מחקרים
מיון:
נמצאו 55 פריטים
פריטים מ- 41 ל-55
  • לינק

    מזה כמה שנים נערכים מאמצים משמעותיים ומקיפים להכנסת יישומי מחשב ותקשוב לבתי ספר יסודיים בטייוואן והמחקר הנוכחי ביקש לבדוק מה היא האפקטיביות של תוכניות אלו. בכנס NECC2006 שהתקיים יולי 2006 בסן דייגו הציגו חוקרים מטייואן ממצאי מחקר מסוג Meta –analysis לגבי האפקטיביות של שילובים המחשבים והתקשוב בבתי ספר יסודיים. המטרה הייתה להשוות בין יעילות יישומי התקשוב בבתי הספר ובין יעילות ההוראה המסורתית. במסגרת המחקר בוצעה סינתזה של 48 מחקרים שונים שנערכו בתחום. ניתוח הממצאים מלמד כי בהשוואה ללמידה מסורתית ללמידה מתוקשבת בבתי הספר היסודיים יש ערכים חיוביים מוכחים גבוהים יותר. עם זאת, נמצא כי יישומי מחשב בבתי ספר יסודיים אינם תורמים לשיפור דרמטי של הישגים. השיפור הוא הדרגתי ורב-שנתי. לאורך זמן ניתן באמצעות יישומי המחשב בבתי הספר היסודיים לשפר את הלמידה האיכותית בכיתות הלימוד (Yuen-kuang Cliff Liao)

  • תקציר

    על סמך הדיונים המתקיימים מעת לעת בפורומים השונים של רשות המחקר של מכון מופ"ת, בנוגע למחקר המתבצע במכללות להכשרת מורים הוחלט לבדוק: מהם תחומי המחקר המיוצגים במחקרים? מה הנושאים הנחקרים ביותר? מהן שיטות המחקר הבולטות? האם חל שינוי במדדים אלו לאורך השנים? לשם כך נותחו שתי חוברות תקצירי מחקרים מהשנים תשנ"ט –תשס"א ותשס"ב – תשס"ד, וכן הצעות נוספות מהשנים תשס"ה – תשס"ז. הממצאים מתבססים על הנתונים הכמותיים וניתוח התקצירים. (נעמי פייגן, עדנה צרפתי)

  • לינק

    הלמידה השיתופית בלבד אינה גורמת לשיפור בהישגיהם של התלמידים, אלא קביעת מטרה משותפת לכל חברי הקבוצה, הקפדה שכל תלמיד בקבוצה יסייע לחבריו להשיג מטרה זו, צירוף נכון של שיתוף פעולה בקבוצה, עיצוב המשימה הלימודית כך שתעודד תלות הדדית בין חברי הקבוצה ותגמול לקבוצה על ההישגים של כל תלמיד ותלמיד בקבוצה (שי ושרן, 1990ג; שי ושרן, 1990ב). על פי סלבין מתן התגמול מעודד את התלמידים לעזור אחד לשני כדי שכל תלמידי הקבוצה יצליחו. כמו כן, העזרה של התלמידים אחד לשני היא בעלת השפעה רבה יותר על התלמידים מאשר הלחץ המופעל עליהם מצד המורים או ההורים. בתחילת שנות ה- 90 נערך ניסוי לבדיקת השפעתה של שיטת החקר בקבוצות על ההנעה ללימודים, הניסוי נערך בקרב תלמידים הלומדים ב- 17 כיתות ו'. ההנעה של תלמידים אלו ללימודים נמדדה על ידי שלושה מדדים, המדדים לבדיקת ההנעה הם: הערכת מידת ההשתתפות של התלמיד בעבודת הכיתה על ידי המורה, הערכת מידת ההשקעה בשיעורי הבית על ידי המורה והחלטת התלמידים להמשיך לעבוד על המשימה הלימודית או לצאת החוצה לשחק בחצר. התלמידים שלמדו על פי שיטת קבוצות החקר, קיבלו הערכות גבוהות יותר ממוריהם והעדיפו פעמים רבות יותר להמשיך בעבודה במקום לצאת החוצה לשחק בחצר מאשר התלמידים שלמדו בהוראה פרונטאלית (שי ושרן, 1990ג). מכך ניתן ללמוד שהתלמידים הלומדים בקבוצות מפתחים הנעה רבה יותר ללימודים ואף אינם זקוקים לתגמולים, מאשר התלמידים הלומדים בשיטת ההוראה הפרונטאלית.

  • סיכום

    בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות. התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הרב הופיע בכל כלי המחקר, הן במדידות הגלויות והן בסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב (אסיה שרון)

  • רפרנס

    החקיקה של תכנית No Child Left Behind משנת 2002 קובעת כי תוקפם של מחקרים חינוכיים המשמשים בסיס ליישום של רפורמות חינוכיות ייבחנו על פי קריטריונים ועדויות המבוססות באופן מדעי. לקביעה זו השלכות רבות על תכנון והערכה של תוכניות לימודים. מצד אחד יש הרואים בכך הזדמנות לבסס את מדע החינוך, מצד שני יש הרואים את גישת ה-SBR כצרה מדי. סקירה באינטרנט של אתרים ומאמרים מרכזיים בנושא.

  • רפרנס

    הביקורת פותחת בסקירה מפורטת של פרקי הספר ודנה בהמשך בתרומתו של הספר לתחומי המחקר במדעי החברה וההתנהגות. לדעת , כותב הסקירה , פרופסור דוד בר-גל, הספר מתעלם מכל תיאור היסטורי של התפתחות האידאות וההנחות התיאורטיות שביסוד גישת הניתוח .לדעת כותב הביקורת, יש חשיבות רבה בחשיפת ההיסטוריה של התפתחות האידאות המרכזיות שהובילו להתפתחות פרידגמת המחקר האיכותני.

  • לינק

    בשנה שעברה נערך בביה"ס באורט קריית ביאליק ניסוי בהוראת אלקטרוניקה מרחוק, כלומר מהבית: מחצית מתלמידי הכיתה נשלחו ללמוד שיעור מסוים בבית, וממש באותו זמן המחצית האחרת של הכיתה למדה במעבדת המחשבים בבית הספר. הישגי הקבוצות השונות במבחן שנעשה בסוף השיעור מרמזים על כך שלמידה מקוונת איננה תחליף שווה ערך לשיעור בכיתה, וכי היא מתאימה ללומד בעל מוטיבציה ללמידה ומשמעת עצמית גבוהה במיוחד. כמו כן, נראה כי התלמידים מעדיפים למידה מתוקשבת לצורך תרגול והעמקה, ולא ללימוד חומר חדש (אורית ניטצקי).

  • לינק

    האם יש הבדלים באופן בו גברים ונשים חוקרים מידע באינטרנט? מחקר חדש אשר נערך באוניברסיטת פיטצבורג ואשר התפרסם לאחרונה בדק את ההבדלים ההתנהגותיים בעת חיפוש באינטרנט ע"י תלמידי כיתות ח' – בנים ובנות

  • לינק

    התפתחות הכרת מערכת הכתב: האם ידיעת שמות האותיות בגיל הרך מסייעת לרכישת קרוא וכתוב? , מאמר של פרופסור איריס לוין. מבחינה חינוכית, המסקנה המתבקשת היא כי כדאי ביותר ללמד שמות אותיות כבר בגיל הגן. יש לשנות את העמדה הרווחת בקרב אנשי חינוך בארץ כי יש לדחות את הוראת שמות האותיות. ילדים עם ידע כזה יכולים להתחיל לפענח את הצופן של הכתב ויש להם סיכוי מוגבר להצליח ברכישת קרוא וכתוב בכיתה א'.

  • לינק

    פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

  • לינק

    פרופסור חיים חזן מהחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב מסביר את ייחודיות הגישות המנחות אותו במהלך ביצוע המחקר האתנוגרפי במדעי החברה .

  • לינק

    מטרת המחקר היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים. המחקר חושף ומתאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים. באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה. (גדי ראונר)

  • תקציר

    המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)

  • סיכום

    הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים. בדיקת הישגים אצל ילדים בכיתות א'-ד' הלומדים בפרוייקט "הבניית הוראת המתמטיקה על דרכי חשיבה של ילדים". גישת הוראה זו מנסה ליישם בארץ גישה חדשנית בהוראת המתמטיקה לפיה המורות לומדות להכיר לעומק דרכי חשיבה של ילדים בפתרון בעיות מתמטיות ואת המחקר העוסק בתחום זה. ידע זה משמש בסיס לתכנון ההוראה. במהלך ההוראה מוצגות לילדים בעיות מאתגרות. הילדים פותרים באסטרטגיות פתרון שונות תוך כדי דיון. (רותי שטיינברג)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין