כיצד ניתן לחנך לחשיבה אסטרטגית, ואיך אפשר לנהל כיתה ברוח כזו? כדי לענות לשאלה זו, התקיים באחת מכיתות ה' בבית ספר באזור באר שבע תהליך שבו התנסו תלמידים בחשיבה אסטרטגית. התלמידים נחשפו למילים לא מוכרות מבחינתם, והתבקשו לפרש אותן. בשלב הבא נדרשו למלא טבלה שבה פירטו מה הייתה האסטרטגיה שבה השתמשו כדי להתמודד עם המילים הלא מובנות בטקסט הנלמד ( רווית שרף) .

בסדרה של 15 קלטות וידאו מציע המורה רוב כיצד להתמודד עם תלמידים רעשניים. המורה מתאר את שנות ההוראה הראשונות בהן נחל כישלון חרוץ כשניסה לפתור את בעיית המשמעת באמצעות צעקות או הוצאת התלמידים הבעייתיים מחוץ לכותלי הכיתה . לאחר שצבר ניסיון והתייעץ עם עמיתים פיתח אסטרטגיות לניהול כיתה תוך כדי בניית קשרים חיוביים עם תלמידיו ( Rob Plevin) .

כיצד ניסיון מבחין בין אנשי מקצוע מנוסים לבין חסרי ניסיון? כיצד הוא מסייע למישהו להפוך לפותר בעיות יעיל יותר? התשובות לשאלות הללו נמצאו סותרות. למרות שמחקרים אמפיריים אכן תומכים ביתרון של "המומחה" באופן כללי, מספר מחקרים מצאו באופן מפתיע שטירונים פותרים בעיות ביעילות שאינה פחותה מעמיתיהם הבכירים יותר. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד מורים מתחילים ומנוסים פותרים תרחישים פשוטים ומורכבים של התנהגות בעייתית של תלמידים ( אליעזר יריב) .

מורים (נועזים) משנים את דפוס ההוראה שלהם בכיתה , הם יוצרים קונפליקט עם מערכת הציפיות של בית הספר והתלמידים התלמידים נקלעים לדיסוננס קוגניטיבי – הלמידה החדשנית אולי טובה אבל… מסקנה: המורים (הנועזים) צריכים להימנע מ"בדידות מערכתית" ולנסות להוביל שינוי מערכתי. על המורים (הנועזים) המבקשים לנסות הוראה ולמידה אחרות להכיר בקשיים הצפויים הנובעים מניסיון זה. התלמידים נקלעים לדיסוננס (במחקר הראשון), ואולי אף להכחשה (במחקר השני); תוצאת ההתנגשות בין הפדגוגיה הבית ספרית הדומיננטית לבין הפדגוגיה האלטרנטיבית ה"חתרנית" היא מטען רגשי מורכב. את המטען הזה צריך לברר ולפרק ( לינור הדר ועמוס אבישר).

חינוך אחר, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות, בנוי על מוטיבציה פנימית של הלומדים , מוטיבציה פנימית מתפתחת כאשר נענים לצרכים חיוניים: תחושת מסוגלות, אוטונומיה וקשר כדי להיענות לצרכים אלה יש ללמד בצורה אחרת . מסקנה: רצף הוראה־למידה מטפח מוטיבציה פנימית. מאמר זה יציג רצף הוראה־למידה בן ארבעה שלבים, המיועד לחזק את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים ואת הנכונות שלהם להתמודד עם אתגרי למידה. מוטיבציה אוטונומית חיונית במיוחד לגישות של חינוך אלטרנטיבי שבונות על המעורבות של כל תלמיד בלמידה, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות. ( אבי עשור) .

מי שמלמד שוכח אולי לפעמים שבכיתה יכולים להיות לומדים רבים שנערכים ללמידה כמו שנערכים לקרב. תלמידים רבים כמעט ולא מצליחים ללמוד מרוב לחץ לקראת או במהלך הלמידה. 20 טיפים קלים ליישום מפחיתים את הלחצים של הלומדים. הטכניקות מציגות את החשיבות שבהצגת התמונה המלאה של תהליך הלמידה, את הרגישות הנדרשת לחוויות למידה קודמות של קהל היעד, כיצד לנהל אכזבה בקרב הלומדים ומדוע לשלב מוזיקה, תזונה נכונה ומדיטציה של חמש דקות במהלך יום הלמידה ( אתר חברת מתודיקה) .

התופעה מוכרת לכל מורה: שניים-שלושה ילדים עושים בלגן בשיעור ומפריעים לכל הכיתה. ענת אשד, יועצת לצוותים חינוכיים ומנהלת פורום מכון אדלר, מסבירה מה מקור הבעיה – ואיך מטפלים בה בצורה הטובה ביותר. "כמורה, זה איתות לכך שיש בכיתה ילדים שרע להם. נקודת המוצא שלי היא שהילדים מתנהגים באופן שלילי כי הם מרגישים לא בטוחים ופגיעים, ואני מאמינה שאפשר לשנות התנהגות. לפיכך, על המורה לעבוד מצד אחד על הצבת גבולות, ומצד שני על שינוי" ( רותי גליק) .

בכנס שערכה מכללת לוינסקי לחינוך, לרגל מאה שנות קיומה, הציגה ד"ר עטרה איזקסון, מאוניברסיטת בר אילן, את ממצאי מחקרה לגבי מאפייני המורה המיטיב . המחקר התבסס על שיטות מחקר איכותניות, ובעיקר על תצפיות וראיונות עם מאה תלמידים ופרחי הוראה. לדברי איזקסון, גם אם מקיימים רק חלק מהדיברות הללו, נסלל ערוץ חשוב לתקשורת, שיביא גם לקיום הדיברות האחרות, ולשיפור בתפקודי המורים והתלמידים כאחד.

הנעת התלמידים אף פעם לא קלה. אולם, כיום ההנעה על ידי המורים חשובה מאי פעם בשל האפשרויות הרבות להסחת הדעת שיש כיום לתלמידים.מאמר זה מספק רשימה של 21 דרכים, כדי שתוכלו להפיק את המרב מהזמן שלכם עם התלמידים.

כיצד מחנכים את התלמיד לפתיחות מחשבתית ולעצמאות בלמידה? כיצד בונים תרבות למידה ממוקדת-הבנה במציאות הבית ספרית? איזו גישה חינוכית ואיזה ידע מקצועי נדרשים מהמורה בעידן הידע? ספר זה מתמקד במענה לשאלות אלו ולסוגיות אחרות הרלבנטיות לאיכות הלמידה ולהעלאת ההישגים הלימודיים במערכת החינוך ( גילה קאופמן) .

כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .