ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

סביבת הלמידה GLOW אשר בה השקיעה הממשלה הסקוטית מעל 100 מיליון דולר מבוססת על רשת תקשורת ייעודית למורים ותלמידים באינטרנט המאפשרת הן יצירת חומרי למידה והן שיתופיות בין מורים לפיתוח חומרי למידה ושימוש בהם בכיתה. המומחים האמריקאיים שביקרו לאחרונה בפרויקט GLOW בסקוטלנד התרשמו כי משרד החינוך הסקוטי מעדיף לאפשר למורים לפתח חומרי לימוד ומערכי שיעור מאשר להשקיע את התקציב בפעילות של מוציאים לאור בתחום החינוך . פרויקט GLOW, נועד , אפוא , להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה: מנחי Glow–Mentor מסתובבים בשטח בין בתי ספר ומדריכים את המורים כיצד להשתמש במערכות ה-GLOW המתוקשבות.

ההפעלה של ימים מקוונים בבתי ספר תיכוניים ובחט"ב בישראל מייצגת את אחת הדרכים המאתגרות מבחינת התלמידים לשילוב האינטרנט ועולם התקשוב לחיי היום יום של ביה"ס. ישנם בתי ספר בישראל שהתחילו בפעילות מתוקשבות מבורכת כזו והפסיקו לאחר כמה שנים , אך ישנם כמה בתי ספר הממשיכים לקדם את הפעילות של ימים מקוונים ומשפרים אותה משנה לשנה. כך לדוגמא, מורי ותלמידי קריית החינוך ע"ש בן גוריון בעמק חפר מפעילים זו השנה השלישית את הפעילות באינטרנט של ימים מקוונים . הפעילות המתוקשבת השנתית של ימים מקוונים שהתקיימה בניצוחה והשראתה של עדנה סיון הסתיימה לאחרונה בהצלחה רבה ובתחושת התרגשות והתחדשות אצל התלמידים. במסגרת היום המקוון התלמידים שהו בבתיהם ובצעו מטלות מתוקשבות במקצועות מדעים, תרבות ישראל ותנ"ך, אותן הם שלחו לאתר האינטרנט הבית ספרי. במקביל, נפתח פורום מתוקשב באינטרנט בכל מקצוע.

מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.

מאז ומתמיד נבחן המורה הטוב בזכות האינטראקציה והקשר שלו עם הכיתה . היכולת להעביר לכיתה מסרים ערכיים וחינוכיים לאורך זמן קבעה במידה רבה את דמותו של המורה בעיני תלמידיו. בעבר האמצעים לכך היו בעיקר מילוליים ובעיקר במסגרת הכיתה , אך כיום עומדים לרשותו של המורה אמצעים דיגיטאליים יעילים יותר כמו בלוג היכול להיות אמצעי קשר והעברת מסרים לתלמידי הכיתה מעבר לשעות הלימוד. אחד המחנכים הראויים לציון שניצל את הבלוג לטיפוח ההוויה של הכיתה כקבוצה לומדת, הוא איציק הופמן, מחנך י"א 2, בית החינוך המשותף חוף השרון. להבדיל מבלוגים אחרים, הבלוג הזה נועד ללוות כיתה מיום היווסדה (תחילת כיתה י') ועד סיום י"ב. איציק הופמן , כמחנך הכיתה, כותב פוסטים המתעדים את חוויות הכיתה, מגיב לדברים שקורים בכיתה ובלמידה , מרחיב על דברים שעליהם דיברו בכיתה (הוא מלמד אותם היסטוריה) וכותב, לעתים גם על עצמו. בבלוג יש יותר משישים פוסטים, מאז היום בו נפגש לראשונה עם תלמידי בכיתה י' ועד היום, כאשר הם באמצע כיתה י"א. התלמידים קוראים את הבלוג (חלקם באופן קבוע, חלקם פחות, אבל כולם מכירים ונכנסו). עד היום היו כ-8,000 צפיות בבלוג. זה לא הרבה, אבל מדובר בקהל קטן יחסית. יש כאן רעיון חדש שלא נוסה עדיין ויוזמה חינוכית ראויה לציון של מחנך בביה"ס תיכון.

מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך , עוסקת בהכשרה למקצועות החינוך וההוראה , מקצועות פרקטיים – רפלקטיביים, הנשענים על שילוב בין ידע תיאורטי לידע מעשי. במקרים רבים נדרשים תיווך והנחיה אישית כדי לסייע לסטודנט ליצור קישור זה בין התיאוריה לפרקטיקה. לצורך התיווך וההנחיה הוקם במכללת אורנים מרכז מעיין , מרכז למשאבים , עיון והנחיה. המחקר הנוכחי תוכנן כמחקר הערכה מעצבת , במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים , ייעוץ והכוונה במכללה. התהליך המורכב של המעבר למשכן החדש ואיחוד המרכזים למרכז אחד יצר צורך ללוות את המרכז במחקר כדי לבחון את יעילותו ולכוון את פעילותו בדרך מושכלת. המתודה של מחקר פעולה נמצאה מתאימה ביותר למטרה זו ( שרה קלימן. יעקב ליברמן ).

המצגת מתארת את ממצאי המחקר המלווה של פרויקט שילוב בלוגי למידה של סטודנטים במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. מטרת המחקר: א. לבחון כיצד שילוב בלוג למידה במערך לימודים אקדמי תומך בתהליך הלמידה של הסטודנט, מאפשר לו למידה משמעותית והבנה טובה יותר של תכני הלימוד. ב. לבחון, באיזה מידה, מהווה הבלוג אמצעי להערכת תהליך הלמידה, ומשמש כרטיס ביקור מקצועי לצורך ההתפתחות המקצועית של הלומדים. ממצאים מראיונות ושאלונים של הסטודנטים שניהלו בלוג למידה מלמדים כי עמדות הסטודנטים חיוביות ביותר. הבלוגים מהווים מבחינתם במה לביטוי אישי והגברת המוטיבציה. תהליך הכתיבה נתפס על ידם כתהליך התפתחותי מקדם. מסקנות שלב א' של המחקר: הכתיבה בבלוג מסייעת לתהליך הלמידה, ליצירת אינטגרציה של הנושאים הנלמדים מקורסים שונים, בקישור של הידע הנלמד לתפיסות עולם, להפקת תובנות אישיות ולהשמעת קולם האישי-ביקורתי. להערכת החוקרות, בלוג הלמידה תרם רבות להעצמת הסטודנטים ולהגברת הביטחון האישי-מקצועי בתכנון, הפעלה ובניהול סביבה טכנולוגית מורכבת ומתקדמת. ( יפה בן עמי, גילה קורץ ).

במקרים רבים המעבר מהוראה פנים אל פנים להוראה מתוקשבת לא הביא בעקבותיו שינוי חוויתי מבחינת הלומדים. אמנם, המעבר הופך את הלמידה המתוקשבת לגמישה יותר מבחינת הלומדים, אך מתברר עתה כי הלמידה המתוקשבת לא הפכה להיות מאתגרת יותר ומעניינת יותר מבחינתם. מרצים רבים עברו למערכות הלמידה המתוקשבות מבלי לשנות את תפיסת ההוראה המהותית. המוקד נותר העברת תכנים ותרגול. אבל מה שמתבקש היום יותר מתמיד הוא כי המורה המתוקשב יפעיל את הלומדים המתוקשבים בשאילת שאלות מאתגרות, דיאלוג וניתוח אירועים על מנת ליצור מעורבות גבוהה של הלומדים בקורס. המורים והמרצים בסביבה מתוקשבת צריכים מעל לכל ליצור סביבה תוססת ומאתגרת ולא בהכרח סביבה תפעולית של העלאת קבצים והורדת קבצים.

תוכנית ספייס Space (School performance and community empowerment) החלה לפעול בשנת 2005. התוכנית כוללת תגבור לימודי ותמיכה אישית בתלמידים האתיופים בביה"ס בשעות אחר הלימודים, הפעלת מרכזי נוער ותוכנית להכשרת מנהיגות קהילתית בקרב יוצאי אתיופיה.מחקר שערכו חוקרי מכון ברוקדייל, והתפרסם לפני כשנה, ביקש לבחון את יעילות התוכנית בשנים תשס"ו ותשס"ז. בתחום פעילות התוכנית בבתיה"ס, ביקש המחקר לבדוק כיצד תופסים מנהלי בתיה"ס וצוות התוכנית את תרומתה לתלמידים האתיופים המשתתפים בה, ואת מידת השפעתה על הישגיהם בבגרויות. החוקרים סבורים, כי הוראה איכותית ברמה גבוהה דרושה כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בתלמידים האתיופים. מהמחקר עולה, כי כשליש מהמנהלים וכמה מהאחראים על התוכנית דיווחו על קושי בגיוס מורים מיומנים ברמה גבוהה לתוכנית. חלקם ייחסו בעיה זו למשכורות הנמוכות המוצעות למורים בפרויקט. 83% מהמנהלים סברו, כי יש להעניק למורים המשתתפים בפרויקט הכשרה נוספת – בהבנת התרבות האתיופית, במתן מענה לצרכים המיוחדים של התלמידים העולים והיכרות טובה יותר עם חומר הלימודים לבגרות.

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).