התצוגה על קירות הכתה בבית הספר היסודי מהווה את הנוף החזותי שהתלמידים נחשפים אליו מדי יום ודורשת ממעצביה השקעה במשאבי זמן, רוח וחומר המעידים כי אנשי החינוך מכירים בחשיבותה ותרומתה. למרות זאת, ולמרות הנוכחות האינטנסיבית של תכני לימוד וחינוך על מעטפת הכתה- לא קיים ניסוח ברור ומוסכם של יעדי התצוגה, לא נבדקו דרכי התהוותה ואופן השימוש בה, מעצביה לא הוכשרו לבצעה וכמעט לא נבחנה התועלת שהיא עשויה להביא. המאמר המוצע מציג קטע ממחקר ששם לו למטרה לבחון את המשמעות החינוכית והלימודית של התצוגה עלקירות הכתה בבית הספר היסודי ומתמקד בתופעה שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות על קירות הכתה ( י. מילוא- שוסמן, ר. זבה).

בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

במאמר עיוני זה נבחן תפקיד הכוח והסמכות (Harjunen, 2009, 2011) באינטראקציות כיתתיות במונחים של חלוקתו על רצף של שליטה (שליטת מורה – שליטת תלמיד) לצורך יצירה של מסגרת עיונית המצדיקה את קיומם של שלושה דפוסי סביבות לימודיות המבטאים את תמונת חלוקת הכוח בתהליך של הוראה, חקר ולמידה. הטענה היא שדפוסים אלה משפיעים על אופי האינטראקציות המתקיימות בכיתה, ויחד נוצרות שלוש סביבות כיתה מורכבות ודינמיות בעלות כל אחת בעלת אפיונים ייחודיים משלה: כיתה כסביבה של סדר, כיתה כסביבה של סף כאוס וכיתה כסביבה של כאוס ( Harjunen, E ).

הלוח האינטראקטיבי (לו"א) מאפשר מגוון רחב של פעולות הוראה למידה תוך כדי התחברות למחשבי התלמידים בבית (ברקוביץ, 2011 ). השימוש בלו"א מרחיב למורה את האפשרויות ליצור שעורים מגוונים כאשר הוא מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה דיגיטלית .(Schuck & Kearney, 2007 ). אולם יש ללוח החכם גם חסרונות כמו בעיות טכניות, קשיי צפייה מרחוק, וחוסר נגישות מספקת לתלמידים. מני-איקן ועמיתותיה ( 2011 ) מציינות חסרונות המתמקדים במורים כמו חוסר מיומנות בשימוש, מחסור בחומרי למידה דיגיטליים וזמן רב הנדרש להכנת מערכי שעור. האם הכנסת לו"א היא שינוי קוסמטי או מהותי (בלאו 2009 ), בלאו ( 2011 ) מצאה שהלוח האינטראקטיבי תומך בגישות פדגוגיות שונות של מורים שהתאימו את הגישה לצרכי המקצוע ולצרכי הלומד ( שלומית חדד, אביקם גזית ).

מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).

המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.

כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים. עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור – פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי, אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם ( אינה בלאו ).

האם כל תלמיד זקוק לשולחן עבודה משלו , או אולי עדיף לבנות פינות עבודה בכיתה בהן ייבחר התלמיד לעבוד? אחת הפינות היא אזור מכוסה שטיחים (מרבדים) בו מתכנסים התלמידים לעבודת צוות ללא כל שולחנות עבודה. מתברר כי הפינה של השטיחים היא האזור הנדרש והפופלארי ביותר בקרב התלמידים. חלק מהתלמידים עובדים בצוות כאשר לצוות יש מחשב אישי נייד. הניסוי נערך בכיתה ו' בביה"ס יסודי בארה"ב, כאשר לעמדות ולחוות הדעת של התלמידים ניתן משקל ע"י המתכננים והמורה. הניסוי בארה"ב נמשך כל הזמן ומדי פעם מעלה צוות הפרוייקט עדכוני תיעוד מצולמים בסרט וידאו . אנו נמשיך לעקוב ולעדכן בנושא.

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

על החשיבות של יצירת רשת חברתית מתוקשבת בכיתה מעבר לפייסבוק כבר נכתבו בשנה האחרונה כמה וכמה מאמרים. עכשיו , יש סיכוי לקדם את הנושא הזה בזכות תת-מאגר חדש שפתחה ג'ין הארט ובו סיווג של כל הכלים הפתוחים האפשריים לטובת המשימה של הקמת רשת חברתית לכיתה בביה"ס או לשכבה. הרשימה המעודכנת שגיבשה ג'ין הארט מסווגת את מרבית הכלים הפתוחים שניתן להשתמש בהם ליצירת דינאמיקה בין-אישית של סביבת הכיתה בביה"ס. מרבית הכלים הפתוחים הם באנגלית , אך יש לציין כי מכון מופ"ת "גייר" לאחרונה ( בזכות פעילותה המבורכת של הגב' סוזן צעירי) את מערכת הELGG לעברית כפי שניתן לראות ברשת שלובים החדשה של מכון מופ"ת. מדובר בתוכנה מסוג קוד פתוח. כלומר, ניתן להתקין אותה בחינם גם על שרתי אינטרנט אחרים בארץ.

השיפורים ביישום של גוגל דוקס בשנה האחרונה הופכים אותו לכלי עזר יעיל וידידותי למורים המבקשים להקים פורטל שיתופי באינטרנט לכיתה שלהם , ואכן היקף השימוש של מורים בארה"ב ביישום של גוגל דוקס הולך וגובר. היישום הנפוץ של גוגל דוקס נותן מענה להקניית מיומנויות המידענות והאוריינות הבאות: עבודה משותפת (collaborate) , שמירה ואגירת מידע, ביטוי עצמי של רעיונות, כתיבה ושיפור יכולת הכתיבה. שירות ניהול המסמכים המקוון של גוגל (גוגל דוקס) מאפשר למורים להעלות מסמכים ולעבוד איתם בשיתוף עם אחרים. מורים בבתי ספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות ולהעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם. למעשה , המורה יכול לנצל את התכונות של גוגל דוקס כדי ליצור פורטל כיתתי משלו באינטרנט .יש לא מעט דיווחים על השתלמויות מורים בישראל שנועדו להטמיע את השימוש בגוגל דוקס בחיי ביה"ס.