המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

הקשרים של תלמידי התיכון עם המורים, עם המאמנים ועם מבוגרים משמעותיים אחרים יכולים להשפיע עמוקות על החוויה שלהם. לרוע המזל, המספר ההולך וגדל בארה"ב של תלמידים בכיתה, המספר המדלדל של יועצי הכוונה, והאובססיה אחר ציונים במבחנים הפכו את יצירת הקשר עם התלמידים לכמעט בלתי אפשרית. המחקר מראה שרמות ההנעה של התלמידים יכולות לעלות או לרדת בהתבסס על תחושתם שללמידה שלהם בבית הספר יש יישום מעשי לחיים שלהם לאחר סיום בית הספר התיכון (Ferguson, Maria, 2014).

בחטיבת הביניים בבית הספר הניסויי מבואות הנגב שבקיבוץ שובל כמעט שאין מבחנים. התלמידים לא נדרשים להפגין ידע, אלא הבנה – בשלל דרכים יצירתיות. למעשה, כשהתלמידים מסיימים את חטיבת הביניים ועוברים לתיכון שבבית הספר, שבו יש יותר מבחנים והכנה לבגרויות, הם "מקבלים הלם מבחנים", כפי שמגדירה זאת אחת התלמידות. אבל אם משרד החינוך אכן יממש את תוכניתו לבטל חלק גדול מהבגרויות, ייתכן שתלמידים נוספים באופן ילמדו דומה לתלמידי מבואות הנגב, שנחשב אחד מבתי הספר הניסויים המובילים. במשרד החינוך סבורים כי המהפך שבוצע בבית הספר לפני כמה שנים הוכתר בהצלחה, וכעת בית הספר מפיץ את תורתו בקרב מוסדות חינוך אחרים ( ליאור דטל) .

מאמרון מרתק של לימור ליבוביץ , מומחית לאוריינות חזותית בחינוך ובבתי ספר. בסרטון על מרחב הלמידה "פלאזה" באנגליה (2008) אפשר לראות דוגמה למבנה חדש של כיתה במאה ה-21. זוהי כיתה בגודל של פי-3 מגודל רגיל, בה התכנון של התקרה מאפשר קיום 3 שיעורים במקביל ללא כל הפרעה אקוסטית (תכנון שמהווה חידוש מרענן בפני עצמו).

המהפכה מתקרבת להשכלת הגבוהה האמריקאית, מהפכה שתסחף את המודל העסקי המיושן ותגביר את כניסתם של מתחרים חדשים.במהלך העשור הבא, ייאבקו מוסדות בארה"ב ובמדינות אחרות עם סקטורים בשלים של השכלה גבוהה כדי להצדיק את הערך ואת העלות של תכנית לתואר בקמפוס כאשר סטודנטים יכולים להינות מאותו תוכן ומחוויית הלימוד בכיתה ממנחה מקוון הנמצא בעיר אחרת או מעבר לאוקיינוס(Bruce Guile and David Teece, 2013).

הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .

סקירה על בתי ספר בישראל המפעילים את תכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. בביה"ס היסודי "רמון" במצפה רמון ניתן לראות היערכות למידה מסוג אחר. במסגרת הפעילות המגוונת יכולים התלמידים ללמוד ב"יום למידה אחר" ( למ"א). ביום הזה בוחרים התלמידים מה יילמדו מתוך מגוון של קורסים. אלא לא בהכרח נלמדים בשטח בית הספר , אלא ברחבי היישוב , למשל בסטודיו למחול או באזור המכתש. היציאה מבית הספר והחיבור לקהילה הם חלק מהותי מיום למ"א, והם מביאים לידי ביטוי את העקרונות המנחים העומדים ביסודו. העקרונות לקוחים מתחום החינוך הדמוקרטי , שבית הספר החל ליישם מאז שהצטרף לתכנית "החלוץ החינוכי" של המכון לחינוך דמוקרטי. התכנית כבר בשנה השלישית שלה היום, ומדובר בתכנית חמש-שנתית בעלת שתי מטרות עיקריות : טיפוח מנהיגות חינוכית וקידום תהליכי שינוי וחדשנות חינוכית בתוך מערכת החינוך , עם דגש על אזורים מוחלשים ( פריפריה גאוגרפית או חברתית).

בשנים 2003-2006 נערך בישראל מחקר בו השתתפו תלמידי בית ספר תיכון ממערכת החינוך הממלכתית. במסגרת המחקר רואיינו תלמידים בכיתות י'-י"ב בארבעים קבוצות מיקוד בבתי ספר תיכון ממלכתיים ובבתי ספר "אלטרנטיביים". התלמידים נשאלו: "מהי למידה טובה בעיניך?" המאמר שפורסם ב"הד החינוך" עוסק בשלוש סוגיות עיקריות: יחסם של התלמידים לציונים, יחסם למדדים של הצלחה וכישלון ויחסם לחוויית הלמידה בכלל. מרבית התלמידים סבורים כי ציונים הם הקריטריון המרכזי ללמידה טובה. הייתה התייחסות מועטה של התלמידים להיבטים רגשיים בלמידה כגון הנאה, התלהבות, אתגר, סקרנות, עניין אישי או אהבת מקצוע מסוים.כמו כן התלמידים התייחסו מעט מאד להיבטים של למידה מורכבת כמו חקר, למידה עצמאית ולמידה מתוך רצון לדעת.

ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון את מאפייני החוויה האופטימאלית בהקשר לסביבות למידה מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות. 77 תלמידים דיווחו באמצעות שאלון, אשר פותח במחקר זה, אודות מידת האופטימאלית של חווית הלמידה בסביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה. מהמחקר עולה כי סביבות מתוקשבות ללימוד מתמטיקה לבגרות אינן יוצרות חווית Flow משמעותית. רוב המשתתפים לא חוו תחושות של התמקדות וריכוז, איבוד תחושת הזמן, איבוד תחושות פיזיות ותכליתיות. המחקר הראה כי לתחושת הזמן תפקיד קריטי בכינון חווית ה-Flow בסביבה המתוקשבת מאחר ולתחושה זו יחסי גומלין חזקים במיוחד עם המרכיבים האחרים בחוויית Flow (מירי כהן-דרור, יגאל רוזן)