מולטימדיה
מיון:
נמצאו 32 פריטים
פריטים מ- 21 ל-32
  • לינק

    כותבת המאמר טוענת שכאשר עיצוב למידה אינו נעשה על פי עקרונות מסוימים, הדבר עלול להוביל לתוצר הפוגע באיכות הלמידה. לדעתה, כדי לפתח תוצרים אמינים ויעילים ללמידה מקוונת יש להקפיד על שלושת העקרונות הבאים: סמיכות: יש להציג את המלל בסמיכות או בתוך התמונות שאליהן הוא מתייחס. כפל ייצוג: מלל המוצג יחד עם תמונות הנו יעיל יותר ממלל בלבד. הכותבת מציגה דוגמה לשקף ומראה כיצד הוספה של תמונה ותרשים עשויים לשפר את הבנת הטקסט. קשב מפוצל: אין להציג במצגת טקסט וקריינות של הטקסט. לדעת כותבת המאמר האזנה וקריאה נעשות במהירויות שונות ולכן נגרם פיצול קשב הפוגע ביכולת הלמידה. היא מציעה פתרונות אחדים לכך ( Jane Bozarth ).

  • לינק

    הקורס "מדריכי כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר" נלמד בסמינר הקיבוצים ( כמו גם במכללות אחרות) באופן מסורתי ומשלב הרצאות פרונטאליות והדגמות בחדר הכושר. לאחרונה , פותח DVD העשוי לשמש אמצעי הוראה יעיל במהלך הקורס. מטרותיו של אמצעי זה : לסייע לסטודנט בתהליך ההכשרה והלמידה 2. להוות מאגר מידע בזמן העבודה כמדריך בשטח. 3. לאפשר הדגמה והסבר של המדריכים ל"לקוחות" בשטח. מאמר זה סוקר את מחקר הפעולה שמטרתו ללמוד על "התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) , כמו גם על תכנית הוראה ייחודית , המשלבת אותו במהלך הוראת הקורס ) אל פנחס. לארי קייץ. צילי רז-ליברמן).

  • לינק

    שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק אילו ייצוגי מולטימדיה הם האפקטיביים ביותר בלמידה מתוקשבת ( קורסים מתוקשבים באוניברסיטה ). נבדקו ייצוגי מולטימדיה הבאים: תמונות סטטיות , אנימציות ממוחשבות ואנימציות עם קריינות מלווה . ממצאי המחקר מצאו שלומדים בסביבת למידה מתוקשבת עם חומרי למידה סטטיים ברמת מולטימדיה השקיעו פחות זמן בלמידה בהשוואה לאלו שנחשפו לאנימציות. נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מבחינת הבנת הידע שצברו. הלומדים בקורסים המתוקשבים באוניברסיטה שנחשפו לחומרי למידה משולבים גרפיקה סטטית גילו יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה ללומדים שנחשפו לחומרי למידה עם אנימציות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הבנת הידע בין הקבוצות שנחשפו לאנימציות מלוות קריינות לבין אנימציות מלוות טקסים מקוונים. (מחקרים אחרים מצאו כי לא בכל תחומי הדעת יש לייצוגי המולטימדיה השפעה כה מובהקת על ההבנה . בתחומי הרפואה והמדעים/הנדסה יש לייצוגי המולטימדיה השפעה גבוהה למדי אך בתחומי מדעי החברה והרוח ( כולל חינוך ) ההשפעה של ייצוגי המולטימדיה על ההבנה אינה מובהקת. ).

  • לינק

    המחקר המוצג בדק את הדרך בה ניתן לתמוך במתכשרים להוראה בבניית ידע נרטיבי באמצעות ניתוח מקרים במולטימדיה, ונוצר בצורה של מחקר תכנוני/התפתחותי . מחקר המתהווה ומשתנה תוך כדי תכנונו. סביבת המולטימדיה המוצגת במאמר עשויה לעזור למורי מורים ליצור סימולציות שבהן מתכשרים יכתבו נרטיבים לאור תצפיות ופרשנויות, ישתפו עמיתים וידונו בכך. זוהי, בעיני החוקרים, נקודת מוצא לדיון על הבנת ההוראה, בניית משמעויות חינוכיות, חשיבה מחודשת והרחבת הרפרטואר של התנהגויות כיתה ( Doyle, W., & Carter, K ).

  • תקציר

    הקניית יכולות צפייה והתבוננות של פרחי הוראה בתלמידים המתמודדים עם קריאה וטקסטים היא משימה חשובה של מסגרות הכשרת המורים, אך ה השגת מטרה זו ה אינה קלה כלל ועיקר ומהווה אתגר למורי המורים המתמודדים עם הכשרת הסטודנטים להוראה בבתי הספר היסודיים ובחט"ב. על רקע קושי זה מנסים בארה"ב ליישם סביבות טכנולוגיות שונות שייקלו על הקניית יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב בקרב סטודנטים להוראה באוניברסיטה בדק את היעילות של סביבות מסייעות להקניית יכולות צפייה והתבוננות, האחת המבוססת על טכנולוגיות מולטימדיה והשנייה על סרטי וידאו. ממצאי המחקר מלמדים כי לסביבת במולטימדיה שנועדה לטפח יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה יש עדיפות מסוימת על שימוש בוידאו דיגיטאלי להקניית יכולות אלו (Elizabeth Betsy, A. Baker)

  • לינק

    סוזן צעירי מייסדת רשת אדיורשת ורכזת מחשבים בביה"ס פתחה דיון מעניין על הלוח הממוחשב החכם בכיתה . "ללוח החכם יש כמה יתרונות על פני הלוח הרגיל , מוסיף עניין, מאפשר הצגה ואינטראקציה עם נושאי לימוד בצורה אחרת: מולטימדיה, שמירת תוכן הלוח לשימוש אחר כך, הכנת תוכן לפני השיעור, אפשרות אינטראקציה ועבודה מול הלוח בצורה אחרת בעזרת הידיים או "pointer", מקלדת ועכבר במקום טוש. אבל בכל זאת לרוב הלמידה עדיין פרונטאלית יש הגבלה בכמה תלמידים יכולים לעבוד עם הלוח בו זמנית. גם נאמר כי בגלל העלות הגבוהה של לוח כזה, המורים מרגישים "חובה" להשתמש בו, גם כאשר לא תמיד השימוש מוצדק."

  • לינק

    משרד החינוך והטלוויזיה החינוכית הקימו מאגר מידע אינטרנטי בשם ’מידע מדיה’. המאגר ישמש ככלי עזר לימודי להעשרת תהליכי ההוראה והלמידה, ויוטמעו בו תוכניות טלוויזיה, לרבות תוכניות שהפיקה החינוכית, סרטים, דפי הנחיה למורים, דפי הפעלה לתלמידים, תוכניות לימודים, עבודות נבחרות של תלמידים וכו’. קהל היעד העתיד להשתמש במאגר מורכב מהסגל הפדגוגי של משרד החינוך, לרבות מפקחים, רכזים, מדריכים, מורים ותלמידים.

  • לינק

    ליפינקוט (Lippincott) מתארת במצגת את דור הסטודנטים המרושתים, אותם היא מכנה Net Gen Students, אך לעתים גם בשמות "Digital Natives" "DotNets" ועוד… מדובר בדור שנולד בין 1982-1991 והוא גדל עם מחשב בבית או בבית הספר. דור זה גם מפתח יחסי למידה אחרים: חברתיים ולא רק אקדמאיים, וירטואליים ולא רק פיסיים. יש להכשיר את התלמידים להיות יצרני מידע; לספק מרחבי למידה חדשים; ללמוד דרכי מתן שירות ולסייע לתלמידים בטרנספורמציה משימוש בטכנולוגיות לצרכי פנאי לשימוש אקדמאי בהן.

  • סיכום

    ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

  • לינק

    שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

  • לינק

    כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין