כיתה
מיון:
נמצאו 49 פריטים
פריטים מ- 41 ל-49
  • לינק

    השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

  • לינק

    הכיתה לא השתנתה מאות שנים: מורה ,תלמידים, טורים, מחברות וספרים. לרגל פתיחת שנת הלימודים צוות פורטל מס"ע במכון מופ"ת ליקט כמה תמונות של כיתות לימוד בארץ ובעולם. בעבר , בהווה ואולי בעתיד . מספר השעות השבועיות שלומד תלמיד בכיתה נע בין כשלושים בכיתות הנמוכות של היסודי לקרוב לארבעים בכיתות הגבוהות של התיכון. לעתים מתקיימים שיעורים בכיתות קטנות. שיעורי בחירה, שיעורי אומנות, שיעורי תגבור, שיעורי מעבדה.ישנם מקצועות בהם הלמידה נערכת במעבדות, אבל עדיין מרבית הלמידה מתקיימת בכיתה סטנדרטית. במרבית מדינות המערב ההשקעה בסביבה הפיזית של כיתות בביה"ס גבוהה בהשוואה לישראל והתצורה של הכיתות אכן מעידה על כך. האם כניסת מחשבים ניידים לכיתות חוללה שינוי בתצורת הכיתה? מתברר כי עדיין לא חל שינוי במבנה ובתצורת הכיתה גם באותם בתי ספר בארץ ששילבו מחשבים ניידים בכיתה.

  • לינק

    המודל התיאורטי המוצע במאמר זה מציג תפיסות קוגניטיביות וכישורים שהשילוב ביניהם עשוי להוביל לניהול מוסרי של כיתות לימוד, תוך התייחסות למורכבות המאפיינות אותם. במודל המוצע נטען כי ניהול מוסרי ואפקטיבי של כיתות מחייב תפיסה פרואקטיבית, תפיסה מערכתית-אקולוגית, תפיסה ניהולית מנהיגותית, תכנון סוציו-חברתי לצד כישורים של ניהול עצמי וקשרים בין-אישיים טובים עם התלמידים, ההורים ואנשי צוות. המאמר כולל הגדרה של ניהול מוסרי של כיתה, של כל אחד מהתפיסות והכישורים התורמים לגיבושו והשלכות של המודל המוצע על הכשרה , ייעוץ והדרכה של מורים וגננות ( קלודי טל) .

  • לינק

    דוח מיום עיון שערכה היזמה למחקר יישומי בחינוך בנושא "יחסי גומלין מורה-תלמיד". ביום העיון השתתפו חוקרים ואנשים מהתחום, והמרצה האורח היה פרופ' רוברט פיאנטה מאוניברסיטת וירג'יניה. דוח זה מסכם את יום העיון , שנערך ב10 בנובמבר 2009 ואת רשמיו. ביום העיון הוצגו כלים לניטור יחסי גומלין מורה־תלמיד: ראיות אמפיריות לתרומתם של איכות יחסי גומלין להישגי התלמיד והאפשרות למדוד ולנטר אותם. בארץ .הודגש היתרון של מעקב אחר הישגים רגשיים ולימודיים של תלמידים כמשתנה שישמש אמת מידה בתיאור המרכיבים של יחסי הגומלין ובניטורם ( כתיבה ועריכה: אודית ניסן).

  • לינק

    מבין פרויקטי הגמר 2010 של ביה"ס למנהיגות חינוכית נראה הפרויקט של יהודה ג'ייסון מעניין במיוחד ורלבנטי יותר מתמיד לבתי הספר כיום ( תקציר) . הפרויקט מציע התארגנות בית ספרית סביב בירור זהות אישית בקרב התלמידים מתוך הנחה שזהו אחד היעדים אליהם שואף בית הספר . הבירור ייערך באמצעות קריאה רפלקטיבית של טקסטים מתוך תוכניות הלימודים במקצועות השונים . הפרויקט מתמקד במורה ובתהליך שהיא מובילה בכיתה ומחוצה לה . ליבת התוכנית הן "קהילות לומדות מקצועיות" שתוקמנה סביב כל מקצוע , אשר ילוו את העשייה בכיתות . התוכנית מתייחסת למסרים הסמויים המועברים בתוך בית הספר באמצעות יצירת "שיח בית ספרי" של בירור זהות, המלווה והמגבה את ההקשרים החינוכיים המגוונים של התלמיד והמורה.

  • לינק

    בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

  • לינק

    המחקר עוסק במאפיינים מקצועיים של המורים למתמטיקה בחינוך העל יסודי, ברמות הלימוד הגבוהות. מספר גישות תיאורטיות שרתו את המחקר, הגישה הסוציו-לינגוויסטית, הגישה הסוציו-תרבותית ותיאורית הנימוסים (Politeness) בשיח. ממצאי המחקר העיקריים: נמצאו דפוסי אינטראקציה דומים בכל הכיתות. נמצא שבחינת הבגרות מהווה גורם מרכזי ומשפיע על כל תהליך ההוראה, הן באופן הקניית התכנים המתמטיים והן בגישות הפדגוגיות. נמצא כי השיח הכיתתי אכן מהווה בבואה של התרבות בה הוא מתנהל. המורה הישראלי, בנוסף על עמדתו כמורה, מייצג בסגנון דיבורו את התרבות הישראלית. כמו כן, המורה הישראלי מתגלה בהתנהגותו הייחודית בהשוואה למורים מארצות אחרות ( וקסלר לבנברג אילנה).

  • לינק

    העמדה הנפוצה בספרות לגבי מבנה הפעילות בכיתה מניחה שדרך ההוראה בכיתה קשורה לבעיות ההולכות וגוברות של הנעה להישגיות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים. מחקר זה הוא סקירת ספרות על הקשר בין מעורבות התלמידים ומבנה הפעילות בכיתה. המחברים סוקרים מחקרים כמותיים ואיכותניים החוקרים את הקשר בין מבנה הפעילות בכיתה לבין מעורבות התלמיד, תוך שימת דגש על מחקרים המזהים אינטראקציה בין רמת ההישגיות של התלמידים, מבנה הפעילות ומעורבות. המחקר בוחן האם צורות ההוראה בכיתה קשורות לבעיות של הנעה להישגיות וחוסר מעורבות של תלמידים בעלי הישגים נמוכים? מורים בכיתות שלמות יכולים לטפח סוג של "שוויון הנעתי" שלפיו הדגש הוא על למידה יותר מאשר על תחרות, ואז ההשתתפות בכיתה לא נתפסת בעיני תלמידים בעלי הישגים נמוכים כמסוכנת. הדרך שבה הוראה בכיתה מיושמת חיונית ליצירת תחושת הערך העצמי של התלמידים ולמעורבות בלימודים של התלמידים ( Sean Kelly & Julianne Turner).

  • לינק

    האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין