הכשרת מורים
מיון:
נמצאו 988 פריטים
פריטים מ- 981 ל-988
  • סיכום

    המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)

  • לינק

    ההרצאה, שהוצגה בכינוס השביעי של החוקרים במכללת אורנים, מתארת קורס המתקיים כבר שנה שנייה, במכללת אורנים והמכונה "גיאוגרפיה של קטסטרופות" או "גיאוגרפיה של אסונות". הקורס מתמקד בהוראה ולימוד של אסונות טבע ואסונות שהאדם מעורב בהיווצרותם בעולם ובישראל, וזיקתם למקומות ותהליכים גיאוגרפיים. בקורס נחשפים ומודגשים שיטות ומיומנויות בהוראתם והבנתם של אסונות ותפוצתם, כולל כללי התנהגות. הניתוח מתייחס לזיקות שבין המושגים "פיצוץ אוכלוסין" ו"תמורות באקלים העולם", הקשר שלהם ל"אסונות-טבע" או "שואות", והצורך בהוראתם מן ההיבטים של ידע, הבנה, עניין, מודעות, התנהגות, יישום ופתרונות (יעל סנה)

  • לינק

    האירוע – קיום "המבחן שבו סטודנט שואל את השאלות" (מסש"ש) – הוא יישומה של אסטרטגיית הוראה-הערכה לא קונוונציונלית במסגרת הקורס "מבוא לכימיה אורגנית מודרנית לתלמידי ביולוגיה" (המכשירים את עצמם להוראת הביולוגיה) בשנת הלימודים הראשונה באוניברסיטה. המרכיב המרכזי של המסש"ש הוא שיעור-בחינה בעל-פה, שבו המרצה של הקורס נבחן על ידי תלמידיו, דהיינו המרצה (במקרה זה, המחבר) מטיל על כל אחד מן התלמידים את המשימה לחבר שאלות מבחן ולהגישן (בכתב) למרצה, וחלק מן השאלות יועלה לדיון במסגרת שיעור-בחינה, המתקיים כפי שיפורט להלן. מתוך השאלות שעליהן לא דנים במסגרת שיעור-בחינה, נבחרת סדרה של שאלות, המוגשת אחר כך לכל התלמידים במתכונת של מבחן בית (Take Home Examination). (אורי צולר)

  • לינק

    קיימת זיקה משמעותית בין "אמנות התיאטרון" לבין "מלאכת ההוראה" כשם שמתקיים קשר מהותי בין עבודתם של השחקן והבמאי לבין עבודתו של המחנך. לפיכך, על אף היעדים השונים וההבדלים באופי המדדים המקצועיים, ניתן להצביע על כמה נושאים השאובים מתחום הכשרתו של השחקן ומתוך עקרונות עבודתו של במאי התיאטרון שניתן וחיוני להחיל על תהליך הכשרתו של המורה ועל עבודתו. מחברת המאמר לראות את "שפת התיאטרון" כשפה המדוברת של מלאכת ההוראה (קנול-יהלום, ורדה)

  • סיכום

    הרצאה זו דנה בידע הפדגוגי של גננות רגילות ביחס לזיהוי והערכה של ילדים בסיכון ללקות למידה, בהשלכות של ידע זה על עבודתן עם ילדים מתקשים ובהשתמעויות של ידע זה להכשרת הגננות. ההרצאה עוסקת בפרשנותי לתצפיות, ראיונות והערכות של גננות על ילדים בסיכון ללקות למידה בגנן ומתייחסת בעיקר לכך שהגננות מייחסות את קשיי הילד לגורמים הקשורים למודלים ביולוגיים- רפואיים ופחות לגורמים חינוכיים- מערכתיים. בהתאם לכך הפתרונות שהן מציעות לקשיים, הם פתרונות שיש בהם משום סיכון לתיוג והדרה של ילד עוד לפני תחילת הלימודים הפורמאליים. למערכת ההכשרה להוראה ותכניות הלימודים בהוראת חינוך מיוחד יש קשר לידע הגננות ולהשתמעויותיו (אסתר פירסטטר)

  • לינק

    הנוסח המלא של המאמר: נתן גובר, "הכשרת המורים והשתלמותם ברוח החינוך הביקורתי, " עיונים בחינוך, תשנ"ז, גליון 2, ע"ע 109-127. הנושא העיקרי: הכשרת מורים ביקורתית בזיקה למודלים אחרים של הכשרה. (נתן גובר)

  • לינק

    הדרכה רפלקטיבית" היא אימון (=הדרכה) שמטרתו לעודד "הוראה רפלקטיבית" והן שתיהן סוג של מחקר תוך פעולה (‎research in practice).בהדרכה הרפלקטיבית המדריך (המאמן) עוזר למורה, מעורר אותו ומעודד אותו לעשות רפלקציה על רפלקציה תוך כדי עשייה – (‎reflection-in-action). כלומר: המאמץ של המורה להבהיר מה שהוא רואה, באיזה אופן הוא מפרש את אשר ראה וכיצד יוכל לבדוק את הפירוש שנתן ולנהוג לפיו. סקירה המתארת את רעיונותיו העיקריים של דונאלד שון.

  • תקציר

    מטרת התקציר-מאמר כאן, והצגת הנושא בכנס מורים חוקרים באורנים, להדגים באמצעות ניתוח אירועים ומעקב אחר דוגמאות מובילות אסטרטגיה חדשנית, המשתמשת בטכנולוגיה מתקדמת כדי לטפח הרגלים של חשיבה רפלקטיבית בעבודת ההוראה; מתוך אמונה כי בעזרתה ניתן להעצים ולקדם את התפתחותם המקצועית של מורים מתמחים בשנת ההוראה הראשונה שלהם. יודגש הקשר שבין התיאוריה והפרקטיקה, אחד ההיבטים המרכזיים במחקר מקיף שנערך בשנים 1999-2003 עם מתמחים ממסלולי הכשרה והתמחויות שונות. באמצעות השיעור המוקלט במשקפי וידאו מתאפשר למתמחה לשקף סיטואציות יום-יומיות לבצע רפלקציה עצמית, תחילה ללא תיווך ולאחר מכן רפלקציה עם מנחה פדגוגי המתווך לו בעזרת שאלות מובילות ויחד הם נותנים פרשנות מקצועית נרחבת לתובנות של המורה המתמחה. יתרונו הגדול של סגנון מחקר פעולה זה, במתן ההובלה של ההתפתחות המקצועית למתמחה עצמו ככלי וכהרגל עבודה להמשך הדרך.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין