העבודה עוסקת בתפקיד ראש מסלול במכללות להכשרת מורות/ים בישראל. בעבודה שני מיקודים עיקריים: • הבנת תפקיד ראש המסלול (גברים ונשים) וכיצד הוא מושפע מאי הבהירות בתפקיד. • נשים ראשי מסלולים – דפוס הניהול המאפיין אותן, כמו גם דרכי התמודדותן עם אי הבהירות בתפקיד. (דורון לדרר)

מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

במחקר זה נבדק תהליך הכשרת מורים להוראת מקרא בבית הספר הממלכתי בישראל. נבדקו מטרות תכנית ההכשרה והתייחסותה לידע, לכלים ולמיומנויות הנדרשים למורה לצורך הוראת מקרא בבית הספר. המחקר התמקד בתהליך ההכשרה להוראת מקרא בחטיבת הביניים מתוך הנחה שמרכזיותו של המקצוע והבעיות העולות מהוראתו בחינוך הממלכתי יקבלו ביטוי בתכנית ההכשרה ובהפעלתה. (בתיה בר לב)

המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)

המחקר מורכב משלושה תת-מחקרים הבוחנים קונפליקטים שונים שמתמודדים איתם אנשי החינוך. המחקר הראשון בדק את ההתמודדות עם שיטת הטיפול Son Rise-options. המחקר השני בדק את התמודדותן של גננות עם ילדים צעירים אוטיסטים והמחקר השלישי בחן את ההתפתחות המקצועית של מורות ותיקות.

מחקר זה בא לתאר תמונת מצב של פרויקט פר"ח המופעל בשיתוף עם אגודת "לשם" לסטודנטים עם ליקויי למידה הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל. מטרת הפרויקט היא לעזור לסטודנטים בלימודים לשפר מיומנויות דידקטיות ולהגיש תמיכה רגשית וחברתית. (חרותה ורטהיים, ווגל גילה, ברברה פרסקו)

המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

מטרת המחקר הייתה לאסוף מידע על בוגרי מכללת בית ברל בשנים 1990 –2001 על מנת ללמוד על תהליך השתלבותם בעבודה ועל תפיסתם את מקצוע ההוראה.אוכלוסיית המחקר כללה 878 בוגרים שהיוו 20% מכלל הבוגרים שנשלחו אליהם שאלוני המחקר. כלי המחקר היה שאלון מעקב שהופץ בשני נוסחים לכלל אוכלוסיית הבוגרים, אלה העוסקים בהוראה (85%) ואלה שאינם עוסקים בכך (15%).

המחקר בדק שני היבטים של התפתחות מקצועית של סטודנטיות להוראה: (1) תחושת המסוגלות העצמית; (2) עמדות כלפי מקצוע ההוראה.המחקר שילב מתודולוגיות כמותית ואיכותית ובוצע בשני שלבים.

המחקר עוסק בתרומת "מחקר הפעולה" להתפתחות המקצועית של סטודנטיות להוראה (שנה ג') שהתנסו בביצועו במסגרת ההדרכה הפדגוגית כחלק מתכנית הכשרתן. המחקר התמקד בזיהוי ובתיאור סוגי הידע שנוצרו אצל הסטודנטיות במהלך התנסות זו. (דבורה גסר)

מטרת המחקר הייתה ללמוד אילו שינויים חלו בתפיסת מורי מורים למדעים ולספרות חשיבה בדיסציפלינה ובדרכי הוראתה, מה היו הגורמים לשינויים אלה ואילו תהליכים קשורים בהם. תרומתו של המחקר הייתה בהבנת הדרך שבה ניתן לקדם את ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים. המחקר התמקד בתהליכי שינוי בחשיבה באמצעות חקר סיפורי-חיים. זהו שלב שני במחקר דו-שלבי בנושא זה. (אילנה אלקד-להמן, חוה גרינספלד)

המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

המחקר מתמקד בשאלה כיצד מעריכים בוגרים וסטודנטים בפועל במכללת אורנים את ההכשרה שקיבלו במכללה. שאלה נוספת שנבחנה בדקה את מידת שילובם במקצוע ההוראה של הבוגרים, את תרומת ההכשרה להצלחתם במקצוע ואת תפיסתם את מהות מקצוע ההוראה. (לילך לב ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

הקורס "הוראה וניהול כיתה" הוא אחד מקורסי הליבה בתכנית הכשרת מורים בסינגפור. הקורס מדגיש את יסודות מיומנויות הדרכה וכישורי ניהול בהוראה בכתה. המאמר מדגים את הניסיון ללמד את הקורס בגישה של למידה מעורבת. הוראה ישירה בדרך של הרצאות בפני קהל לומדים גדול בוטלו, וכתחליף החומר הועבר בשלוש דרכים: תקליטור מולטימדיה (מלווה ספר לימוד) שהציג סרטוני וידאו, ראיונות עם מורים, מסמכי מדיניות, דוחו"ת וקטעי עיתונות; הדרכות פנים-אל-פנים; ופורום מקוון שהועלה במקביל להתנסות מעשית של המתכשרים בבתי-ספר. (Myint Swe Khine, Atputhasamy Lourdusamy)

כדי לחזק את הקשר בין מוסדות הכשרת המורים ובין שלבי הקליטה הראשונים של מורים מתחילים בבתי הספר, תוכננה והופעלה בארה"ב רשת ארצית מתוקשבת לתמיכה במורים מתחילים הידועה בשם פרויקט, המגדלור' (lighthouse project).הרשת הממוחשבת מורכבת ממורים מתחילים, מורים מנוסים מבתי הספר ומורי מורים במכללות להכשרת המורים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור כיצד השפיעה קהילת התמיכה המתוקשבת על צרכי התמיכה של המורים המתחילים מבחינה חברתית, רגשית, פדגוגית ומקצועית. (Marjorie Dewert, Leslie Babinski, Brett D. Jones)