סטודנטים באוניברסיטה חווים מתח לעתים קרובות. דרכי ההתמודדות שלהם עם המתח משפיעות על הישגיהם האקדמיים. המחקר הנוכחי בדק מתח בקרב סטודנטים להוראה כדי להשיג שלוש מטרות: 1. לתאר דרגות מתח שונות וסגנונות התמודדות שונים; 2. ללמוד את הקשר בין מתח, אסטרטגיות התמודדות והישגים אקדמיים; 3. לבחון האם גיל מבוגר יותר מבטיח התמתנות מסוימת של השפעות המתח על ההישגים האקדמיים בקרב 334 סטודנטים.

ההרצאה מתמקדת בסוגיית הזיקה והפער בין מחקר חינוכי איכותני לפרקטיקה בשדה החינוך, אשר נחקרה במסגרת הקורס "מחקר איכותני בעבודת החינוך". הקורס זימן לסטודנטים בתכנית הכשרת אקדמאים להוראה בחינה מעמיקה וביקורתית של ההקשר החינוכי שבו הם פעלו בשדה החינוך, באמצעות היכרות והתנסות עם כלי מחקר איכותניים. בשונה מרוב המחקרים האיכותניים, הבוחנים תופעה לעומק תוך התמקדות במספר קטן של נחקרים, במחקר הנוכחי השתתפו מעל ל-500 סטודנטים, אשר למדו בקורס אצל מרצים שונים, לאורך שמונה שנות קיומו. הדיון בממצאים שופך אור על העמימות והמורכבות ששדה החינוך מזמן ומציע שינוי אופרטיבי בתכניות להכשרת המורים (יהודית וינברגר).

מאמר זה מדווח על ניתוח נרטיבי של מסע למידה של מורה מורים אחד בפרויקט של למידה מקצועית שנמשך שנתיים. התפתחות מקצועית נתפסת כתהליכי הלמידה המורכבים הנובעים מהאינטראקציות המשמעותיות בין מורה המורים הבודד לבין הֶקְשֵׁר העבודה שלו/שלה. ניתוח המחברים מלמד שהיכולת לנהל אינטראקציות מסוג זה תורמת מאוד לתחושת הפגיעות של מורי המורים. המחברים מתארים באופן אנליטי שלוש אסטרטגיות (בניית הערכה עצמית חיובית, שמירה על מחויבות מוסרית ומטרה, והיענות אסטרטגית) כדי להתמודד עם הפגיעות הזו ומתארים את השפעתן על תהליכים של התפתחות מקצועית כמו גם את תוצאותיה (Vanassche, Eline; Kelchtermans, Geert, 2016).

למידה בתוך ובין תרבויות שונות היא חלק אינטגרלי של הכשרת מורים במאה ה-21. ככל שמוביליות של מורים, מורי מורים וסטודנטים בחינוך מתרחבת חשוב להבין כיצד הנושאים, ההזדמנויות והאתגרים השונים, העולים בהקשר זה משפיעים על למידה ועל הכשרה. מאפיין אינהרנטי לעבודה בתרבויות בין-לאומיות שונות מתמצה במושג "מרחבי גבול" (boundary spaces) הנוצרים בתהליכי מעבר. כאן מדובר בהתנסות מעשית של מתכשרים ו/או מורי מורים בארץ או בתרבות אחרת. השינוי יכול להתבטא במעבר במונחים שונים: גיאוגרפיים, חברתיים, תרבותיים, לשוניים, אישיים או מקצועיים. במחקרים עצמיים קודמים בחנו הכותבות את ההשתמעויות של תהליך התנסות זה על למידה והוראה במרחבים החדשים שבהם עבודתן הקודמת כמורות בית ספר "פגשה" את עבודתן כמורות מורים. המחקר הנוכחי מטפל במעבר מהקשר (context) בין-לאומי אחד להקשר בין-לאומי אחר ובהתפתחות היכולות שלהן, כמורות מורים, לזהות, להבין, לדון ולנהל את שני המרחבים (Williams, J, & Berry, A).

מערכת החינוך בכלל ובתי הספר בפרט, משמיעים הצהרות רבות בדבר אחריותם לקדם כל ילד וילדה, להגן עליהם, להעניק יחס אישי ולהבטיח מרחב בטוח ומגן. עם זאת, עבור התלמידים והתלמידות ההומוסקסואלים, לסביות, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להלן להט"ב) עלול בית הספר להוות אתר של התנצחות, בו מועצמות תחושותיהם השליליות וממנו הם מודרים בעזרת אמצעים סימליים ופיזיים כאחד. לאור החסר במחקרים עדכניים הבודקים עמדות של אנשי חינוך כלפי הומוסקסואליות והטמעת נושא הנטייה המינית והמיעוטים המיניים במערכת החינוך, המחקר המוצע שם לו למטרה להתמקד בבחינת נכונותם של פרחי הוראה להטמיע את הנושא הן דרך סיוע לתלמידים להט"ב והן דרך דיון והפעלות עבור כלל אוכלוסיית התלמידים (אניה גליקמן וטל שמר אלקיים).