מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.

המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).

בין בתי הספר הפעילים בשילוב הבלוגים בתרבות הארגונית בביה"ס ובלמידה מתוקשבת בולט לטובה ביה"ס יהל"ם ברמת גן . בית הספר הינו מוביל תקשוב המטפח מיומנויות אורייניות בסביבות מתוקשבות. לאחר בדיקת כלים מתוקשבים, נבחר הבלוג כבמה לכתיבה לתלמידים ומורים. אחד מיתרונויות הוא קלות ההטמעה והשימוש. לפני כשנה, פתח בית הספר את הבלוג הראשון שלו . בלוג המורים הינו סגור למורים בלבד ומשמש ככלי ארגוני. נבנה בכלי גוגל ואפשר ארגון וניהול ידע על ידי שיתוף המורים בנעשה בכיתות, תיעוד הודעות שוטפות למורים, פרסום פעילויות ושיעורים, אתרים חינוכיים, מאמרים וכד'. בהמשך נפתחו בלוגים נוספים עפ"י דרישת המורים בשטח במטרה לשפר תהליכי כתיבה. לאחר הדרכה קצרה למורות, הן היו עצמאיות בשטח.

הבלוג של כיתה ב'1 באחד מבתי הספר היסודיים בארץ (ביה"ס הפתוח, חיפה) לא עוצב רק כדף קשר בין המורה והתלמידים אלא כביטוי לאקלים כיתה ולתרבות הכיתה בהקשר החברתי-תרבותי. לאתר אינטרנט ייחודי זה שותפים גם הורי התלמידים ומעורבותם החברתית והתרבותית ניכרת בפוסטים השונים. יש בבלוג זה או נכון יותר לומר, אתר אינטרנט כיתתי , גם נרטיבים של העשרה מתרבויות העולם ( לדוגמא, "מעגל מקודש" ) , יש בו ביטויים לפעילויות חברתיות לגיבוש הכיתה ( הכנה מתנה לבית הספר, אירוע פרידה למורה) ויש בו התייחסויות וביטויים הולמים ומעשירים לחגים ולמועדים בהם מעורבים התלמידים ( חג שבועות , פורים). אם בעבר כל הפעילויות האלו מצאו את ביטויים בכרזות שונות על קירות הכיתה היום יש להם גם ביטוי באינטרנט והם מחזקים את ההתגבשות של קבוצת תלמידים מעבר לכותלי ביה"ס.

המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

כאלף מילדי הגיל הרך בנתניה לומדים במערך מתוגבר, הכולל סייעת נוספת. מדובר ב- 55 "תומכות למידה" ששובצו ב- 28 בתי ספר במטרה לסייע לתלמידי כיתות א' וכיתות ב' במקצועות השפה והמתמטיקה. החלטת עיריית נתניה להמשיך בפרויקט תומכות הלמידה בכל כיתות ב' בבתי הספר בנתניה מייצגת היערכות חינוכית משמעותית בישראל. מערכת החינוך הבריטית הקדימה את ישראל בהיערכות כזו כבר לפני 10 שנים ונקווה כי היוזמה בעיר נתניה תהפוך להיערכות ארצית בישראל כפי שנעשה גם בכל רחבי אנגליה. עיריית נתניה החליטה להחיל את הפרויקט בו התווספה לכל כיתה א' בה 25 תלמידים תומכת למידה, גם על תלמידי כיתות ב'. הסיבה: שיפור משמעותי בהישגים הלימודיים בכל הכיתות בהן הופעלה תומכת למידה .

כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

אלה פלג משתפת אותנו בתהליך החוויתי שעברה הבת שלה תמר , תלמידת כיתה ד' בפ"ת , בתכנון ובהפקת בלוג פורטפוליו דיגיטאלי במסגרת עבודות תלמידים בביה"ס יסודי ( עבודת חקר על עיר ) . תהליך ההתמודדות של כתיבת העבודה באמצעות בלוג לימודי מתואר בהרחבה במאמר. כותבת אלה פלג: "הבלוג שנוצר מיועד לילדים בגיל בית ספר יסודי ולכן היה דגש על ויזואליות ושילוב של מולטימדיה. לאחר שהקטגוריות נאספו ומוינו, התלבטנו לגבי מיקומן בדף. לאחר חשיבה מחדש על התכנון, הנושאים, מידת חשיבותם ו"עניינם לציבור",

השילוב הנכון במינון המותאם של טכנולוגיות התקשוב בלמידה בכיתה עדיין מציב בפני מורים אתגרים לא מבוטלים. אחת הבעיות העיקריות היא יצירת אינטראקציה נכונה בין התלמידים ושילוב למידת עמיתים. המחקר הנוכחי שנערך באוסטרליה בדק את ההיערכות הנדרשת בכיתות היסוד בביה"ס היסודי מבחינת למידת עמיתים ועבודה בקבוצות קטנות. ממצאי המחקר מראים כי בגילאים צעירים זקוקים התלמידים ליותר הנחייה ותמיכה מצד המורה בכיתה. המורים נוטים להטיל על התלמידים מטלות מתוקשבות מבלי ליצור את ההיערכות הנכונה מבחינת עבודת הצוות בין התלמידים. נדרשת הרבה יותר אינטראקציה בין המורים לתלמידים במהלך המטלות המתוקשבות והיא משפיעה על איכות ההתנסות של התלמידים יותר מאשר חושבים המורים ( Susan Grieshaber).

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…). מתוך הכרה פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי: הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג הכיתתי שלה.

אריאלה לונברג המובילה בצפון בארץ כמה פרויקטים מתוקשבים מרתקים מדווחת על הצלחת התנסויות מתוקשבות של בלוגים בביה"ס היסודי. את ההצלחה הראשונית שלהן שיתפו מורות ביה"ס עם הצוות במפגש משותף שבו הדריכה אריאלה לונברג. דיווח שלהן במפגש מורים אודות החוויה, הנחישות של המנהלת ורכזת התקשוב להרחיב את היריעה, גרמה למורות כיתות ד' שאמורות היו לעבור תהליך של כתיבת עבודה עם כיתתן, להביע רצון לעבור את התהליך בדרך לא שגרתית שתשדרג את תהליכי ההוראה- למידה והכלי שנבחר היה הגוגל דוקס. הכלי הזה אפשר הערכה מעצבת ושקיפות של תהליך הלמידה של התלמידים. מורות כיתה ה', החליטו לשלב את הבלוגים בתהליכי הכתיבה, הלשון והשפה והסביבות הדיאלוגיות והאינטראקטיביות הללו החלו להוות חלק מוטמע בעבודתן.."

יישום המגזין האינטרנטי "רש"ת", פועל בבתי הספר במחוז דרום מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. באמצעותו, יוצרים בתי הספר כתבות על יוזמות ואירועים המתקיימים בהם. הכתבות, המשלבות טקסטים, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו, נכתבות ונערכות על ידי תלמידים ומורים, ומהוות תחליף דיגיטאלי לעיתונים הבית ספריים המסורתיים. יישום המידעון המחוזי "אספן רש"ת". יוזמה של מחוז הדרום במשרד החינוך. אוסף כתבות מהמגזינים הבית ספריים, ולאחר מיונן וחלוקתן למדורים, מאפשר צפייה בהן בצורה מרוכזת. היוזמה המתוקשבת היא של אלישע בביוף ממחוז הדרום הראוי להערכה רבה

זכותם של ההורים להיות מעורבים בחינוך ילדיהם מעוגנת בעקרונות המשטר הדמוקרטי (פרידמן ופישר, 2002, טרואן, 2004). זו גם חובתם. יתר על כך, בספרות המחקר יש הסכמה רחבה לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בחינוך ילדיהם בבית-הספר ותרומתה לילדים, להורים, למורים ולבית-הספר. אולם למרות ההכרה בחשיבות מעורבות ההורים בחינוך יש עדויות רבות באשר לקשיים המתעוררים במימושה. המדריך מיועד למנהלי בתי-הספר היסודיים כאחראים על ניהול עבודת בית-הספר עם ההורים. היא מכילה לקט כלים ותהליכים שמטרותיהם: (א) להציג מידע עיוני ומחקרי שיתרום לעיצוב ולהפעלה של תוכנית יעילה ומועילה המותאמת לצרכי בית-הספר ולעבודה עם הורי התלמידים בו, (ב) לסייע לבית-הספר לקיים תהליכים שיאפשרו עבודה משותפת התורמת הן לקידום הילדים והצלחתם, והן לתפקוד בית-הספר כארגון חינוך ולמידה.