הכשרת מורים וחקר היישום
מאת: Ann Lieberman
מקור: Teacher education and the study of practice
סיכום מעובד של הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים ", מכון מופ"ת
סוכם ע"י דר' ניצה שוובסקי
ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.
ההרצאה התמקדה בשלושה נושאים עיקריים:
- הרקע עליו התבססו בארגון Carnegie Foundation
- דוגמאות מהשטח
- מה ניתן ללמוד מהתהליך
לדברי ליברמן, ה"רעיון הגדול" הוא שמורים [בהשכלה הרגילה ובהשכלה הגבוהה] יכולים להיות בעלי יכולת אקדמית (סקולאסטית) (scholars)— מורים בעלי יכולת אקדמית לעומת "רק מורים" (כפי שנתפסו בעבר). על-פי תפיסתם, התחילו כעת במה שמורים יודעים ולא במה שאנחנו (כמכשירי מורים) יודעים. בארגון קרנגי, הם קיבלו לעבודה עמיתה מומחית בכשרה להוראה ובכישורי מולטי-מדיה, וביקשו לתעד את הלמידה באופן אוטנטי. מטרת התיעוד היתה להציג את הרעיונות לצורך שימושם של אחרים. לצורך כך, הביאו מורי מורים שיהוו מובילים ב"פרויקט החיפוש" (Quest Project).
מן השימוש היישומי באתר, נחשפו המורים לדוגמאות של הוראה, למדו על עצמם, על הערכים בהם הם משתמשים, ועל עבודתם. בבסיס העבודה עלו השאלות הבאות:
- איך להביא מורים להציג את הוראתם בציבור?
- איך מדברים מורים על עבודתם מעבר לנעשה בכיתה?
- איך נכשיר אנשים לגלוש באתר?
האתר נבנה על בסיס רקע תיאורטי שהתפתח לאורך השנים, של מחברים, כגון:
Corey, 1950s, Eliot and Sch?n of the 1960s, Erickson and Miles of the 1970s, Lave and Wenger of the 1980s, Cochran-Smith of the 1980-90s, Segiovanni...
השימוש באתר נעשה כחלופה לטקסט הכתוב. האתר מלכד מסורות כ"ארכיב חי" של ידע ההוראה. האתר משתמש ב- YouTubeלהעלאת סרטים של מורים. המורים מנסים לשלב בין מגוון רעיונות בהקשר לידוע להם בנושא הוראה. דוגמא לאתר המציג את העשייה החינוכית האוטנטית: האתר של איבון.
ניתן לראות הוראה אינטראקטיבית, על-פיה מלמדת המורה, לדוגמא, תגובות של תלמידים. כך למשל, מספקת המורה "מדריך ציפיות" anticipation guide"" לקראת קריאה של תלמידים, ומעוררת בקרב התלמידים שיח, כגון: מה קורה אם מישהו מדבר על מוצאך? — כרקע לקריאה. פרויקטים נוספים בהם עסקו: הוראת דיון כיתתי או הכרת הסטודנטים כלומדים.
ליברמן ממליצה לפנות למורים הותיקים ומראה על הקשר שבין המורה הותיק בעל הנסיון, להכשרה להוראה ולסטודנט המתכשר להוראה.
באמצעות האתר ניתן להצביע על מורכבות ההוראה באמצעות השימוש במיומנויות של מולטי-מדיה.
מה הופך אתר מולטי-מדיה לאתר טוב—תיעוד, רפלקציה, שילוב הקשר אינטלקטואלי, והקשר פדגוגי.
ליברמן הציגה שלשה אתרים רלוונטיים לצפייה:
1. "בתוך ההוראה" – אתר שמטרתו לתמוך בקהילה לומדת, הכוללת מורים ואנשי מקצוע, מפתחי תכניות ואנשי לחינוך המעוניינים ללמוד על למידה והוראה:
2.אתר המספק ארגז כלים אינטרנטי במטרה לסייע למורים, סטודנטים ומוסדות ליצור ידע על האינטרנט
3.מכון הקרנגי – תכנית ה- "Quest". תכנית המתעדת ומציגה במרכזה ייצוגים חיים ואוטנטיים של הוראה ולמידה של הוראה כ"חתימות פדגוגיות" להכשרה ולהעשרת מורים
yyya
הנושא מאוד מעניין ואני סבורה כי הצגת ההתנסות בהוראה של מורים לשיחה ודיון עם עמיתים היא דרך מעולה להתפתחות מקצועית של מורים וקידום הרפלקטיביות שלהם.הדיון צריך להיות ממוקד בנקודה מעניינת/ היבט בהם רוצים להתפתח ורצוי לראות מספר עדויות מורים כאלו כדי להכיר רפרטואר מגוון של התנסויות.האם מישהו יודע אם אן ליברמן גם כתבה מאמרים בנושא? ואם כן, היכן?