כאשר בוחנים באופן רטרוספקטיבי תכניות תקשוב בחינוך, רואים כי מרבית המדינות בעולם מדגישות הליכי הצטיידות במחשבים בכיתה והשתלמויות מורים. אבל יש מקומות בעולם שהעדיפו לנקוט בגישה אחרת שעשויה להביא תוצאות משמעותיות בתהליכי התקשוב. בטנסי בארה"ב הבינו כי אבן הנגף ליישום פדגוגי מתוקשב היא השמרנות בתי הספר התיכוניים. לכן, הם יזמו לפני כמה שנים מהלך פדגוגי משמעותי המחייב כל תלמיד תיכון בעיר ממפיס ללמוד קורס מקוון אחד לפחות כחלק מדרישות החובה לסיום ביה"ס תיכון. מהלך אסטרטגי כזה יש בו לדחוף את בתי הספר התיכוניים לקדם את הלמידה המתוקשבת. בתי הספר צריכים לפתח קורסים מתוקשבים באינטרנט ולהניע את המורים לפתח חומרי למידה מתוקשבים. לאורך זמן , המהלך של יצירת קורסים מקוונים מחייבים עשוי להשפיע יותר על עומק התקשוב של בתי הספר התיכוניים מאשר תכניות הצטיידות או השתלמויות מורים רגילות. טנסי היא לא המדינה הראשונה שנקטה ביוזמה כזו.

האיגוד הבינלאומי ללמידה מקוונת (The International Association for K-12 Online Learning (iNACOL)) התיר היום לפרסום ספר חדש "למידה מקוונת ולמידה משולבת: חקר מקרים של בתי ספר K-12 ברחבי העולם" ("Online and Blended Learning: Case Studies of K-12 Schools Around the World"), ב- Virtual School Symposium, הכנס השנתי של iNACOL המתקיים ב-9-11 לנובמבר באינדיאפוליס.

מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

ממצאי שאילתות בנושאים: מחשבי טאבלט בחינוך וכן סמארטפונים בחינוך. הממצאים משקפים את השימוש הגובר במחשבי טאבלט ובסמארטפונים בחינוך באופן כללי ובכיתה בפרט, אצל תלמידים צעירים (ילדים) וכן אצל סטודנטים מבוגרים. איתור המידע התבצע במאגרי המידע בינ"ל הבאים: Ebsco ProQuest ,Eric, Google Scholar, Google, Wilson. כמו כן , הבאנו בסקירת הספרות מבחר של מאמרים ועדכונים בנושאי הסקירה מתוך פורטל מס"ע. אסטרטגיית החיפוש כללה הרצת קומבינציות שונות של מונחי החיפוש: Tablet PC, Education, Classroom, Smartphones, Computer Uses in Education, students.. בין התוצאות שהניבו חיפושי המידע ניתן למצוא מאמרים, ספרים ובלוגים.

תכנית 'חיפה-נט' הנה תכנית לקידום למידה והוראה בסביבת רשת האינטרנט הפועלת בכל מוסדות החינוך בחיפה. מטרת העל של התכנית היא יצירת קהיליית חינוך מתוקשבת בונת ידע סביב פורטל חינוך עירוני מרכזי (כתובת הפורטל: haifanet.org.il). התכנית מתבססת על הגישה הקונסטרוקציוניסטית הגורסת שתהליך למידה אשר מתקיים תוך בניית תוצר ממשי ואינטראקציות חברתיות, יכול להביא את הלומד להבניה של ידע וללמידה משמעותית ( שמואל ארנון).

המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).

הנתונים שמתפרסמים בשנתיים האחרונות ע"י משרדי חינוך ומומחי תקשוב מוכיחים כי השילוב של מחשבים ותקשוב חינוכי בהוראה ובבתי ספר מתחיל להיות משמעותי מבחינת שינוי ממעלה שניה, ולכן כדאי לקרוא את הסקירה הקצרה ועתירת תובנה של ג'יי הורוויץ על פרופסור לארי קובן והניסיון שלו בעבר לחזות את כישלון התקשוב החינוכי. כותב ג'יי בבלוג שלו : " על פניו, קובן צודק – רבים מאתנו שמסנגרים על התקשוב בחינוך נאלצים לתרץ את העובדה שעל אף החדירה המאסיבית של מחשבים לתוך המערכת, עולם (חינוכי) כמנהגו נוהג. אבל ´נדמה לי שמה שקובן מכנה הכחשה איננה אלא ניסיון להתמודד עם מציאות מאד מורכבת. הרי גם הוא, כמו היתר מאתנו, לפעמים מגלה שמתוך הניסיון להסביר נראה לאחרים כתירוצים." ( ג'יי הורוויץ).

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

בחודש אפריל 2011 נערך סקר לבדיקת הצלחת התוכנית בקרב 194 מורים ו 13- מנהלי בתי"ס בערד, באר שבע וירוחם. שלושת הערים היו הראשונות שהשתתפו בתוכנית, ובהן חולקו מחשבים ניידים למורי בתיה"ס היסודיים כבר לפני למעלה משלוש שנים. על פי תוצאות הסקר, 99% מהמורים סבורים שההשתתפות בתוכנית שיפרה את מעמדם בכיתה. מהסקר עולה עוד, כי השילוב שעשו המורים במחשוב בזמן השיעורים גדל פי שבעה בשנים שחלפו מאז תחילת התוכנית. לדברי עורך הסקר, ד"ר עוזי מלמד, ממכון מופ"ת; "פרויקט מחשב נייד לכל מורה שינה בזמן קצר את התנהלותם של המורים בתהליכי ההוראה ואת דעתם ועמדתם כלפי יכולתו של המחשב לסייע להם בתהליכים אלו". לדבריו, במשך השנים הלכה וגברה השפעתו של הפרויקט, והמורים שילבו יותר ויותר אמצעים מתוקשבים בשיעוריהם.

מחנכים ומומחי תקשוב בארה"ב מביעים את דעתם לגבי המכשיר הנייד שהם מאמינים כי ישנה את עתיד החינוך.המאמר חוקר את המכשירים הניידים בחינוך ומספק דעות של מספר מורים ואחראים על הטכנולוגיה בבית הספר לגבי הטכנולוגיות שייכללו במכשיר הלמידה הנייד האופטימלי שלהם. רונדה לדוק מציגה את אמונתה שהמכשיר יכלול חיי סוללה ארוכים, נגישות אוניברסלית לאינטרנט ויכולות ניטור בריאות. קייל רוס, , מתאר את החזון שלו לשולחן הדומה למחשב הטאבלט/מחשב לוח ה-iPad. הנגישות המוגברת עבור תלמידים מוגבלים הוא המוקד העיקרי של המכשיר שאותה לימד המחנך דניס אימוטו (Rhonda Leduc, Kyle Ross, Dennis Imoto).

עורכת הספר ( אסופת מאמרים ) ריכזה כמה וכמה מאמרים חשובים לגבי שילוב טכנולוגיה בכיתה מכתב העת Journal of Research on Technology in Education, שם היא משמשת כעורכת משנת 2002 (Lynne Schrum).

אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.