מאמר זה דן במודל של צוות תמיכה בלמידה מקוונת (e-learning) כחלק מאסטרטגיה חדשה של למידה מקוונת בהשכלה העל-תיכונית(Cochrane, Thomas; Black, Becca; Lee, Michelle; Narayan, Vickel and Verswijvelen Miranda, 2013).

לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

מאמר זה מספק סקירה של המחקר הנוכחי לגבי הנגישות והשימוש של בני הנוער בטלפונים הניידים בהן בלימודים בכיתה והן מחוץ לכיתה (Brad, M. M. 2013).

המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

קיימים ניסיונות שונים בארץ ובעולם לפתח למידה ניידת, ( למידה המבוססת על סמארטפונים או טאבלטים ), אך מרביתם אינם משתלבים בהכרח עם למידה מתוקשבת רגילה באינטרנט. המאמר הנוכחי מציע פתרון טכנולוגי ופדגוגי משולב בין למידה ניידת ובין למידה מתוקשבת. המערכת המתוקשבת החדשנית יכולה להועיל למורים המלמדים באמצעות למידה ניידת ע"י מתן משוב בזמן אמת על דפוסי הלמידה וההתקדמות של התלמיד או קבוצת תלמידים/כיתה. התוכן החינוכי מותאם למכשירים ניידים או מחשבים רגילים בכיתה או בקורס. הלומדים יכולים להחליט בעצמם מתי לעבור לערוץ הלמידה הניידת ( באמצעות הסמארטפונים) או לערוץ הלמידה המתוקשבת באמצעות מחשבים רגילים ( Nedungadi, Prema; Raman, Raghu).

כיצד נוכל לנצל את הטכנולוגיה האישית הניידת הזמינה לכל גם לצרכים פדגוגיים, ומהם המרכיבים שיש להעריך (לימודיים, חברתיים וכו')?בהרצאה במכון מופ"ת הציגה פרופ' מיקי רונן לאחרונה סביבה מתוקשבת שפותחה כדי לתת מענה לצורך זה. הסביבה מאפשרת למורה להכין ולנהל בקלות מגוון הפעלות שאותן ניתן לממש באמצעות הטלפונים הניידים שבידי הסטודנטים. בהרצאה במכון מופ"ת (מצגת והקלטה של המפגש ) הציגה פרופסור מיקי רונן את המערכת ודנה בפוטנציאל והאתגרים הפדגוגיים של שימוש במערכות המאפשרות תגובה אישית מיידית (PRS – Personal Response Systems ) במהלך הרצאות ושיעורים.

בסקר של חברת נילסון (Nielsen) – חברת המחקר, המידע וניתוח השווקים מהמובילה בתחומה – נמצא ש 57% מהילדים מתחת לגיל 12, שבביתם קיים מכשיר טאבלט, עושים בו שימוש למטרות לימודיות. הגידול המתמיד בחדירת טכנולוגיות ניידות לחיינו בכלל, ולמערכות חינוכיות בפרט, מוביל אותנו לחשוב על ההזדמנויות והאפשרויות הפדגוגיות החדשות. במאמר מאיר העיניים מציג ניצן אליקים את אפשרויות החיפוש מבוסס-המקום כולל, אם-כן, שלושה עקרונות יסוד חשובים שניתן להעבירם אל תחום הלמידה הניידת ( ניצן אליקים ).

סקירה משלימה של מקורות המידע שנוספו בשנת 2011 בפורטל מס"ע אודות טכנולוגיות ניידות ומחשבים ניידים בהוראה ובלמידה . הסקירה נועדה להציג את כל המכלול של ההתפתחויות בבתי הספר בארץ ובעולם ביריעה אחת לצד מאמרים שיש בהם חשיבה מחודשת על ההתפתחות המשמעותית של למידה ניידת בתקשוב החינוכי. כמו כן צירפנו את הסקירות הקודמות בנושא משמעותי זה בתקשוב החינוכי בארץ ובעולם.

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

ממצאי שאילתות בנושאים: מחשבי טאבלט בחינוך וכן סמארטפונים בחינוך. הממצאים משקפים את השימוש הגובר במחשבי טאבלט ובסמארטפונים בחינוך באופן כללי ובכיתה בפרט, אצל תלמידים צעירים (ילדים) וכן אצל סטודנטים מבוגרים. איתור המידע התבצע במאגרי המידע בינ"ל הבאים: Ebsco ProQuest ,Eric, Google Scholar, Google, Wilson. כמו כן , הבאנו בסקירת הספרות מבחר של מאמרים ועדכונים בנושאי הסקירה מתוך פורטל מס"ע. אסטרטגיית החיפוש כללה הרצת קומבינציות שונות של מונחי החיפוש: Tablet PC, Education, Classroom, Smartphones, Computer Uses in Education, students.. בין התוצאות שהניבו חיפושי המידע ניתן למצוא מאמרים, ספרים ובלוגים.

בעקבות סקירת המידע שהפקנו בנושא למידה ניידת בחינוך ממכשירי טאבלטים וסמארטפונים , הגיע אלינו בימים האחרונים דו"ח חדש של האיגוד הבינלאומי של מפעילים סללוריים (GSMA) בנושא. הדו"ח מתאר כמה עשרות מקרים בארה"ב ובאירופה של שילוב טכנולוגיות למידה ניידות בבתי ספר, מכללות ואוניברסיטאות. המקרים המתוארים במסמך הם בתחומי סביבות הלמידה המתוקשבות, פעילות חוץ-כיתתית בבתי הספר, התפתחות מקצועית אוריינות מידע ושילוב למידה ניידת בחינוך המיוחד.

מחנכים ומומחי תקשוב בארה"ב מביעים את דעתם לגבי המכשיר הנייד שהם מאמינים כי ישנה את עתיד החינוך.המאמר חוקר את המכשירים הניידים בחינוך ומספק דעות של מספר מורים ואחראים על הטכנולוגיה בבית הספר לגבי הטכנולוגיות שייכללו במכשיר הלמידה הנייד האופטימלי שלהם. רונדה לדוק מציגה את אמונתה שהמכשיר יכלול חיי סוללה ארוכים, נגישות אוניברסלית לאינטרנט ויכולות ניטור בריאות. קייל רוס, , מתאר את החזון שלו לשולחן הדומה למחשב הטאבלט/מחשב לוח ה-iPad. הנגישות המוגברת עבור תלמידים מוגבלים הוא המוקד העיקרי של המכשיר שאותה לימד המחנך דניס אימוטו (Rhonda Leduc, Kyle Ross, Dennis Imoto).

מחקר זה מדגים את השפעתן של אסטרטגיות הוראה גמישות על תהליך החינוך הסביבתי. תלמידים למדו על מיחזור וסיווג מוצרים באמצעות אתר אינטרנט הדרכתי המבוסס על כלי ההוראה של חקררשת – WebQuest. במחקר השתתפו 103 תלמידי כיתה ו', אשר חולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לאופי ההדרכה שקיבלה כל קבוצה: הדרכה מסורתית, הדרכה מסורתית בשילוב עם WebQuest והדרכה המשלבת בין WebQuest ליציאה למרחב הפתוח. תרומה מרכזית של מחקר זה היא הצגתה של שיטת הוראה חדשה, המאפשרת את השילוב הדינאמי של ה- WebQuest בתחום ההדרכה שמחוץ לכיתה. תוצאות המחקר מעידות כי השילוב של חקררשת מחוץ לכיתה אכן תורם לתהליך הלמידה. שתי תוצאות נוספות הינן: 1. כאשר כללו את ה- WebQuest במצבים אמיתיים, הוקנתה לתלמידים ההזדמנות לרכוש מידה רבה יותר של ניסיון וידע. 2. במהלך המחקר, השלימו התלמידים מטלות לימוד שונות והביעו את דעותיהם וחוויותיהם האישיות מלמידה באמצעות חקרשת, תהליך המטפח בקרבם חשיבה ביקורתית ועצמאית. ממצאים אלו יש בהם כדי לתרום להתפתחות הלמידה וההוראה תוך הבנה כי חקרשת ניתן לביצוע מחוץ לכיתה באמצעות אמצעי תקשורת שונים ; למשל, ביכולתם של מורים להעניק לתלמידיהם גישה למקורות מידע רשתיים נוספים כגון טלפונים סלולאריים מן הדור החדש, מחשבי לוח אישיים וכמובן אינטרנט, אשר ילוו אותם בסיורי שטח במוזיאונים, גני חיות וכולי, ובזאת ישפרו את חוויית הלימוד מחוץ לשטח בית הספר באופן ניכר ( Chang, Cheng-Sian; Chen, Tzung-Shi; Hsu, Wei-Hsiang ).

מכשירים דיגיטליים ניידים מבצעים משימות דומות לאלה שמבצעים מחשבים שולחנים, כגון: מתן גישה לאינטרנט, אחסון מידע, שליחת e-mail, ומשחקי וידאו. מכשירים ניידים מעין אלה כוללים מחשבי כף-יד (PDA), טלפונים סלולריים, מכשירי בלקברי (BlackBerries), מכשירי אייפון (iPhones), מכשירי אייפוד, מצלמות ומגוון של תוספות לחומרה. במאמר נטען כי טכנולוגיות דיגיטליות ניידות יכולות להפוך לחשובות מאוד בעתיד הקרוב מסיבות רבות: הן נגישות יותר מבחינה כספית יותר מאשר סוגים אחרים של מחשבים, הן יכולות לסייע לבתי הספר להפוך ל"ירוקים", הן מאפשרות למורים לפקח על התלמידים ולבצע משימות נוספות בכיתות בקלות וביעילות רבה יותר, והן יכולות להניע מחנכים ותלמידים כאחד. לעומת זאת, המבקרים טוענים שהמכשירים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים ( Hani Morgan).

האם למידה ניידת בחינוך אכן מגשימה את ההבטחה , שואלת סוזן סמית נאש , בבלוג שלה הידוע בשם דיווחי "מלכת הלמידה מרחוק". לכאורה, למידה ניידת מטלפונים חכמים ומחשבוני טאבלט כגון iPhone and iPad צופנת בחובה הבטחה גדולה הן מבחינת גמישות הלמידה והן מבחינת אפשרויות העברת תכני למידה מותאמים למדיה דיגיטאלית ניידת. למידה ניידת מאפשרת לסטודנטים, מורים ולתלמידים לאסוף נתונים בצורה מוחשית ובזמן אמת מהשטח ולבצע חקר בשדה. יש כיום יותר ויותר יישומי תוכנה המאפשרים כיום למידה ניידת, אך סוזאן נאש סבורה כי ההבטחה עדיין לא מומשה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב לפחות , וספק אם במקומות אחרים. במקום לענות ישירות על השאלה היא מעדיפה למנות ברשימתה מספר יישומים מהותיים בלמידה מרחוק המותאמים ללמידה ניידת , מרביתם לא יושמו ע"י סטודנטים או מרצים, כגון ,מערכת המתאימה את Moodle ללמידה ניידת .