בקורת על הספר: The Really Useful Elementary Science Book

The Really Useful Elementary Science Book

Reviewed by Jeffrey J. Rozelle & Mary Bearkland — April 06, 2012
Title: The Really Useful Elementary Science Book
Author(s): Jeffrey W. Bloom
Publisher: Routledge, New York
ISBN: 0415958199, Pages: 224, Year: 2010

סקירת הביקורת התפרסמה בכתב העת Teachers College Record, April 06, 2012

המאמר שוכתב מאנגלית וסוכם לעברית ע"ע ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת

היסטורית, מדע כמקצוע זכה לתשומת לב מועטה בבתי ספר יסודיים, במיוחד בהשוואה לנושא האוריינות או מתמטיקה Schoeneberger & Russell, 1986; Tilgner, 1990; Victor, 1962). ( בארצות הברית עם כניסת רפורמות עכשויות כמו like No Child Left Behind, מקצוע המדעים בבית הספר היסודי קיבל מכה נוספת, כי מבחני הסטנדרטים  שנכנסו לרפורמה כללו בתחילה רק אוריינות ומתמטיקה. בתי הספר והמורים, בתגובה, אינם מקדישים די זמן לנושאים כמו מחקרים מדעיים וחברתיים , אלא רק בנושאים שיקבעו את מידת ההצלחה שלהם בבחינות (Griffith & Scharmann, 2008; Marx & Harris, 2006).

גם כשמקצוע המדע נכנס מאוחר יותר, כחלק מתוכנית לבדיקת ההישגים בכיתות נבחרות, קיימת עדות שהמדע צבר תשומת לב מועטה . בנוסף לגורמים אלו, נמצא כי ידע תוכן במדע, של המורים בבתי הספר היסודיים באופן כללי חלש (Davis, Petish, & Smithey, 2006), , וזה גורם נוסף שתורם למעמד הנמוך של המדע בכיתות היסוד הצעירות.

ההתמודדות עם ידע תוכן , לאור העובדה שהמורים היסודיים צריכים להיות מוכנים לכל המקצועות , ומסוגלים ללמד את כל נושאי לימוד, ובשל החשיבות של אוריינות ומתמטיקה בכיתות הנמוכות, הכנת בתחומים אלה היא, בדרך כלל, יותר מושלמת מאשר במדע. גם ההיכרות עם המבואות של כל נושא מדעי (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ) היא בדרך כלל הרבה מעבר לדרישות בתוכנית הלימודים, לתואר ראשון, של הכשרת מורים למדעים בבתי הספר יסודיים. בסופו של דבר, המורים היסודיים ייתכן שיתבקשו ללמד על סלעים ומינרלים, מחזור המים, מארג מזון, כוחות ותנועה, מצבי צבירה, ומערכות סולריות, ללא הכנת תוכן הנדרש לעשות זאת. לאתגר הזה נכנס Jeffrey W. Bloom בספרו The Really Useful Elementary Science Book, המבקש לשמש משאב תוכן ללימודי מדע עבור פרחי הוראה ומורים בבתי הספר היסודיים.

ספר זה, יכול להיות משאב עבור מורים בהווה ובעתיד ,בכיתות יסוד על ידי מתן רקע של ידע מדעי להוראת המדעים בבית הספר היסודי וחטיבת הביניים. זה לא אמור להיות "כיצד לבצע" ולא נותן הצעות לפעילויות או המלצות על הוראת המדע, אלא, בלום מנסה להתמודד עם הקושי שתואר קודם לכן, כי אנשי חינוך רבים ,בבית הספר היסודי הגיעו למקצוע עם מוגבלות ניסיון רקע וידע הקשור לנושאים מדעיים שהם צפויים ללמד. ככזה, הספר כבר מאורגן סביב ארבעה נושאים תחומיים: מדעי החיים, מדעי אקולוגיה, מדעי הטבע, ומדעי כדור הארץ. בכל נושא, מוצגים הסטנדרטים הספציפיים מתוך National Science Education Content Standards (NSES) בצורה ברורה מראש, ומידע בתוך הקטע מאורגן על ידי רעיונות מרכזיים (National Research Council, 1996) . לדוגמה, במדעי כדור הארץ, "אובייקטים בשמיים" הוא אחד מנושאי התוכן שמופיע במסמך הסטנדרטים שיש לטפל בהם בכיתות א-ד, "כדור הארץ, הירח ומערכת השמש" הוא אחד הרעיונות המרכזיים אשר בלום מתייחס אליהם בהקשר סטנדרט זה. כמו כן המחבר משלב את הנושאים העיקריים, ונותן מידע לגבי "ההיסטוריה והטבע של המדע" ואת " היבטים אישיים וחברתיים של המדע", אשר שניהם נושאים חשובים ב- NSES . משאבים נוספים והמלצות למורים להרחיב את המחקר בנושא מצורפים בסוף כל פרק , אם כי רובם במתכונת של אתרי אינטרנט אשר עשויים לא זמינים לאורך זמן.

ארגון של הספר סביב נושאים כללים של המדע, יחד עם הרשימה המקביל ה של הסטנדרטים NESE הוא אחד מנקודות החוזק של ספר הזה. כך מתאפשרת גישה קלה לנושא מסוים תוך שמירה על הרעיון המרכזי תוך מתן הבטחה לקורא כי המידע המוצג מיושר עם הסטנדרטים. יתרון נוסף של הספר הוא השימוש בשפה ברורה מבלי להתעלם מהטרמינולוגיה המדעית. בלום עושה עבודה טובה עם המשימה הקשה של כתיבה לקהל, שסביר להניח , חסר רקע מדעי. בלום מקפיד לכלול את אוצר המילים החשוב להסברים שלו, תוך הימנעות שימוש בז'רגון המדעי שיקשה או יעורר חוסר ענין לקורא.

אקולוגיה ואיכות הסביבה מטופלים בסעיף נפרד בצורה נרחבת ,בניגוד למסמך NSES שנוגע בתכנים אלה בתוך הנושאים האחרים . כתוצאה מכך, סעיף זה מספק את העומק הדרוש כדי להבין וללמד את הנושאים שהוצגו. תיאורים טובים במיוחד והשוואות מוצגים ברעיון המרכזי של "רצף ומחזורי חיים, אנרגיה, חומרים" בליווי תרשימים וסימולציות של התהליכים עבור חנקן, פחמן, גופרית, זרחן, ומחזור המים.

על אף היתרונות של הספר, קיימת חולשה בסיסית שלא ניתן להתגבר עליה, במשימתו. ב- 214 עמודים, מנסה המחבר לתאר את כל התוכן המדעי שהמורה בבית הספר היסודי עשוי להתקל בו. כדי להיות שימושי, תיאורים אלה אינם יכולים להיות פשוטים כמו סיכומים שנמצאו בספרי לימוד מדע של בית הספר היסודי, במקום זאת, Bloom שואף לפתח הבנה מושגית של הנושאים לקוראים, משימה הדורשת מרחב כלשהו כדי לפתח רעיון. לאור דרישות אלה, לשימוש יעיל וגם על מנת להעמיק ברעיונות, היה Bloom חייב לקבל כמה החלטות קשות לגבי אלו נושאים יקבלו טיפול מעמיק וכאלה שיקבלו סיכומים שטחיים יותר. כתוצאה מכך, הספר מטפל באופן שונה בחלק מהנושאים. ההיגיון לגבי הנושאים אשר מקבלים עומק וכאלה שההתייחסות אליהם היא שטחית מעורר שאלות. אלה החלטות קשות, ללא ספק , כתוצאה מכך, עבור כמה תחומי תוכן, הספר נראה הרבה פחות יעיל מאשר לאחרים.

האתגר של בלום, כתיבת ספר קצר העוסק בכל המדע באופן נגיש למורים היסודיים נעשה בלתי אפשרי בגלל היקף התוכן שמורים בבית הספר היסודי אמורים ללמד..

References

Davis, E. A., Petish, D., & Smithey, J. (2006). Challenges new science teachers face. Review of Educational Research, 76(4), 607–651.

Griffith, G., & Scharmann, L. (2008). Initial impacts of No Child Left Behind on elementary science education. Journal of Elementary Science Education, 20(3), 35–48.

Marx, R. W., & Harris, C. J. (2006). No Child Left Behind and science education: Opportunities, challenges, and risks. Elementary School Journal, 106(5), 467–477.

National Research Council. (1996). National Science Education Standards. Washington, DC: National Academy Press.

Schmidt, W. H., Houang, R., & Cogan, L. (2002). A coherent curriculum: The case of mathematics. American Educator, 26(2), 10–26, 47–48.

Schoeneberger, M., & Russell, T. (1986). Elementary science as a little added frill: A report of two case studies. Science Education, 70(5), 519–538.

Tilgner, P. J. (1990). Avoiding science in the elementary school. Science Education, 74(4), 421–431.

Victor, E. (1962). Why are our elementary school teachers reluctant to teach science? Science Education, 46(2), 185–192.

ן