בכנס ון-ליר הופץ סיכום של מחקר , שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע ע"י מכון ון-ליר בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי ספר באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים. המורות ציינו את האוטונומיה ניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן אמון. המורות גם ציינו כי תכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן : בקרה חיצונית שמפעיל משרד החינוך ובקרה פנימית שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית , שמתבצעת ע"י המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן , סברו המורות כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית , אינה יעילה, ולעתים לא הוגנת .

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

אם בעבר ההגדרה למוסד חינוך טוב הייתה ברורה ועשויה מקשה אחת, הרי שכיום הגיוון והיצירתיות חשובים במיוחד: מוסד לימודי טוב הוא זה המוצא נוסחה ייחודית המתאימה לתלמידים הלומדים בו. בתי הספר והגן המופיעים ברשימה זו מצויים תחת גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך, המאפשר למוסדות חדשניים בעלי רעיון מקורי לבחון את הפיתוח החינוכי שלהם, ובהמשך להפיצו וללמדו בבתי ספר נוספים ( עמרי מניב ).

ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.

מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .

הטשטוש בין הפרטי לציבורי קיים, גם ללא הכנסת פייסבוק ככלי חינוכי רשמי, לאור השימוש הנרחב בכלי זה על ידי תלמידים ומורים כאחד. לאחר השינויים שנעשו במדיניות האבטחה ובכלים שאותם פייסבוק מציעה למשתמשים בה, קיימת כיום האפשרות לשמור על ההגדרות התפקיד החינוכי במסגרת שימוש בפייסבוק וניצול יכולותיה. גם כאשר הרצון לעכב את הקידמה קיים, וגם אם קיימות לרצון זה סיבות מוצדקות, הקידמה ממשיכה בשלה ומתרחשת, בין אם מעוניינים בכך ובין אם לאו. המאמר מפרט שימושים מומלצים ברשת החברתית למטרות חינוכיות ( רועי מרדכי ).

שאלות המחקר : מה ידוע לנו על שימוש בשעוני נוכחות בבתי ספר ברחבי העולם? מה חושבים מורים ומנהלים בישראל על הכנסת שעון נוכחות , בפרט בהקשר למושג האמון ? אילו משתנים מסבירים עמדות אלו ? מתוך מחקרו של ד"ר איתי אשר נמצא כי שעוני נוכחות למורים הוא כלי לא מקובל בעולם, לא מתאים לאופי העבודה. מבחינת המורים , יש כאן מסר שמערכת החינוך לא נותנת בהם אמון. יש חשש מהשפעה שלילית של חוסר האמון על התנהגות המורים ( איתי אשר) .

בתיכון החדש שייפתח בצפון מערב תל אביב הלימודים יתבססו בעיקר על שימוש בלפטופים וטאבלטים, אבל זה לא החידוש היחיד בו: גם מבחינה אדריכלית הוא שובר מוסכמות בשל מבנהו הייחודי. עפ"י התכנון הפדגוגי החדשני שעוצב ע"י רם כהן , מנהל ביה"ס וצוות מט"ח המלווה את ביה"ס ,הלימודים בתיכון ייעשו בעיקר באמצעות שימוש בלפטופים ובטאבלטים, במקום ספרים ומחברות, וכן באמצעות שיחות וידאו עם בתי ספר בחו"ל, מערכי שיעור אינטראקטיביים, הגשת שיעורי בית דרך האינטרנט וכדומה, ולכן הוא כבר זכה לשם "תיכון נט".

התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

הוגה הדעות ג' ון דיואי טען כי תפקידו של החינוך הוא " ללמד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב ". רעיון זה הוא אחד מאבני הדרך בתוכנית ללמידת חקר המתקיימת בתיכון גליל מערבי , בניהולה של מאיה בליאבין , ומשולבת בתחומי דעת שונים בכל שכבות הגיל ( ז'-יב ) . בספרות התמקדו בחקר יצירתו של אמנון שמוש " תמונות מבית הספר העממי " בהקשרים הספרותיים , החברתיים והתרבותיים שלה . בנוסף , התלמידים ערכו ראיונות עם עולים חדשים והשוו את סיפוריהם לסיפורו של אמנון שמוש ( לוי סבג תמיר, רכז חקר).

שתי מורות חדשניות בארה"ב , ויקי דיוויס וג'ולי לינדסי , כתבו ספר המסכם את ניסיונן בייזום מיזמי למידה בינלאומיים שיתופיים בין כיתות לימוד ממדינות שונות. הספר יכול לשמש כמדריך עזר למורים ולמחנכים המעוניינים ליזום פרויקטים שיתופיים עם כיתות מקבילות ברחבי העולם , והוא מציג את ההתמודדות הנדרשת לכך וההיערכות של המורים ללמידה שיתופית בעולם . הכותבת הראשית , המורה ויקי דיוויס , נחשבת בארה"ב ובעולם כמורה החדשנית ביותר בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Vicki Davis Julie Lindsay).