למידה מתוקשבת
מיון:
נמצאו 531 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • סיכום

    תהליך הכשרת הסטודנטים במכללה האקדמית בית ברל מתקיים במערך שותפות (PDS) בין בתי הספר המאמנים לבין המכללה. פיתוח מקצועי של כלל השותפים נעשה בכמה מסגרות, שאחת מהן היא פיתוח יוזמות חינוכיות. בשנת תשס"ה הצטרף תיכון "הרצוג" בכפר סבא למערך ה-PDS, שפעל כבר חמש שנים לפני כן בבתי ספר אחרים בעיר. המטרות והיעדים של מערך ה-PDS נקבעו בשיתוף הנהלת בית הספר, המורים החונכים וצוות המכללה. המטרות שגובשו נועדו לקדם את האינטרסים ההדדיים של המכללה ושל בית הספר, תוך קידום צרכיו הייחודיים של כל אחד מהם.אחד היתרונות המובהקים של מערך ה-PDS הוא שהוא מאפשר ומעודד מעורבות והכשרה מקצועית של מורים במסגרות של קהילות לומדים ( אוסטר ענת , אביבה קליגר) .

  • לינק

    למדריך הפדגוגי תפקיד מרכזי ומשמעותי בבניית קבוצת ההדרכה ובגיבושה כקבוצה לימודית וחברתית. במהלך ההתנסויות של המחברת בהוראה בסביבה המתוקשבת ניסתה להתמודד עם חיפוש אחר דרכים שונות שנועדו לעודד את פרחי ההוראה להשתתף באופן פעיל בפורום המתוקשב כסביבת למידה שיתופית. בתיאור התהליך היא מעלה שאלות, כגון מהו הערך המוסף של התקשוב להדרכה פדגוגית? האם יש מקום לסביבה מתוקשבת בנוסף למפגשים פנים אל פנים בסדנאות? מהו מקום המדריך הפדגוגי בדיאלוג: עם מי אני מדבר? כמה לדבר? איך לדבר?עבודתה של מורה, ובמיוחד של גננת, מאופיינת בבדידות בשדה הפעולה שלה והזדקקות לתמיכה וללמידת עמיתים. ההתפתחות המקצועית, בראייה עתידית, תלויה במידה רבה ביכולתה ליצור קשרים הן בהשתלמויות והן דרך הרשת האינטרנטית. ההתנסות של פרחי הוראה בסביבת למידה מתוקשבת במהלך לימודיהם מהווה מודל עתידי לקבלת מענה בתחום הפיתוח המקצועי ( תרצה לוין) .

  • לינק

    ההוכחות, ההבטחות והפוטנציאל שטרם מומש: קבוצת חוקרים בריטית אספה אלפי מחקרים ותצפיות מכל העולם בתחום הלמידה המתוקשבת והוציאה את הסקירה Decoding Learning. ייחודו של הדוח הוא בכך שהוא זיקק את איכותם של אלפי המחקרים שנאספו על פי מגוון קריטריונים וגורמים מעריכים ונותר לבסוף עם 210 חקרי מקרה של למידה מתוקשבת חדשנית ואפקטיבית. מתוך בסיס מחקרי זה מיפתה הקבוצה את היתרונות שהטכנולוגיה מספקת ללמידה הנוכחית ואת מצבי הלמידה החדשים שנוצרו בזכות הטכנולוגיה. בסקירה מקיפה ובהירה מציגים החוקרים מודלים חדשים המבוססים על הוכחות בשטח ונותנים לנו הזדמנות לפענח מחדש את חידת ה"פדגוגיה של הטכנולוגיה" ( Rose Luckin).

  • לינק

    מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .

  • לינק

    כותבת המאמר , מורה בביה"ס תיכון בארה"ב , כותבת על ההתנסות שלה במערכת של קורסים מקוונים רחבי-היקף בארה"ב . קורסים נקראים Massive Open Online Courses (MOOC) והם מייצגים את האופנה האחרונה של למידה מתוקשבת בארה"ב. מחברת המאמר , השתתפה בקורס רחב היקף המנוהל על גבי הפלטפורמה של מערכת Coursera. במהלך התנסותה , גילתה מחברת המאמר שהלמידה המקוונת בקורס MOCC יכולה להיות מעניינת ומנקודת מבטה כמורה היא יכולה אף להתאים לתלמידי ביה"ס תיכון ( Bell M ) .

  • לינק

    שני מאמרים אקדמאיים שהתפרסמו לאחרונה בנושא יישום חקר רשת (webquests) בהוראה ובלמידה מלמדים כי שיטת חקר הרשת הוותיקה לא פסה מהעולם ויש לה עדיין אפקטיביות רבה בהכשרת מורים בסביבה מתוקשבת . המאמר הראשון מדווח על יישום חקר הרשת בהכשרת מורים לשפות זרות באוניברסיטה בדרום אמריקה ( קולומביה) . במאמר מתואר תהליך היישום וההטמעה של שיטת חקר הרשת בקרב פרחי ההוראה בדרום אמריקה. המאמר השני של Hope J. Hartman מתייחס ליישום שיטת חקר הרשת בהכשרת מורים בארה"ב ומונה את היתרונות המטה-קוגניטיביים של השיטה כאמצעי לטיפוח יצירתיות בתהליכי הלמידה המתוקשבים של פרחי הוראה והמעורבות שלהם בתהליךהבניית החקר המתוקשב.

  • לינק

    כאשר בוחנים לעומק היכן נמצאים מוקדי החדשנות בלמידה מקוונת בעולם בשנה האחרונה , מגיעים למסקנה כי התחום של למידה מקוונת מבוססת מקרים דינאמיים (Scenario- based e- learning ) הוא התחום המאתגר ביותר בלמידה מקוונת המתפתח כיום בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם כגון ניו זילנד, אוסטרליה והודו . הרעיון של למידה מקוונת מבוססת תסריטי מקרה דינאמיים הוא יצירת מתכונת של למידה מאותגרת בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת דינאמית תוך כדי הצגת מקרים הנלקחים מהניסיון של עולם העבודה האמיתי או ההתנסות המקצועית האותנטית בשדה .

  • לינק

    מטרת הספר היא לאפשר לקוראים ללמוד על שילוב התקשוב בחינוך בכלל, ובהכרת סטודנטים להוראה במכללה בפרט. מחברי הספר, אנשי חינוך מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי וחברי מיח"ם (מרכז יוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה), בחרו להתמקד בתיאור נרטיבי על בסיס התנסויותיהם האישיות בתחום ולשתף את הקורא במקורות ההשראה לגיבוש התפיסות והרעיונות התאורטיים שבבסיס עשייה זו. באמצעות הספר הם מבקשים לחשוף את הסיפור של מיח"ם כמרכז למידה ועשייה ייחודי שנבט וצמח במכללה ( עורך : אמנון גלסנר) .

  • לינק

    על פי שני סקרי מורים שהופצו לאחרונה, קיימת דעה רווחת בקרב מורים שהשימוש הקבוע של תלמידים בטכנולוגיה דיגיטלית פוגע בטווח הקשב וביכולת ההתמדה שלהם לנוכח משימות מאתגרות. החוקרים מציינים שהממצאים מייצגים את העמדות הסובייקטיביות של המורים ואינם צריכים להיתפס כהוכחה ניצחת לכך ששימוש נרחב במחשבים, טלפונים ומשחקי מחשב משפיעים על יכולת התלמידים להתמקד. אף על פי כן, החוקרים שביצעו את המחקרים, יחד עם חוקרים אשר בוחנים את השפעת הטכנולוגיה על התנהגות והמוח, אומרים שהמחקרים הם משמעותיים בשל נקודות התצפית של המורים, המבלים שעות ביום בהתבוננות בתלמידים ( Richtel, M) .

  • לינק

    בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.

  • לינק

    בקרת איכות והערכת איכות בתחומי הלמידה המתוקשבת עדיין לא הגיעו לבשלות , ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ובמדינות אירופה לפתח ולגבש מתודולוגיה מוסכמת ושיטתית להערכת האיכות של מערכות למידה מתוקשבות . הפרויקט המתואר בשני מסמכים של האוניברסיטה הפתוחה באנגליה נקרא The E-xcellence methodology for assessing quality in e-learning (EADTU 2009.

  • לינק

    סוגי הקורסים הקיימים כיום מגוונים ומשתנים ככל שהטכנולוגיה מתקדמת. למשל, ניתן למצוא קורסים המשתמשים בתקשורת א-סינכרונית בין המרצה לסטודנטים (כגון אימייל, פורומים, קבוצות-חדשות וכד'), מה שמאפשר לסטודנטים להשתתף בקורס בזמנים הנוחים להם. מודל אחר מבוסס על טכנולוגית תקשורת סינכרונית (צ'אטים, חדרי-וידאו בזמן אמת, וכד') ומעתיק שיטות הוראה מסורתית (פנים-אל-פנים), ללא ספק, המערכת האקדמית והחינוכית בכל העולם צפויה לעבור טלטלה בעשורים הקרובים, וכשמשנים את החינוך בהווה, מעצבים מחדש את פני העתיד ( אייל קמינקא).

  • לינק

    מעט מאד מחקרים בדקו את העניין הכלכלי של מעבר שניזום ע"י מוסדות או גורמי חינוך בין פלטפורמות מתוקשבות ללמידה מתוקשבת, ולכן המחקר הנוכחי שם לו למטרה לבדוק ולנתח באופן השוואתי את סוגיית השימוש בפלטפורמות מתוקשבות. נקודת המבט של המחקר ,שנערך באוניברסיטה באירופה, היא היעילות הכלכלית של המעבר בין הפלטפורמות המתוקשבות . ההשוואה שנערכה במחקר הנוכחי הייתה בין פלטפורמת למידה מתוקשבת מסוג LMS ( מוצר למידה מקוון מסחרי ) ובין פלטפורמת למידה מקוונת מסוג MODDLE. מסקנות הניתוח הכלכלי הראו כי המעבר לפלטפורמת קוד פתוח מחייב , אמנם, הצטיידות בשרת אינטרנט ייעודי ובתחזוקה שלו באופן שנתי . אך בראייה מוסדית רב- שנתית עדיין יעיל יותר להשתמש בפלטפורמת קוד פתוח מסוג מוודל Moodle . החיסכון השנתי המושג הוא בסביבות EUR 20,000 לשנה ( Matei, Ani; Vrabie, Catalin) .

  • לינק

    ממחקר זה ניתן ללמוד שלרוב הסטודנטים יש את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית מקוונת והם יכולים להצליח אבל יש כאלה שיאלצו להתמודד עד שירכשו את המיומנויות. כל מוסד אקדמי הרוצה להתחיל עם למידה מקוונת, חייב להערך, להכין מודולות למידה ומערך תרגול, כדי לעזור לסטודנטים אשר עלולים לצרוך אסטרטגיות כאלה כדי להצליח בלמידה מקוונת. יש צורך להתמקד בהגדרת איזה קבוצת מיומנויות נדרשת להתמודדות עם בעיה. לאחר שהיא הוגדרה, יש לפתח דרכי הוראה מתאימות ( Cathy Galyon Keramidas ) .

  • לינק

    בהמשך למחקרים שנערכו השנה בעולם בדק המחקר הנוכחי את ההשפעה של סוגים שונים של משובים דיגיטאליים על למידה מתוקשבת של סטודנטים. נבדקו 3 סוגים שונים של משובים דיגיטליים בלמידה מתוקשבת: משוב מדויק לתשובה הנכונה , משוב בונה (המציין כיוון עקרוני של התקדמות הלומד) והעדר כל משוב . ממצאי המחקר מצאו כי אותם סטודנטים שקיבלו משובים מדויקים ומשובים עקרוניים ( משוב בונה) הצליחו בלימודיהם בצורה משמעותית יותר בהשוואה לסטודנטים שלא קיבלו משובים. יחד עם זאת , לאורך זמן , האפקטיביות הגבוהה ביותר על ההתקדמות ברצף הלמידה של הסטודנטים הייתה של המשוב הדיגיטלי הבונה ( Valdez, Alfred).

  • לינק

    הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

  • לינק

    למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

  • לינק

    במאמר הנוכחי אשר התפרסם בארה"ב מוצג מבנה דינאמי ומותאם יותר של קורס מתוקשב שבו המרצה מאפשר לסטודנטים להשתתף בפורום ייעודי של הקורס המתוקשב ולדון במטלות שניתנו להם . המטרה היא ליצור קהילת למידה מגובשת של הסטודנטים היכולים גם לעבוד בצוותא על מטלות ולהביע עצמם בפורום המתוקשב. לאחר מכן , מעלה המרצה באופן שבועי את חומרי הלמידה והמאמרים לקריאה , כאשר הוא מתייחס לתגובות של הסטודנטים בפורום המתוקשב והכיוון שנקטו במטלות שלהם . המרצה עוקב אחר הדיונים המתנהלים בפורום ומגיב בהתאם , מעודד ומשמיע חיזוקים לכיוונים השונים של הסטודנטים הלומדים בצוותא ( Holly A. Bell) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את המוכנות הטכנולוגית של המורים להשתתף בפיתוח מקצועי מקוון. בייחוד, מחקר זה בוחן שש שאלות מחקר המתייחסות למוכנות הטכנולוגית של מורים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים המשתתפים בפיתוח מקצועי מקוון (Reeves, Todd D. and Li, Zhushan, 2012).

  • לינק

    המורה והמחנך אביב ממשיך ביוזמותיו הברוכות בתחום החינוך המתוקשב ויכול לשמש בישראל כמייצג של החדשנות הפדגוגית הגבוהה ביותר בתחום ההוראה המקוונת . אביב ערך ניסוי בכיתה שלו לגבי שילוב ציר הזמן (Timeline) של פייסבוק, בעזרת פעילות שמאפשרת לא רק צפייה בציר זמן, אלא גם למידה עצמית, עשייה והזנת חומרים של הלומדים.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין