-
לינק
מטרת תכנית מל״א (מרחב למידה אחרhttp://maleh.org.il) במונחים של רוח האדם היא להשיב רוח, להפיח רוח במקומות שבהם היא פסקה לנשוב. ילדים רבים מפסיקים לנשום,מפסיקים לחשוב ולהרגיש – נסיבות חייהם חנקו כל תקווה לשינוי, לקיום של ערך ולקיום עם משמעות. הדרך שבה פועלים כדי להשיב את רוח החיים, את השמחה ואת התחושה הטובה בתכנית מל״א, מתאימה לכול. וראו זה פלא – הפעלת התפיסה שמתייחסת למכלול של האדם, שמאמינה ביכולת שינוי, שמאמינה בחשיבות הסביבה שבה ניתן או לא ניתן לחיות באופן מלא, הפעלה תפיסה זו דווקא במקרים הקשים מצביעה על נחיצותה בכל רוחב הקשת. ההיענות של התלמידים החשדנים הללו, הנואשים הללו, לידיים המושטות ולעיניים הטובות היא כל כך מרגשת ומשמעותית שלא ניתן שלא לחשוב על ההשפעה המיטיבה שיכולה להיות להתנהלות כזאת לגבי כל הילדים כולם ( גליה אריאלי ) .
-
סיכום
לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .
-
תקציר
בספר "הכול עניין של יוזמה: יוזמות מקדמות פיתוח מקצועי במערכי שותפות מכללה-שדה" מוצגות בהרחבה יוזמות שונות שהופעלו בבתי הספר לפיתוח מקצועי PDS – (Professional Development Schools) במערך השותפות של המסלול העל-יסודי במכללה האקדמית בית ברל, שהיה הראשון בארץ שהפעיל מערך מקיף כזה של התנסות בהוראה. אחד מעקרונות ה-PDS הוא פיתוח מקצועי של המורים המאמנים, של הסטודנטים ושל המדריכים הפדגוגיים באמצעות מחקר משותף של ההוראה בבתי הספר ועל ידי הפעלת יוזמות חינוכיות שונות. הספר שלפנינו מבטא את שני ההיבטים האלה של ה- PDS ( אביבה קליגר ועמוס הופמן (עורכים )
-
תקצירמחקר הערכה: איך השפיעו הטבלאטים על תהליכי למידה , מעורבות הורים ופעלתנות של מורים ותלמידים בסקוטלנד?
ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .
-
לינק
המחקר , שגובש בשנת 2012 ע"י Woodgate-Jones, Alexandra , בדק את הפוטנציאל הגלום בשינוי התנסות פרחי ההוראה (תכנית ההכשרה PGCE) במהלך התפתחותם המקצועית בבתי הספר באנגליה. מדובר על מחקר איכותני שנערך בכמה בתי ספר בדרום אנגליה במטרה לבדוק את ליווי פרחי ההוראה בבתי הספר באמצעות קהילות מעשה בחינוך ( קהילת עמיתים). ממצאי המחקר מלמדים על התרומה החיובית שנמצאה בפעילות של קהילת מעשה בחינוך לטובת פרחי ההוראה. לאור זאת, מומלץ ע"י החוקרת כי בתי הספר באנגליה בהם מתנסים פרחי ההוראה באנגליה יקימו ויטפחו קהילות מעשה בחינוך כביטוי כמסגרת יעילה מוכחת לתמיכה בהתפתחות המקצועית של פרחי ההוראה וללמידת עמיתים שיתופית (Woodgate-Jones, Alexandra ).
-
לינק
לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .
-
לינק
יורם אורעד , העורך הפדגוגי של הרשת החינוכית-מקצועית "שלובים" כותב וממליץ על המאמר המרתק חדש של פרופ' יזהר אופלטקה . במאמר בשם דמות הבוגר הרצוי כדמות החברה שבה הוא חי: הרהורים ותובנות, בכתב העת עיונים בחברה , בטכנולוגיה ובמדע ( אורט ישראל) , גיליון 14 , אוקטובר 2012, מתייחס פרופ' יזהר אופלטקה לאי הבהירות של דמות הבוגר הרצוי במערכת החינוך, אי בהירות הנגרמת עקב גודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ועקב היותה מורכבת מקהלים שונים ומגוונים. בהקשר לכך, מציג אופלטקה ארבע השקפות חינוכיות על דמות הבוגר הרצוי כפי שהן מופיעות בספרו של פרופ' צבי אדר משנות החמישים.
-
לינק
-
לינק
-
לינק
בשנת הלימודים תשע"ג יחל מחוז חיפה להוביל תהליכים לימודיים וחינוכיים ברשתות חברתיות חינוכיות ייעודיות, כאשר כל בית ספר יוכל לבחור את התנהלות הלמידה או -הפעילות בתחום המתאים לו וליישמם בסביבת הרשת החברתית. השימוש בחלק מהפלטפורמות, של רשתות חברתיות חינוכיות המאושרות על ידי משרד החינוך, אינו כרוך בתשלום.
-
לינק
על פי הקונצנזוס בנושא של חינוך ילדים, כיתות קטנות תורמות לשיפור ההישגים הלימודיים. אולם אם נתעמק בסוגיה, דווקא מדינות עם כיתות צפופות הן בעלות מערכת חינוך מפותחת וזוכות להישגים בינלאומיים בתחום. מספר התלמידים בכיתה הוא אחד הנושאים העיקריים עליהם דנים בחינוך. יתר על כן – קיים בנושא זה קונצנזוס, לפיו ככל שמספר הילדים בכיתה קטן יותר – כן הישגיהם גבוהים יותר. בארץ יש רגישות מיוחדת לנושא, שכן, ישראל היא המדינה שבה צפיפות הכיתות היא השנייה מבין כל מדינות ה-OECD ( חנה דויד ) .
-
לינק
הרעיון שעומד מאחורי Learni הוא להעביר את תחום החינוך לעולם הדיגיטלי, על-ידי הפיכת ספרי הלימוד הרגילים לספרים דיגיטליים והוספת שכבות נוספות של מידע על-גבי הספרים הללו. המערכת שפיתחה החברה, מאפשרת לתלמידים לבצע אינטראקציה מלאה עם התוכן של הספר, כולל אפשרות להוסיף הערות, לראות הערות של תלמידים אחרים או של המורה וכמובן לתרגם, להקריא בקול, לבדוק פירושים במילון ולחפש באינטרנט, כל אחת מהמילים המופיעות בטקסט.
-
לינק
סקירת המידע על יצירתיות בחינוך מבוססת על חיפוש מקיף ושיטתי במאגרי מידע אקדמאיים באנגלית בין השנים 2008-2012 . מקורות המידע בסקירה מאורגנים עפ"י החלוקה הבאה : הגדרת היצירתיות בחינוך, שיקולים פדגוגיים ומדיניות של מערכות חינוך ליישום יצירתיות בבתי הספר, תפיסות ואמונות של מורים לגבי יצירתיות, יצירתיות בתחום הוראת המדעים ולמידת המדעים, יצירתיות בתחומי הוראת המתמטיקה והפיסיקה, יצירתיות באמנות בחינוך , דרכי פעולה של בתי ספר לטיפוח יצירתיות, פדגוגיות יצירתיות , יצירתיות ביישומי מחשב ובשילוב המחשב בבתי הספר , יצירתיות בהוראת שפה ולשון, יצירתיות בחינוך הנדסי של סטודנטים באוניברסיטאות ( עמי סלנט) .
-
לינק
חיבור זה בוחן את הצורך ואת הדרך להתאים את ההתנהגות החינוכית בהווה לאור ההמשגה המתקבלת של העתיד ובהסתמך על הידע והלימוד המתמשך מהעבר, את הדרך לשמור ליבה ולעודד קידמה בדרך הוליסטית. חשוב שההתייחסות לאדם בשדה החינוך, הצעיר והמבוגר, תהיה כמכלול, כשלם שמרכיביו הפיזיולוגיים, המנטאליים, הרגשיים והרוחניים מטופלים ופועלים באיזון, שמושם דגש בחינוכו של התלמיד בנוסף למימוש יכולתו הקוגניטיבית – גם על רווחתו הנפשית ( מירה רוסקיס) .
-
לינק
מחקר זה בוחן את ההתמדה של מורים מתחילים שהצטיינו בהכשרה במסגרת (Teach for America (TFA, ושובצו לעבודה למשך שנתיים בבתי ספר באזורים חלשים כלכלית. התלמידים משתייכים לאוכלוסיות חלשות כלכלית, ציוניהם במבחנים ארציים נמוכים מהממוצע, הם מסיימים בתי ספר תיכון בשיעורים נמוכים ורק מעטים מהם ממשיכים ללמוד במכללות. השאלות שנתחנו במחקר היו אם, מתי ומדוע המורים עוברים מרצון מבתי ספר בהם שובצו לעבודה או נושרים בכלל מן ההוראה. השאלות נבחנו במונחים של מאפייני השיבוץ ועל בסיס ההנחה שמורים איכותיים עשויים לתרום לשיפור ההישגים בבית הספר בהיבטים שונים ( Donaldson, M.L. & Johnson, S.M).
-
לינק
המאמר שהתפרסם בכתב העת החינוכי Phi Delta Kappan ( מאוקטובר 2012) מדווח כי מחוז חינוכי שלם במינוסטה בארה"ב ערך ניסוי חינוכי בבתי הספר שלו עם שיטת "הכיתה ההפוכה" . תחום הדעת שנבחר היה מתמטיקה . התלמידים נדרשו לשמוע בבית הרצאות על גבי וידאו ( באמצעות טכנולוגיות מתוקשבות) ולפתור בכיתה בעיות במתמטיקה ומטלות באופן שיתופי תוך הסתמכות על ההרצאות שצפו בבית. למעשה, התלמידים הכינו את מטלות שיעורי הבית בכיתה , תוך עבודה שיתופית בצוותים ( Fulton K ).
-
לינק
באופן לא מפתיע, בהתייחס לגודלה העצום של מערכת החינוך המודרנית ומכוונותה לקהלים שונים ומגוונים, דמותו של הבוגר הרצוי במערכת זו איננה בהירה ותלויה רבות בזמן ובמקום, קרי בערכים השולטים בחברה שבה חי הבוגר ובציפיות המופנות כלפי מערכת החינוך מצד חברי קהילתו. אי בהירות זו מופיעה אף במחקרים הנעשים מעת לעת על בוגרי מערכות חינוכיות אשר תכליתם לבחון את איכות התפוקות של מערכות אלו והתהליכים המתרחשים בהן (יזהר אופלטקה) .
-
לינק
מאמר זה מהווה חקר מקרה (case study) של תכנית ספציפית, אשר ממנה ניתן יהיה להפיק ידע ומשמעות רחבה (שלסקי ואלפרט, 2007), ומתבסס על הפרדיגמה הפנומנולוגית. הממצאים הראשוניים שיוצגו להלן בקצרה שופכים אור על היבטים שונים של תכנית ההכשרה מבעד לעיניהם של משתתפי התכנית ומשמעותה עבורם. לממצאים אלו השלכות משמעותיות לבניית מודלים להכשרה ולהטמעה של עקרונות פסיכולוגיה חיובית בשדה החינוכי בעתיד ( פנינית רוסו-נצר) .
-
לינק
על מנת להתאים את עצמן למציאות המשתנה, לעידן המידע ולמאה ה-21 חייבות הספריות למצב את עצמן מחדש ולמצוא את מקומן המשמעותי בתוך הקהילה הבית-ספרית. כיוון חדש המוצע בספרות המחקר הינו להפוך את הספרייה למרכז למידה וללב פעילות הקריאה והחקר בבית-הספר בהלימה לתכניות הלימודים. הצביון החדש הינו של סביבת למידה חיה ותוססת. שינוי מסוג זה אמור להוביל בסופו של דבר את התלמידים להישגים גבוהים יותר לאור ההזדמנויות שיציע המרכז החדש על מגוון מקורות המידע שבו (דיגיטלי ובדפוס, ספרות יפה, עיון ומחקר), והמפגש שמאפשר ללומדים נגישות למידע ( רותי אש ארגייל ) .
-
מאמר מלא
בימיו של דיואי לא היו תנאים למימוש הפילוסופיה הגדולה שלו; כיום התנאים ישנם, אך אין פילוסופיה גדולה. "דיואיזציה" של החשיבה החינוכית תוכל לרתום את התנאים לטובת חינוך אלטרנטיבי שהמאה העשרים ואחת זקוקה לו . הסיבה העיקרית לכישלונו של החינוך הפרוגרסיבי נעוצה באי־הבנה של הפילוסופיה שלו – של דיואי ( אמנון כרמון) .
בתי ספר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

