מאפיינים קוריקולריים
מיון:
נמצאו 212 פריטים
פריטים מ- 121 ל-140
  • לינק

    יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת " שלובים" , מדגיש במאמרו את תסכולם של מורים רבים במערכת החינוך ולא רק במקצוע התנ"ך אלא במקצועות רבים נוספים. בתחילת המאה העשרים ואחת, כאשר האינפורמציה גלויה לעין כל ובכמויות, עושר ומגוון עצומים, המתחדשים במהירות בלתי רגילה, האם יש עוד מקום לבחינות הבגרות? ולפחות, האם יש מקום לבחינות בגרות במתכונתן הקיימת? בחינות אלה מסתמכות בעיקר על קליטת מידע (ולא בהכרח בניית ידע), כמעט ללא עיסוק במיומנויות חשיבה, דבר הנחוץ מאד בעידן שלנו .

  • תקציר

    תוך שימוש ב- microanalysis של שיחת דיון כתתית, בכתה ו' של בית הספר היסודי, העוסקת בהיפוך האנרגיה, החוקרים המחישו את הדילמה המתעוררת בגישה התקשורתית שהמורה עשה בה שימוש בעת שהוא עושה שימוש אינדוקטיבי בפעילות , להורות תוכן מדעי כללי. החוקרים חשפו את מורכבות הקשר בין גישת הדיאלוג לבין הגישה הסמכותית בבניית למידה ובאותה מידה, הצורך למלא אחר מטרות הלימוד עבור כל שיעור. כאן החוקרים מדגימים כיצד השימוש באנליזת חלקיקים עדינים וקטנים של שיחת דיון כיתתית ואינטראקציה, יכולים לגלות את הפרטים של למידה בכיתה, כמו, אי התאמה של מטרות ההוראה ואימוץ גישה מתאימה כדי למלא את תכלית ההוראה המיועדת ( Wong, Hwei-Ming תTan, Aik-Ling) .

  • לינק

    במאמר זה, המחברים שואלים מדוע המשאבים הרבים אשר מופנים להוראת התנ"ך והלשון העברית אינם תורמים בפועל לידיעת המקצועות האלה. המאמר שלהלן מצביע על כך כי קיים קשר הדוק בין הכשלים בהוראת שני המקצועות. לטענת המחברים, שורש הבעיה טמון בחוסר ההבחנה בין שפת התנ"ך לבין השפה המדוברת כיום בישראל. לא העברית כי אם הישראלית היא שפת אמם של ילדי ישראל. על כן, יש להתחשב בכך כי המקרא אינו כתוב כלל בשפת אמם של הישראלים אשר קוראים בו. המחברים טוענים כי מאחר והתנ"ך כתוב בשפה אשר אינה שפת אמם של דוברי הישראלית, הוראתו חייבת להיעשות בשיטות המשמשות בהוראתן של שפות זרות. בדרך זו לימוד התנ"ך והוראתו יהפכו אפשריים, מעשירים ומתגמלים.

  • לינק

    כיצד הפכה פינלנד למעצמה עולמית בתחום החינוך? מיקי רוזנטל והצלם דודו בוקר נסעו לבדוק איך מדינה שחצי מהשנה נמצאת בחושך הצליחה להשתקם מבחינת החינוך בתוך שנים ספורות. כיצד התחולל השינוי בפינלנד – ראיונות עם אנשי חינוך בפינלנד וביקור בבתי ספר בפינלנד. תכנית המקור של ערוץ 10 ( 27 לדצמבר 2011 באמצעות אתר נענע 10) .

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • תקציר

    ד"ר גילה לוי עצמון כתבה מאמרון מרתק בבלוג שלה בו היא מחפשת הוכחה מחקרית למרכזיות תפקידו של איש החינוך בהשפעה על הישגי הילדים. כותבת גילה לוי עצמון : "אני רוצה להביא כהוכחה את מחקרו של ג'ון האטי. פרופ' ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד חקר את הגורמים המשפיעים על הישגי התלמידים על ידי עריכת מטה-מטה-אנליזה של מעל 800 מטה-אנליזות, הכוללות כ-52,000 מחקרים ומעל 240 מיליון תלמידים! האם תוכלו לנחש מהו הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים בכתה? מתוך בסיס נתונים העצום הזה, האטי מצא כי ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי התלמידים הינה של המשוב."

  • לינק

    את הויכוח על לימודי האזרחות בישראל אין אלא להבין כהמשכו של ויכוח ישן לגבי מהותה של החברה המודרנית, של הרעיון הדמוקרטי, של הפרויקט הלאומי, החברתי-סוציאליסטי, מעמד הדת בתוך כל זה ומה הוא בסופו של דבר תפקיד החינוך. הכפפת הדיון בנוגע לעתיד הוראת האזרחות למעין 'מדע-מדינה' א-היסטורי – גם אם נאור עפ"י דימויים העצמי של האוחזים בו – היא בחירה גרועה שלצד מופרכותה מבחינה מדעית-עיונית, אין בה שום בשורה לחיזוק הדמוקרטיה בישראל ( אודי מנור).

  • לינק

    אין בפינלנד מבחנים סטנדרטיים. יוצא הדופן היחיד הוא מה שנקרא בחינת הבגרות הלאומית, שכולם מבצעים בסוף בית הספר התיכון.במקום זאת, מורי מערכת בתי הספר הציבוריים מוכשרים להעריך ילדים בכיתות באמצעות מבחנים שהם יוצרים בעצמם. כל הילדים מקבלים תעודה בסיום של כל סמסטר, אך תעודות אלו מבוססות על דירוג פרטני של כל מורה. מעת לעת, משרד החינוך עוקב אחר ההתקדמות הלאומית באמצעות בדיקת מספר קבוצות דגימה בקרב בתי ספר שונים. לעומת זאת, אמריקאים עסוקים באופן עקבי עם שאלות מסוימות: כיצד אתה יכול לעקוב אחר ביצועי התלמידים אם אינך בוחן אותם ברציפות? כיצד אתה יכול לשפר את ההוראה אם אין לך כל אחריותיות עבור מורים גרועים או תשלום ראוי למורים טובים? כיצד אתה מטפח תחרותיות ומשתלב עם המגזר הפרטי? כיצד אתה מספק בחירת בית ספר? ( Partanen, A) .

  • לינק

    פרופ' חנן יניב פיתח מודל של למידה בסביבה הרפתקנית (לב"ה). המודל כולל שלושה מרכיבים: אירוע, דילמה ורצף סיפורי – הרפתקה. הנחת היסוד של המודל היא כי כל תוכן יכול להפוך להרפתקה. האתגר ביצירת למידה בסביבה הרפתקנית הוא ליצור מוטיבציה פנימית, עניין, מיקוד בעשייה ומחוברות (engagement). מודל לב"ה יוצר מחוברות ללמידה, וההרפתקה מפעילה אצל הלומד מנגנוני למידה משמעותית.

  • תקציר

    מדי פעם עולה על סדר היום הציבורי והחינוכי האפשרות לקצר את שבוע הלימודים. מאמר זה מוקדש לעיון סוציולוגי –חינוכי בהשלכות הצפויות אם תמומש האפשרות הזאת. נראה כי המעבר לשבוע לימודים מקוצר עשוי לשנות את משמעותו של זמן החינוך בשלושה היבטים : בהיבט החברתי משתנים החלוקה המסורתית בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי, הפונקציה " השמרטפית" של בית הספר, ההבחנה בין המערכת המשפחתית וזו הבית-ספרית, מאפייני ההורות , משמעויותיו של הזמן הפנוי, זמינותם של מצבי סיכון וניתוק , תפקידיהם של הקהילה ושל השלטון המקומי, השלכותיהם של פערים חברתיים, ועוד. בהיבט הארגוני משתנים הסדירות של הפעילויות הפדגוגיות ומשכן, יעילותה ותפוקתה של המערכת החינוכית, תרבות בית הספר , תנאי העבודה של המורים, מידת ההתנגדות למדיניות החינוכית או התמיכה בה, ועוד. בהיבט הפדגוגי משתנים משקליהם היחסיים של תכניות הלימודים ותכנים חינוכיים, איכותם הפדגוגית של שעות לימוד יומיות ושל ימי לימוד מסוימים- עד כדי קריאה להבנייתם מחדש, משקלו של רעיון הבחירה בחינוך, מקומו היחסי של פעילויות חוץ בית-ספריות, מידת האינטנסיביות של החוויה הבית-ספרית , ועוד. ראוי כי כל אלה יהוו חלק משיקול הדעת בהווייתן של רפורמות בחיוך ( ניר רסיסי).

  • לינק

    לנוכח המחסור הגדל במורים במדינות רבות עם פרישה של מורים רבים, נדרשות מערכות של תמריצים נכונים כדי למשוך בוגרים מוכשרים להוראה. רמות השכר יכולות להיות חלק מהמשוואה. אולם, מדינות שהצליחו להפוך את מקצוע ההוראה לעיסוק אטרקטיבית עשו זאת לא רק באמצעות תשלום, אלא באמצעות חיזוק מעמד המורה, מתן צפי מבטיח של קריירה מעניינת ומתן אחריות למורים כאנשי מקצוע וכמובילי רפורמות. הדבר דורש מהכשרת המורים להצמיח מורים מחדשים וחוקרים בחינוך, ולא רק מעבירי תוכניות לימודים. מערכות חינוכית יכולת לגייס מורים איכותיים לא רק באמצעות תשלום הולם אלא גם ע"י יצירת סביבה שבה מורים עובדים כמקצוענים. עליהן לעסוק בזהירות בהיצע ובביקוש, ולשקול אסטרטגיות להבאת אנשים להוראה בכלל ולטפל במחסורים ייחודיים בפרט. מדינות שונות הראו שמדיניות עשויה להיות בעלת השפעה משמעותית על האטרקטיביות של ההוראה. מורים רוצים להיות סוכנים פעילים, לא רק מיישמי רפורמות, אלא גם מעורבים בתכנון ( דו"ח של ארגון OECD משנת 2011 ) .

  • לינק

    מורה פיתחה תוכנית לימודים רב-שנתית בנושא השואה – ברכה גולדברג, מורה בביה"ס היסודי בבלי-ירושלמי בתל אביב, פיתחה תכנית לימודים רב-שנתית, להוראת השואה בראייה הומניסטית. שם התוכנית "להיות אדם". לדברי גולדברג, נושא השואה והפקת הלקחים והמשמעויותהנובעות ממנה, הם תכנים רבי משמעות לאדם ולחברה. מסיבה זו יש לעסוק בהם במהלך שנת הלימודים כולה ולא רק סמוך ליום השואה, כמו שנהוג במערכת החינוך.

  • לינק

    עתודה למנהיגות מדעית וטכנולוגית תכנית לאומית של מערכת החינוך הישראלית השואפת להביא לשכבה רחבה יותר של תלמידים מצטיינים בתחומי המדע והטכנולוגיה. השנה, נפתחת בכמה בתי ספר תיכוניים בארץ בשכבת ז' התוכנית במטרה ליצור מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה. בשנת הלימודים תשע"א השיק מינהל מדע וטכנולוגיה את התוכנית "עתודה למנהיגות מדעית טכנולוגית" ב-30 בתי ספר על יסודיים שש שנתיים, כאשר בכל בתי ספר נפתחו שתי קבוצות: האחת בכיתה ז' והשנייה בכיתה י' זאת במטרה לייצר מסלול מצוינות שש שנתי המוביל לתעודת בגרות איכותית בתחומי המדע והטכנולוגיה.

  • לינק

    בספר "הוראת המדעים בצוות , Ed Linz, Mary Jane Heater, and Lori A. Howard , "מדגימים את האמת של האמרה העתיקה "שני ראשים עדיפים על אחד." מדריך זה לפיתוח מוצלח של צוות ההוראה שיתופי, בא למקסם את הלמידה של התלמידים, יסייע לפרחי הוראה ומשתלמים בחינוך המיוחד ומורים למדע בכיתות יסוד ובבית הספר העל יסודי , כמו גם שיטות למרצים בהוראת המדעים שרוצים להכניס נושאים הקשורים לצרכים מיוחדים בתוכנית הלימודים שלהם. תוך שימוש בשתי שיטות המבוססות על מחקר ותובנות אישיות של צוות המורים המנוסה, החוקרים שואפים להפוך את ההוראה בצוות למועיל לסטודנטים ונגיש גם למורים ( Linz, Ed; Heater, Mary Jane; Howard, Lori A).

  • לינק

    סקירה מדעית זו הוזמנה על ידי ועדת המומחים לתחום שפה ואוריינות מטעם היזמה למחקר יישומי בחינוך, כדי שתשתמש חומר רקע לדיוני הוועדה.באיזו מסגרת רצוי ללמד את המיומנויות האורייניות ואסטרטגיות פעולה בקריאה ובכתיבהבחטיבת הביניים? מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את המאפיינים הלשוניים והקוגניטיביים של טקסטים לימודיים לחטיבת הביניים בארבעה תחומי דעת: היסטוריה, מדעים וטכנולוגיה, אזרחות. מהו העומק וההיקף של המיומנויות האורייניות הכלליות שמזמנים ספרי הלימוד, דהיינו מהי תרומתם הפוטנציאלית של ספרי הלימוד להבנת טקסטים עתירי ידע, ליכולת הכתיבה ולאופני החשיבה הנדרשים מהתלמידים בחטיבת הביניים. באיזו מידה סוללים ספרי הלימוד את הדרך לקראת אוריינות דיסציפלינארית בכל אחד מתחומי הדעת שנבדקו. מן המחקר אמורה לעלות תשובה ביחס לשאלה: האם יש ללמד את הבנת הנקרא כתחוםעצמאי או כמיומנויות ואסטרטגיות המעוגנות בכל תחום דעת? ( אסתר כהן (סייג) , לבנת זהר).

  • לינק

    בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

  • לינק

    הספר מתאר את ההתפתחות של בתי הספר הפיניים, את התרבות שאפשרה להם להתפתח, ואת החשיבה שמאחורי כל צעד חינוכי.Pasi Sahlberg כתב ספר המראה כיצד פינלנד ביססה מערכת חינוך בעלת ביצועים גבוהים על ידי אימוץ מדיניות המנוגדת למדיניות של מרבית מערכות החינוך המערביות. הוא מכנה זאת ה-GERM – ראשי תיבות של the Global Education Reform Movement, התנועה העולמית לרפורמה בחינוך. מדוע המורים הפיניים משקיעים פחות זמן בהוראה בכיתה עם תוצאות טובות יותר שנמדדו באופן אובייקטיבי? זאת משום שפינלנד בחרה בחוכמה לא לכפות משטר של בחינה מתוקננת על בתי הספר שלה ( Pasi Sahlberg).

  • מאמר מלא

    ושוב הייתה לעם ישראל סיבה טובה לגאווה. עוד חוקר ישראלי זכה בפרס נובל וגם הפעם לכימיה. ובדיוק כפי שהיה הדבר לאחר זכייתה של פרופ' עדה יונת באותו הפרס מלאה התקשורת בדברי קינה על מצב לימודי הכימיה בהווה ומעמדנו המדעי בעתיד. דברי הקינה מתייחסים לכך שלכאורה מערכת החינוך הידרדרה בשנים האחרונות ועל כן מערכת שיכולה הייתה בעבר לטפח ולגדל מדענים בעלי פוטנציאל לזכות בפרס נובל לא תוכל בעתיד להגיע לאותם ההישגים. נחום בלס , אשר כתב את הסקירה העובדתית המעניינת זו מדגיש בדבריו: " אין לנו אלא להצטרף לתחושות הגאווה, אך אנו רחוקים מלהזדהות אם דברי הקינה. אמנם קיימת אפשרות הולכת וגוברת לכך ששיעור המדענים הישראלים שיזכו בעתיד בפרס נובל ילך ויקטן, אך הסיבה לכך איננה רמתה הנמוכה לכאורה של מערכת החינוך בישראל היום יחסית לרמתה בעבר, כי אם העובדה שההתקדמות במערכות החינוך בארצות אחרות התקדמו בקצב מהיר הרבה יותר ממערכת החינוך שלנו. והם עשו זאת בעיקר משום שקצב ההשקעה שלהם במערכות החינוך היה גבוה במידה ניכרת מקצב ההשקעה הממשלתית והפרטית במערכת החינוך בישראל ( נחום בלס) .

  • תקציר

    במאמר זה המחברת מדגישה המהלך של פרויקט מחקר מתמשך המתמקד בכתיבה בשנה הראשונה של ההוראה הפורמלית. בשנת 2009, המחברת הציבה אתגר בפני עשרה מורים העובדים עם ילדים בשנתם הראשונה בבית הספר והוא להפוך את הרישום למרכזי יותר בתכנית הכתיבה שלהם, בייחוד במהלך המחצית הראשונה של השנה. המחברת רצתה לבחון את הקשר בין הקניית הרישום לבין הלמידה של הילדים לקראת כתיבה. מדובר בששת החודשים הראשונים של ההוראה הפורמלית כאשר משלבים בין אוריינות ויזואלית לאוריינות לשונית (Mackenzie, Noella).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין