כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .

בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

בעידן שבו ילדים יושבים בכיתה עם אייפון ואומרים למורה "אבל בגוגל דווקא כתוב ש…", אין בררה, לדעתו של ד"ר אסף זלצר, אלא לעבור להוראה דיאלוגית. איך עושים את זה? המעשה הדידקטי, לפי משנתו של זלצר, מבוסס על דיאלוג. במקום המורה הפרונטלי הניצב בלב הכיתה ומדבר, יש שיח הדדי. במהלכו מעודד המורה את התלמיד לחשוב, לשאול שאלות ולהביע עמדה ביקורתית. ראשיתו של המעשה הדידקטי בחשיבה דידקטית שנשאלות בה שתי שאלות בעת ובעונה אחת – מה הנושא הנלמד ומה הקושי ללומד. הקושי ללומד משתנה כל הזמן בהתאם לכיתה הספציפית ( אור סופר) .

מורה שמבקש להיות מבוגר משמעותי לילד צריך לדעת באיזה עולם הילד חי. כדי שידע באיזה עולם הילד חי הוא צריך להכיר גם את האינטרנט וגם את פייסבוק . אתר האינטרנט המצוין "בין הצלצולים" מייחד ערוץ לרשתות חברתיות. בין השאר מופיע בו סרטון וידאו שבו מסבירה צביה אלגלי, מומחית לתוכן ולתרבות דיגיטלית ויועצת איגוד האינטרנט הישראלי, מדוע מורים צריכים להיות בפייסבוק. הדברים לקוחים מהסרטון ( צביה אלגלי) .

במשך 12 שנים צפה דאג למוב (Lemov), מורה לספרות לשעבר ומנהל רשת Uncommon Schools, במאות מורים טובים ("מורים אלופים" בלשונו) בכיתות ברחבי ארצות הברית, צילם וניתח את התנהגויותיהם כדי לגלות מה הם עושים ולהעביר זאת למורים אחרים. את לקחי התצפיות שלו הוא פרסם בספר T each Like a Champion: 49 Techniques that Put Students on the Path to College ("למד כמו אלוף: 49 טכניקות שמעלות תלמידים על המסלול למכללה").

מסגרת המחקר – מיזם של חקרי מקרה שהתבצע כמחקר-אורך רב אתרים שעקב אחר ההתנסויות של 15 מורים מרגע כניסתם להכשרת מורים (ברמת תואר שני) ובמהלך 3– 4 שנות הוראה או נשירה ממנה. כלים: ראיונות, תצפיות, ניתוח מטלות תלמידים, מעקב אחר תוכניות העבודה השנתיות של הנבדקים וניתוח מטלות שניתנו במסגרת תוכנית ההכשרה (שאלונים, סילבוסים). השאלה המרכזית: האם וכיצד הוראה והחלטות – קריירה קשורות לאורך זמן בהקשרים ובתנאים בית ספריים וכיתתיים שונים? ( Cochran-Smith, M) .

מחקר של ד"ר אפרת קס מגלה שיש קשר הדוק בין העולם הפרטי־משפחתי לבין תחושת המסוגלות המקצועית של מורות. "אני מציעה לכל מורה", אומרת קס, "לבוא ממקום של חוזק ולבדוק באיזה בית גדלה, מה חיזק את תחושת המסוגלות שלה ומה החליש אותה". למה הכוונה ב"תחושת מסוגלות אישית"? "זוהי תחושת יכולת פנימית שיש לכל אחד ואחת מאתנו כאשר אנחנו צריכים להתמודד עם משימה חדשה; ההרגשה של 'אני יכולה להתמודד בהצלחה עם המשימה' או 'אני פוחדת מכישלון ומוותרת' ( נאוה דקל ) .

מאמרון מעניין ועתיר תובנות של המורה והמחנכת יהודית ממנו ניתן ללמוד על ההתמודדות של מורים בבתי ספר עם ילדים בסיכון ועל תפקיד הרגשות בוויסות דרכי ההוראה והגישה החינוכית . מתברר כי למורים קשה מאוד לעשות את ההבחנה בין רגש ומחשבה, ולכן עשויים להיפגע גם תלמידים שמתחילים לגלות סימנים ראשונים של מוטיבציה.

מהם השיקולים החינוכיים והאישיים המעורבים בהוראה פרטנית? המאמר מונה כמה מהם. גם הטובים שבמחנכים אינם יכולים לפעול בחזיתות רבות כל כך מבלי לטעות או לחוש מתוסכלים. מאמר זה שופך אור על האתגרים שניצבים בפני המורה בשעות הפרטניות, כדי שיוכל לתכנן טוב יותר את הוראתו ומגעיו עם התלמידים שבחר ( אלחנן בר-לב).

המחקר בחן את השפעתם של גורמים אפקטיביים על היכולת של מורים מתחילים להפעיל פדגוגית-חקר במדעים. כבר דיואי (Dewey, 1910) טען שיש לשנות את הוראת המדעים וללמדם כחקר וכך לסייע ללומדים לפתח חשיבה שיטתית. מן המחקר ניתן לראות כיצד הרגשות השפיעו על הדרך בה המורות עבדו ועל ההחלטה אם להמשיך להשתמש בפדגוגית-חקר או לשנות את דרך ההוראה. בעוד מורים חדשים רבים לומדים על חקר בתוכניות ההכשרה, רק מעט ידוע על ההתנסויות הרגשיות שלהם בבואם לנקוט בה בכיתותיהם. ממצאי מחקר זה מתארים התנסויות אלה ומסבירים את הגורמים המשפיעים. (Dreon, O., McDonald, S ).