מחקר שנערך בישראל על ידי נחמה שני ודר' רפי נחמיאס, בדק את הקשר בין הצלחתם של תלמידי כיתות ח, ט בקורס וירטואלי לבין סגנונות החשיבה השונים שלהם. התברר, שקורס וירטואלי מתאים בעיקר לתלמידים בעלי סגנון חשיבה ליברלי ולתלמידים בעלי סגנון חשיבה מופנם, שיש להם ניסיון בעבודה בסביבה מתוקשבת. (נעמי וקס)

מטרות המחקר: א. אפיון הלמידה וההוראה בקורס "תהליכי שינוי במערכת החינוך" הנלמד בשלוש מסגרות שונות במכללה להכשרת מורים, תוך התייחסות גם למיומנויות עתידיות. ב. בחינת תהליכי השינוי מתרבות של סביבת למידה פיזית לתרבות למידה וירטואלית. המלצות המחקר: מומלץ לפתח מודלים חדשים של קורסים, המשלבים מינונים שונים של הוראה-למידה וירטואלית, כמענה לצרכים משתנים (של המכללה, הסטודנטים, מערכת החינוך). ג. מומלץ שקורסים וירטואליים ישולבו כחובה במערכת הלימודים של הסטודנטים. (שוש מלאת, אתי גלעד)

כיצד מתמודד הסטודנט בקורס למידה מרחוק עם סגנון למידה הדורש ממנו לרכוש כישורים ומיומנויות חדשות? האם למידה בסביבה מתוקשבת מבוססת טקסטים לא – לינאריים דורשת מיומנויות חדשות מצד הלומד? במקביל לקשיי הלומד בכיתה הוירטואלית, נתקל מנחה הקורס באתגרים חדשים הן בתהליך פיתוח הקורס והן לאורך תקופת הוראתו. מנחה זה נדרש לפתח מיומנויות ודרכי חשיבה שונות כדי שיוכל להתמודד בהצלחה עם הוראה ולמידה מרחוק. מאמר זה עוסק בשתי סוגיות אלו. בחלקו הראשון של המאמר מושם דגש על האתגרים והקשיים הניצבים בלמידת היפרטקסטים מרובי קישורים, ואילו חלקו השני של המאמר מתאר את האתגרים, הקשיים והתובנות של מרצה/מנחה חדש בקורס וירטואלי המבוסס על סביבה עתירת טכנולוגיה זו. (רפי גלברט, פנינה אלבין-איגנפלד)

המחקר הנוכחי בוחן את דרך שילובה של מערכת לבדיקת שעורי בית באמצעות האינטרנט – WebAssign, בקורסים ללימודי הנדסה במכללת אורט בראודה. המחקר הקיף 14 קורסים שבהם למדו 676 סטודנטים, ובחן קשיים והצלחות בשילוב המערכת מנקודת ראותם של סטודנטים וחברי סגל. תוצאות המחקר מעידות על כך שבקורסים בהם הופעלה המערכת ברצף ובשיטתיות היו הסטודנטים מעורבים יותר במהלך הלימודים, הגיעו להבנה גבוהה יותר של החומר הנלמד והיו בעלי מוטיבציה גבוהה יותר במהלך הקורס (דוד פונדק, שמריהו רוזנר)

המאמר המעניין דן בסוגיית המרתו של המורה למורה עדכני ברוח הקדמה הטכנולוגית ובהשלכות הדמוגרפיות על המרה זו. המאמר מתאר 3 טיפוסי מורים : מורה שאינו מקוון , מורה מקוון 1.0 ומורה מקוון 2.0 – זאת במקביל ל-3 דורות מורים: דור הבייבי-בום , דור ה-X , ודור IY , עם הפילוג המספרי שלהם באוכלוסיית המורים הישראלית . לצד זה מתואר הצורך הדחוף בשינוי משמעותי במערכת החינוך בכל הקשור בשיטות ההוראה ההולמות את העדן הפוסט-מודרני ויישומן האפשרי באמצעות טכנולוגיה עדכנית עם כלי הדור השני של האינטרנט. המחברים של המאמר הנוכחי מציעים לבנות מערך ציפיות דיפרנציאלי מהמורים בהתאם לדורותיהם , ובהתאמה לכך להוביל/להטמיע מערך הכשרה דיפרנציאלי , תוך התמקדות בראשי חץ, ובקהל יעד ממגזרי ציבור המורים המאופיינים ומסומנים במאמר הנוכחי ( רותם, אברום , עידית אבני ) .

העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)