בני נוער
מיון:
נמצאו 45 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת במכללת אורנים, וד"ר נעם לפידות-לפלר, ערכו מחקר שכותרתו; בריונות ברשת ובריונות בכיתה בקרב מתבגרים בישראל. מטרת המחקר הייתה לבחון מספר היבטים של הבריונות המקוונת בהשוואה לבריונות פנים אל פנים בקרב מתבגרים. על מנת להשוות בין שתי התופעות, 465 תלמידי על יסודי מכל רחבי הארץ מלאו שאלונים מקוונים. האחד בדק את תופעת הבריונות פנים אל פנים, ואילו האחר בחן את תופעת הבריונות במרחב הווירטואלי.

  • תקציר

    בני נוער רבים הנתונים במצוקה רגשית מעדיפים לפנות לקבלת סיוע נפשי דווקא באינטרנט, הודות לאנונימיות שהיא מציעה, לעובדה שברשת נשברים מחסומים של זמן ומרחק ולכך שהכתיבה, ולא הדיבור, משמשות ערוץ התקשורת בה – כך עולה ממחקר שערך פרופ' יצחק גילת, ראש תחום אינטרנט בער"ן ומרצה לפסיכולוגיה במכללת לוינסקי לחינוך, יחד עם ד"ר שרה רוזנאו, יועצת חינוכית ומרצה במכללת בית ברל ( רווית שרף).

  • לינק

    המחבר הציג בכנס את המחקר שערך לקראת קבלת תואר דוקטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שהתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: אלימות ובריונות ברשת: הגדרת התופעה והיקפה; הבדלים בין בריונות מסורתית בבית הספר לבין אלימות ובריונות ברשת; הצורות השונות של אלימות ובריונות ברשת, כולל פרופילים של התוקפים ושל הקורבנות. (Amir Gefen, 2013).

  • לינק

    הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

  • סיכום

    לא מערכת החינוך מעצבת את דמות הבוגר הרצוי, אלא תעשיית הבידור . מי שמכיר את התרבות הרומית יודע שעיקר תקציבה של האימפריה הרומית הוקדש לצבא ולבידור. עכשיו חשבו על החברה הישראלית: כמה זמן מקדיש ההורה הישראלי הממוצע לחינוך משותף עם ילדיו לעומת בידור משותף עם ילדיו? כמה ממשאביו הכספיים מושקעים בבידור וכמה בחינוך? שרוליק – אאוט; ערס – אין. דמויות הוריות הוחלפו בדמויות בידוריות ואלה הופכות למודלים מעין־הוריים. על רקע זה, הדיון בדמות הבוגר הרצוי יכול להתקיים אך ורק כאופוזיציה מודעת וביקורתית למודל ההזדהות המוחדר לכל תא בחיינו על ידי תעשיית הבידור ההמוני ( יאיר ניומן) .

  • סיכום

    מחקר זה בחן את תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ (להלן מקצועות מס"ש) לעיצוב הזהות ולחיזוק תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי בכוחן של תכניות הלימודים ובדרך הוראתן לתרום לעיצוב הזהות ולהשפיע על העמקת תחושת האזרחות בקרב המתבגרים. שאלות המחקר הנגזרות הן: האם תכניות הלימודים במקצועות אלה תורמות לכינונה של זהות דרוזית ישראלית? וכיצד הדברים באים לידי ביטוי? ( רנדה עבאס, דבורה קורט) .

  • לינק

    מטרת המאמר לתאר את המפגש בין דמויות בוגרות (מטפלים, מורים, מדריכים, שוטרים וכו') לבין ילדים ונערים בעלי נטייה להתנהגות אלימה ותוקפנית, תוך הישענות על המשגותיו של הפסיכואנליטיקאי ד"ו ויניקוט. כמו-כן, מתוארים בחלק השני של המאמר היחסים בין הדמויות הבוגרות שמקיפות את הילד והנער לבין עצמן, יחסים שיכולים לנוע בין האשמה הדדית לבין שיתוף פעולה מחזק. המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה במסגרת יום עיון של המחלקה לחינוך בלתי פורמלי של התנועה הקיבוצית: "חיי החברה אצל ילדים מתבגרים: של מי הדאגה הזו?" ( דני שראל) .

  • לינק

    לא פחות מ-94% מבני הנוער לא מתנתקים מפייסבוק גם בבית הספר, וממשיכים לגלוש בזמן השיעור . מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה מגלה שהנוער לא עוזב את הרשתות החברתיות גם כאשר הוא יושב ולומד, כביכול, בכיתה. נתוני המחקר מראים שלא פחות מ-94% מתלמידי התוכן בישראל גולשים ברשתות החברתיות במהלך השיעורים, ושרק 4% מהתלמידים לא עשו כלל שימוש בטלפון הנייד בזמן השיעור מעולם ( קובי מנדל) .

  • לינק

    עזיבת בני נוער את מערכת החינוך לפני סיום לימודיהם הפורמאליים נעשית לפעמים מרצון, בשל צורך לצאת לעבודה ולעזור בפרנסת המשפחה, אך על פי רוב היא נעשית מחוסר בררה, בגלל דחיקת המערכת את התלמיד אל מחוץ לגדר. בכל מקרה, עזיבה זו יוצרת מצב שבו קיימות בארץ שתי קבוצות של בני נוער: קבוצה אחת, הכוללת את הלומדים המנצלים את "התפריט" שהמדינה הכינה עבורם ומציעה להם; וקבוצה שנייה, הכוללת את שאינם מוצאים את מקומם בתוך המערך הקיים ואינם מסתדרים עם "התפריט" המוצע להם שם. מציאות זו מורכבת ומסובכת עוד יותר בשל העובדה שרק מחצית מבני הקבוצה הראשונה, שנשארים בתוך מערכת החינוך, מסיימים את לימודיהם עם תעודה משמעותית ואיכותית שתועיל להם בהמשך חייהם הבוגרים ( חיים להב) .

  • מאמר מלא

    טכנולוגיית האינטרנט הובילה למהפכה תרבותית בחייהם של בני נוער בעשור האחרון. השימוש באינטרנט התרחב לממדים עצומים, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומם של מרבית בני הנוער. מתבגרים מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת. החיים ברשת יצרו צורות חדשות של אלימות. מתבגרים מתנסים באלימות ברשת – כבריונים, כקורבנות וכעדים. אנשי חינוך אינם יכולים להתעלם מהתופעה הזאת ( דורית אולניק־שמש וטלי היימן) .

  • לינק

    מאז 1985 הגיעו ו/או נולדו בישראל למעלה ממאה אלף עולים מאתיופיה. למרות הזמן הרב שעבר מאז הגעתם ועד היום, עדיין עולים אלה ממוקמים בתחתית הסולם החברתי- כלכלי, הישגי ילדיהם בלימודים נמוכים, שיעור הנשירה של בני נוער אלו גבוה מחלקם היחסי באוכלוסייה הכללית. מאמר זה בוחן דרך עיני הפרט – הדור השני לעלייה, המשפחה, הקבוצה האתנית וכן דרך עיני הקבוצה הקולטת- את הדרכים לקידום הניעות החברתית-לימודית של התלמידים בני העולים מאתיופיה. בבסיס עומדת ההכרה כי הדרך אל הפרט עוברת באמצעות הבנת עולמו התרבותי, ויחסי הגומלין בין תהליכים שעובר הפרט ועוברת הקבוצה (שרון לאטי, 2012).

  • לינק

    המחקר הנוכחי בחן את הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשורת עם אחרים. נוסף על כך, ספרות המחקר מראה כי לכתיבה עצמה ערך טיפולי. לפיכך, תקשורת טקסטואלית באינטרנט – כדוגמת כתיבה בבלוג – עשויה להקל רגשית ולסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים. כמו כן, מאפייני האישיות מופנמוּת ומוחצנוּת נמצאו קשורים למאפייני השימוש באינטרנט. כתיבה בבלוג מזמנת אפוא בחינה אמפירית לבירור מידת השפעתה על הכותב ועל מאפייניו האישיותיים ( עזי ברק ומירן בוניאל-נסים).

  • לינק

    מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).

  • לינק

    מחקר מקדים שערך פרופ' שאול קמחי ראש החוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל-חי, ביקש לבדוק את השפעות תהליך ההכנה והמסע לפולין על עמדות שונות של בני הנוער המשתתפים בו. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם תהליך ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים. בין השאר נבדקו: פטריוטיזם, זהות ישראלית, זהות יהודית, לקחים מה שואה, קסנופוביה (פחד מזרים, מבני מיעוטים), ערכים ליברליים דמוקרטיים, תחושת סכנה אישית, אמון בצה"ל, ועמדות פוליטיות. ממצאי המחקר מגלים, כי המסע לפולין גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים. הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית לפני הנסיעה ואחריה: בני הנוער מרגישים אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את ישראל וגאים בה, מרגישים כי זהו ביתם ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ. ממצא מעניין עליו מצביע המחקר מגלה, כי המסע לפולין, גורם לעליה בדאגה לבני המיעוטים. בני הנוער סבורים כי מחד, יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות בעולם ובישראל, לדעתם יש לדאוג לכל בני המיעוטים, אולם מאידך, המסע גורם להם לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם האישי ועל מדינה ישראל. תחושת הסכנה – גדלה ואיתה גדלה גם הדחיה של הערבים: אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה), טוען כי אין לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות, שאין לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם לישראל, שכל הערבים צריכים לעזוב את מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל.

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה לבחון מאפיינים של אלימות פנים-אל -פנים ואלימות ברשת, והקשר בין מאפיינים אלה בקרב 458 תלמידים בכתות ז' בחטיבות ביניים במרכז הארץ. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לתלמידים בכיתותיהם. ההשוואה בין אלימות ברשת לאלימות פנים -אל-פנים נעשתה באמצעות בדיקה של תפקידי הקורבן, תוקף ועד באלימות פנים-אל-פנים ואלימות ברשת. הממצאים מצביעים על מספר גדול יותר של תלמידים המעורבים באלימות פנים-אל-פנים מאשר ברשת. נמצא קשר חיובי מובהק בין תלמידים שנפלו קורבן לאלימות ברשת ותלמידים שנפלו קורבן לאלימות מחוץ לרשת. וכן, בין הבריונים ברשת לבין בריונים מחוץ לרשת. לממצאי המחקר חשיבות במניעה והתמודדות עם אלימות ברשת.מילות מפתח: אלימות ברשת, קורבנות ברשת, עדים לאלימות ברשת ( תמר טרבלוס, דורית אולניק-שמש , טלי היימן) .

  • לינק

    מדוע מתעללים ילדים זה בזה? מחקר חדש סוציולוגי חדש וחשוב מעורר עניין רב בארה"ב וגם בעולם. מתברר שהבריונות אינה נובעת מחסרונות אישיים, קנאת העניים בעשירים או תסכולים של בני נוער בגיל ההתבגרות. הבריונות היא חלק מהמארג החברתי, והיא משמשת את הילדים והנערים כדי להוכיח עליונות וכדי לטפס בסולם החברתי. המחקר המסכם התפרסם בכתב העת החשוב "אמריקן סוציולוג'יכל רוויו". חוקרים בדקו 3700 ילדים ונערים, בגיל חטיבת הביניים, כלומר כיתות ח´, ט´ בארה"ב. המחקר נערך במדינת צפון קרולינה. החוקר הראשי הוא פרופסור רוברט פריס. דווקא ילדים שנמצאו בתחתית הסולם החברתי פגעו פחות באחרים. אין זה נכון לומר שהם לא היו תוקפנים. כלל לא. אבל לא באותה יסודיות שבה זה התרחש אצל בני המעמד ה"עליון" של הכיתה (Robert Faris).

  • לינק

    הספר מאגד סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה של צעירים ישראלים במסגרת בית הספר ומחוצה לה, במגזר היהודי – החילוני והדתי, ובמגזר הערבי. הספר פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול וללחצים נורמטיביים בחיי היום-יום. כמו כן מתוארות מצוקות של תחילת דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות.המחקרים המוצגים בספר בוחנים את המצוקות ואת דרכי התמודדות עמן תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים ביניהם לבין מאפיינים אישיים, חברתיים ותרבותיים של אוכלוסיית צעירים, ועוד מנעד רחב של סוגות בתחום המתודולוגיה האיכותנית, בהן הסוגה הפנומנולוגיה, שיטת חקר השיח ומחקר עצמי ביקורתי.הספר פונה להורים לצעירים מתבגרים בגילאים שונים, לאנשי חינוך העוסקים בהכשרת מורים, בהם מרצים וסטודנטים להוראה, ולאנשי מחקר בתחום החינוך המתעניינים במתודולוגיות מחקר שונות. גם אנשי חינוך ופסיכולוגים במשרד החינוך וברשויות המציעות תמיכה לצעירים במצוקה יכולים למצוא עניין בספר, וכן מתכנני תכניות התערבות ותמיכה למיניהן, הפועלים למען צעירים בישראל במסגרות מגוונות ובקבוצות חברתיות, תרבותיות ולאומיות שונות ( חנה עזר, יצחק גילת, רחל שגיא (עורכים)

  • לינק

    ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על חוסר ההלימה בין יכולות בני הנוער כיום והתחושה הסובייקטיבית של ירידה באיכותם, כביכול. "מאד אופנתי להיות מודאגים מהשפעות האינטרנט על דרכי החשיבה, ובמיוחד על כושר הריכוז, שלנו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני הנוער. כמעט מידי שבוע אנחנו קוראים שהנוער של היום כבר איננו מסוגל לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף. "לא חסרות בעיות חינוכיות שדורשות התייחסות והתמודדות של אנשי חינוך. היו כאלה לפני הדיגיטאליות (וגם לפני הרדיו, ולפני הטלוויזיה) והן בוודאי עוד יהיו איתנו הרבה אחרי שנפסיק להתרגש מהתקשוב. בין הבעיות האלו, בעיית העדר האכפתיות של תלמידים כלפי הנלמד בבית הספר, בעיית ההתגברות של גירויים חוץ-בית-ספריים על השיעורים עצמם, היתה, ותישאר, אחת הגדולות. אבל התייחסות אל התלמידים של היום כאל יצורים מוזרים שנפגעו מחיידק דיגיטאלי וזקוקים לטיפול של דיאטה דלת-תקשוב כדי לרפא אותם איננה הדרך לפתור אותה".

  • לינק

    בשיתוף עם דור לדור – קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות . נקודת המוצא של קובץ מאמרים זה היא ש"ילדוּת" ו"נעורים" הם מושגים מרכזיים בסדר היום מודרני, וכי לא ניתן לדון באידיאולוגיות המודרניות הגדולות ובתהליכים המהפכניים, במשברים ובתמורות התרבותיות שחלו בשלוש המאות האחרונות, מבלי להזדקק להם. אסופת מאמרים זו מתמקדת בילדים ובנערים, יהודים בעיקר, ובתפקידים החברתיים והתרבותיים שהוטלו עליהם בעתות משבר ובתקופות של תמורה ושל שינוי. בצד התפקידים המעשיים והסימבוליים שהוכתבו "מלמעלה", נבחנים גם תפקידים דוריים שגובשו "מלמטה", בקרב הצעירים, בינם לבין עצמם. לכתיבת המאמרים חברו חוקרים מדיסציפלינות שונות, ופתחו פתח לדיון מגוון ועשיר בתחום ענף זה. ספר אחר שנכתב ע"י אותן עורכות: ברוח הזמן: החזרת ספרות ילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי . יעל דר, טל קוגמן, יהודית שטיימן (עורכות),

  • סיכום

    הילדים בבתי הספר נמצאים תחת לחץ גדול מאוד. עומס הלימודים גורם לרבים מהם חרדה קשה מאד, וזה מתחיל בכיתות נמוכות – אפילו בכיתה ו'. התופעה מחמירה ככל שהילדים גדלים, וממשיכה בבית הספר התיכון. הלחץ גובר לקראת ימי ההרשמה לקולג'. קשה מאוד להתקבל לקולג'ים טובים, ואחוזי הדחייה גבוהים מאוד. בתי הספר מפעילים לחץ כבד על הילדים כדי שהציונים שלהם יהיו גבוהים, לא רק כדי שיתאפשר לילדים ללכת לקולג' הנכון, אלא גם כדי שבית הספר יוכל להתגאות בכך שמספר גדול של תלמידים לומדים במקומות טובים. התוצאה היא מגפה שאנשים לא מרבים לדבר עליה: מגפה של חרדה ושל דיכאון, שממנה סובלים הרבה מאוד ילדים. מעטים זוכים לטיפול. בהרבה מבתי הספר מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח, ואם הם מכירים בבעיה, הם ממליצים להורים להעביר את הילד לבית ספר אחר. זה סיפור עצוב מאוד על הדור הצעיר בארה"ב

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין