סטודנטים
מיון:
נמצאו 420 פריטים
פריטים מ- 401 ל-420
  • לינק

    מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)

  • לינק

    בעבודה זו נאספו ונותחו המניעים להשתתף או להימנע מלהשתתף במפגשי הלימוד במרכז הלימוד ובפורום שבאתר הקורס כפי שאלו הוצגו על ידי 100 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. בחינת הסיבות על פני שני צירים תיאורטיים מרכזיים מניע אישי-קוגניטיבי לעומת מניע חברתי-רגשי מראה כי בשתי סביבות הלמידה המניע העיקרי להשתתף או להימנע מכך הוא מניע אישי-קוגניטיבי. יחד עם זאת, בחינת היחס בין כמות הסיבות מכל סוג בכל סביבה ומשקלן, שנמדדו על ידי ייחוס עצמי, לימדו על הבדלים בתפיסה הפסיכולוגית של שתי סביבות אלו. בניגוד לדיווחים בספרות נראה כי הפורום נתפס כסביבה בה משקלם של שיקולים חברתיים-רגשיים נמוך בהשוואה לכיתה המסורתית (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה, אסי שצ'ופק)

  • תקציר

    בקורסי מבוא רבים יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לחזור ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד' ואחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. בהרצאה דווח על ניסיון המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ולמידה בקבוצות, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. (דוד פונדק, שמריהו רוזנר, אריה מהרשק‎)

  • תקציר

    הרצאה זו , שהוצגה בכנס מיטל ה-4 באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו. הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות . ממצאים : משתתפים בקורס מתוקשבים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס (פול גורסקי, אבנר כספי, ענבל טובי-ערד , ריקרדו טרומפר).

  • סיכום

    מחקרים שבחנו את השפעת השימוש במחשבים ניידים על תהליכי הלמידה מצאו שיפור אצל הסטודנטים ביכולת פתרון תרגילים, במוטיבציה ללמידה ובשיתוף הפעולה ביניהם לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים יכול להגביל ואף להקטין הישגים לימודיים. המחקר הנוכחי נערך ב – MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ומטרתו הייתה לבחון גישת הוראה חדשה: 'הוראה מבוססת-סטודיו' (Studio-based Instruction), המשלבת הרצאות, תרגולים ומעבדות באולם הרצאות גדול, תוך שימוש במחשבים הניידים. המחקר בחן את מאפייני השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים והשפעתם על הישגי הסטודנטים ועמדותיהם כלפי למידה פעילה. (ברק, מירי)

  • לינק

    מה משפיע על הוראה יחידנית של סטודנטים באוניברסיטה? מה הם הגורמים העיקריים בהוראה המשפיעים על ההכוונה ללמידה עצמית של סטודנטים? האם התאמת ההוראה לסגנון למידה של הסטודנטים או דרכי ההוראה או סגנון הלמידה? במחקר השתתפו 352 סטודנטים להנדסה באוניברסיטה אמריקאית. ממצאי המחקר מוכיחים כי לדרכי יצירת המוטיבציה על ידי המרצה יש את ההשפעה המשמעותית ביותר על למידה עצמית והכוונה עצמית ללמידה בעוד ההתאמה ההוראה לסגנון הלמידה של הסטודנטים היא שולית וחסר השפעה. המשמעויות הן כי המרצים באוניברסיטה או במכללות צריכים להתמקד יותר באסטרטגיות לטיפוח המוטיבציה של הלומדים על ידי מתן משובים ללומדים בצורה יצירתית ואמיתית. יש חשיבות רבה יותר להנחיית הסטודנטים ללמוד כיצד ללמוד מאשר לסגנון ההוראה. במסגרת המחקר פותח כלי מחקרי תקף בשם Student Approaches to Learning (SAL) הבודק את האפקטיביות של למידה עצמית מכוונת בקרב סטודנטים באוניברסיטה (C. Dillon, B. Greene and R. Mansell)

  • לינק

    אפשר להתייחס אל קבוצות הדיון של קורסים מתוקשבים כאל רשת חברתית ולנתחה באמצעות גישת חקר רשתות חברתיות. חקר רשתות חברתיות (Social Network Analysis, SNA) היא גישת מחקר כמותי במדעי החברה המסתכלת על אוכלוסיית המחקר כאל רשת (של אנשים), ומנתחת את המתרחש באמצעות כלים המוכרים לנו מתורת הגרפים במתמטיקה. את קבוצות הדיון מייצגים כרשת על ידי חיבור האנשים בקשרי מגיב להודעה. כלומר כל מי שמגיב להודעה ששלח הכותב קשור אליו ויש להם משהו מהשותף (הון חברתי). המאמר מציג בקצרה את מחקרם של רביד ורפאלי (Ravid & Rafaeli, 2004) על כלל קבוצות הדיון באוניברסיטה הפתוחה תוך ניסיון להבין את תהליכי דיפוזיית המידע ( רביד גלעד ).

  • לינק

    במצגת מוצג מודל לעיצוב קורסים נתמכי רשת המעודדים למידה משמעותית בכיתה רבת משתתפים (דוגמא מקורס פילוסופיה חינוכית נתמך על ידי אתר מתוקשב של Highlearn). המצגת המרתקת של יעל קלי, מן המחלקה להוראת המדעים בטכניון עוסקת בנושאים הבאים: מהי למידה משמעותית, ומדוע קשה ליישמה? – המחקר החינוכי בעשורים האחרונים . מודל תקשוב הקורס "פילוסופיה חינוכית". מודל פעילויות ג'יגסו, דוגמא לפעילות ג'יגסו חצי מתוקשבת. שימוש בפורום כיומן רפלקטיבי, פורומים תלת-קבוצתיים להצגת פרויקטים, כיצד משתפים ממצאים של פרוייקטים קבוצתיים בכיתה רבת משתמשים? הצגת פרוייקטים בכיתה – קושי בהפעלה בכיתה גדולה. דוגמאות לפעילות של בניית מאגר משותף, פורומים מקבילים בנושאים משלימים, דוגמא לתבנית של דיון פורה, הערכת עמיתים מתוקשבת (של תוצר בלתי מתוקשב), סיכום והרהורים.

  • רפרנס

    מחקר המשך העוקב אחרי הלמידה מרחוק באמצעות שילוב טכנולוגיות מחשב. מטרת המחקר לבדוק את יכולת השחזור של הממצאים שהתקבלו במחקר הראשון, ולהוסיף לבדיקה משתנים שלא נכללו בו. באופן ספציפי המטרה היא ללמוד מהן העמדות של הסטודנטיות כלפי למידה מרחוק, האם הן קשורות לתפיסות למידה, והאם הן קשורות לכמות ולאופי של שילוב טכנולוגיית מחשב בלמידה של הקורס. (יצחק גילת, רחל שגיא, טל יעקובי)

  • סיכום

    מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)

  • תקציר

    מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

  • סיכום

    עבודת מחקר זו עוסקת בשיטה החינוכית המכונה Case Based Teaching וביישומה הממוחשב. שיטת הוראה זו מבוססת על הגישה לידע Case Based Reasoning, המתמקדת בחשיבה המבוססת על ניסיון קודם. גישה זו משלבת התייחסות לזיכרון, לחשיבה וללמידה. הזיכרון עפ"י גישה זו משתנה באופן דינאמי עם כל התנסות חדשה, והוא מהווה מצבור של רישומי התנסויות שחווה האדם המלווים במערך קידוד עפ"י אינדקסים. מחקר זה דן בשאלה מהו האופן האופטימאלי להצגת האירועים לתלמיד מבחינת האפקטיביות על הלמידה, כפי שהיא מוגדרת בגישת ה- Case based reasoning ומבקש לתת מענה לשאלה זו מאינטרס אקדמי והן מאינטרס מעשי (זינגר, גילה).

  • לינק

    המחקר ביקש לבחון מהי השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת אינטרנט, על היכולת לעבוד בצוות, לעומת השפעת ההתנסות בלמידה בסביבת פנים-אל-פנים על יכולת זו, אצל לומדים בחינוך הגבוה. במחקר השתתפו 607 סטודנטים משתי אוניברסיטאות בארץ, מתחומי הבריאות, החינוך, הניהול והמידע. תוצאות הניתוח הסטטיסטי מצביעות על שיפור מובהק בעמדות כלפי עבודת צוות בקרב הנבדקים שלמדו בסביבת אינטרנט. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין ניסיון קודם בעבודת צוות באינטרנט ובין השיפור בעמדות כלפי עבודת צוות. מתוצאות הניתוח האיכותני ניתן ללמוד על יישום רב יותר של כישורי עבודת צוות בסביבת אינטרנט לעומת יישומם בסביבת פנים אל פנים. (זיוה לוי)

  • לינק

    תיאור הקורס שבו נערכה ההערכה-עצמית של תרומה ללמידה באמצעות פורומים. המצגת כוללת את הפרקים הבאים: העקרונות עליהן התבססו הפיתוח והשימוש בהערכה-עצמית מעצבת של השתתפות סטודנטים בפורומים מקוונים, הרציונל של הערכה-עצמית מעצבת של שיח בפורומים, החשיבות והיתרון של שימוש בפורום מתוקשב להערכת למידה, איך נעשית הערכה – מרכיבי המחוון להערכה-עצמית, תיאור תהליך הערכה-עצמית מעצבת – כולל דוגמאות, תגובות סטודנטים למחוון ההערכה-עצמית של למידה בפורומים (רפי דודזון)

  • לינק

    אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

  • סיכום

    המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

  • לינק

    המאמר מציג את הסוגיה של הטיה במחקר איכותני מנקודת המבט של מרצה המלמד שיטות מחקר בקורסים מתוקשבים. מאמר רפלקטיבי זה בוחן את חשיבות הקניית מושגים של אובייקטיביות והטיה לסטודנטים הלומדים שיטות מחקר בסביבה מתוקשבת. בעוד מרבית החוקרים מודעים לסוגיות של אובייקטיביות והטיה בשיטות מחקר, הרי הסטודנטים והחוקרים המתחילים כלל אינם מודעים לחשיבות של אבחנות אלו ולכן יש צורך ללמד אותם בצורה שיטתית ומודעת את התובנה בנושא הטיה במחקר איכותני. המחברת, המלמדת שיטות מחקר, מדגימה כיצד הקנתה לסטודנטים שלה את סוגיית ההטיה במחקר איכותני במסגרת הקורס המתוקשב שהעבירה באוניברסיטה בארה"ב (Beloo Mehra)

  • לינק

    המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

  • לינק

    מטרת המחקר היא לזהות ולאפיין צורות השתתפות של סטודנטים בקבוצות דיון מקוונות (ברשת האינטרנט) שהפעילות בהן התקיימה במסגרת של לימוד בקורסים של האוניברסיטה הפתוחה. המחקר בודק בעיקר את דפוסי ההשתתפות הסמויה, סוג השתתפות שאינו ניתן לזיהוי מיידי. התוצאות מראות שמידת השימוש בקבוצות הדיון המקוונות במסגרת לימודית אקדמית היא נמוכה ביותר. נתוני המחקר מתבססים על רישום של כניסות המשתמשים לקבוצות הדיון. הכניסות לקבוצה נרשמות כשורות קוד ונאגרות בבסיס הנתונים של המערכת (עדנה טל).

  • סיכום

    מתודולוגיה לניתוח רפלקסיות של סטודנטים בקורסים מתוקשבים שפותחה ע"י המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון בנגב . הרציונל: בטכנולוגיות המידע החדשות נדרש הלומד להפעיל כישורים מטהקוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. תלמידים מפעילים אסטרטגיות שונות בו זמנית: בוחרים מבין תפריטים שונים ובין קישורים שונים ברשת, מעריכים את התקדמותם, תוך כדי מתן משוב עצמי לביצוע. הכוונה היא לסיטואציות של חיפושי מידע, תישאול, ארגון מידע, למידה מרחוק, תקשורת בין יחידים ובין קבוצות, ועוד. המתדולוגיה והמחקר המתוארים נשענים על הכלי לניתוח רפלקסיות (MCSR) שפותח במסגרת מחקר קודם עבור תלמידים שעסקו בלמידה באמצעות מאגרי מידע ממוחשבים. הכלי עבר אדפטציה ללמידה בסביבת האינטרנט, במסגרת של מחקר פעולה (ריקי רימור , אלי קוזמינסקי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין