ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.

מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)

סיכום מפגש מקוון עם 3 מורות בבתי ספר תיכון במרכז הארץ המלמדות בצורה פעילה ומפעילה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק . הראינות תועדו במיפגש מקוון ב20 למאי 2013 . הנושאים : הוראת מתמטיקה באמצעות קבוצה סגורה בפייסבוק , הוראת גיאוגרפיה בביה"ס תיכון באמצעות הפייסבוק .

המחבר Nikolaos Chatzopoulos טוען כי ניתן לטעון, שהאייפד יכול להיות מכשיר נהדר בכיתה. אולם, על המורים לזכור כי הטכנולוגיה היא אמצעי להשגת המטרה ולא היעד העיקרי. וכי התלמידים חייבים להיות במרכזולא הטכנולוגיה (Nikolaos Chatzopoulos, 2013).

מול הגישות המקובלות של שילוב טאבלטים בלמידה בבתי הספר , ניתן לעתים למצוא גישות פדגוגיות אחרות המבוססות על ידע ותובנות של המורים בביה"ס ולא בהכרח על תפיסות חיצוניות וסטנדרטיות בחינוך המתוקשב. המחברת מתארת ביקור בבית ספר פרטי בשווייץ, שבו התלמידים משתמשים במכשירי אייפד לצורך למידה (Lisa Guernsey, 2013).

הסיפור שמסופר בפרק זה נוגע לניסיון שרכש המחבר, ד"ר רפי דודזון, במערכת החינוך המכללתית והאוניברסיטאית בעבודתו עם סטודנטים להוראה. זהו מסע רפלקטיבי אל מחוזות עבודתו כמורה מקוון זה עשר שנים. בראשית דרכו החינוכית כמורה בתיכון הוא מצא שבשל גודל הכיתות ומשך השיעור לא הייתה עדיין אפשרות בבית ספרו לקיים דיון שבו כל התלמידים יכולים לקחת חלק ולהביע את דעתם. יתר על כן, גם בתום השיעור לא הייתה אפשרות להמשיך ולהגיב למי שהיה מעוניין בכך. הפתרון הופיע שנים מעטות לאחר מכן, כאשר התחיל ללמד במכללת קיי קורסים בתחומים שונים של מדעי החיים ותקשוב בחינוך, והתחיל לשלב פורומים מקוונים בהוראה שלו ( דודזון,רפי) .

אביב צמח הוא אחד המורים המתוקשבים היעילים והחדשניים ביותר במערכת החינוך בארץ ויוזמות ההוראה המתוקשבת שלו בבי"ס התיכון בו הוא מלמד יכולות לשמש השראה להרבה מורים . בבלוג שלו הוא מדווח על היוזמה המתוקשבת החדשנית האחרונה : הקלטה קולית של משוב קצר לתלמיד/ה בעזרת היישום המתוקשב Vocaroo.

מאמר זה מדווח על תוצאות סקר שנערך בין 529 מרצים באוניברסיטה בבריטניה שענו על שאלות לגבי האמונות הפדגוגיות שלהם ופרקטיקות ההוראה המקוונת (Owens, Tessa, 2012(.

המאמר מתאר את התוצאות של מחקר בגישה מעורבת שבחן את התפיסות של קהילה בקרב אנשי סגל מקוון בקולג'ים טכניים וקהילתיים בוושינגטון(Maier, Linda , 2012).

למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

ההתפתחות הטכנולוגית המהירה של הפלטפורמות ללמידה מתוקשבת כגון Moodle ופלטפורמות אחרות תורמת , אמנם, רבות ליעילות הלמידה המתוקשבת , אך המרכיב של נוכחות המרצה/מורה בקורס הוא הרבה יותר משמעותי להצלחת הלמידה המקוונת. המאמר מדגים את חשיבות הנוכחות של המרצה בקורס המקוון , יצירת סגנון ההוראה הברור שלו והאישיות שלו , לרבות המאפיינים החברתיים שהוא יוצק בתהליכי הלמידה המתוקשבים. המרצה המקוון , חייב , על כן, להכיר , היטב את אוכלוסיית הסטודנטים על מנת ליצור מעורבות שלהם בלמידה המתוקשבת. שום מערכת טכנולוגית הכי משוכללת בעולם לא תיצור מעורבות של הלומדים ללא אסטרטגיה מכוונת של המרצה והאישיות שלו ( Kelly, Rob ) .

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

מחוז הצפון של משרד החינוך נערך להקמת תיכון וירטואלי מחוזי. היוזמה היא של ד"ר אורנה שמחון , מנהלת מחוז הצפון. .בשלב הראשון מדובר על לימודים וירטואליים של המקצועות מתימטיקה ופיזיקה לתלמידי כיתות י'. עוד נמסר, כי הלמידה בקורסים הווירטואליים תתבצע באמצעות כלים מגוונים, כמו סימולציות, סרטונים, מצגות, מעבדות וירטואליות, משימות ביצוע, שיעורים סינכרוניים, תרגול, מבדקים וגם מפגשי פנים אל פנים של התלמידים והמורים. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר שמחון את נימוקיה להקמת התיכון הווירטואלי בצפון.

לפני יום זכויות האדם האחרון, נתן המורה לאזרחות אביב צמח לתלמידי האזרחות בכיתתי משימה בטוויטר: היה עליהם לצייץ שני ציוצים (tweets) סביב סוגיות זכויות אדם בהן הם נתקלים במהלך השבוע (ברחוב, בעיתון ועוד), כשאחד הציוצים מלווה בתמונה שהתלמידים צילמו. הרעיון הוא לצייץ מייד עם התרחשות הסיטואציה. בסיום המשימה נוצר מאגר יפה של אירועי זכויות אדם מחייהם של הילדים, שפתח צוהר לדיון רלוונטי מאוד – גם בטוויטר וגם בכיתה, והפך את העיסוק בזכויות האדם לאישי יותר ומשמעותי יותר ( אביב צמח) .

מאמר זה סוקר את הגורמים האישיים, המוסדיים והטכנולוגיים המעודדים את השימוש של המורים בטכנולוגיה בתהליכי ההוראה והלמידה. המאמר סקר גם את הגורמים ברמת-המורה, ברמת בית הספר וברמת המערכת המונעים מהמורים להשתמש ב-ICT. חסמים אלה כוללים את העדר מיומנויות ICT בקרב המורים; העדר ביטחון אצל המורים; העדר הכשרה פדגוגית של המורה; מחסור בתוכנה חינוכית מתאימה; גישה מוגבלת ל-ICT; מבנה נוקשה של מערכות חינוכיות מסורתיות; תכנית לימודים מגבילה ועוד (Buabeng-Andoh Charles, 2012).