גוגל ארת' ( Google Earth) הוא סביבה הבנויה על שכבות מידע ממקורות מוסמכים ומדעיים שבצידן שכבות שיתוף המערבות את המשתמשים בתהליך המיפוי. תופעה זו הופכת את גוגל ארת' ממפה שרק משקפת מציאות חברתית למצע דינמי לקיום יחסים חברתיים ולרשת חברתית בפני עצמה. לצד הממשק של התוכנה עצמה התפתחה קהילת משתמשים (Google Earth Community) המקיימת בינה לבין עצמה אינטראקציות המבוססות על פעילות המיפוי המשותפת. לעיתים משמשת הסביבה אף לקידום אג'נדות פוליטיות כאלו ואחרות. עם זאת, היא גם משקפת את הפערים החברתיים הקיימים בחברה הדיגיטלית ואף תורמת להעמקתם – למשל, הפערים בין בעלי הגישה לאינטרנט לבין מי שהאינטרנט אינו נגיש להם, אם בשל היעדר אמצעים כלכליים ואם בשל סיבות אחרות ( חגית מישר-טל) .

למרות הרתיעה היסודית, בכמה בתי ספר החלו באחרונה להתיידד עם המכשירים הניידים מסוג סמאטרפונים ולעשות בהם שימוש למשימות יוצאות דופן. זה קורה השנה בתל אביב, זכרון יעקב ופתח תקוה. בזו האחרונה אף יפעל הפרויקט החדשני הזה בכל בתי הספר היסודיים בעיר.בשלוש ערים אלה אימצו העיריות את התוכנית "Wandering", המשלבת טלפונים ניידים בבתי הספר. דוד לחמיש, יועץ לפיתוח תהליכי למידה, שפיתח את התוכנית, מסביר כי "זו למידה שאינה מתרחשת בכיתה באשר היא, אלא נעשית בסביבה מחוץ לכיתה ומתייחסת למקום על כל רבדיו, הפיסי, ההיסטורי ועוד" ( תמר רותם) .

ההערכות כיום לשילוב טאבלטים בלמידה בישראל כוללת 3 כיווני פעולה נפרדים : היערכות של רשת אמי"ת שהיא המשמעותית ביותר, המשך מיזם שילוב הטאבלטים בבתי הספר בבת ים והתאמת מערכות הלמידה המתוקשבות של עת-הדעת לטאבלטים. בסקירה מובאים מקורות מידע נוספים בנושא שילוב טאבלטים בהוראה ובלמידה.

יוזמה משותפת של מרכז הפיתוח של אורט עם איגוד האינטרנט הישראלי הוביל לפיתוח של ערכה פדגוגית למורים להעמקת ההיכרות עם מערכת ה-Moodle. הערכה מיועדת לצוותי מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות המתבססים על למידה עצמית ו/או למידה שיתופית. ערכה זו פתוחה לכלל המורים ומיועדת לפיתוח פעילויות מתוקשבות לכלל שכבות הגיל. הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל נושא בנפרד ( מיכל גלעדי ונילי מוזס-בלוך).

מטרות המחקר היו לבחון את ה-TPACK של מורים טייוואנים למדעים ומתמטיקה בבתי ספר יסודיים לגבי שימוש בלוחות "חכמים" בכיתה.במחקר נבחנו גם קשרים בין ה-TPACK של מורים in-service לבין גורמים אחרים. התוצאות הראו שנמצאו הבדלים משמעותיים ב-TPACK של המורםי בבתי הספר היסודיים שהשתמשו בלוחות "חכמים" בהשוואה למורים שלא השתמשו בלוחות "חכמים" (Fang, Syh-Jong , Tsai, Meng-Fang, 2012)

יעל חקשוריאן היא אחת המומחיות המובילות במערכת החינוך לשימוש במישחוק בהוראה בביה"ס והיא מעורבת בכמה וכמה בתי ספר בישראל בהנחיית תלמידים לפיתוח משחקי מחשב לימודיים . כותבת יעל : " גם השנה במסגרת שיעור פיתוח משחקי מחשב החלטתי ליישם רעיונות התמשחקות בתכנית והמרתי את הציונים בניקוד. תכנית הלימודים במהלך השנה מתנהלת כמשחק ( יעל חקשוריאן ) .

מחקר שהוצג בכנס צ'ייס האחרון (2012 ) באוניברסיטה הפתוחה הציג ניסוי חדשני ומעניין שבמהלכו כיתת הלימוד הועתקה ממרכז הלימוד, או מאתר הקורס, למקום המשמש היום כסביבה הטבעית של הסטודנטים, שם הם מבלים מרצונם לא מעט שעות. שלוש השותפות למחקר — ד"ר מישר טל, ד"ר פיטרסה וד"ר גילה קורץ — נענו ולאתגר ופתחו במקומות השונים שבהם הן מלמדות קבוצות לימוד בפייסבוק במטרה לבדוק אם קבוצת לימוד בפייסבוק יכולה לשמש תחליף למערכת ניהול למידה.בכנס צ'ייס הוצגו ממצאי הפיילוט הראשוני, שנערך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה. שיחה עם ד"ר חגית מישר טל וד"ר אפרת פיטרסה מהאו"פ על מסקנות הניסוי

בבניית קורס ב-Moodle ישנו חופש רב גם בעיצוב רצף הקורס. אין מבנה דף קורס מוגדר ומובנה כמו שיש במערכת הלמידה מופת-נט או Highlearn אלא ישנה מידה רבה של עצמאות בעיצוב דף הקורס. ומה זה אומר? שכל אחד יכול לעצב את סביבת הלמידה (הקורס) לגמרי על פי הבנתו – וזה לא תמיד דבר טוב, כי לא הכול נכון ומתאים. כך שמסתבר שכדי לפתח קורס איכותי ב-Moodle לא די שנבנה תהליך למידה איכותי על פי מטרות דידקטיות ופדגוגיות, אלא יש לתת את הדעת למבנה העיצובי של הקורס. שיהיה ברור, נעים וקל להבין ולנווט בו ( רותי סלומון ) .

האופנה האחרונה בארה"ב של קורסים מתוקשבים רחבי היקף הידועים בשם MOOC הניעה את Lisa M. Lane ( מרצה מרתקת לקורסים מתוקשבים במכללה בארה"ב) להציע טקסונומיה של סוגי הקורסים האלו וההבדלים ביניהם. היא מבחינה בין קורסי MOOC מרושתים, כאלו שפותחו ע"י George Siemens בתפיסת הקונקטיביזם, לבין קורסים מתוקשבים רחבי היקף מסוג Task-based MOOCs המחייבים את הסטודנטים ללמידה פעילה של הכנת מטלות , לבין Content-based MOOCs, הקורסים הנפוצים בגלל ההיקף הניכר של לומדים בהם והמתכונת הפאסיבית של העברת תכנים בלבד ( Lisa M. Lane).

המאמר סוקר את ההתפתחות המהירה של קורסים מקוונים פתוחים מסוג רב-שותפים (MOOC) במהלך שנת 2012 תוך התייחסות לחלקם של השחקנים העיקריים כגון Coursera, edX . הסקירה מציינת את הייחודיות של תפיסת הקורסים המקוונים המשולבים בקונקטיביזם (מבית מדרשם של Siemens and Downes) לעומת הקורסים המקוונים הפתוחים הרגילים מסוג MOCC. השחקן המרכזי בארה"ב של פיתוח פלטפורומותMOOC הוא מיזם מוביל בשם Coursera המשקיע סכומי עתק בפיתוח הפלטפורמות והקורסים המקוונים .

למרות הנוכחות הגוברת של הפייסבוק בחייהם של תלמידי מכללות, מעט מחקרים בחנו את הפוטנציאל של כלי התקשורת מבוססי האינטרנט החדשניים הללו לצורך משיכת סטודנטים לדיונים אקדמיים. מחקר זה עשה שימוש במערך "לפני-אחרי" (pre-test, post-test design) בשני קורסים ברמת מבוא באוניברסיטה ציבורית גדולה בארה"ב לצורך השוואת תפיסותיהם של סטודנטים (n = 107), נטיותיהם, ותפיסת הלמידה שלהם הקשורות לשני כלי דיון מקוונים שונים: קבוצת הפורום של הפייסבוק וכלי מקוון בחסות האוניברסיטה ( מחבר: Nicole E. Hurt, Greg Moss, Christen L. Bradley, Lincoln R. Larson, Matthew D. Lovelace, Luanna B. Prevost, Nancy ) .

קיימים ניסיונות שונים בארץ ובעולם לפתח למידה ניידת, ( למידה המבוססת על סמארטפונים או טאבלטים ), אך מרביתם אינם משתלבים בהכרח עם למידה מתוקשבת רגילה באינטרנט. המאמר הנוכחי מציע פתרון טכנולוגי ופדגוגי משולב בין למידה ניידת ובין למידה מתוקשבת. המערכת המתוקשבת החדשנית יכולה להועיל למורים המלמדים באמצעות למידה ניידת ע"י מתן משוב בזמן אמת על דפוסי הלמידה וההתקדמות של התלמיד או קבוצת תלמידים/כיתה. התוכן החינוכי מותאם למכשירים ניידים או מחשבים רגילים בכיתה או בקורס. הלומדים יכולים להחליט בעצמם מתי לעבור לערוץ הלמידה הניידת ( באמצעות הסמארטפונים) או לערוץ הלמידה המתוקשבת באמצעות מחשבים רגילים ( Nedungadi, Prema; Raman, Raghu).

המילה האחרונה בתחומי המחשת תכנים דגיטאליים בהוראה והלמידה הוא יישום בשם Learnist . מדובר על יישום המציג תכנים ואינטראקציה הקשורה אליהם בצורת לוח הודעות או לוח תכנים. הליווח של התכנים מאד ברור וניתן ליצור בצורה נאה קוביות תוכן ברורות בלוח התכנים . מדובר על יישום חדש יחסית ליצירת אוצרות דיגיטאלית ומשאבי למידה בחינוך . המאמר מסביר כיצד להשתמש ביישום Learnist בהוראה והלמידה בכיתה או בקורס.

בפרויקט הגמר שלו יצר יהודה לוי מערכת למידה ממוחשבת המיועדת לסביבת טאבלטים וסמארטפונים. הפרויקט מנסה לרתום את הטכנולוגיה ליצירת חווית למידה מקיפה הכוללת בתוכה את ניהול הלמידה, הבקרה ופיתוח אחריות אישית של התלמיד ללמידה. מבחינה פדגוגית הפרויקט מרכז שלושה שדות תוכן: הבנת תהליכי למידה, פיתוח ואפיון ממשק, והבנה מעמיקה של שימוש בטכנולוגיה ככלי חינוכי ועיצובי. התוצאה היא כלי למידה אינטראקטיבי שמנגיש, מזמן ומאפשר למשתמשים ליצור, לעבד ולשתף חומר לימודי ממאגרי המידע המומלצים על ידי מערכת החינוך וממאגרי מידע שיתופיים ברשת.