פי תכנית זו, שלושה תחומי התמחות: כדור הארץ והסביבה, הפיתוח והתכנון המרחבי והאדם במרחב החברתי-תרבותי, מתוכם ייבחר תחום אחד. לימוד תחומי ההתמחות מאפשר ללומדים להרחיב, לבסס ולהעמיק את הידע בנושא הנבחר וכן את השפה והמיומנויות הגיאוגרפיות. תחומי התמחות אלה מזמנים ללומדים מפגש עם נושאים שהם בחזית הלימוד הגיאוגרפי והמחקר היישומי. שלושת ספרי הלימוד החדשים הינם חדשניים מכמה בחינות: מורים ומדריכים ליוו את הפיתוח שלהם תוך תהליך של ניסוי והפקת לקחים בזמן אמת; בספרים משולבות דילמות ערכיות ומטלות מגוונות התורמות לפיתוח חשיבה מסדר גבוה ; כמו כן הספרים יצאו לאור בגרסה מודפסת ובגרסה דיגיטאלית – המשלבת הפניות ישירות למקורות מידע נוספים (סרטים, מצגות, מאמרים ועוד), וכן קישור למערכת חדשנית לניהול למידה. "ספרי הלימוד החדשים שנכתבו על ידי האגף לתכניות לימודים בשיתוף עם צוות הגיאוגרפיה של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, הינם פרי של עבודה ארוכת שנים שהשתתפו בה אנשי אקדמיה בתחום הגיאוגרפיה והסביבה, אנשי מנהל ממשרדי ממשלה שונים (משרד החינוך, משרד החוץ, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות), מומחים בתחום פיתוח ועיצוב של תוכניות לימודים, וכן מדריכים, מורים ותלמידים. ( דליה פניג) .

במהלך השנים, המו"לים ניסו מגוון של אסטרטגיות כדי למכור ספרי לימוד דיגיטליים, אבל בהצלחה מוגבלת. רוב הסטודנטים ממשיכים לקנות ספרים בדפוס למרות חוסר הנוחות שבסחיבתם בתיק גב. שני מו"לים גדולים בארה"ב מנסים טקטיקה חדשה. Pearson ו- McGraw-Hill משקיעים בחברת Inkling, חברה שיוצרת ספרי לימוד אינטראקטיביים שמשלבים אודיו, וידאו וחידונים אינטראקטיביים וזמינים לשימוש ב-iPad. הספרים האינטראקטיביים של Inkling מתואמים ל-iPad, ואינם רק העתק מקוון של התוכן הזמין בדפוס. לדוגמא, ספר על מוסיקה ב- Inklingכולל צלילים מקונצ'רטו של מוצרט יחד עם הסברים הנגללים על המסך כאשר המוסיקה מתנגנת. בעבר, המו"לים מכרו ספרי לימוד דיגיטליים שהיו העתקים של הטקסט בדפוס, אך בהצלחה מעורבת. הספרים ב- Inklingמנצלים את יתרון האינטראקטיביות של ה-iPad, שיכול לעודד יותר מכירות מאשר ספרים שפשוט יוצרים מחדש את העיצוב של הספר בדפוס.

למרות הוויכוחים לגבי התכנים שיש ללמד בשיעורי האזרחות, והלחצים שהיו בתקופות שונות להגביר את החינוך הפטריוטי, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות במשך שנים רבות גישה דמוקרטית ליברלית. זוהי המסקנה המרכזית ממחקר חדש, שהוצג בשבוע שעבר בכנס בנושא "חינוך ופוליטיקה", שהתקיים במכללה האקדמית בית ברל. המחקר נערך על ידי ד"ר סיגל בן-רפאל גלנטי, ראש החוג למדעי החברה ואזרחות במכללת בית ברל, וד"ר אלון לבקוביץ', מרצה בחוג. לדברי החוקרים, במהלך השנים שעברו מאז קום המדינה, מייצגים ספרי הלימוד באזרחות יותר ויותר את הרוח של מגילת העצמאות. לעובדה זו יש חשיבות מיוחדת, משום שהמדינה מציגה את עצמה במערכת החינוך, באמצעות ספרי האזרחות, בפני אזרחי העתיד שלה.

ד"ר אריה קיזל כותב בבלוג המרתק שלו על מחקר חדש בתחום ספרי לימוד בהיסטוריה בערבית בישראל. ד"ר חנה שמש (רש) כתבה עבודה מאירת עיניים תחת הכותרת עיצוב הזיכרון בספרי לימוד בהיסטוריה לבתי הספר הערביים במדינת ישראל 1948 – 2008 (בהדרכת פרופ' אלי פודה וד"ר דן פורת, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2009). לדבריה, כתיבת ספרי הלימוד בערבית התפתחה לאור הגישות החדשות להוראת היסטוריה במגזר היהודי גם בתחום עיצוב הספרים וגם בתוכנם: מספרי לימוד מודפסים בכתב אחיד ורציף לעימוד מאיר עיניים וחלוקה ברורה לפרקים ופרקי משנה. מכתיבה פשטנית כרונולוגית לכתיבה אקדמית מעוררת ויכוח ושאלות. מעיסוק בהיסטוריה פוליטית יהודית וציונית להרחבה בנושאי היסטוריה כללית ותולדות הערבים והאסלאם. בתחום ההיסטוריה, קובעת החוקרת, ניתן לומר שפרקים בקורות עם ישראל שולבו בספרי הלימוד בערבית ואילו פרקים מקבילים בתולדות העמים הערבים וההיסטוריה של פלסטין הערבית חסרו או שנכתבו על פי נקודת המבט היהודית-ציונית.