הספר "שיטות הוראה מומלצות עם טכנולוגיות פורצות דרך" שנכתב על ידי מישל פקנסקי-ברוק (Michelle Pacansky-Brock) הוא הספר הראשון בסדרה על שיטות הוראה מומלצות בהוראה ובלמידה מקוונת, שנערכה על ידי סוזן קו ( Susan Ko) ופורסם על ידי הוצאת Routledge. פקנסקי-ברוק מארגנת את הספר סביב החוויות שלה כמנחה שביצעה שינויים בעקבות חשיבה על שיטות ההוראה שלה בעשור האחרון, בין השאר בשל זמינותן של טכנולוגיות חדשות, כמו גם ההשפעה של פילוסופיות חדשות על האופן שבו אנשים מתקשרים ומשתפים ידע (Vanessa P. Dennen).

המאמר דן ביישום המוצלח של למידה מבוססת פרויקטים (PBL) בבית הספר התיכון וויליאם סמית (William Smith High School) בעיר אורורה שבקולורדו.הנושאים שכוסו כוללים את האופן שבו למידה מבוססת פרויקטים גורמת לתלמידים להיות מעורבים במחקרי עומק נרחבים של נושאים אותנטיים, פרויקט השיא שנמשך לאורך השנה ונקרא "מסע הבוגרים", ושיקולים של התפתחות מקצועית (Mack, Michelle; Westenskow, Jackson, 2014).

המטרה של פרויקט זה הייתה להעריך קורס מקוון בהתפתחות הילד, שבו הוחדרו אסטרטגיות של למידה פעילה. שישים ואחד אנשים נרשמו לחלק המסורתי של הוראה פנים אל פנים של הקורס, וחמישים וארבעה אנשים נרשמו לחלק המקוון של אותו הקורס.התוצאות הראו שלא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בהישגיות הכוללת, אבל נראה הבדל מובהק בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר.פרחי ההוראה שלמדו את השיעור המקוון הראו עלייה ניכרת בשימוש בחשיבה מסדר גבוה יותר מתחילת הקורס ועד סופו; אולם, אלה שלמדו את הקורס בלמידה פנים אל פנים לא הראו עלייה מעין זו (Brown, Amber L. , 2014).

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

תיקתק היא רשת חברתית-לימודית המיועדת לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים בישראל. הפלטפורמה החינמית מאפשרת לתלמידים טובים לעזור לחבריהם על ידי העלאת פתרונות לשאלות (המופיעות בספרי הלימוד) במקצו?ות הלימוד שהם חזקים בהם. התלמידים הנעזרים בפתרון עוקבים אחר הדרך של הפותר ויכולים להגיב ולקבל הסברים נוספים. כל פותר מקבל כוכבים המציינים את מידת מיומנותו, אמינותו ותרומתו לקהילה ( אפרת מעטוף).

לימור ליבוביץ , כותבת על צורת למידה שהולכת וצוברת תאוצה- למידה מבוססת פרויקטים- כאחת הצורות המותאמות לעידן הלמידה המשמעותית במאה ה-21. היא מביאה במאמרון שלה כמה דוגמאות בתיכון בסן דייגו- בו תוכלו לצפות בתלמידים ומוריהם מממשים את התאוריה שהוסברה בסרטון הראשון ( לימור ליבוביץ)

הפרויקט התבצע במסגרת תוכנית למידה מבוססת פרויקטים (Project Base Learning – PBL), מודל לימודי שבו המורים מעצבים את הלמידה במקום "להספיק" אותה. רכזת הביולוגיה של התיכון, רויטל נאמן יהל, משמשת מדריכה של רשת עמל בלמידה מבוססת פרויקטים – פרויקט שבו מעורבים כיום כתשעה בתי ספר של הרשת, שבהם לומדים הילדים למידת חקר בתחומי דעת שונים ( רווית שרף ).

מחקר זה חקר את ההשפעות של פעילויות אמון ותרגול מקוונות תוך שימוש בשאלות שהועלו על ידי סטודנטים על הביצוע האקדמי והמוטיבציה בהשוואה לשאלות אמון ותרגול מקוונות, שהועלו על ידי מורים ולשאלות אחרות, שלא לצורך אימון ותרגול , בהקשר של למידה משאלות סטודנטיםstudent question- generation (SQG) . מתן תשובות לשאלות שנשאלו על ידי תלמידים, בתוספת לשאלות של התלמידים, לא הביא לכל יתרון בלמידה בהשוואה עם קבוצת ה- סטודנטים (student question- generation (SQG .

פיתוח והפעלה של מטלה לימודית שיתופית מקוונת אינם דבר פשוט כלל ועיקר. תהליך הלמידה השיתופי הוא תהליך מורכב, הדורש תיאום ואיזון בין הלומדים השונים הלוקחים בו חלק. תהליך הלמידה השיתופי המקוון הוא מורכב עוד יותר, בהיותו מתבצע בדרך כלל מרחוק וללא נוכחותו המתמדת של המורה. מערך שיעור מקיף לקורס מקוון "הוראה מתוקשב" ( עמי סלנט) .