סטודנטים
מיון:
נמצאו 423 פריטים
פריטים מ- 381 ל-400
  • לינק

    שאלת המוטיבציה של הלומדים בסביבות מתוקשבות היא גורם חשוב בשיקולים של מכללות ואוניברסיטאות לפתוח קורסים מתוקשבים או לעדיף קורסים פנים-אל-פנים. חיזוק לדעתם של אלו המצדדים בלמידה מתוקשבת על פני למידה-פנים-אל-פנים ניתן למצוא במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת International Journal on ELearning. ממצאי המחקר מצביעים על כי הלומדים בלמידה מרחוק הם בעלי מוטיבציה פנימית חזקה יותר ללמידה בהשוואה לסטודנטים הלומדים פנים-אל-פנים בקמפוס. המימדים המצביעים על מוטיבציה חזקה יותר בקרב לומדי הלמידה מרחוק מתבטאים בשאיפה להרחיב את הידע , ברצון לבצע דברים וברצון להתנסות. לא נמצא הבדל במוטיבציה ללמידה מרחוק בין סטודנטים לתואר ראשון ובין סטודנטים לתואר שני וגם לא נמצא כל קשר בין מוצאו של הסטודנט והמוטיבציה ללמידה. החוקר הראשי הוא אלפרד רוואי מחשובי החוקרים בתחומי הלמידה המתוקשבת באקדמיה (Rovai, Alfred P; Ponton, Michael K; Wighting, Mervyn J; Baker, Jason D).

  • לינק

    יש מעט עדויות אמפיריות על יעילותה של הלמידה השיתופית בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות. המחקר הנוכחי תוכנן במיוחד על מנת לחקור את היעילות של למידה שיתופית ברמת סטודנטים הלומדים במכללות. העוגן התיאורטי של המחקר הנוכחי התבסס על הטקסונומיה של בלום. ממצאי המחקר מלמדים באופן מובהק כי למידה שיתופית מקדמת אצל סטודנטים חשיבה ביקורתית בעקבות סיעור מוחין, הבהרת רעיונות והערכת רעיונות המועלים על ידי אחרים. הסטודנטים שהשתתפו בצוותי הלמידה השיתופית הראו יכולות גבוהות יותר של חשיבה ביקורתית מאשר סטודנטים שלמדו באופן יחידני. אוכלוסיית המחקר היו סטודנטים במכללה אשר היו מעורבים בפעילות תרגול אשר במהלכה הם נדרשו לנתח, לעבד ממצאים, ליצור סינתזה שלהם ולהעריך את התוצאות באופן שיתופי (Anuradha A. Gokhale)

  • תקציר

    בין מעלותיו של ההומור בהוראה האקדמית ניתן למנות את שיפור האווירה בחדר הכיתה, את ההנאה האינטלקטואלית שהוא גורם, את תרומתו לפיתוח חשיבה יצירתית ואת ביסוס מעמדו של המורה כמנהיג מקובל על כיתתו. מחקרים מלמדים, שהומור בשיעור קשור להישגים אקדמיים של הסטודנטים ולהפחתת תופעות לחץ וחרדה. למרות כל זאת, רק אחוז קטן של מרצים משתמשים בהומור כחלק משגרת ההוראה, הן משום שהם מרגישים חסרי מיומנות טבעית לעסוק בכך, או משום שהם חוששים שהשימוש בהומור עלול לפגוע בתדמיתם ובמעמדם או לעלוב בסטודנטים. המאמר מנסה לשכנע מרצים להשתמש בהומור בשיעוריהם ככל האפשר ובמידה (שרה זמיר)

  • תקציר

    המאמר מציג מסגרת חשיבתית וכלי מחקר איכותני בפורמט של מחוון אשר נעשה בו שימוש לצרכי ניתוח תוכן של קבוצות דיון לימודיות. כלי המחקר שפותח, התבסס על אינטגרציה של שלושת התחומים המהותיים בתהליכי הלמידה – הוראה בקבוצות הדיון, שזוהו בספרות המחקרית. מבנה קבוצות הדיון, נוכחיות המשתתפים ותהליכי הנחיה. במהלך המחקר נבחנו והושוו רמות איכות הדיון באמצעות ניתוחי תוכן של טקסטים מילויים בקבוצת דיון שנבחרו מששה קורסים מתוקשבים שפעלו באוניברסיטה הפתוחה. שאלת המחקר המרכזית – האם ניתן יהיה להבחין באמצעות המחוון ברמות שונות של איכות דיון בקבוצות דיון שונות. הממצאים המרכזיים איששו את שאלת המחקר (נועה באומן, עינת איגר)

  • לינק

    עבודת מחקר מעניינת שהוגשה לאחרונה באוניברסיטת ברגן בנורווגיה בנושא של שימוש בבלוגים חינוכיים באוניברסיטאות בעולם. עבודת התזה מדגימה כיצד חוקרים ומרצים מנצלים בלוגים בקמפוסים כחלק ממערך פדגוגי-קונסרוקטביסטי שנועד להפעיל סטודנטים ללמידה עצמית מכוונת ופעילה. התיזה בוחנת שורה של מקרים בהם שולבו בלוגים בקורסים במדעי הרוח, החברה והטכנולוגיה באוניברסיטאות שונות. בסקירה נבחנו שבעה עשר מקרים של הפעלת סטודנטים ללמידה פעילה באמצעות בלוגים ונערכה השוואה מתודית ביניהם. הממצאים מלמדים כי שילוב פלטפורמה ממוחשבת של בלוגים בקורסים אקדמאיים הביא לתוצאות חיוביות מבחינה הלמידה העצמית המכוונת בקורסים וללמידה פעילה יותר חקרנית באותם קורסים (Toril Salen)

  • לינק

    המחקר בדק את השפעתן של קטגוריות שונות של "נוכחות חברתית" על הנכונות של לומדים להשתתף בקבוצות דיון. לפי המודל של Rourke, Anderson, Garrison & Archer, המרכיב החברתי הוא מכריע להצלחת הלמידה בסביבת למידה א-סינכרונית. שלושת הקטגוריות שהחוקרים זיהו נבדקו גם במחקר זה: אינטראקטיביות, תגובות מלכדות, ותגובות רגשיות. במחקר השתתפו 38 נבדקים בגילאים 22-43 (74% נשים), כולם סטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. רמת הנוכחות החברתית נותחה באמצעות ניתוח תוכן של שתי קבוצות דיון. למרות פער ניכר בכמות האינדיקטורים לנוכחות חברתית בין שתי קבוצות הדיון נמצא כי הקוראים תפסו את רמת הנוכחות החברתית בשתי קבוצות הדיון באופן זהה. מהמחקר עולה כי לא ניתן לראות את הנוכחות החברתית כמושג אחיד. אינטראקטיביות ולא תגובות רגשיות או מלכדות קובעת את נכונות הלומדים להשתתף. (אינה בלאו, אבנר כספי)

  • לינק

    פרופסור לי שולמן מאמין כי יש חשיבות רבה למחווני הערכה ולגיבוש טקסונומיה כבסיס להערכה מרובת נרטיבים. במאמר מונה שולמן את הנדבכים העיקריים להערכה מבוססת נרטיבים, ביניהם החשיבות של הערכה תהליכית רב-ממדית, חשיבות המסגרת המושגית והרציונל של שיטת ההערכה שבוחרים בה, שימוש מקביל ומשלים בכמה מכשירי הערכה על מנת לגבש שיפוט טוב יותר של הלמידה, זהירות ממדידה טכנית בלבד של הישגים, הפעלת ההערכה המעצבת תוך כדי הלמידה ולא בהכרח בסוף התהליך. יש חשיבות להערכה מעצבת המשולבת בחקר ובפיתוח של טכנולוגיות תקשוב חדשות ולכן חשובה ההתנסות של המכללות והאוניברסיטאות בשיטות הערכה חדשניות, בלקחים שיופקו מכך ובדרך של המרצים לשיפור ההערכה בעצמם. הערכה אמיתית באוניברסיטאות צריכה לשקף קשרים מעמיקים בין כל סוגי הנרטיבים של הלמידה על מנת לשקף את צורת החשיבה של הסטודנטים.

  • לינק

    הפרופסורים טוענים כי הסטודנטים מנצלים את הגלישה החופשית בחדרי ההרצאות ובסמינריונים על מנת לשלוח E-MAIL ועל מנת לגלוש באתרים שונים ומשונים. פרופסור Chris Dede סבור שהמרצים צריכים לדעת להתמודד בעצמם עם גורמי ההסחה של המחשבים הניידים על ידי כך שיציעו הוראה יותר מעניינת ויותר מאתגרת. הויכוח בין חברי הסגל לגבי שימוש במחשבים ניידים באולמות ההרצאות ובכיתות הלימוד חוצה את מרבית האוניברסיטאות הגדולות בארה"ב וחלק מן המרצים אוסרים על סטודנטים להשתמש במחשבים ניידים בהרצאות שלהם. כך לדוגמא, באוניברסיטת ממפיס, אוסרים מרצים בכירים למשפטים על הסטודנטים להיכנס לאולם ההרצאה עם מחשבים ניידים.

  • סיכום

    המאמר מתמקד בחוזה העבודה בין יועצים מאמנים (mentors) לבין סטודנטים המתמחים בייעוץ חינוכי במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר. חוזה העבודה ממלא תפקיד מרכזי ביצירת התשתית להתמחות מוצלחת ולעבודת אימון פרופסיונלית ויעילה, המקדמת צמיחה. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את המרכיבים העיקריים של חוזה העבודה במהלך ההתמחות המודרכת בבית הספר, על פי תפיסתם של יועצים מאמנים ושל סטודנטים מתמחים. במחקר השתתפו 158 יועצים מאמנים מכל הארץ ו-171 סטודנטים מתמחים. ארבע הקטגוריות הרחבות של מרכיבי החוזה, שהתגלו בעקבות ניתוח התוכן היו: 1. נוהלי ההתמחות והאימון; 2. עבודת המתמחה: המטרות, התכנים והגבולות; 3. יחסי האימון; 4. אתיקה מקצועית(רבקה לזובסקי, אביבה שמעוני)

  • סיכום

    השירות האמריקאי לבחינות וחינוך (ETS) ערך באחרונה מחקר ממנו עולה תמונה מדאיגה אודות כישורי החקר ואוריינות המידע של סטודנטים בקולג'ים ובתיכונים ברחבי ארצות הברית. המחקר שהקיף למעלה מ-3000 תלמידים בקולג' ובתיכונים העלה כי רק ל-13% מהם כישורי אוריינות מידע מספיקים לשם הצלחה בלימודים אקדמיים. אוריינות מידע הוגדרה כ"יכולת לקבוע מה המידע הנדרש לסטודנט, כיצד להגיע אליו באופן אפקטיבי ויעיל, כיצד לאמוד אותו ולהשתמש בו ביעילות למטרות ספציפיות", על ידי מומחה מספריית אוניברסיטת רטגרס. תופעה נוספת אשר עלתה מתוך תוצאות המחקר היא כי סטודנטים רבים מתקשים באבחנה בין מידע מדעי לבין מידע פופולרי או מוטה, וכן אינם יודעים ליישם את המידע בקונטקסט הראוי לו.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

  • רפרנס

    המאמר בוחן הבדלי מגדר בהקשרים מקוונים ובודק מגמות עכשוויות בביצועי נשים והתנסותן בקורסים מקוונים. המחקר מתבסס על דוגמאות ממקרה מבחן ומחקר ספציפי אודות עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים את אופן התמיכה בלמידה באמצעות סביבות מתוקשבות. ניתוח הממצאים מנפץ סטריאוטיפים רבים ומראה כי נשים שלומדות בצורה מקוונת הן לומדות עצמאיות ובטוחות בעצמן שלעתים הישגיהן עולים על אלה של סטודנטים גברים. יש להן גישה שווה למחשבים ורשת האינטרנט לעומת גברים, ולא נכון לטעון שהן פחות שבעות רצון מהשתתפות בקורסים מקוונים. נשים מייחסות יותר היבטים של דאגה ואכפתיות בהנחיה ויש להן סגנונות אינטראקציה שונים מגברים, שיתכן ויש להם השפעה על אופן ההדרכה המקוונת. (Linda Price)

  • סיכום

    האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)

  • מאמר מלא

    במחקר נבחנה השאלה המרכזית: "האם בלוג מעשיר את עולמו של הלומד בקורס אקדמי והאם יש לו יתרונות על כלים אינטרנטיים אחרים ללמידה. הממצאים מלמדים כי סטודנטים ראו בבלוג כלי יעיל ונוח ללימוד בעיקר מול עצמו אבל גם בהשוואה לכלים אחרים. עוד נמצא כי סטודנטים תפסו את הבלוגים ככלי טוב לשימוש לאחר הקורס בעיקר בהיבטים של ניהול ידע. מתוצאות המחקר נמצא כי כי לא קיים קשר בין הכרות קודמת של עולם הבלוגים לשימוש בבלוגים. הבלוג נתפס ככלי אינטואיטיבי וקל לשימוש גם אצל סטודנטים שלא הכירו אותו קודם לכן. לאור הממצאים הגיע המחקר למסקנה כי התשובה לשאלה הרחבה היא חיובית. בלוג נתפס ככלי המעשיר את עולמו של הלומד בקורס ונתפס ככלי טוב ונוח לשימוש בקורס (עפר לוי)

  • סיכום

    התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

  • סיכום

    במחקר זה בקשו הכותבים לבדוק את היחסים בין התנסות ממשית בצורות של הערכה מעצבת, העדפות ההערכה של לומדים והגישות שלהם ללמידה. גישות עמוקות (deep) ללמידה – בגישות עמוקות הכוונה היא באופן כללי לניתוח ביקורתי של רעיונות חדשים, לקישורם למושגים ולעקרונות ידועים ולהבנה של מושגים ורעיונות לצורך פתרון בעיות. בהקשר זה חשוב להבין שאין לראות את הלומד כבעל גישה מקובעת ללמידה ( Gijbels, D., & Dochy, F) .

  • לינק

    אנו נוהגים לבקש מתלמידינו לחזור על החומר הנלמד, תוך עיון בספרי הלימוד שבידיהם. לעיתים, אנו "הופכים את הסדר" ומבקשים מהם להתכונן לשיעור הבא ע"י קריאה מראש של חומר הלימוד. לתומס לורד השקפה מנומקת משלו בעניין ושרה פרח , עורכת כתב העת על כימיה בחרה להביא אותה בפניכם, בתרגום חופשי מהמקור. " אני רוצה שיתאפשר לי להציג את הנושא בהתלהבות שלי ולאתגר את הסטודנטים להשיב לי תשובות על סמך החומר שלמדו והטמיעו בעבר ולא רק על סמך המידע שקראו בערב הקודם. רכישת ידע דורשת גירוי הסקרנות של הלומד ע"י שמעוררים בו עניין, בוחנים תגליות ומפתחים רעיונות לגבי האופן שבו המידע החדש משתלב בזה הידוע וברור להם" . אם הסטודנטים קוראים מראש, ללא מיקוד מחשבתי, קרוב לוודאי שיוכלו לצטט מידע בלי שהבינו באמת כיצד הוא מתקשר לנושאים אחרים. בנוסף, צפוי שהם יפרשו לא נכון חלקים מהתכנים שקראו ויפתחו תפישות שגויות ( Thomas Lord ) .

  • לינק

    שבין שיעור וסוג ההשתתפות לבין ההישגים של הסטודנטים. ההשערה הייתה שבזמן שאין לסטודנטים אפשרות להיפגש עם המרצה, תהיה לפעילות בקבוצת הדיון ערך רב. נמצא כי פעילות בקבוצת דיון לקראת מבחן עשויה לעזור דווקא לתלמידים שבדרך כלל הישגיהם אינם גבוהים. מראיונות עם הסטודנטים עולה שהעובדה שקבוצת הדיון התנהלה בהנחיית המרצה תרמה להבנה מעמיקה יותר של החומר הנלמד ולהגברת הביטחון העצמי לקראת המבחן (שטימברג יעל, יהודית רם, עמרם אשל)

  • תקציר

    הנושא של נשירת לומדים בקורסים מקוונים הוא סוגיה רבת עניין במחקר של הלמידה מרחוק כיום. שיעורי הנשירה בקורסים מקוונים הם גבוהים יותר בהשוואה לקורסים מסורתיים. השיעור הגבוה של נשירה בקורסים מקוונים שימש לא אחת כדי לבקר את תחומי הלמידה מרחוק. מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת INNOVATE מצא כי הנשירה הגבוהה בקורסים המקוונים אינה בהכרח תוצאה של איכות הקורס ותכניו אלא יותר משך הקורס. ניתן להפחית באופן משמעותי את היקף הנשירה בקורסים מקוונים על ידי התאמת הלמידה מרחוק לקורסים קצרים יותר. כלומר בקורס סמסטריילי עשויה הנשירה להיות נמוכה יותר מאשר בקורס שנתי או חצי שנתי. בקורס שנתי המועבר בלמידה מרחוק נוצר עומס רב יותר הן על הסטודנט והן על מנחה הקורס והתוצאה היא שחיקה של שני הצדדים. לכן, ממליצים עורכי המחקר לתת עדיפות להעברה קורסים בלמידה מרחוק לקורסים אקדמאיים קצרים על פני קורסים ארוכים (Diaz, D., and R. Cartnal)

  • סיכום

    עיקרי הדברים מנאום שנשא לי שולמן, נשיא Carnegie Foundation, בעקבות זכייתו בפרס Grawemeyer לחינוך. לטענת שולמן יש להפנים שלושה סוגים של פדגוגיה: א. פדגוגיה של השכל – mind ב. פדגוגיה מעשית – hands ג. פדגוגיה רגשית – heart. הוא מציע מספר עקרונות אוניברסאליים להוראה טובה בעקבות מחקר בן עשר שנים של תוכניות לימוד למקצועות פרקטיים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין