אחת השאלות החשובות שמורים שואלים עצמם בשלבי התמודדות שלהם עם שילוב תקשוב בכיתה היא : "האם אני מיישם את התקשוב החינוכי בדרך הנכונה". על מנת לסייע לאותם מורים התאימה אוניברסיטת צפון אריזונה בארה"ב מדד טבלאי משולב להערכת השילוב של היישום המתוקשב בהוראה ובלמידה. הטבלה להערכת היישום המתוקשב בהוראה נקראת (Technology Integration Matrix (TIM) והיא יכולה לסייע למורים להעריך בעצמם האם שילוב יישומי התקשוב בהוראה ובלמידה נעשה בדרך משמעותית ומועילה. הטבלה מבחינה בין מדדים של למידה יחידנית , למידה שיתופית ואותנטיות בתהליך ההטמעה המתוקשבת ( Eric Patnoudes) .

הנושא של עומס קוגניטיבי המוטל על לומדים במהלך ההתמודדות שלהם בסביבה מתוקשבת מורכבת ממשיך להעסיק חוקרים בעולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק תהליכים קוגניטיביים של תלמידים הלומדים באמצעות סביבה מתוקשבת מורכבת הכוללת מולטימדיה , אנימציות וקבצי קול (audio-visual conditions ) . ממצאי המחקר הוכיחו כי התמודדות של לומדים בסביבה מתוקשבת המורכבת ממולטימדיה ( אנימציות ) וקבצי קול יוצרת, אמנם עניין רב אצלם , אך בסופו של דבר יש בה גם כדי ליצור עומס קוגניטיבי על הלומדים שמשמעותו פגיעה בזיכרון העבודה שלהם לטווח ארוך ( Wong A, Leahy W, Marcus N, Sweller J ) .

בהמשך לפוסט שפרסמה אסתי דורון , מומחית להדרכה ממוחשבת ולהערכה של יישומי מחשב בחינוך, בחודש מרץ 2012 , שעסק במפגשים סינכרוניים למורי מורים היא כותבת כי לאחרונה השתתפה כתלמידה במפגש סינכרוני שנתן תחושה אחרת מאשר הרצאות מלוות בשקופיות.כותבת אסתי דורון : "נושא ההפעלה של המשתתפים במפגשים הסינכרוניים הוא קריטי בעיני".

לפני למעלה מ 10 שנים הוכרז על תקן SCORM כסטנדרט לניהול בקרה ומעקב אחר תהליכי למידה בעלי תוצרים של למידה מתוקשבת לצורך בניית קורסים ופלטפורמות למידה. מטרת התקן לקשר בין מערכות ניהול למידה למערכות תוכן ולאפשר למערכת הניהול לדווח על כניסות ויציאות מפרטי למידה ועל הישגים בזמן תהליך הלמידה. במהלך עשר השנים האלו התפתחו אינספור טכנולוגיות ואמצעי מכשור שחייבו בניית תקן מחודש. כניסתם של הסמארטפונים והטאלבטים והתקשורת דרך הרשתות החברתיות הולידו את הסנדרט החדש TIN CAN API שנבנה על ידי חברת Rustici Software ( קרן רובל, מנואל אסקרמנה) .

המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

מחקר זה מציג הוכחה של רגשות הנוכחים בסביבות מקוונות, ונתונים אמפיריים המציעים שנוכחות רגשית עשויה להתקיים כאלמנט בסיסי בקהילה מקוונת של חקירה (Cleveland-Innes, Martha and Campbell, Prisca, 2013).

כיצד לגרום לתלמידים להאזין לתכנית רדיו בתחנה שהם אינם מורגלים בה, ועוד תוכנית המשודרת בשעות הלימודים שלהם. אביב צמח המורה לאזרחות ( וללא ספק אחד מטובי המורים המתוקשבים בישראל) החליט ליצור משימה מקוונת לתלמידים, בה יצטרכו להאזין לתוכניות מוקלטות מאתר האינטרנט של התוכנית, לבחור אייטם אחד מן התוכנית ולנתח אותו בהתאם לדרישות בשאלת אירוע בבחינת הבגרות באזרחות ( אביב צמח) .

שירות שיחות הווידאו של גוגל, Hangouts, מאפשר לכם לקיים מפגשי לימודים בשיא הנוחות מבלי שתצטרכו לצאת מהבית. הנגאאוטס (או בשמו העברי "זולה"), התחיל כפיצ'ר בתוך גוגל פלוס, והיום הוא זמין מתוך ג'ימייל, ומאפשר לכם לקיים שיחות וידאו באיכות גבוהה עם חברי הג'ימייל שלכם ועם חברים שמשתמשים באפליקציות אנדרואיד וiOS.

חברות ביניהם בהתבסס על נושאי העניין הלימודיים המשותפים שלהם, או במידה והם באותה הכיתה. באמצעות הקשרים בין התלמידים, הם יכולים ליצור קבוצות לימוד וירטואליות, ולמעשה לתמוך אחד בשני בכל הנוגע ללימוד והבנת החומר. המערכת המתוקשבת באינטרנט שפיתחה החברה מאפשרת לתלמידים, או יותר נכון למשתמשים, למצוא את המורים הטובים ביותר, להגיב לתכנים שהם העלו ואף "לעקוב" אחריהם, כך שבכל פעם שיפרסמו סרטון חדש, התלמידים יקבלו הודעה מידית על כך. כמו כן, תלמידים יכולים לדבר אחד עם השני במערכת, להגיב על סרטונים, לדרג וליצור קבוצות עבודה בזמן אמת. אם תרצה, כיתה וירטואלית של ממש.

תופעת הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC זוכה להתפעלות ולכותרות רבות בארה"ב וגם בעולם, אבל ג'יי הורוויץ במבט ספקני וחקרני אינו מתרשם מכך. "קורסי ה MOOC שבכותרות היום אמנם פתוחים במובן של כל אחד יכול להירשם, אבל ביתר מאפייניהם מדובר בקורסים די סגורים – תכני הלימוד נקבעו מראש ותפקיד הנרשם הוא בסך הכול לרכוש את הדעת המוצעת לו דרך הרצאות מוקלטות. "חשתי שההצלחה היא גם הצלחה של ההוראה המסורתית, הנצחת מודל של הוראה שאפשר היה לקוות שישתנה בעקבות התקשוב. אין זה השיבוש לו ייחלתי ( ג'יי הורוויץ).

הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

בשנים 1997-1996 ריכז מחבר הפרק , ד"ר רפי דודזון ,במכללת קיי את הפרויקט מודל להוראה-למידה בסביבה מתוקשבת. הפרויקט בוצע בתמיכה ובמימון של מנהלת "מחר 98", גף להכשרת מורים ומכון מופ"ת. מטרת העל שלו הייתה להעמיק את תרבות התקשוב במכללות. במהלך הפרויקט נעשתה עבודה משותפת של אנשי סגל המכללה, שבאו מתחומי דעת שונים כמו: אנגלית, גאוגרפיה, מתמטיקה, ביולוגיה, פיזיקה, מדעי כדור הארץ וחינוך. מודל העבודה בפרויקט הלך והתפתח במהלך הדיאלוג בין עשרת חברי הצוות למודל שייקרא לימים "מודל קיי"; מודל קונסטרוקטיביסטי, גמיש ופתוח להטמעת סביבה מתוקשבת בהוראה ולמידה. בנוגע ללמידה של הסטודנטים, כחלק מעבודת הצוות פותח מודל קונסטרוקטיביסטי ללמידת חקר בסביבה מתוקשבת ( דודזון, רפי).

מאמר זה מתאר עבודת מחקר ראשונית בארה"ב( הנמצאת בשלבים מתקדמים) על השימוש ברשתות חברתיות ליצירת קהילות לומדות ללמידה מרחוק. בימינו הלומדים רוצים להיות יותר ויותר מעורבים בפעילויות למידה, בדרך זאת או אחרת של למידה מרחוק. כדי לענות על הצרכים של לומדים אלה, נמצא כי גישה אישית ללימודים מרחוק המבוססת על הרשת, עוזרת מאד. במצב כזה, נדרשת גישה מאמצת ומסגלת, להעביר את הקורס. מערכת הלמידה מרחוק צריכה להתאים להעדפות ודחיות, אורך ההרצאה וסיגנון למידה של הלומד, כמו כן, למאפיינים של כלי הלימוד, כמו, מידות מסך, רוחב פס, חיבור לרשת ( Arndt, Timoth. Guercio, Angela) .

הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

ההוכחות, ההבטחות והפוטנציאל שטרם מומש: קבוצת חוקרים בריטית אספה אלפי מחקרים ותצפיות מכל העולם בתחום הלמידה המתוקשבת והוציאה את הסקירה Decoding Learning. ייחודו של הדוח הוא בכך שהוא זיקק את איכותם של אלפי המחקרים שנאספו על פי מגוון קריטריונים וגורמים מעריכים ונותר לבסוף עם 210 חקרי מקרה של למידה מתוקשבת חדשנית ואפקטיבית. מתוך בסיס מחקרי זה מיפתה הקבוצה את היתרונות שהטכנולוגיה מספקת ללמידה הנוכחית ואת מצבי הלמידה החדשים שנוצרו בזכות הטכנולוגיה. בסקירה מקיפה ובהירה מציגים החוקרים מודלים חדשים המבוססים על הוכחות בשטח ונותנים לנו הזדמנות לפענח מחדש את חידת ה"פדגוגיה של הטכנולוגיה" ( Rose Luckin).

מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .

כותבת המאמר , מורה בביה"ס תיכון בארה"ב , כותבת על ההתנסות שלה במערכת של קורסים מקוונים רחבי-היקף בארה"ב . קורסים נקראים Massive Open Online Courses (MOOC) והם מייצגים את האופנה האחרונה של למידה מתוקשבת בארה"ב. מחברת המאמר , השתתפה בקורס רחב היקף המנוהל על גבי הפלטפורמה של מערכת Coursera. במהלך התנסותה , גילתה מחברת המאמר שהלמידה המקוונת בקורס MOCC יכולה להיות מעניינת ומנקודת מבטה כמורה היא יכולה אף להתאים לתלמידי ביה"ס תיכון ( Bell M ) .

כאשר בוחנים לעומק היכן נמצאים מוקדי החדשנות בלמידה מקוונת בעולם בשנה האחרונה , מגיעים למסקנה כי התחום של למידה מקוונת מבוססת מקרים דינאמיים (Scenario- based e- learning ) הוא התחום המאתגר ביותר בלמידה מקוונת המתפתח כיום בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם כגון ניו זילנד, אוסטרליה והודו . הרעיון של למידה מקוונת מבוססת תסריטי מקרה דינאמיים הוא יצירת מתכונת של למידה מאותגרת בעיות (PBL) בסביבה מתוקשבת דינאמית תוך כדי הצגת מקרים הנלקחים מהניסיון של עולם העבודה האמיתי או ההתנסות המקצועית האותנטית בשדה .

מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר על האפקטים של שלושה סוגים של מפעילי רפלקציה בקורס מקוון. חמישים וארבעה מתנדבים, מסודרים בחמש קבוצות, השתמשו בהזדמנויות מובנות אלה לרפלקציה, תוך כדי לימוד. התוצאות מראות שנעשה שימוש נרחב במפעילי רפלקציה על ידי הנבחנים והתקבלו כבעלי תועלת לרפלקציה ולמידה. נבחנים בקבוצות הניסיוניות דיווחו על זרוז רפלקטיבי ורפלקציה נרחבת, גדולים באופן משמעותי מאשר בקבוצות הביקורת. בניגוד, לא התקבלו אפקטים חיוביים בביצועים של הלומדים ויכול להיווצר עיכוב . פרדוקס זה מגלה אפשרות של פירושים שונים אשר נדונו לאור הטענה הפדגוגית שיש לעשות שימוש בגישות של מחשבה עמוקה יותר ללמידה ( Verpoorten, Dominique , Westera, Wim , Specht, Marcus).