רוב המחקרים שנערכו עד היום על העברה בלמידה ומצגות מולטימדיה התעלם מהקשר בין סגנון קוגניטיבי של הלומדים , המצגות וההעברה בלמידה. נראה , עתה כי המצגת היא כלי עזר מצוין למרצה, אך מבחינה העברה קוגניטיבית היא פחות יעילה לסטודנטים או ללומדים. לפנינו עדות תומכת של סטודנטית באוניברסיטה אמריקאית המעידה על החסרונות של המצגת מבחינתה. המרצים בקורסים באוניברסיטה ובמכללות נוטים לדקלם במהירות את המצגת ללא מתן זמן השהייה ללומדים. לסטודנטים אין מספיק זמן לרשום בצורה מסודרת את הנושאים , קשה להם להתרכז והדבר פוגע בזיכרון שלהם מבחינת קליטת חומר. סטודנטים ולומדים בכלל זוכרים טוב יותר את החומר כאשר הם רושמים בצורה מסודרת את ההרצאה בכתב ידם ואפילו את ההסבר הסכמאטי של המרצה עם לוח וגיר. העובדה שהמרצה מעלה את המצגת מראש באתר הקורס באינטרנט אינה פותרת את הבעיה כי מבחינת העברה אפקטיבית בלמידה עדיף שהסטודנט ירשום בצורה מסודרת את פרטי ההרצאה תוך כדי שמיעה. כאשר הלומד מתעד בכתב, בהערות משלו וסיכום, את החומר הוא זוכר טוב יותר את השיעור.

מדוע אנחנו נהנים כל כך לצפות באנשים המציגים ומרצים ב-TED ? ( הכנס הכי מרתק בעולם האקדמיה ) . אחת הסיבות היא כנראה לוח האבן הזה המוצג כאן בבלוג של איריס "שחקי שחקי על החלומות" . מדובר בלוח אבן שנשלח ע"י המארגנים של כנסי TED לכל אדם המתעתד להציג ולהרצות בכנס שלהם . Amy Tan תיארה את הגעתו של הלוח כ-something that creates a near-death experience; but near-death is good for creativity. בנסיבות מסויימות, עשוי להיות שימושי גם למורים.

מצגות POWERPOINT משמשות כיום כלי מרכזי בהוראה במוסדות החינוך הגבוה. עם זאת, בשנים האחרונות מועלות ביקורות על אופני השימוש במצגות אלו. מאמר זה מתאר חלופה לשימוש בתבניות העיצוביות שהתוכנה מציעה, כדי לנצל את מרב היתרונות ה- POWERPOINT ולצמצם את החסרונות שלה. המחברים מציעים לעצב את השקף הריק כמפת מושגים (concept map) הנבנית בהדרגה במהלך השיעור. מפות מושגים נועדו להציג טקסטים באופן גראפי לשם פישוט וארגון ההצגה של רעיונות מורכבים. המפה מלווה את השיעור בכל מהלכו, ומדי פעם יש 'יציאה' ממנה דרך קישורים וחזרה אליה. הקישורים יכולים להיות לתמונה, לסרט, או להרחבה מילולית. מפות מושגים מטפלות בנקודת תורפה מרכזית של מצגות PPT טיפוסיות. בשונה ממצגות עמוסות ברשימות נקודות, שבהן הקשרים הסיבתיים אינם מודגשים בצורה מפורשת דייה ( ולכן עלולים לעודד למידה על ידי שינון) , מפות מושגים מעודדות את הלומדים לפענח יחסי סיבה ומסובב מורכבים, וכך מפעילות אצלם רמות חשיבה גבוהות יותר ( רונן המר, גליה אנקורי).

רבים מאנשי הסגל האקדמי משלבים בהרצאותיהם מצגות ממוחשבות, בדרך כלל, תוך שימוש בתוכנת Power Point, כדי לשפר את תהליך ההוראה ולהגביר את מידת העניין של המשתתפים. בדומה למצגת גם כל הטכנולוגיות להוראה המוכרות לנו- הטלוויזיה והוידיאו, הרשמקול, מטול השקפים ומטולי התמונות למיניהם – גיוונו את היכולת של סגל ההוראה להמחיש את נושאי השיעור. אלא שקיים מתח בין השימוש במצגת המעמיד בראש הבניית מסרים קלים ופשוטים לבין האידיאה האקדמית הדורשת מהסטודנטים להתמודד עם מסרים מורכבים. המאמר מעלה לדיון שאלות הנוגעות לצד החיוב והשלילה בשימוש בתוכנת Power Point. (יוסי בר)

כולנו יודעים לפתוח PowerPoint ולהראות שם כמה שקפים, אבל כדי לבנות מצגת טובה צריך עוד כמה כלים. המאמר הנוכחי סוקר את הנקודות שעליכם לתת עליהן את הדעת לפני כתיבת המצגת ובמהלכה. 1. איך יודעים למקד מהו הנושא של המצגת ומי קהל היעד? 2.כמה שקופיות להכין? 3.איך מכינים ראשי פרקים למצגת ולמה זה חשוב? 4. באיזה סגנון כתיבה להשתמש במצגת ואיך לכתוב אותה? 5. איך לעצב את התוכן במצגת? 6. איך כדאי לעצב את המצגת מבחינה גרפית? מאמר מועיל שכתבה שלומית הברון, מומחית לניהול תוכן הכולל גם ביבליוגרפיה מועילה.

במחקר שנערך צוות חוקרים מהמכללה לחינוך ע"ש קיי ואוניברסיטת בו גוריון בנגב (המחלקה לחינוך) במטרה לבדוק מה חושבים פרחי הוראה על תבחיני ההערכה של מולטימדיה, על המעריך הרצוי ועל דרכי ההערכה של מצגות מולטימדיה המופקות על-ידי תלמידים כחלק מהתהליך הלימודי. (אילנה ברקאי, אלכסנדר גד, אלי קוזמינסקי)