-
לינק
בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.
-
מאמר מלא
מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.
-
סיכום
התפיסות המסורתיות של למידה מפנות את מקומן אט-אט לתפיסות חדשות יותר, המדגישות את שליטתו ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה. התמורות בתהליכי הוראה/למידה מחייבות היערכות שונה גם בתחום ההערכה. לפיכך מתעוררות דילמות בנוגע למקומה ועיתויה של הרפלקציה בהוראה שיש להן השלכות על הכשרת מורים. המחברות מציעות לבנות תכנית הדרגתית רב-שנתית: שנה א' תוקדש להקניית ידע תיאורטי בלבד בנושא הרפלקציה, והחל משנה ב', כאשר פרחי ההוראה מתחילים ללמד בכיתות, יוקדשו שיחות המשוב עם המדריך הפדגוגי לטיפוח מובנה של התהליך הרפלקטיבי. (ניבה ולנשטין, ניצה מרק-זגדון)
-
סיכום
במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו תשעה מרכיבי תמיכה היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים. יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות (Schaffer , Scott, P. Jennifer, C. Richardson).
-
סיכום
המחקר הנוכחי התמקד ב- 480 תלמידי מכללת מכללה אשר למדו במכללה בשנת תשס"ג, בשנות הלימוד ב'-ד' ובכלל וכן ב-271 בוגרי מכללה בין השנים 1996-2002. הסטודנטים שהשיבו לשאלונים מגיעים מכל המסלולים והחוגים במכללה. כל הסטודנטים הללו למדו במכללה ברציפות במשך כל שנות לימודיהם. מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב סטודנטים אלה המתכשרים למקצועות ההוראה. הממצאים המרכזיים במחקר זה מצביעים על כך שההתנסות המעשית מהווה חלק משמעותי ביותר בהכשרת מורים. סטודנטים בפועל מעריכים את הליווי הפדגוגי והדידקטי במידה רבה מאד וכן גם את המדריכים הפדגוגים ומורי הדידקטיקה. בהשוואה בין סטודנטים בפועל לבוגרים נמצא שהבוגרים מייחסים חשיבות רבה יותר לניסיון האישי והעצמאי שלהם בהוראה מאשר להכשרה שלהם לפני כניסתם למקצוע. בפרמטרים אחרים אין הבדלים גדולים בין בוגרים לסטודנטים בפועל (קארי סמית, לילך לב ארי)
-
סיכום
מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)
-
לינק
רפלקציה היא ביסודה מיומנות קוגניטיבית מורכבת המגשרת בין מחשבה לפעולה-משחקת תפקיד רב-צדדי בפעילויות אינטלקטואליות. ניתן לאמת את יכולת האימון של הרפלקציה על-ידי שלוש תיאוריות קונסטרוקטיביות חברתיות שהונחו על-ידי דיואי (Dewey), ויגוצקי (Vygotsky) ו- Sch?n, שמהן נגזרים חמישה תנאי גבול לשילוב תהליכי רפלקציה בהכשרה. תיאוריות אלה נתנו השראה למספר מחקרים אמפיריים בתחום של הכשרת מורים. המאמר מנתח חמישה מחקרים עכשוויים שהציבו שמונה ממדים וחמישה תנאי גבול. מחקרים אלה מאמצים את הכתיבה המתוקשבת באינטרנט כאסטרטגיית העיקרית להטמעת הרפלקציה בהכשרת מורים. המאמר, שהוצג בכנס בינלאומי, דן בתנאים הנדרשים למקסום התועלות של שימוש באסטרטגיית אימון זו ובטיעונים למען שימוש בטכנולוגיות מידע מתוקשבות לרפלקציה של הכשרה ( Law, E.L.C).
-
לינק
מחקר זה מתמקד בדעתם של המורים לגבי היבטים הקשורים להכשרתם ללמד את מקצוע המתמטיקה ולגבי סוגיות הקשורות לקשיים בתחילת דרכם המקצועית. המורים הינם בוגרים של שלוש מכללות ומלמדים את מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי. שאלות המחקר: (1) באיזו מידה ההכשרה שקיבלו סטודנטים במכללה הלומדים במסלול מורים לבית הספר היסודי, הכשירה אותם, לדעתם, להוראת מקצוע המתמטיקה בבית הספר היסודי? (2) מהם הקשיים בהם נתקלים מורי מתמטיקה הנמצאים בתחילת דרכם המקצועית? (3) מהו סוג העזרה אותו מקבלים או היו רוצים לקבל מורי מתמטיקה בתחילת דרכם. (צביה מרקוביץ)
-
לינק
הדיסציפלינה הגיאוגרפית והחוקרים בתחום מעלים את דבר חשיבותם של אירועים אקטואליים, שילובם בהוראה ותרומתם להוראת המקצוע. אלו באים לידי ביטוי בהמחשות בזמן אמת, ביצירת סקרנות, בפיתוח עניין ומודעות וכן בהקניית ערכים והישגים.מחקר זה עוסק ב"ידע של אקטואליה" בתחום הוראת הגיאוגרפיה במכללה. ידע אקטואלי מוגדר כ"ידע של אירועים אקטואליים" והוא נחשב לאחד המרכיבים של 'ידע כללי'. המחקר מתייחס להשקפותיהם ולעמדותיהם של מורי-מורים לגיאוגרפיה ובודק אותם כלפי דפוסים אחדים של ידע תוכן פדגוגי ביחס למקומה של האקטואליה. (יעל סנה)
-
סיכום
אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)
-
סיכום
“השלם גדול מסך חלקיו?" לדעת Shindler מיומנויות של שיתוף פעולה הן הכרחיות עבור תוכניות הכשרה של מורים, אשר צריכות לשאוף וליישם סטנדרטים של עבודת צוות ולמידה שיתופית.אלא שמעט מאוד קורסים באוניברסיטאות החדירו את העבודה המשותפת לפרקטיקת ההערכה שלהם. אחד מהגורמים לכך עשוי להיות תפיסה של חוסר תוקף לגבי שיטות אלו.מחקר זה עורך בדיקה כמותית לתוקף של כתיבת מבחן בעבודת צוות משותפת בשני מוסדות גדולים להכשרת מורים. הגדרת התוקף נעשתה על פי 4 ממדים של תקפות, מהימנות, יעילות והשפעה על הלומד: ממצאי המחקר מצביעים על כך שתנאים של הערכה שיתופית (collaborative assessment) הועדפו כאשר נבחנו מול ארבעתם.המשתתפים חשו כי בחינות משותפות היו הוגנות במהותן ובעלות ערך יותר מאשר בחינות אישיות, לאור העובדה שסיפקו בפועל ובאופן אפקטיבי הקשר של מיומנויות למידה. מעבר לכך, המשתתפים דיווחו על יותר מוטיבציה בלמידה, תעוזה מחשבתית וביקורתיות, ורמת למידה מעמיקה יותר תוך כדי התהליך.
-
סיכום
בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.
-
לינק
אוניברסיטת מונאש באוסטרליה פיתחה מודול חדשני באינטרנט להנחיית מתמחים בהוראה בגיל הרך. הפיתוח המתוקשב נועד הכשרת מורי הגיל הרך בסינגפור. ההרצאה המוקלטת של ד"ר Marg O'connell מתארת את תפקיד הבלוגים בהתנסות הוירטואלית'virtual practicum’ של הסטודנטיות להוראה. לבלוגים המתוקשבים המשמשים את הסטודנטיות כיומנים אישיים/רשימות באינטרנט נודעת חשיבות רבה ביצירת רפלקציה עצמית. הרצאה מוקלטת.
-
מאמר מלא
הצעה לשינויים בהכשרת המורים בישראל, בזיקה למאפייני המתקבלים להכשרה, דרכי ההכשרה, ומאפיינים של מוסדות ההכשרה. נייר העמדה נכתב בתום כתיבת דיסרטציה לתואר שלישי בנושא: אוניברסיטאות ומכללות לחינוך כסביבות הכשרה להוראה: מחקר משווה של בסיסי ידע וגישות חינוכיות המשתקפים בתפיסת פרחי הוראה את הכשרתם להוראה לבתי ספר על-יסודיים. המסמך מסכם מסקנות הנגזרות מתוך ממצאי המחקר. (שלומית אבדור)
-
סיכום
הכשרת פרחי הוראה באימוני ההוראה שלהם להתמודדות עם בעיות התנהגות מצומצמת במידה רבה בשל הטענה, שפרחי הוראה אינם מתמודדים כלל עם בעיות התנהגות בשיעוריהם, הן משום שהמורה המאמנת לוקחת עליה את התפקיד והן משום שבשיעוריהם כמעט שאין בעיות התנהגות .המחקר הנוכחי בדק שיעורים של 38 פרחי הוראה ,המצויים בהנחייתם של 15 מדריכים פדגוגיים מ 8-המכללות הגדולות בארץ, ומצא כי בשיעוריהם של פרחי ההוראה יש התייחסות רבה לבעיות התנהגות .בממוצע היו בשיעוריהם 0.8 התייחסויות לבעיות התנהגות בדקה .במחקר נמנו יותר מ 1000-הערות על אודות התנהגות . המורה המאמנת אמנם לקחה חלק חשוב בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות (38% מן ההערות), אולם 55% מן ההתייחסויות הללו היו של פרחי ההוראה . (נורית גל)
-
סיכום
מטרת מאמר זה היא להצביע על המגבלות של התכנית הארצית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך, במיוחד בכל הנוגע להיעדר רציונל תאורטי ומחקרי הולם, ולהציע תכנית חלופית המאופיינת ברציונל כזה והרלוונטית לצורכיהם האקדמיים של הלומדים. מוצע כי תכנית ההוראה החלופית תכלול בעיקר את הנושאים הבאים:1. הוראה מפורשת של אסטרטגיות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות הנדרשות לביצוע מטלות הקריאה (באנגלית ובעברית) והכתיבה (בעברית) של טקסטים אקדמיים 2. אפיונים של הטקסט האקדמי.גישה חינוכית עדכנית ללימודי האנגלית במכללות לחינוך תבוא לידי ביטוי גם בדרכי הוראה הולמות כמו חונכות קוגניטיבית, שהיא הוראה הממקמת את הלומדים בסיטואציות אותנטיות של למידה ובדרכי הערכה העולות בקנה אחד עם תכנית זו ( שגב-מילר , רחל ) .
-
סיכום
-
תקציר
המאמר הנוכחי נכתב במענה לקריאה לרפורמה בשיפור תוכניות הכשרת המורים ובפיתוח מקצועי של ההוראה, שיצאה ממאגד סוכנויות חינוך וארגונים לאומיים ((Intascבארצות הברית. בתכנית זו נוסחו עשרה סטנדרטים ביצועיים המכסים את תחום ההוראה, האמורים להוות בסיס לשיפוט יכולתו של המתמחה להוראה ולזכאותו לקבלת רישיון הוראה. לפי תפיסה זו, רישיון הוראה אינו חופף לתעודת הוראה שמעניק המוסד להכשרת מורים בסיום לימודי ההכשרה, אלא נוסף עליו. סטנדרטים אלו היוו בסיס למשרד החינוך והתרבות של מדינת ישראל, גף ההתמחות בהוראה, לחבר דף סטנדרטים להערכת המתמחה בהוראה בסוף שנת ההתמחות. ההערכה תתבצע על ידי מנהל בית הספר ועל ידי המדריך המלווה. החוג לחינוך של מכללת ליפשיץ החליט לאמץ את עקרון זה, וביקש לפרט כל סטנדרט ביצוע לרמות משנה בשיטה טכסונומית. הכוונה בפיתוח כזה היא לבחון לאורו את תוכניות ההכשרה של המוסד, ולפתח בהמשך מערך הכשרה הרלוונטי לסטנדרטים אלו. הטכסונומיה המובאת במאמר זה אינה אלא ראשי פרקים של פירוט מדוקדק יותר של הסטנדרטים, שהוצג בפני מורי מכללת ליפשיץ ביום עיון שהוקדש לנושא.
-
תקציר
מחקר הערכה המתמקד בהשוואה של 271 בוגרי אורנים בשנים 1996-2002 ל-253 סטודנטים שנה ד', במטרה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה, וכן לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים. בין הממצאים: הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים בהשוואה לבוגרים; קיימת שביעות רצון גבוהה, הן של הבוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם; מרבית מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה ורואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם; ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד; מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה (לילך לב-ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)
-
לינק
החוקרות החליטו לבחון כלי שהוא שילוב של שני כלי הערכה קיימים: תלקיט (פורטפוליו) ודיון כיתתי. במאמר הנוכחי הן מתרכזות בשני נושאים עיקריים: א. תובנות שונות שהתקבלו כתוצאה מיישום גישה משולבת להערכת ההתפתחות המקצועית של פרחי הוראה למתמטיקה; ב. רפלקציה שלהן על גישת הערכה משולבת זו כאמצעי להערכת התפתחות מקצועית (אילנה לביא, עטרה שריקי)
הכשרת מורים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין