במאמר זה, Lalor מראה שמשוב טוב מאפשר לתלמידים לדעת איך הם מתקדמים, עד כמה הם קרובים למטרה שלהם, ומה עליהם לעשות אם הם טועים (Lalor, Angela Di Michele, 2012).

עם פתיחת שנת הלימודים, מתפרסם בארה"ב מחקר חשוב ומקיף על דפוסי שינה ולמידה מתברר שתלמידים שלומדים בלילות לקראת מבחנים, משיגים ציונים פחות טובים מאלה שמקפידים לישון היטב לפני המבחן. "ללמוד במקום לישון זה לא פרודוקטיבי", מסכמים החוקרים, ומגישים צרור עצות ללמידה יעילה. המסקנה של המחקר היא שהקרבת השינה לטובת לימודים היא לא פרודוקטיבית, להפך: חלק מהצלחה אקדמית משמעה גם למצוא אסטרטגיות שיאפשרו לימודים ושינה ( נטעלי גבירץ ) .

מטרת המחקר היא לאמוד את יעילות הלמידה ואת חווית הלמידה מהקלטות קול והקלטות מסך בהשוואה ללמידה מטקסט, תוך התייחסות לסגנונות הלמידה של המשתתפים -חזותי לעומת שמיעתי . דיווח זה מציג תוצאות ראשוניות של המחקר שבתהליך. לסיכום, נראה כי לפחות כאשר אין באפשרות הסטודנטים להקשיב להקלטות יותר מפעם אחת, הם מעדיפים ללמוד באופן מסורתי באמצעות קריאת מאמר על פני למידה מפודקסט או מסקרינקסט. בדרך זו, הם מצליחים יותר במבחן הזכירה, מעריכים את הצלחתם כגבוהה יותר, וחווים את הלמידה כנעימה יותר. להפתעתנו, כאשר חומרי למידה הוצגו למשתתפים באופן מנוגד לסגנון למידתם המועדף, הם הצליחו ללמוד טוב יותר. יתכן שהצגת חומרי לימוד בסגנון המנוגד למועדף מאלצת את המשתתפים להשקעת מאמצים רבה יותר אשר בסופו של דבר משתלמת. לממצא זה השלכות לתכנון פעילויות לימודיות משולבות טכנולוגיות לבעלי סגנונות למידה מסוגים שונים ( אינה בלאו, אבנר כספי).

לפני חמש שנים, המחבר פירסם סדרה של שבעה מאמרים שנקראה "שאלות שיצילו את הקריירה שלכם", כאשר הוא כתב את הסדרה הזו, הכותב היה בסוף שנתו החמישית בהוראה. הקיץ, לאחר עשר שנים בתחום החינוך, הוא בוחן שוב את המושגים הישנים ההם. ובמאמר זה הוא בוחן את הרעיון "כיצד לגרום לתלמידיו להיות מעורבים?" (Joel, 2012).

המסמך כולל שני חלקים: חלק ראשון: עקרונות המשתקפים במסמך של הבנות שהתקבל ע"י 38 מדינות בארה"ב. וחלק שני: תשובות לשאלות העולות בעקבות הצגת המסמך. מאמצים עכשוויים ליצור מערכת של סטנדרטי-ליבה בארה"ב עוגנו בשאיפה לעמוד טוב יותר במבחנים בינלאומיים ע"י קביעת יעדי למידה הקיימים במדינות גבוהות-הישגים מחוץ לארה"ב ( Darling-Hammond, L., & Pecheone, R. et al) .