מורים בבתי ספר יסודיים, כיום, ניצבים בפני אתגרים כשעליהם להתמודד עם ילידים דיגיטליים (digital natives). כתוצאה מה"התפוצצות" והצמיחה המהירה של טכנולוגיות המידע שניתן להשתמש בהן בחינוך, ישנן דרישות גוברות והולכות לאמץ טכנולוגיה בחינוך, כדי להשפיע על התלמידים ללמוד באופן פעיל ולהניע אותם להשיג תהליך למידה אפקטיבי. יישומי מציאות רבודה (augmented reality) מציגים פוטנציאל טוב לסיפוק תהליכי למידה פעילים, אפקטיביים ומשמעותיים יותר לתלמידים. יתר על כן, מציאות רבודה מושכת את תשומת הלב המחקרית בשל יכולתה לאפשר לתלמידים להיות משוקעים בחוויות מציאותיות. מחקר זה סוקר, לכן, את התועלות העיקריות של שימוש ביישומי מציאות רבודה בחינוך (Alkhattabi, Mona, 2017).

מחקר זה בוחן את היתרונות של פלטפורמת בלוגים קהילתית עבור סטודנטים בתכנית מקוונת לספרנות ומידענות. תוך שימוש בסקר אינטרנט ובשיטות ניתוח תוכן תיאוריות, מאמר זה עוסק בדרך שקהיליות בלוגים של סטודנטים יכולות לטפח ביעילות קשרים בין מרצים לבין סטודנטים, ולהגביר תחושות של ביצועי למידה (Stephens, Michael, 2016).

מרצי מכללות ואוניברסיטאות משלבים באופן גובר והולך כלים מקוונים בגישות הוראה פנים אל פנים, כך שההוראה המשולבת (blended instruction) צפויה להפוך ל"מודל המסורתי החדש" (Ross & Gage, 2006 , p. 168; Norberg, Dziuban, & Moskal, 2011; Watson, 2008). עם זאת, פחות מ-5% מהספרות אודות שילוב בהשכלה הגבוהה חוקרת פרקטיקה אקדמית (כגון הוראה, תכנון קוריקולרי, התפתחות מקצועית והכשרה להוראה; Torrisi-Steele & Drew, 2013). דיון זה מדווח על התוצאות של סקירה שיטתית של הספרות אודות אימוץ ושימוש של חברי סגל בכלים מקוונים עבור הוראה פנים אל פנים (Brown, Michael Geoffrey, 2016).

דיווח מועיל בבלוג של אפרת מעטוף על חידושי Google לכיתה: "הכלי תוכנן במטרה לעזור למורים לתקשר בקלות עם תלמידיהם ולעקוב אחר התקדמותם. הכלי מסייע למורים ליצור עבודות ולארגן אותן במהירות, לספק משוב באופן יעיל ולתקשר בקלות עם הכיתות שלהם" (אפרת מעטוף).

בשנתיים האחרונות נוספו כמה וכמה יישומים מועילים לגוגל דרייב/גוגל דוקס שהופכים את היישום לאטרקטיבי יותר למשתמשים בכלל ולמשתמשים חינוכיים בפרט. בסקירה זו ריכזנו את עיקרי השיפורים בגוגל דרייב לרבות רשימת התוספים (עמי סלנט).

בניגוד לסקירות התיאורטיות הקיימות אודות למידה הבנייתית, סקירה זו מציגה גישה מעשית ליישום בכיתה בביה"ס או בקורס אקדמי. הסקירה נועדה להמחיש הלכה למעשה כיצד ליצור למידה הבנייתית בסביבה מתוקשבת, כולל המלצות על כלים מתוקשבים המתאימים לכך (מרביתם כלים חינמיים). הסקירה מציגה דוגמאות הרלבנטיות לבתי ספר (חט"ב ותיכוניים), מכללות ואוניברסיטאות (עמי סלנט).

הסיכום של מקורות המידע והדגמים הפדגוגיים בישראל ובחו"ל מתייחס גם לבתי ספר (מורים, תלמידים) וגם למסלולים בחינוך הגבוה (מרצים, מכללות, אוניברסיטאות, קורסים מקוונים). הסקירה כוללת גם כלים מתוקשבים מומלצים ליצירת קהילה פעילה של לומדים ומדריכי עזר לתפעול הכלים המתוקשבים (עמי סלנט).

פורומים של דיונים מקוונים ככלי הוראה הופכים ליותר ויותר פופולריים בכיתות הקולג'ים. האופן שבו הם מעוצבים (ובייחוד מידת המבנה הנכפית) עשוי להשפיע על מידת המשיכה של הפעילות עבור הסטודנטים. המחקר הנוכחי ניתח תגובות לפורומים של דיונים מובנים ובלתי מובנים כדי לקבוע כיצד כל אחד מהם משפיע על מעורבות הסטודנט (Salter, Nicholas P.; Conneely, Marissa R. , 2015).

על אף הפופולריות ההולכת וגוברת שלה, ההוראה המקוונת נותרה ברובה תחום לא נודע עבור מחנכים רבים. ביצירת "התיאוריה והפרקטיקה של הוראה ולמידה מקוונת: מדריך לאנשי מקצוע אקדמיים", קיבצה הוצאת Routledge מובאות מתוך מבחר מהכותרים המובילים שלה, אשר נכתבו כולם בידי מומחים בתחום. הספר נפתח ביסודות, תוך מענה לשאלותיכם ומציע המלצות ועצות מעשיות. הספר ממשיך משם לשאלות לגבי תיאוריה והוראה מקוונת, ומתבונן במספר כיוונים שונים כדי לחקור את ההוראה המקוונת בעת שהיא ממשיכה לצמוח (Routledge).

אוסף הפעילויות המאורגנות באתר זה, פותח ע"י צוות המדריכים של אגף טכנולוגיות מידע. הוא מיועד לכלל עובדי ההוראה ומקיף את כל מיומנויות מחשב ומידע הנדרשות עפ"י מסמכי אוריינות מחשב ומידע (CIL) לבתי ספר יסודיים וחטיבות הביניים. נושאי הפעילויות שפותחו תואמים את הנלמד בבתי הספר ולרלוונטיים לעולם הלומד. הושם דגש על הקניית מיומנויות המאה ה -21 ועל קידום למידה משמעותית. לכל פעילות קובץ הנחיות להפעלת הפעילות למורה וקובץ לתלמיד. כל מורה יכול להתאים ולשנות את הפעילות עפ"י צרכי הכיתה ורמת הלומדים.

המאמר מתמקד בשימוש במשאבי הרשת בתהליך הלמידה. המאמר מתכוון לבחון למידה מקוונת לעומת למידה מסורתית, ולהציג את היתרונות ואת החסרונות של למידה מקוונת (BACESCU, Monica Condruz, 2014).

מאמר זה מציג את תוצאותיו של מחקר בן שלוש שנים לגבי רמת שביעות הרצון של סטודנטים לתארים מתקדמים ולתואר ראשון מהוראה מקוונת באוניברסיטה אחת. סה"כ, הסטודנטים דירגו את ההוראה המקוונת שלהם כמשביעת רצון באופן מתון, כאשר למידה בקורסים משולבים או מקוונים באופן חלקי דורגה כמשביעת רצון במעט יותר מאשר למידה בקורסים מקוונים באופן מלא (Cole, Michele T.; Shelley, Daniel J.; Swartz, Louis B., 2014).

בשנתיים האחרונות התעצמה הפעילות המתוקשבת של בתי ספר בישראל במעטפת מתוקשבת של ימים מקוונים . כך לדוגמא , מדווחת אפרת מעטוף על יוזמה של המנהל למדע וטכנולוגיה במשרד החינוך . פעילויות מתוקשבות מוכנות לשימוש בסביבת מוודל, במגוון נושאים: יום השואה, יום ירושלים, שבועות, האחר הוא אני, גלישה בטוחה ומדעים. הפעילויות מיועדות לתלמידי כיתות ד'-ט'.

המודל "מהטרמה לתרומה" הוא דגם על פיו ניתן לתכנן שיעור מקוון המשלב בין שני אופני התקשורת: האחד א-סינכרוני והשני סינכרוני. תהליך הלמידה במודל "מהטרמה לתרומה" כולל שני שלבים הנערכים במועדים שונים: השלב הראשון מושתת על ניסיונם המצטבר של המורים בעשייה החינוכית, כך שניסיון זה מהווה בסיס ראשוני להבניה בתהליך הלמידה. השלב השני הינו השלב האקדמי בו מורה המורים מאגד את ההתנסויות וממשיג אותם ברמה התיאורטית. המאמר מתאר שתי התנסויות ליישום המודל במסגרת ההשתלמויות בפסגה בנתניה במגוון כלים המאפשרים תקשורת דיגיטלית. כל כלי מתוקשב המאפשר מפגש מקוון הוא בעל תכונות ייחודיות, המתאים לנסיבות שונות. המאמר משתף בתובנות העולות מיישום המודל בכלים שונים, ומנסח רשימה של 10 תבחינים לשימוש מושכל בכלי המתוקשב ומידת התאמתו למטרות השיעור המקוון ( רונית קב).

ההתפתחות המהירה של שילוב "וויבנרים" (webinars ) בחינוך הגבוה , במכללות ובאוניברסיטאות באירופה ובארה"ב לא לוותה עד כה במחקרי מעקב בתחומי הפדגוגיה , ומכאן חשיבותו של המחקר הנוכחי המנסה להעריך את התועלות הפדגוגיות של העברת נושאי לימוד באמצעות webinars , כאשר חקר המקרה הוא בתחומי מדעי החברה באירופה.

מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).