ג'יי הורוויץ בחר להביא בבלוג המרתק שלו שתי דוגמאות שונות שבעיניו מציגות "קצוות" של פעילות מתוקשבת. אחת די "בסיסית" ולכאורה צנועה. היא ממחישה כיצד בלוגים אישיים יכולים לקדם את מיומנויות הכתיבה של תלמידים. השנייה מתייחסת לרשת עצמה כמרחב למידה, ומראה כיצד התקשוב יכול להוות צוהר לעולם הרחב. שתי הדוגמאות שהובאו כאן ממחישות שהשימוש ה-"נכון" בתקשוב בכיתה איננו שימוש ראוותני, שיעור לדוגמה שמכינים בקפידה לקראת ביקור של המפקח, אלא שימוש יום-יומי ו-"פשוט". המטרה הרי היא שהתקשוב יהפוך לחלק אינטגראלי מהחיים שלנו.

ג'יי הורוייץ מציג בבלוג שלו כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון) על כישלונם של פרויקטי תקשוב 1:1 בבתי הספר. הוא מונה שתי סיבות נוספות לכשלים של תוכניות התקשוב : א. תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. ב. מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם. אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב. למרבה הצער, הרבה יותר הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של מורים בינוניים היא גדולה יותר.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

העולם המקוון, שבו כולם מחוברים לכולם (תקשורתיות) וכולם נגישים לידע שכולם מייצרים (נגישות), מעמיד בפני מערכות החינוך אתגר מערכתי שחורג מבעיית השליטה בכלים הטכניים שמציע המחשב. היכולת לכתוב במעבד תמלילים, להכין מצגת, לשלוח דואר אלקטרוני, לגלוש לאתרי אינטרנט – בכך לא מתמצה, כפי שנוטים לחשוב, האתגר המקצועי, שמעמיד העולם הנוכחי בפני המורים ובתי הספר. המיומנויות הטכניות הללו הן אבני בניין למציאות חדשה ובפני מי שרוכש שליטה בהן עומדת שאלה מהמדרגה השנייה: מה ייבנה מהן ולשם מה?האינטרנט כבר איתנו כשלושה עשורים. הוא חדר לכל תחומי חיינו ושינה את הדרך בה מתנהלות מערכות התקשורת, הכלכלה, התרבות והמדע, אולם לתחומי הפדגוגיה הוא חדר באופן מועט יחסית והשפיע מעט על דרכי עבודתם של המורים, דרכי הלמידה של התלמידים והתנהלות בתי הספר. גם הכשרת המורים העתידיים כמעט ולא השתנתה ( משה שנר ).

מטרת המאגר הוא איגום משאבים של כל בתי הספר בעיר ראשון לציון של חומרים המתאימים למורה מקוון, לדוגמה: סרטונים, אנימציות, מערכי שיעור ועוד שנוצרו כולם למורה בכיתה בה יש מחשב וברקו בעמדת מורה בלבד. כל החומרים מסודרים לפי תחומי דעת של בתי הספר היסודיים ותתי תחומים, כלומר כל תחום דעת מופה על פי תכנית הלימודים לתתי תחומים כדי להקל על ההתמצאות והחיפוש. רונית נחמיה , המידענית של הפרויקט כותבת : "התחלנו בבניית מאגר בקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה היושב על ההילרן, אך לצערנו בשל קשיי תפקוד הוחלט להעבירו לסביבה ידידותית יותר- למודל". " "לפני כחודש העלנו את המאגר לאוויר, ובימים אלו אנו חוגגים בו 150 פריטים." כל הפריטים מקוטלגים על פי שדות ברורים ומוגדרים ומותאמים לתכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים."

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

בימינו מתהווה גישה חדשה הנותנת לרומן עתיר האכזבות בין טכנולוגיה ובין פדגוגיה, בין תקשוב לחינוך, תפנית אופטימית. הגישה חותרת לשלב את המחשב והתכנים הדיגיטליים בסביבת הלמידה הבית ספרית שילוב כולל ומשמעותי. התכנים הדיגיטליים, שנזנחו בעשור הקודם, חוזרים לקדמת הבמה החינוכית, אך הפעם בלי יומרה לתפקד כמורה פרטי אוטומטי, אלא להיות אמצעי טכנולוגי אינטראקטיבי המאפשר למורה להניע למידה משמעותית בכיתה. הצירוף של מורה חכם וטכנולוגיה חכמה מייצר כיתות חכמות שלא נראו עד כה. דובי וייס מונה במאמר גם את חמשת היסודות של עת־הדעת והתפיסה המערכתית של סביבת למידה חדשנית זו . חברת "עת־הדעת" מכניסה את טכנולוגיית המחשב לכיתת הלימוד ונותנת למורה להוביל את תהליך הלמידה. זו לא "מעבדת מחשבים" שהתלמידים יושבים בה שעתיים בשבוע עם אוזניות ועוברים על רצף של לומדות או משחקים; זה לא (רק) לוח חכם שמאפשר למורה להציג מידע בצורה מושכת אך מותיר את התלמידים פסיביים. זו הוויה חדשה של למידה.

4 דגמי הפעלה לכיתה מתוקשבת עם פרוט תכולה טכנולוגית, הזדמנויות ההוראה ואמצעים ליישום פדגוגי. דגם א': עמדת מורה מקוון בסיסית (מחשב מורה ומקרן). דגם ב': עמדת מורה- מקוון + לוח אינטראקטיבי. דגם ג': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל קבוצת תלמידים. דגם ד': תכולת דגם א' או ב' בשילוב מחשב נייד לכל תלמיד.

המחקר בחן מרכיבי הכשרה להוראה מתוקשבת בארבע מכללות לחינוך מהמתקדמות בתחום. האסטרטגיה המוצלחת להכשרה להוראה מתוקשבתנשענת על המרכיבים הבאים: רכישת חוויות למידה תוך חשיפה לדגמים מגוונים של הוראה מתוקשבת, מיומנויות בתכנון לימודים והתנסות בהוראהמתוקשבת, מיומנויות השימוש בכלים מתוקשבים ועמדות חיוביות כלפי שילוב התקשוב בהוראה ( ISTE-2002-2008 ). יישום ההכשרה מותנה בנגישות הסטודנטים למחשבים ואינטרנט וזמינות התמיכה הטכנית. במחקר השתתפו 1143 סטודנטים וארבעה רכזי תקשוב. הנתונים נאספובאמצעות שאלון לסטודנטים, ראיונות עם רכזי תקשוב וניתוח תכניות לימודים. נמצא כי התנאים הנחוצים להכשרה להוראה מתוקשבת מתקיימים במכללות: רוב הסטודנטים מגיעים מיומנים בשימוש בכלים בסיסיים; לרובם עמדות חיוביות; מחשבים, אינטרנט ותמיכה טכנית זמינים להם. בהתייחס להיבטים הפדגוגיים של ההכשרה נמצא כי סטודנטים נחשפים ברוב הקורסים לדגמים מסורתיים של שילוב תקשוב (חיפוש באינטרנט, התכתבות בדוא"ל, הצגת עבודות באמצעים דיגיטליים). דגמים מתקדמים המשלבים משימות של למידה שיתופית, חקר, הוראה סינכרונית ולמידה מרחוק נמצאו כנדירים. המשימות של תכנון לימודים בסביבה מתוקשבת משולבות בקורסים בודדים והיקף התנסות הסטודנטים בהוראת שיעורים מתוקשבים מועט מאוד. בתקופה אחרונה מצטמצם היקף הקורסים הנועדים להכשרה להוראה מתוקשבת בעקבות אילוצי המתווה החדש של המועצה להשכלה גבוהה. תמונת המצב הנוכחית של הכשרה להוראה מתוקשבת מעוררת צורך לבחון מחדש את היעדים של הכשרת מורים בעידן טכנולוגיות המידע ודרכי המימוש שלהם (אולז'ן גולדשטיין ועמיתים) .

המחקר המדווח מבוסס על נתוני השלב השלישי של מחקר SITES2006, שהתנהל בשנים 2007-2005 כסקר של בתי"ס ומורים (Law, Pelgrum & Plomp, 2008). מטרתו לזהות יישומים פדגוגיים משולבי תקשוב במתמטיקה ומדעים בכיתות ח' בחטיבות ביניים. מורים למתמטיקה ולמדעים משתמשים בתקשוב לעיתים רחוקות בשיעוריהם, בהשוואה לעמיתיהם בעולם, במיוחד בהוראת המתמטיקה. המורים אמנם מקבלים עידוד לפתח מיומנויות תקשוב, במיוחד בתחום שילוב האינטרנט בהוראה ופיתוח משימות לימודיות אותנטיות, אולם מיעוטם מקבל עידוד לטיפוח מיומנויות של שיתופיות בלמידה באמצעות התקשוב. בהמשך, מתברר כי השימוש בתקשוב לרוב אינו מקדם פרדיגמות פדגוגיות חדשניות, אלא משמש להנצחת הוראה ומידה מסורתיים. בכך ישנה סתירה מסוימת בין העמדות ובין הפרקטיקה, כאשר התקשוב נתפס כמעצים יכולות הוראה וכמקדם הוראה ומידה אפקטיביים ( אלונה פורקוש-ברוך).

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המבאר לנו את האבחנה בין סוגי הוראה מקוונת בכיתה. היא מבחינה בין מורה מקוון ובין המלמד בכיתות 1:1. מורה מקוון הוא מורה שעומד לרשותו מחשב בכיתה ( נייד אישי שלו או נייח קבוע), מקרן (קבוע או נייד) וסביבת אתר. לעיתים יש בכיתה גם לוח אינטראקטיבי שמוסיף ליכולות הטכנולוגיות של המחשב הנייד. התלמידים עצמם נמצאים בכיתה ללא אמצעים טכנולוגיים כלשהם, ובידיהם נמצאים ספרים ומחברות בהתאם למקצועות הלימוד. מורה בכיתת 1:1 הוא מורה שנוסף לאמצעים של מחשב אישי שלו ומקרן, יש גם לתלמידים מחשבים ניידים. ההבדלים האלו בסביבות העבודה מחייבים גם את המורים להגדיר שוב ושוב מה מבין הפעילויות שהם עושים עם תלמידים בכיתה הן פעילויות בסגנון "מורה מקוון" ומה הן פעילויות בסגנון 1:1.

הגב' סמדר בר-טל הציגה בהרצאתה בכנס מיט"ל 2009 חקר מקרה של הוראה מתוקשבת: פרדיגמה פרשנית – שילוב של נקודת מבט של הנחקרים עם מבטה של החוקרת. הנתונים נאספו במכללה גדולה במרכז הארץ. המחקר כלל אפיון של ארבעה דפוסים עיקריים של דפוסי הוראה בקרב מורי המורים בזיקה למקצועות ההוראה שלהם. מסקנות: במעבר להוראה מרחוק נוצרה פדגוגיה חדשה , בולט הצורך והחשיבות בהכשרה מוקדמת, מותאמת ולא אחידה של מורי המורים בהתאמה לדפוסים הקשורים לסגנון הוראה ותחום הוראה. לדפוס ההוראה של מורי המורים במכללה להכשרת מורים המלמדים מרחוק, יש השפעה עצומה על ארגון וייצוגי מידע, ארגון וניהול ההוראה, קשרי וסוגי אינטראקציה, תוך ניצול אפשרויות הטכנולוגיה והתאמתם לסגנונות למידה שונים של סטודנטים במגוון מקצועות לימוד.

במוקד המחקר של ד"ר אולז'ן גולדשטיין מצוי הקורס "תקשוב בחינוך" במכללת קיי , הקיים יותר מ15 שנה, שנה ב' של סטודנטים במכללת קיי המתמחים בחינוך מיוחד. מטרת המחקר : לבחון את התהליך שסטודנטים להוראה עוברים במהלך הכשרתם להוראה מתוקשבת. כיצד השתנו במהלך הקורס עמדות הסטודנטים לגבי ההתנסות בהוראה משלבת תקשוב? הסיבות לקשיי הסטודנטים , מהו המפתח להצלחה? רק בעקבות התנסות ושימוש בבלוג לימודי בקורס הבינו הסטודנטים את הפוטנציאל של כלים פתוחים להוראה מתוקשבת. שאלת המחקר: מה מידת המסוגלות של הסטודנטים להוראה בשילוב תקשוב בסוף הקורס ? שני שליש מהסטודנטים – כן , שליש- לא . מסקנות : חשוב לשתף פעולה בין מדריך פדגוגי ומורה למחשבים , חשוב לפתח מחוון הערכה של התנסות , בחירת ביה"ס שמצויד היטב במחשבים , המשך התנסות בהוראה בשילוב תקשוב בשנה ג' .

המחקר שהוצג בכנס מיט"ל 2009 הוא חלק ממחקר מקיף תלת-שנתי שבודק את שילוב טכנולוגיות המידע במכללות לחינוך בהיבטים הבאים: מדיניות ותהליכי הטמעה, שילוב התקשוב בהוראה בקרב המרצים, הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת, חדשנות פדגוגית, השלכות על תרבות המכללות. המחקר נערך בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת. במחקר השתתפו 10 חוקרות מ-5 מכללות לחינוך. שאלות המחקר : באיזה מידה ובאילו דרכים משלבים מורים המורים את הטכנולוגיה בהוראה? מהם קשרי הגומלין בין אוריינות להוראה מתוקשבת לבין נתוני רקע של סגל הוראה, מערך תמיכה פדגוגית, טכנית ומינהלית במכללות, קשיי המרצים? רוב המרצים משלבים בהוראה משימות מתוקשבות בסיסיות (חיפוש באינטרנט, עבודות מוקלדות, תקשורת בדוא"ל), אך מעטים (כ10%) משלבים משימות מתקדמות (ויקי, בלוג ועוד, חקר). רבע מהמרצים משלבים משימות הממוקדות בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת. מיומנויות: רוב המרצים משתמשים במידה רבה בכלים בסיסיים (דוא"ל, מעבד תמלילים, אינטרנט) ומעטים משתמשים בכלים מתקדמים (ויקי, בלוג, מפגשים סינכרוניים).

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.