חדשנות בהוראה
מיון:
נמצאו 56 פריטים
פריטים מ- 41 ל-56
  • לינק

    אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

  • סיכום

    תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

  • לינק

    שלוש שאלות לפחות צריך לשאול על בתי הספר הניסויים (או החדשניים או פורצי הדרך): מה זה בכלל בית ספר ניסויי; מדוע חלק גדול מבתי הספר הניסויים חוזרים להיות בתי ספר רגילים לאחר תקופת הניסוי; ומדוע אין להם כמעט השפעה על מערכת החינוך. הנה שלוש תשובות אפשריות על שאלות אלה. מאמר פתיחה חשוב של ד"ר יורם הרפז , עורך הד החינוך .הגיליון עוסק בחדשנות של בתי הספר הניסויים ושואל האם מערכת החינוך יכולה ורוצה ללמוד מהחדשנות של בתי הספר הניסויים ? ( יורם הרפז) .

  • סיכום

    לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .

  • לינק

    יש בתי ספר אחרים, שמנסים לוודא שהמורים באמת יכירו את התלמידים, ושכאשר אלה ייצאו מהתיכון הם יזכרו עוד כמה דברים מלבד התשובות לבגרות. בתי הספר האלה מסרבים לקבל את מנטליות פס הייצור ואת ההשתעבדות למבחנים מכל סוג – מבלי לדרוש מההורים שכר לימוד של אלפי שקלים לחודש, ומבלי לבחור באופציה הקלה ולוותר לגמרי על הבגרויות. אבל מדובר עדיין בזרם קטן וצדדי, שהגישה אליו אפשרית רק למיעוט מהתלמידים ( נעמי דרום) .

  • סיכום

    למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות הPBL למעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות הPBL בכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.

  • לינק

    בית הספר הניסויי מבואות הנגב הוא אחד מבתי הספר החדשניים ביותר בישראל הן מבחינה דרכי ההוראה והן מבחינה היישום החדשני של פדגוגיה דיגיטלית בבית הספר . התכנית לחדשנות חינוכית של ביה"ס מבואות הנגב מופעלת ברציפות כבר משנת 2007 ויוצרת אינטראקציה רבה בין מורים ולומדים וכמובן מגבירה באופן משמעותי את המוטיבציה של התלמידים בביה"ס. ביסוד התוכנית עומדים שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל, וטכנולגיה דיגיטאלית. במסמך המצורף כאן ניתן לראות את דרכי ההוראה של המורים בסביבה מתוקשבת , דרכים בהם המורים בביה"ס מבואות הנגב מעודדים למידת עמיתים.

  • לינק

    המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

  • תקציר

    ספר חדש בהוצאת מכון ברנקו וייס. זהו סיפורו של בית הספר התיכון "המֵט" ברוד-איילנד, ארה"ב. הוא מלמד כי אפשר לחנך אחרת, וכי ילדים יכולים להגיע להישגים לימודיים גבוהים גם אם נסיבות חייהם האישיות, המשפחתיות או הכלכליות עומדות בדרכם להצלחה זו. בית הספר המֵט הוא הראשון ברשת בתי הספר של חברת התמונה הגדולה, הפועלים כיום בכל רחבי ארצות הברית. כל תלמידי המֵט לומדים על פי תכנית לימודים אישית, ומשלימים אותה תוך עבודה בעולם האמיתי. את עבודתם מלווים מנחים. ההורים מעורבים בעיצוב וביישום תכנית הלמידה של ילדיהם, והמורים אינם מרצים בפני הכיתה אלא מלווים את התלמידים תוך כדי הלמידה והעשייה. מבנה הלמידה אף הוא שונה, ובמקום ציונים ומבחנים התלמידים נדרשים להציג את תהליך הלמידה שעברו ואת תוצריו בפני חבריהם, מוריהם ובני משפחתם.

  • לינק

    אסתי דורון מדווחת על התנסות חדשנית של תלמידים במטלות כתיבה באנגלית באמצעות כלי חיפוש ויזואלי. היא נחשפה לכלי לחיפוש ויזואלי במאגרי תמונות ה- taggalaxy ע"י מורה לאנגלית שעובדת בכיתות של 1:1. היא הציגה לתלמידים משימת כתיבה, הבנויה על בחירה של תמונה מתוך ה- Flicker והדגימה את דרך החיפוש במנוע. החיפוש בנוי על תגיות של תמונות, שהוספו לתמונות של אנשים שהעלו את תמונותיהם לפליקר. ההדגמה הייתה ברורה ואפשרה לתלמידים לחזור ולהתנסות בכלי בעצמם. האותנטיות בבחירה גרמה להם להתחבר לסיפור שהמציאו, והם עסקו במטלת כתיבה באנגלית. זה באמת הכוח של הניידים בכיתה!

  • לינק

    לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

  • לינק

    הקורס "מדריכי כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר" נלמד בסמינר הקיבוצים ( כמו גם במכללות אחרות) באופן מסורתי ומשלב הרצאות פרונטאליות והדגמות בחדר הכושר. לאחרונה , פותח DVD העשוי לשמש אמצעי הוראה יעיל במהלך הקורס. מטרותיו של אמצעי זה : לסייע לסטודנט בתהליך ההכשרה והלמידה 2. להוות מאגר מידע בזמן העבודה כמדריך בשטח. 3. לאפשר הדגמה והסבר של המדריכים ל"לקוחות" בשטח. מאמר זה סוקר את מחקר הפעולה שמטרתו ללמוד על "התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) , כמו גם על תכנית הוראה ייחודית , המשלבת אותו במהלך הוראת הקורס ) אל פנחס. לארי קייץ. צילי רז-ליברמן).

  • לינק

    ביה"ס "חברותא" הוא חלק מהמרכז למנהיגות נוער בישראל, בראשו עומדים דרור אלוני, נורית מאיר רענן אביטל ורות קנלור-לוי. בית הספר נפתח בשנת 2010 . בביה"ס "חברותא" מאמינים בהשכלה כללית בכל המקצועות. המשמעות היא שגם תלמיד שלא נמשך בצורה טבעית לאמנות או למדעים יחווה חוויות טובות ומשמעותיות בתחומים האלו ויהיה צרכן של ידע. כל כיתה מורכבת ממספר מצומצם מאד של תלמידים וזוכה לשני מחנכים. שעות הלימוד מחולקות לבלוקים של שעות כפולות הנקראים "אשכולות" : אשכול חברה, אשכול רוח, אשכול מדעים וכמובן מתמטיקה ואנגלית. לכל אשכול נושא טרימסטריאלי שמתחלף במהלך השנה. "החלוקה למקצועות מאפשרת לביה"ס להימנע מהתמודדות של התלמיד עם ריבוי מקצועות ועם ריבוי מורים בנקודת זמן אחת.

  • לינק

    התחום המתמטי מצוי בעשייה מתמדת וממצאים חדשים מתפרסמים על בסיס קבוע בעיתונות המקצועית, למרות זאת, שפע החדשות , שחלקו הגדול זמין ונגיש ברשת , אינו מוצא את דרכו לתוכנית הלימודים במתמטיקה למורים למתמטיקה , לא כל שכן לתלמידים. ים העשייה והיצירה אינו נחשף לתלמידי תיכון . נוצרים פערי ידע ולבוגרי מערכת התיכון אין תמונה הולמת של המציאות בתחום המתמטיקה. כיצד , אפוא, יוצרים גישור פערים? דרוש גשר בין מתמטיקה "במצבה האמיתי" לבין תוכנית הלימודים והידע המוגבל של התלמידים. על מנת לגשר על פני הפער החל צוות הטכניון לפתח לפני שנה מסגרת פעולה וההעשרה שנועדה להביא שילוב של הבזקי חדשות מתמטיות בהוראת המקצוע-כלומר, מעין "שיט בסירת זכוכית" בים המתמטיקה בת-זמננו בלי לצלול לעומקו. לצורך כך פותחו יחידות לימוד של הבזקי חדשות מתמטיות לכיתות וגם מורים למתמטיקה לומדים בהשתלמויות ייעודיות כיצד לפתח יחידות לימוד מבוססות הבזקי חדשות, כל זאת בהתחשבות במגבלות הידע הקודם של התלמידים (בתיה עמית. ניצה מובשוביץ-הדר ) .

  • לינק

    התפקיד של המורים בעשור האחרון התפתח לצערנו למציאות שבה הפכו להיות טכנאי הוראה המעבירים יחידות הוראה שתוכננו ונארזו מראש ע"י גורמי חינוך אחרים. במקום להפוך לגורמים יצירתיים היכולים לתכנן את ההוראה שלהם באופן עצמאי ועתיר השראה נתונים המורים במדינות רבות בכלל ובארה"ב במציאות שמכתיבה להם תסריט קבוע נטול יצירתיות והשראה. נוכח מציאות זו ואילוצים אלו כתבו פרופסור מרלין כוכן–סמית ופרופסור סוזאן ליטל, ספר חדש , חשוב ומרתק היוצא חוצץ נגד מגמות אלו של תפיסת המורה כטכנאי העברה של חומרי למידה. בספרן החדש והמעמיק מנסות כוכן-סמית ולייטל להעצים את תפקידו של המורה כאיש חקר היוצר ומטפח סקרנות בכיתה המתמודד בדרך יצירתית יותר עם תכנים והיוצר בשיקול דעת שלו ובגישה חוקרת משלו אווירה של עניין וסקרנות בכיתה. בספר נמתחת ביקורת עקיפה ולעתים ישירה כלפי רפורמת החינוך הקודמת בארה"ב הידועה בשם No-Child-Left-Behind ( רפורמה אשר עדיין מורגשת בבתי הספר האמריקאיים ומעיקה על המורים שם). מעבר לכך מגבשות כוכן-סמית וליטל את התובנה והתפיסה של חקר, שיקול דעת עצמאי וסקרנות בעבודת המורה כדרך חיים בביה"ס במקום המסלול המתוכנת מראש ודפוסי העברת השיעורים שמקובלים בארה"ב כיום. בחלק השני של ספרו מאפשרות כוכן-סמית וליטל לשורה של מורים מרתקים להציג את דרך ההתמודדות שלהם בכיתה בתפיסת החקר הפעילה Inquiry as Stance .

  • סיכום

    המחקר נערך במטרה לזהות את השוני בין עמדות "מרצים פעילים" ) מרצים שמפעילים הוראה פעילה בקורסים שלהם) לבין עמדות שאר המרצים בשלושה מוסדות אקדמיים, ביחס להוראה פעילה. המחקר בוחן את מידת האימוץ של תחומים שונים בהוראה פעילה על ידי המרצים ואת השפעתם של גורמים הקשורים לרקע בהוראה של המרצים, על עמדות המרצים ביחס להוראה פעילה .כלי המחקר היה שאלון שפותח במיוחד לצורך מחקר זה . נבחנו עמדות מרצים ביחס להוראה פעילה בשישה תחומים : הוראה בכיתות גדולות, ציפיות מרמת המעורבות והאחריות של הסטודנטים בלמידה, עצמאות הסטודנטים בלמידה, יכולת הסטודנטים לבנות ידע , מחויבותם להוראה משמעותית בהתייחס להספק מול הבנה ותפיסת תפקיד המרצה . ממצאי המחקר מורים, כי קיים הבדל מובהק בכל ששת התחומים שבהם עוסק שאלון המחקר, בין ממוצע עמדות כלל המרצים לבין ממוצע עמדות קבוצת המרצים הפעילים . הפער הגדול ביותר בין המרצים הפעילים לשאר המרצים הוא בתחום הפעלת כיתה גדולה: מרבית המרצים נוטים לחשוב כי דיונים בכיתה גדולה אינם מובילים להתקדמות בחומר הלימוד .בעוד ש"המרצים הפעילים" סוברים כי ניתן להפעיל סטודנטים בכיתה גדולה, לחלקם לקבוצות וליצור דיון פורה במליאה. בסיום המחקר מוצגות המלצות למרצים המעוניינים לקדם את נושא הלמידה הפעילה במוסדם( דוד פונדק, אורית הרשקוביץ, שחם מירי , רבקה וייזר-ביטון).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין