מחקרים
מיון:
נמצאו 55 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    מחקר חדש מבשר טובות להוצאות הספרים. במחקר העניקו החוקרים ל-852 תלמידים מעוטי יכולת 12 ספרים (לבחירתם) שאותם לקחו לביתם בסוף שנת הלימודים. הם עשו זאת במשך שלוש שנים רצופות. לאחר מכן בחנו החוקרים, בראשות ריצ'ארד אלינגטון מאוניברסיטת טנסי, את תוצאות המבחנים של אותם תלמידים. הם גילו כי התלמידים שלקחו את הספרים הביתה השיגו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי במבחני הקריאה לעומת תלמידים אחרים. אותם תלמידים גם הושפעו פחות מאפקט "הדעיכה הקיצית" – אותה ירידה ברמת הלימודים שמשפיעה בעיקר על תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במהלך חופשת הקיץ. למעשה, נראה כי עצם החזקת אותם תריסר ספרים נשאה השפעה חיובית לא פחות מזו של השתתפות בשיעורים בחופשת הקיץ (שילוב של קייטנה ושיעורי השלמה). מחקר זה, לצד מחקרים רבים אחרים, ממחיש את כוחם האדיר של ספרים.

  • לינק

    ריכוז תקצירי מחקרים בנושא של מספר תלמידים אופטימאלי בכיתה. הריכוז מחולק לתקצירים התומכים בהקטנת גודל הכיתות ולתקצירים המטילים בכך ספק. התקצירים מכסים , בין היתר, את הסוגיות הבאות : הקשר בין גודל כיתה לרמת אלימות, כיתות גדולות כגורם אפשרי להתנהגות אנטי-חברתית, השפעת כיתות קטנות בכיתות היסוד על הישגי התלמידים בחט"ב, האם כיתות קטנות משפיעות על ההישגים הלימודיים ? לגודל כיתה יש השפעה משמעותית על הישגי התלמידים, הפחתת גודל הכיתה בפרקטיקה: חקירת ההשפעה של מנהל בית הספר היסודי, מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילים ספק בצמצום גודל הכיתות בבתי הספר, כאשר המדובר בכיתות שגודלן בין 25 ל-40 תלמידים אין לגודל הכיתה השפעה משמעותית. יזום : פרופסור לאה קוזמינסקי , ראש מכללת קיי , חקר מידעני : דזירה פז ועמי סלנט , מכון מופ"ת

  • לינק

    הראיון של פרופסור גבי סלומון לעיתון "הארץ" ובו הכריז על כך שהמחשב לא תורם ללמידה גרמה להרהורים של רבים מאנשי החינוך אך גם לערעור הנחת היסוד של פרופסור גבי סלומון . התמיהה מהכרזה של פרופסור גבי סלומון מסתמכת על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים,

  • לינק

    מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.

  • לינק

    ניתוח מתודי של מחקרי למידה מרחוק ( 690 מחקרים) שהתפרסמו בין השנים 200-2008 . הממצאים מלמדים כי יש אמנם מעבר ללמידה מרחוק בהרבה מגזרים ותחומים בחינוך , אך המעבר אינו כרוך בהכרח בחדשנות חינוכית , אלא מייצג קו שמרני של הדגשת ההיבטים הקשורים לפרדיגמה של לומדים –מרצים ופחות להיבטים של חדשנות בשיטות הלמידה או לפלטפורמות של למידה חברתית ושיתופית . ניתוח המחקרים מצביע על מגמות של התקדמות הדרגתית אבל בקו שמרני למדי של העתקת שיטות ההוראה המסורתיות לאינטרנט ( Olaf Zawacki-Richter, Eva Maria Bcker, and Sebastian Vogt ).

  • לינק

    המיתוס החינוכי של סגנונות למידה קיים כבר לא מעט שנים. מומחי חינוך לדורותיהם הסבירו את ההבדלים בין לומדים בעלי יכולות ויזואליות-מרחביות לעומת לומדים בעלי יכולת מילולית וכדומה. במשך 30 שנים נאמר ע"י פסיכולוגים חינוכיים ואנשי פדגוגיה כי שיטות ההוראה צריכות להיות מותאמות לסגנון הלמידה האופייני של הלומד. עתה טוענים חוקרים בתחומי הפסיכולוגיה כי מרבית המאמרים שנכתבו עד כה בנושא חסרי תוקף מחקרי. מרביתם לא פיתחו מערך מחקרי תקף שיכול להוכיח את הנחות היסוד לגבי קיומם והתאמתם של סגנונות למידה מובהקים בהוראה ובתהליכי למידה. לאור ניתוח העל (מטא) של המאמרים שנכתבו עד כה בנושא סגנונות למידה מביעים החוקרים ספק אם יש הבדלים כה מובהקים בין לומדים מבחינת גישה ונטייה. בהעדר הוכחה אמפירית לקיומם של סגנונות למידה או להשפעתם המהותית הרי החוקרים בתחומי הפסיכולוגיה נותרו ספקניים לגבי החשיבות שמייחסים אנשי החינוך לסוגיית סגנונות הלמידה בלמידה.

  • לינק

    במשך שנים השתייך המחקר של לקויות למידה למדעי החינוך והפסיכולוגיה ועסק בעיקר בהיבטים התנהגותיים וחינוכיים שלהן, אך לא סיפק ידע על מקורן הבסיסי של הלקויות. כך, הבנת הלקויות נשארה מוגבלת ולא סיפקה בסיס לאבחון ולטיפול יעילים. עם התפתחותם של מדעי המוח ומחקרים של לקויות למידה מנקודת מבט מוחית חלה תפנית שהובילה ליצירת תחום מדעי ייחודי – תחום חקר המוח ולקויות למידה. כדי שנוכל להבין את מקור הכשל של אוכלוסיית לקויי הלמידה עלינו להבין אילו אזורים במוחותיהם פועלים בזמן התהליכים הקוגניטיביים הרלוונטיים ולהשוותם לתהליכים הפועלים במוחותיהם של יחידים באוכלוסייה תקינה. באמצעות השוואה זו אנו מבינים אילו אזורים במוחותיהם של יחידים בעלי לקויות למידה אינם פועלים בצורה תקינה ( שלי שאול)

  • לינק

    מאז שנות ה-80 מוכרת החונכות הבית ספרית כבעלת תפקיד חשוב הן בתקופת ההכשרה, והן במהלך הכניסה להוראה ולאורך שנות ההוראה הראשונות. המאמר סוקר מחקרים שונים במטה לברר מה ידוע ומה – לא על חונכות למורים מתחילים. הסקירה, הכוללת 170 פריטים (מתוך 980 שנסקרו) שהיו בהם ממצאי מחקרים אמפיריים על חונכות למורים מתחילים מאופיינת ב"שיטתיות" ו"נרטיביות". חונכות מוגדרת במאמר כתמיכה אישית "אחד על אחד": מורה מתחיל או מורה פחות מנוסה נתמך ע"י מורה מנוסה, ומטרתה לסייע בפיתוח המומחיות של המונחה ולאפשר לו כניסה טובה לתרבות המקצועית של ההוראה והשתלבות בהקשר העבודה הייחודי. הסקירה עוסקת במורים בשלוש שנות ההוראה הראשונות. ככלל נמצא שעשויות להיות לחונכות מטרות מגוונות ודרכי עבודה שונות להשגתן והיא עשויה להתקיים בשלבים שונים של ההתפתחות המקצועית של המונחה. (Hobson, A.J., Ashby, P., Malderez, A., & Tomlinson, P.D. (2009

  • לינק

    הפרופסור לפסיכולוגיה (פרופסור חבר באוניברסיטת UCLA) פטרישיה גרינפלד סקרה מעל 50 מאמרים ומחקרים על למידה וטכנולוגיה והגיע לכמה תובנות מעניינות שפורסמו בכתב העת Science . אחד הסוגיות שפרופסור פטרישיה גרינפלד הצביעה עליהם בין היתר היא הירידה ביכולות חשיבה ביקורתית ואנליטית בעקבות החשיפה לאינטרנט. היא מתייחסת בהקשר זה למחקר אשר ערך השוואה בין תלמידים בכיתה שהיו מחוברים לאינטרנט לאלו שהנו נטולי אינטרנט. כאשר התלמידים נבחנו על חומרי השיעור התברר כי אלו שהיו נטולי אינטרנט בכיתה הצליחו טוב יותר. בניגוד למה שרבים ושבים התברר ממחקרים אחרים כי חלוקת הקשב הבו-זמנית של התלמידים (multi-tasking בין אינטרנט , משחקי מחשב ומוסיקה ) פוגמת בסופו של דבר בהבנה המעמיקה שלהם בלמידה ובהבנה. חלק מהבעיה נובעת מכך שהתלמידים פיתחו יכולת פענוח ויזואלי גבוהה של חומרים ויזואליים אך יכולת פענוח נמוכה יותר של טקסטים כתוצאה מקריאה מוגבלת של ספרים בהשוואה לעבר.

  • לינק

    הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.

  • לינק

    ספרו החדש של פרופסור ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד אינו מפעל מונגראפי רגיל אלא מפעל מחקר אנציקלופדי שמכסה ומתמצת מעל 52,000 מחקרים בחינוך על הישגים של למידה משמעותית. פרופסור הטי סיכם ותמצת בצורה ברורה ומגובשת 800 מטא-מחקרים בחינוך העוסקים בהישגים של תלמידים ולומדים והציג את הממצאים העיקריים בצורה ברורה ומובנת. הממצאים העיקריים , והמסקנות של 800 מטא-המחקרים מוצגים בפרקים נפרדים של הספר בגישה תמטית כגון התלמיד והישגיו , השלכות מבחינת מורים , השלכות מבחינת הבית , השלכות מבחינת שיטות ההוראה והשלכות מבחינת תוכניות לימודים. פרופסור הטי פיתח מתודולוגיה לניתוח והצגת הממצאים של מחקרי המטא על הישגים הנבנית בצורה שיטתית לאורך כל פרקי הספר ( Hattie, John ) .

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך את היעילות של תכנית לימודים להוראת מתמטיקה בגני ילדים. מדובר בתכנית לימודים ניסיונית בארה"ב מבוססת מחקר (research-based curricula ) . המחקר נערך ב36 כיתות/מסגרות של גני ילדים , כאשר נערכה השוואה מחקרית מבוקרת בין מסגרות של גני ילדים שנחשפו והתנסו עם תוכניות ללמידת מתמטיקה חלקיות ושונות ( ללא בסיס מחקרי מובהק) . ממצאי הניסוי המבוקר מלמדים כי הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהות יותר מאשר קבוצת הבקרה . ממצאי המחקר מלמדים כי תוכניות התערבות ללמידת חשבון בגני ילדים מסייעים באופן משמעותי לילדים לגבש ולהפנים ידע מתמטי כבר בגיל צעיר (Clements, Douglas H.; Sarama, Julie ).

  • תקציר

    בשנים האחרונות יש התעניינות רבה בכל הנוגע לשיפור איכות המורים בבתי הספר כאמצעי לקידום הישגי בתי הספר מבחינת ההערכה הנורמטיבית. גם בארה"ב זוכה הנושא של איכות המורים לעדיפות גבוהה והאמצעי העיקרי לטייב את איכות המורים שם היא התכנית הפדראלית "No Child Left Behind" (NCLB) Act הדורשת מהמורים רמת הכשרה אקדמאית גבוהה בכל מקצועות הלימוד (עפ"י סטנדרטים חינוכיים והקפדה על עמידה בסטנדרטים חינוכיים). המחקר הנוכחי ביקש ללמוד מהמקרה של מדינת קליפורניה האם מדיניות ה-NCLB מקדמת את רמת המורים ואיכותם. ממצאי המחקר מלמדים שאכן התפלגות כוח ההוראה בקליפורניה מעידה על היקף גבוה למדי של מורים בעלי התמחות אקדמאית רצינית , סטנדרטים גבוהים בהוראה והשתלמויות מקצועיות רציניות . עם זאת בראייה כוללת נמצא כי מה שמשפיע על התקדמות בתי הספר והצלחתם בקליפורניה אינה בהכרח רמת המורים אלא התפלגות אוכלוסיית התלמידים שם ממוקמים ומצויים בתי הספר. גורמים אתניים וסוציו-אקונומיים הנוגעים לאוכלוסיות בהן נמצאים בתי הספר הם בדרך כלל בעלי השפעה משמעותית לא פחות מאשר איכות המורים . המשמעות של ממצאי המחקר היא שגורמים רבים משפיעים על ההתקדמות החינוכית של בתי ספר ולא רק גורם בודד הנוגע לאיכות הנורמטיבית של מורים ולסטנדרטים החינוכיים (Smith,-Emma ).

  • מאמר מלא

    בימים אלו משיק מכון מופ"ת את הפרויקט הבינלאומי בהכשרת מורים ITEC online, במטרה לנסות ולהוביל את שיתוף הידע הגלובלי בתחום. אחד המרכיבים העיקריים בפרויקט חדשני זה הוא פורטל התוכן הבינלאומי בהכשרת מורים שכולו בשפה האנגלית. מטרת פורטל ITEC היא לשפר את זרימת המידע המחקרי והפדגוגי בהכשרת מורים. פורטל ITEC הוא מאגר בעל אופי אקדמי ומחקרי מובהק. התכנים בו ממוינים למדורים אליהם מוזנים באופן שיטתי תקצירים ממיטב המאמרים והמחקרים מתוך כתבי עת מובילים בעולם העוסקים בהוראה והכשרת מורים (משנת 2007 ואילך). הגלישה והשימוש בפורטל היא בחינם והאתר פתוח וחופשי לכולם, לרבות ההרשמה ל-newsletter (עדכון לקבלת לקט מאמרים חדשים באימייל). כתובת האתר: http://itec.macam.ac.il/portal

  • רפרנס

    בשנה האחרונה יצאו לאור שני ספרים חשובים בתחומי החינוך המיוחד בארה"ב. הראשון, מדריך דיאגנוסטי לאיתור ליקויי למידה ובעיות למידה כולל הגדרות, זיהוי תבחינים, סיווג תבחינים של ליקויי למידה ומידע נוסף המהותי לזיהוי קשיי למידה וליקוי למידה. מדריך זה יצא בהוצאת Jossey-Bass בשנת 2007. המדריך השני יצא בהוצאת SAGE נועד לסכם ולגבש את הידע המעודכן בתחומי החינוך המיוחד מבחינה מחקרית ומבחינת החידושים המחקריים וההתנסויות המועילות בתחום. ניתן לראות את תוכן העניינים של הספרים החדשים בקובץ המצ"ב מצד ימין או בקישור בסקירה.

  • לינק

    מחקר נרטיבי הוא חקר התנסויות כסיפור. זוהי דרך של חשיבה על התנסות. כמתודולוגיה יש בו התבוננות בתופעה. כדי להשתמש במתודולוגיה יש צריך לאמץ ראייה מיוחדת, נרטיבית, של התנסות כתופעה נחקרת (Connelly & Clandinin,2006 ). הכותבים מתמקדים במאמרם במחקר הנרטיבי בתחום החינוך. כותבי המאמר מדגימים את תהליך המחקר הרטיבי שהם מציעים תוך שילוב שתי דוגמאות מחקרים לאורך המאמר ( Clandinin, D.K., Pushor, D. & Murray Orr, A).

  • לינק

    האם כל מחקר הוא ראוי ומותר? האם נכון, או חובה, לשתף כל אחד במחקר? מהם כללי הפרסום של ממצאים מחקריים? על מי מוטלת האחריות להשלכות של המחקר? הספר אתיקה במחקר, הראשון בתחומו בשפה העברית, נכתב בידי חוקרים מובילים מפקולטות שונות באוניברסיטה העברית בירושלים. פרקיו מאירים סוגיות אתיות שונות במחקר ואת השלכותיהן התאורטיות והמעשיות בספר נכללים גם פרקים הדנים בסוגיות אתיות במחקר בתחומים כגון פסיכולוגיה וגנטיקה, ובסוגיות כגון שימוש בבעלי חיים ובתאי גזע עובריים לצרכים מחקריים. נוסף על כך מנותחים בו שישה מקרים של סוגיות אתיות שונות (רות לנדאו, גבי שפלר)

  • לינק

    סקירת הספר החדש על אוריינות מידע בחינוך, סיכום הכינוס האקדמי שנערך באנגליה, Staffordshire University בחודש מאי 2006. הספר החדש מהווה אסופה של המאמרים והמחקרים שהוצגו במהלך הכינוס באנגליה, לרבות הרחבות של ההרצאות המקוריות, כגון אוריינות מידע ופדגוגיה חדשה, לוחות ממוחשבים בכיתה ושאלה המוטיבציה של תלמידים לפתוח מיומנויות של אוריינות המידע (Jones et al.), סוגיות של הקשר בין אוריינות מידע וחיפוש במנועי חיפוש. הספר מצליח להצביע על כיווני המחקר העיקריים כיום בתחום חקר אוריינות המידע בחינוך.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

  • לינק

    סקירה של מחקרים אודות יעילות הלמידה הפעילה. המחקרים מבאים עדויות משכנעות אודות יעילות הלמידה הפעילה בכיתה ומחוץ לה. המחקרים הוכיחו כי כיתות לימוד שנחשפו ללמידה פעילה במהלך הכנה לבחינות הצליחו יותר בבחינות בהשוואה לכיתות שלמדו בשיטה הרגילה של העברת התכנים בהרצאה או בקריאת חומרים עצמאית. כל כתבי העת שנבדקו ע"י פרופסור Mark Morton הם שפיטים מבחינה מדעית והם מכסים את תחומי הפסיכולוגיה החינוכית, הטכנולוגיה החינוכית, הפדגוגיה והוראת המדעים. המחבר מדגיש כי הממצאים שאסף נועדו במקור לשכנע את הסטודנטים הספקניים הלומדים אצלו בדבר חשיבות שיטת הלמידה הפעילה בקורסים האקדמאיים השונים שהוא ועמיתיו מעבירים בתחומי הניהול (Mark Morton)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין