לא קל להיות מורה מקוון מיטבי. דרוש כאן שילוב של כישורים ומיומנויות רבות: ראשית, הכישורים הפדגוגיים להוראה, הדרושים לכל מורה ומנחה, מקוון או לא: היכולת לבנות מערך שיעור מותאם ללומדים, המעביר את הידע בצורה הנכונה, והיכולת להפעיל את הלומדים בכדי להבנות ידע. כותבת גילה לוי עצמון : "ומתוך ההתנסות שלנו בבניית יחידות לימוד מתוקשבות, התבהרו לי דרישות נוספות למורה המקוון: למורה הבונה שיעור מקוון חייבות להיות מיומנויות לא רק של מומחה תוכן, אלה גם של מפתח הוראה: בחירת האמצעים הטכנולוגיים הרלוונטיים ביותר לנושא והשימוש בהם בצורה היעילה ביותר" ( גילה לוי עצמון) .

מצגת מעניינת שהוצגה לאחרונה בכינוס Edulearn 2011 שהתקיים בברצולנה בקיץ 2011. המצגת מסכמת את עיקרי הרצאתו של ד"ר Jordi Domenech Casal , מומחה אירופאי מוביל בתחומי הלמידה המתוקשבת האינטגרטיבית. בהרצאתו הדגים ד"ר Jordi Domenech Casal את חשיבות השימוש ביחידות לימוד מתוקשבות מסוג מוזיאונים וירטואליים באינטרנט כדרך הוראה אינטגרטיבית ומאתגרת מבחינת התלמידים ותחומי הסקרנות שלהם. לדעתו של Jordi Domenech Casal אנשי חינוך ומורי מורים עדיין לא מודעים ליתרונות הרבים של יחידת לימוד מתוקשבת המבוססת על מוזיאונים מתוקשבים שפותחו באינטרנט ( לדוגמא: Museum of geneticsהנמצא בסביבת הדמיה של SECOND LIFE , או המוזיאון לאמנות של גוגל ). במצגת ניתן לקרוא על עקרונות של למידה קונסטרוקטיבסטית באמצעות מוזיאון וירטואלי וכן הוצגה סביבת למידה מתוקשבת ובה פעילויות לתלמידים והתנסות מקוונת דידקטית שלהם.

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

נוכח ההתרחבות במשמעתית בלמידה מרחוק ובלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות חשוב גם לעתים לבדוק את ההיבטים הכלכליים של פיתוח והפעלת קורסים מתוקשבים פעילים בערוץ למידה מרחוק באינטרנט באוניברסיטאות ובמכללות . המאמר עורך השוואה כלכלית שיטתית בין כמה דגמים פעילים של קורסים אקדמאיים בלמידה מרחוק , ביניהם , למידה מסורתית פנים –אל פנים, למידה מרחוק המופעלת ע"י הסגל האקדמאי של המוסד האקדמי ולמידה מקוונת המופעלת ע"י מדריכי חוץ או התקשרות עם מדריכים ואנשי חינוך מחוץ למוסד. מסקנות הניתוח הכלכלי הם כי קורסים בלמידה מרחוק באינטרנט כדאיים למדי למוסד האקדמי במיוחד בהשוואה לקורסים אקדמאיים פנים-אל-פנים. עוד נמצא כי מבחינת ניתוח עלויות וניתוח כלכלי המודל של העברת קורסים בלמידה מרחוק ע"י התקשרות עם גורמי חוץ הוא הכדאי ביותר למוסד האקדמי, אך גם החלופה של העברת הקורס בלמידה מרחוק ע"י סגל המוסד עדיפה מבחינה כלכלית על החלופה הראשונה של למידה פנים-אל –פנים ( Chris Garbett).

בהמשך לסקירה הקודמת על מרחבי הוראה ולמידה מתוקשבים בבתי ספר רצינו לציין את מרחב ההוראה והלמידה המתוקשב שפיתחה המורה רוית אביעד בבית הספר "דעת מבינים" בפ"ת , מדובר על סביבה ממוחשבת באינטרנט שנבנתה ביוזמה עצמית על גבי מערכת מוודל. כותבת המורה רוית אביעד בפתח מרחב הלמידה המתוקשב המיועד לתלמידי כיתתה : "סביבה לימודית זו תומכת בלימוד השוטף שלכם, כאן תמצאו שעורים שהועברו בכיתה, תערכו מבחנים ,תבצעו את מהלך החקר וכמובן שתוכלו לפנות אלי בשאלות. לפניכם שלושת הדיסציפלינות של המדע מצאו את אשר אתם מבקשים ע"פ קטגוריות אלו."

לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני

אחרי התעוררות רבתי לפני כעשור בארץ הוא נדחק בשנים האחרונות הצידה אך בחו"ל הוא פורח, הכוונה לשימוש בתלקיט מתוקשב כחלק מעבודות של תלמידים וסטודנטים. מדיווחים וממחקרים שמגיעים אלינו נראה כי השימוש בכלי הערכה מתוקשבים של תלקיט (פורטפוליו ממוחשב) זוכה לעדנה במערכות חינוך בחו"ל , בעיקר תודות להשפעת טכנולוגיות Web 2.0. המאמר הנוכחי מתאר יישומים מתוקשבים שונים של תלקיט בביה"ס , כך למשל בכיתה ג' וד' של המורה Rob Van Noo לומדים התלמידים לאסוף מידע ולהבנות מידע לתוך התלקיט שלהם באמצעות כלי מתוקשב הנקרא EverNote . התפיסה העקרונית של שימוש בתקליט מתוקשב אינה חדשה במערכות חינוך , אך הטכנולוגיות החדשות של Web 2.0 הגבירו את מעורבות הלומדים בתהליך ההערכה ואיסוף המידע. במאמר הנוכחי רשימה של כלים מתוקשבים באנגלית שניתן לעשות בהם שימוש בביה"ס להפעלת תלמידים במטלות אינטרנט מבוססות תלקיט מתוקשב.

במשך למעלה מ-40 שנה, המטרה של שימוש בטכנולוגיות בתוך תהליכי ההוראה והלמידה בכיתה הייתה תמיד לאחד אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את משימת הלמידה. ברוב המקרים, המטרה הזו לא הושגה . ממצאי מחקרים חדשים שנערכו באנגליה מלמדים כי ניתן להשיג מטרה זו ע"י חשיפת המורים לטכנולוגיה החדשנית בהשתלמות שנתית רציפה המלווה את תהליכי הכנסת השינוי לכיתה לכל אורך הדרך. הליווי של המורים אינו בהכרח טכנולוגי אלא נעשה ע"י מנחים פדגוגיים המלווים את המורים ומבטיחים כי הרגלי ההוראה הקודמים ישתנו. מחקר זה בדק את השילוב של טכנולוגיית לוח אינטראקטיבי עם תוכן דיגיטלי. השילוב של טכנולוגיות הדיגיטאליות בהוראה ( במיוחד לוח תצוגה אינטראקטיבי ) הניע את התלמידים והן את המורים, לחשוב מחדש על הפדגוגיות שלהם. רוב המשתתפים עברו לצורות חדשות של ניהול עבודתם כמורים. כתוצאה מכך, שתי הטכנולוגיות דרבנו אסטרטגיות ופרקטיקות אפקטיביות יותר כדי להגדיר מחדש את העבודה של הוראה ולמידה (John G. Hedberg).

ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).

למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

השפעת האינטרנט על החינוך הממלכתי והציבורי בבתי ספר בישראל אינה משמעותית עדיין , אך בחינוך הציבורי בבתי הספר ובחינוך הגבוה ברחבי העולם יש עדויות על מהפכה של ממש מבחינת היקפי שימוש בלמידה מתוקשבת. עפ"י הנתונים במסמך כאן היקף הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה הפתוחה באנגליה מגיע ל250,000 כפול ממספר הסטודנטים באוניברסיטת לונדון. בארה"ב יש כיום 3 מיליון סטודנטים הלומדים בלמידה מרחוק באינטרנט, הרבה יותר מסך כל הסטודנטים הרשומים באוניברסיטאות בצרפת. למעלה ממחצית הסטודנטים במכללות האמריקאיות רשומים לקורס מתוקשב אחד לפחות. בארה"ב בלבד מוצעים כיום למעלה מ25,000 קורסים מתוקשבים. עם זאת, יש לציין כי אבני הדרך במסמך מעידים בעיקר על שינוי כמותי ולא בהכרח איכותי. כלומר, שיטות הלמידה וההוראה המסורתיות הועתקו ברוב המקרים לאינטרנט.

מערך שיעור ללמידה מרחוק, יוני 2011. הסקירה כוללת את ראשי הפרקים הבאים: לקחים מתוכניות תקשוב לשילוב מחשבים ניידים בבתי ספר בארצות הברית ( כגון תכנית מדינת מיין שהייתה הראשונה בעולם להטמעת מחשבים ניידים בכיתות לימוד) , יוזמות מובילות בישראל, שתי יוזמות יישוביות בישראל לשילוב מחשבים ניידים בלמידה (פרויקט מ.ש.י -מחשב נייד לכל תלמיד ביישוב גני תקווה ופרוייקט כתו"ם ) מעידות על שינוי חינוכי מהותי בדפוסי הלמידה וההוראה. דרכי הוראה של מורים בישראל נוכח האתגר של שילוב מחשבים ניידים בכיתה : הסביבה של שילוב מחשבים ניידים בכיתה מזמנת למורים מצבים חדשים בתחום של ניהול כיתה, הבניית הידע , תכנון הלמידה : מקום התלמיד בסביבה המתוקשבת. אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור. מערך השיעור כולל גם שאלה מרכזית לדיון : האם מדובר בשינוי חינוכי ממעלה שניה ? כמו כן מוצגים במערך השיעור שתי דילמות עיקריות לגבי שילוב המחשבים הניידים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה ( עמי סלנט ) .

מהלך מעניין שיזמה זהבה אפל, המתמחה בשילוב של ניידים 1:1 בחטיבות ביניים , עם תלמידים "נאמני מחשב". זהבה החליטה לנסות אסטרטגיה אחרת, לפיה במקום ללמד את המורים לעבוד בתוכנת הקריקטורות toondo היא תלמד את נאמני המחשב את עיקרי הפונקציות בתוכנה ותבקש מהם להעביר את השיעור בכיתה. זהבה הקדישה לכך 45 דקות, במהלכן רכזה את התלמידים, הסבירה להם כיצד לפתוח חשבון, ליצור רקעים ודמויות, לכתוב מלל בעברית ולצלם את מסך הקריקטורות הסופיות כדי לשמור את העבודה. אח"כ שלחה אותם הביתה לחקור את התוכנה לפרטי פרטים ולהכין מערכי שיעור לחבריהם לכיתה, בעזרתם ילמדו את הכלי לשאר התלמידים בכיתה. אסתי דורון המדווחת על כך בבלוג שלה מוסיפה כי במאמר משנת 2009 בשם "כיצד לשלב את התלמידים בתוכניות להטמעת הניידים" היא הביאה את רעיונותיה של מרטינז, שמתייחסים לשיתופם האמיתי של התלמידים.

תכנית נחשון היא מיזם אינטרנט חדשני שבמסגרתו סטודנטים חונכים תלמידים בכיתות י–יב מרחוק מכל המגזרים, בשיעורים הניתנים באמצעות "מפגש" בכיתות וירטואליות, במקצועות מתמטיקה, פיזיקה, כימיה, תנ"ך וביולוגיה. מטרותיה של התכנית הן להגדיל את מספר הניגשים לבגרויות המוגברות במתמטיקה, בפיזיקה, בביולוגיה ובכימיה, לשפר את הישגיהם של התלמידים, להגביר את המוטיבציה שלהם ולחזק את ביטחונם ואת הדימוי העצמי שלהם. התכנית מונה כ-3,000 תלמידים שאותם חונכים כ-650 סטודנטים מצטיינים מהאקדמיה. הסטודנטים נבחרים בקפידה וזוכים להכשרה ייעודית מצוות מטח. הם מתרגלים עם התלמידים את חומר הלימודים במהלך שנת הלימודים ובסופו של דבר גם מכינים אותם באופן ממוקד לבחינות הבגרות. החונך "נפגש" עם התלמידים בקבוצות המונות לא יותר משלושה תלמידים, לשיעור סינכרוני של כ-90 דקות פעמיים עד שלוש בשבוע. השיעור מתנהל כשכל אחד מהמשתתפים יושב מול מסך המחשב הפרטי שלו, בביתו, והתקשורת בין הסטודנט לתלמידים מתקיימת באמצעות אתר אינטרנט מאובטח ומתקדם.

סקירה זו מעדכנת את הסקירה המקורית משנת 2009 ונוספו בה מגוון פעילויות ויוזמות של בתי ספר ישראליים מבחינת ההיערכות ליום לימודים מקוון . הפעילות המקוונת של התלמידים ביום המקוון נותנת להם עצמאות בעבודתם, הם לוקחים חלק פעיל ואקטיבי, הם מנהלים את קצב העבודה שלהם ומחלקים את העבודה בין החברים. מלבד זאת זה ממקד את התלמיד, מגביל אותו בזמן ומחייב אותו לתוצר מידי.הלמידה המקוונת מרחוק מאפשרת גיוון שיטות? ?הוראה- למידה והעמקת הלמידה בכתה באמצעות חשיפה למקורות מידע? ?חדשים ומעודכנים?. כל ביה"ס בישראל הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות ( עמי סלנט).