המורה לאנגלית נדב בדריאן מצפון הארץ ממשיך לדווח בבלוג המרתק שלו על יוזמתו לשילוב טוויטר וגוגל דוקס בכיתה שלו בחט"ב. התלמידים התבקשו לבצע מטלת כתיבה משותפת בזוגות. חלק מהתלמידים הגיבו באופן חיובי לפעילות. ניתן היה לראות פעילות כתיבה בנפח גדול הן מבחינת זמן העבודה והן בנפח הכתיבה. חלקם הגיעו ל 3 שעות עבודה מהבית במשך שבוע אחד! חלק אחר לא שיתף פעולה ועשה את המוטל עליו באופן חלקי בלבד. יש לציין שלא הוגדרה מסגרת ברורה ומובנית לפעילות. התיקונים והעריכה הלשונית בין התלמידים השותפים לכתיבה עבדו בצורה טובה ( נדב בדריאן) .

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0 בכיתה ט'. רותי למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".

מחקרים מגלים כי שילוב הומור בקורסים בכלל ובקורסים מתוקשבים בפרט מוסיף רבות להצלחת הקורסים ולעניין של הלומדים בחומר. על רקע זה נעשה ניסיון ממוחשב מעניין בטייוואן לפתח מערכת מתוקשבת ניסיונית ללמידה מרחוק אשר יש בה רכיבים מתוקשבים המדמים דמויות וירטואליות המעוררות רגשות, בעיקר הומר, תוך כדי אינטראקציה של הסטודנטים עם חומרי הלמידה בקורס והמטלות המקוונות. הדמויות הוירטואליות המשובצות בקורס המתוקשב מעוררות תגובות רגשיות של הסטודנטים ומגבירות את העניין בחומר , אם ע"י הומור ישיר ואם ע"י הזדהות של הלומד עם התגובות של הדמויות הוירטואליות המעוררות הומור עקיף בקטעים שונים של הקורס המתוקשב (Chin-Yeh WANG, Shu-Yu KE, Hui-Chun CHUANG, He-Yun TSENG ).

המאמר הביקורתי דן בסיבות התרבותיות חברתיות שבעקבותיהן מתבצע מהלך המחשוב הגורף במערכת החינוך , מחירו התרבותי והמחיר האישי שילדי ישראל ישלמו על כך. "במקום להשקיע עשרות מיליוני שקלים בציוד מתכלה שעשרות מיליוני שקלים נוספים יידרשו לחידושו מדי 3 שנים לערך, לא רצוי היה שהכסף הרב היה מושקע בהגדלה דרסטית של מספר הכיתות ובהכשרתו של המורה כאדם מלא בעל יכולות ניתוח ועיבוד גבוהות. מדוע לא מושקע כסף רב בהפיכת המורה למייצר חשיבה ביקורתית, למקור השראה ליצירתיות ולעומק תרבותי?" הכותב הוא מרצה לחנוך תקשורת ואמנות במכללות אורנים וספיר, מפקח על הוראת האמנות במחוז צפון ( אלי ברודרמן).

בשעה שמרבית הספרים והמחקרים על הוראה ולמידה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות מדגישים היבטים טכנולוגים או פדגוגיים, מדגיש ספרם המעולה של Robert Ellis and Peter Goodyear דווקא את נקודת המבט של הסטודנטים הלומדים בקורסים מתוקשבים. הספר שיצא לאור בשנת 2009 מנסה לתעד את יחסי הגומלין בין הסטודנטים ותהליכי הלמידה המתוקשבים כנקודת המוצא להשבחת דרכי ההוראה בקורסים מתוקשבים. הטיפול של הספר בסוגיית ההוראה המתוקשבת לוקח בחשבון יותר את נקודות המבט של הסטודנטים במהלך הלמידה המתוקשבת ופחות את צרכי המערכות המתוקשבות. גישה זו , לדעת כותבת הסקירה מבטיחה אינטגרציה איכותית יותר של הלמידה המתוקשבת ויחסי גומלין בריאים יותר בין הלומדים והקורס המתוקשב. זהו ספר בעל גישה הוליסטית יותר וגם מעשית לכל המכלול של הוראה ולמידה מתוקשבת במכללות ובאוניברסיטאות ולכן הוא זוכה לשבחים ע"י המבקרת הדוקטורנטית Dominic Mentor.

ג'יי הורוויץ בחר להביא בבלוג המרתק שלו שתי דוגמאות שונות שבעיניו מציגות "קצוות" של פעילות מתוקשבת. אחת די "בסיסית" ולכאורה צנועה. היא ממחישה כיצד בלוגים אישיים יכולים לקדם את מיומנויות הכתיבה של תלמידים. השנייה מתייחסת לרשת עצמה כמרחב למידה, ומראה כיצד התקשוב יכול להוות צוהר לעולם הרחב. שתי הדוגמאות שהובאו כאן ממחישות שהשימוש ה-"נכון" בתקשוב בכיתה איננו שימוש ראוותני, שיעור לדוגמה שמכינים בקפידה לקראת ביקור של המפקח, אלא שימוש יום-יומי ו-"פשוט". המטרה הרי היא שהתקשוב יהפוך לחלק אינטגראלי מהחיים שלנו.

המחקר הנוכחי מנסה למיין ולסכם את המגמות העיקריות בתחומי המחקרים האקדמאיים והעיון בתקשוב החינוכי בעשור האחרון. הכוונה בעיקר לעבודות אקדמיות שהתפרסמו באוניברסיטאות המחקר בצפון אמריקה . מיון המחקרים מבוסס על עבודות מחקר באוניברסיטאות בין השנים 1998-2007 . הממצאים מלמדים כי מרבית המחקרים שנכתבו היו תיאוריים, כאשר בדקו בעיקר עמדות של לומדים, שביעות רצון והתנסויות מתוקשבות . בולטים בהעדרם עבודות אקדמאיות המציעות תיאוריה חדשה או תפיסה תיאורטית חדשה ושונה שיכולה להביא לשינוי בלמידה המתוקשבת. עם זאת, יש ירידה בעיסוק בתחומי המאפיינים הטכנולוגיים של למידה מתוקשבת ויותר מודעות להיבטים פדגוגיים של למידה מתוקשבת. כאמור, החיסרון הגדול של רוב העבודות האקדמאיות באוניברסיטאות ובמכללות בצפון אמריקה הוא העדר חשיבה קונספטואלית ופורצת דרך בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Randall S. Davies, Scott L. Howell,Jo Ann Petrie).

שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).

בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות. ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

הספרות המקצועית על תפקידם ומעורבותם של מרצים ומורים בתחומי ההוראה המתוקשבת מתמקדת יותר מכל במאפייני ההוראה שלהם , בשיטות ההוראה ובהנחיית הלומדים. מה שחסר היא התייחסות לצד האנושי של המרצה/מורה בהוראה המתוקשבת. אין כמעט התייחסות בספרות המקצועית של הלמידה המתוקשבת להיבטים אנושיים של התנהגות המרצה/מורה, לאישיותו , לרגשות ולאמונות שלו כאדם במהלך הקורס. על רקע זה , ביקשו עורכי המחקר הנוכחי לבדוק האם הסטודנטים הלומדים בלמידה מתוקשבת אכן מצפים ורוצים שתהיה נוכחות אישית של המרצים/מורים בקורסים המבוססים על למידה מתוקשבת. במחקר הנוכחי השתתפו 68 סטודנטים שלמדו בלמידה מתוקשבת שענו על שאלונים בנוסף לקבוצת מיקוד. המחקר נערך בכמה אוניברסיטאות אוסטרליות מובילות. ממצאי המחקר מוכיחים כי הרוב הגדול של הסטודנטים מצפה לנוכחות אישית ומעורבות רגשית של המרצים/מורים בקורס המתוקשב. הסטודנטים מצפים מהמרצה המלמד בקורס מתוקשב לגלות יותר יחס אישי , להפגין רגשות , להיות פתוח , לגלות הומור ולהתייחס באופן אישי ללומד באמצעות משובים אישיים ( Andrea Reupert, Darryl Maybery, Kent Patrick, Philip Chittleborough ).

באוניברסיטה הפתוחה נלמדים שיעורי וידאו סינכרוניים מרחוק החל משנת 2001. בנוסף לשיעורי וידאו חיים באמצעות מערכת אופק ומערכת וידאו-קונפרנס, מוצעת בקורסים רבים כיתה וירטואלית, שבמסגרתה מתקיימים מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות כמו WebEx ,GoToMeeting ו.Elluminate . במסגרת הכיתה הווירטואלית ניתנים השיעורים בזמן אמת, באמצעות רשת האינטרנט – מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) אל בתי הסטודנטים. אלה שומעים ורואים זה את זה, צופים בחומרי למידה הכוללים הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חופשית באמצעות עט דיגיטלי ויכולת זו עשויה להיות זמינה גם לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים ( מיכל בצר-אמר ).

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

לא כל אוניברסיטאות והמכללות המיישמות תהליכי למידה מתוקשבים הצליחו בהכרח לשפר ולטייב את תהליכי ההוראה והלמידה. הבעיה היא שהאוניברסיטאות והמכללות אינן בהכרח מודעות לגורמים שמעודדים הצלחה או כישלון או לאיכות השינוי האמיתי שהתבצע , אם בכלל. כלומר, יכולת ההערכה המוסדית של תוכניות התקשוב היא חד-ממדית. על מנת לסייע לאוניברסיטת ולמכללות להעריך את איכות תוכניות התקשוב והלמידה מרחוק פותח מודל בשם eMM אשר נוסה בניו זילנד, אוסטרליה ובאנגליה. המאמר מציג את הנדבכים העיקריים של מודל eMM כמודל כוללני עבור הנהלות האוניברסיטאות והמכללות השואפות לבדוק ולהעריך יותר לעומק את תוכניות התקשוב החינוכיות בקמפוס ( Marshall, Stephen).

המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).