מורים או מרצים המעוניינים לשלב את שיטת הלמידה מאותגרת הבעיות בכיתות או בקורסים שלהם יוכלו להיעזר במחוון מועיל שיסייע להם ביצירת המעורבות הנכונה של הלומדים בתהליך. המחוון המיועד לרפלקציה עצמית והכוונה של המורים הניגשים לתהליך הPBL מונה את השיקולים העיקריים אותם יש לקחת בחשבון כגון השאלות המנחות בתהליך למידת הPBL , האם תכני הלימוד יוצרים העמקה של הלמידה, איך בודקים את התרומה של תלמידים השותפים בצוות למידת PBL? האם הידע שצברו הלומדים משתקף ובא לידי ביטוי בפלטפורמת הלמידה המתוקשבת המתעדת את התהליך והידע שצברו ? (Peter Skillen).

בלימודי מוט"ב נדרש התלמיד להציג משימות אשר עוסקות במיומנויות שונות כחלק מתהליך הלמידה. חלק מהמשימות שהתלמיד מבצע הן אישיות וחלקן קבוצתיות. תהליך למידה משמעותי הינו תהליך של שיח בין המורה לתלמיד. בכנס מוט"ב 2012 הציגה ורד אביטל את דרך העבודה והציגה דוגמאות למשימות שהתלמידים מגישים לבדיקה ואת שיח שנוצר בינה לבין התלמידים. חשוב ביותר להדגיש ולחזק את החלקים הטובים בעבודתו של התלמיד ( ורד אביטל).

תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).

הסקירה מסכמת בקצרה את הדרכים שבהם מורים יכולים להפוך את המעורבות של התלמידים בלמידה לסקרנות . התהליך של הפיכת מעורבות לימודית לסקרנות אינו פשוט אך בהחלט אפשרי ע"י מורים טובים. כבר בשלבים ראשונים של הפיכת מעורבות בלמידה לסקרנות יש לייצור מעין עימות קונספטואלי שיוביל את התלמידים להתעניינות בנושא הנלמד, וחשובים לא פחות הם האלמנטים של אווירה חקרנית, מגוון ומבחר , זמן , גילוי וחקירה ע"י הלומדים , תגמול וגיבוש הדוגמאות או הדגמים שיעוררו את סקרנות הלומד .

במערכת החינוך מדברים כיום הרבה על הכשרת התלמידים למיומנויות המאה ה 21- , פיתוח חשיבה מסדר גבוה ולומד עצמאי. בפועל, בתהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים במרבית השיעורים לא חל כל שינוי. סגנון ההוראה השכיח הוא עדיין ההוראה הפרונטאלית, של הרצאת הידע, ובמקרה הטוב – הרצאת הידע בתוספת שאלות ותשובות. כך עולה מניסוי בכלי חדש לתצפית בשיעורים, שפיתחה הראמ"ה במשרד החינוך. כלי התצפית, שעדיין נמצא בשלבי פיתוח, בוחן את הזמן האפקטיבי של השיעור והאינטראקציות הלימודיות בכיתה. כמו כן, בוחן הכלי מדדים של הוראה מיטבית, כמו הצגת מטרות השיעור, עריכת סיכומי ביניים, סיכום השיעור, בדיקה שהתלמידים מבינים לפני שמתקדמים בחומר, שימוש בדוגמאות, בייצוגים ועזרים ושימוש בשגיאות של תלמידים להעמקת הנושא.

המחקר הוא חקר מקרה המתאר ומנתח את דרך העבודה של מורה כוללת בבית ספר יסודי (כיתות ו'-ז') תוך התבססות על ההמשגה הנ"ל של ידע מורה.המאמר מביא ניתוח של סוגי ידע קיים של המורה כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת יחידה שעסקה בחקר המדעי . מן המחקר עולה חיזוק לטיעון שידע תוכן פדגוגי מתפתח הופך להיות תחום ידע העומד בפני עצמו, ידע שהמורים נסמכים עליוAppleton, 2006,Hashweh, 2005)).יכולתם של מורים להשתמש באסטרטגיות הוראה כלליות בהוראת מדעים הופכת ידע זה לשימושי בתהליך של רפלקציה, ומעלה שאלה אחרת: האם ידע התוכן הפדגוגי המתפתח/החדש הוא היעיל ביותר לפיתוח אוריינות מדעית? בעיה אחרת העולה מן הדרישה הקיימת כיום שתלמידים יפתחו הבנה של אופי המדע היא: כיצד ללמד ידע כזה? מתוך המחקר הנוכחי ניתן ללמוד שלפחות חלק מהמורים יכולים לפתח ידע תוכן פדגוגי המאפשר התפתחות של ההבנה הסינטקטית של התלמידים באמצעות תהליך של רפלקציה, המבוסס על פדגוגיה כללית (Anderson, D., & Clark, M.).

מאמר זה עוסק בכמה מהתכונות הנדרשות ממורה על מנת להצליח לתרום לחינוכו והתפתחותו של תלמיד מחונן, ובהשפעות של הוראה לא נאותה על תלמידים מחוננים. המאמר מתמקד בחשיבות רמתו המקצועית של המורה, חשיבות הגישה החיובית של המורה כלפי מחוננות, בחשיבותו (ואי חשיבותו היחסית) של הידע בחינוך מחוננים ובמאפיינים נוספים ( חנה דויד).