השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה. לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים : א. תהליך הכתיבה משתפר. ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי. במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי

הפרויקט הבינלאומי של כיתה ג' בביה"ס הוברמן בפ"ת הוא רק בתחילתו אך כבר רואים את הערך המוסף של השימוש בבלוג החינוכי- התלמידים מחוברים בזמן אמת לפרויקט הם נוכחים ועדים להתרחשויות הקורות בו בזמן אמת. כל זה מתאפשר כמובן באמצעות הכלים הטכנולוגיים. (ואפשר להוסיף ולדבר על כתיבה אוטנטית, רמת מוטיבציה, פריצת גבולות, אנגלית ועוד ועוד…). היוזמה היא של המורה חניתה חן , המפעילה את התלמידים בכתיבת בלוגים ובשיתוף בינלאומי עם כיתות בעולם .

הסטודנטית והמורה נעמי פורת מסכמת את תהליך ההתמודדות שלהם עם כתיבת בלוג לימודי במהלך לימודי התואר השני שלה בחינוך. "מטרת הבלוג הייתה לשקף את התהליך הלימודי האישי לאורך תקופת הלימודים – המטרה אמנם מאד ממוקדת, אך עם זאת, נלמדו כל כך הרבה תכנים כך שמגוון הנושאים לכתיבה היה רחב ביותר". "הכתיבה אפשרה לי לארגן את הידע האישי שלי ולגבש לעצמי תובנות ותפיסות חינוכיות. מצאתי את עצמי בכל שבוע "יולדת" פוסט, כמשמעו כן הוא, החשיבה, הכתיבה, התיקונים, השוטטות ברשת אחר סרטון או מאמר המתאים לנושא". "התחוור לי שבעצם שבוע אחר שבוע תפרתי תפר ועוד תפר בתעודת הזהות המקצועית שלי. מקריאה רציפה של הפוסטים אני מוצאת כי הקו המוביל מהווה למעשה את "האני מאמין" המקצועי שלי. מעשה שאם הייתי מתבקשת לעשותו במסמך אחד לא היה מתקבל בכזה דיוק ומנקודות התייחסות כה שונות אך עם זאת משלימות" ( נעמי פורת) .

מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

במסגרת הבלוגים הייחודיים בחינוך שנבחרו לשנת 2010 בארה"ב ניתן למצוא את הבלוג הכיתתי של הגב' יוליס , המורה והמחנכת של כיתות ג' (מלמדת כבר 24 שנים בביה"ס יסודי) בקליפורניה בארה"ב אשר הפכה את הבלוג הכיתתי שלה לחוויית למידה לתלמידי הכיתה המשתתפים בכתיבת הבלוג והמציגים את מסעותיהם הוירטואלים ברחבי העולם. לעתים משתתפים גם ההורים וקרובי משפחה הנמצאים בחו"ל המציגים סקירות ומידע על מדינות שונות בעולם בהם הם נמצאים. חגים וימי זיכרון בארה"ב מוצגים במשותף ע"י התלמידים והמורה בבלוג הכיתתי , כולל קישורים מומלצים. אם הייתה תחרות דומה לבלוגים נבחרים בחינוך גם בישראל, אז כאן המקום לציין ולבחור במקום הראשון את הבלוג הכיתתי של המורה והמחנכת חניתה חן ,לתלמידים בכיתה ג' אשר הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית .ברשימת הנבחרים שלנו והמועמדים למקומות הראשונים הייתי מונה גם את הבלוג הכיתתי המשובח של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר.

המורה והמחנכת לי חאיק מדווחת על עבודתה עם תלמידי כיתות ו' בנושא בלוג למידה. "כפי שציינתי קודם התלמידים פתחו בלוגים והתחילו לכתוב. תחילה לחלק מהתלמידים היה קושי במציאת נושא לכתיבה, אך כעבור זמן ומתוך הסתכלות בבלוגים של אחרים ואפילו בבלוג שלי הבינו שניתן להמשיך ולפתח נושא לאורך זמן. ע"פ ויגוצקי (1978) "מימוש פוטנציאל ההתפתחות אצל התלמיד מותנה בהתנסות באינטראקציה חברתית עם אדם מיומן ממנו, מבוגר או חבר. התלמידים הסבירו על תהליך הכתיבה שלהם ובכך שימשו דוגמה לתלמידים שיתקשו בכתיבה". "נוצר תהליך כתיבה מעניין, התלמידים נהנים לכתוב ולחפש חומר לכתיבה. התלמידים מופתעים מהעובדה שרוצים לשמוע את דעתם האישית, דבר שלא מובן כלל ודבר זה יוצר פרץ של כתיבה שאולי בדרך אחרת לא הייתה נוצרת".

בלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן. פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.

העידן של שילוב הבלוג בוראה ובלמידה כבר אינו מחייב את המורים לעבור תלאות טכנולוגיות , יש שורה של כלים חופשיים ליצירת הבלוג באינטרנט. הסיור הוירטואלי שלנו בכמה בלוגים כיתתיים בעולם מלמד על יזמות ומעוף של מורים אשר ללא תמיכה טכנולוגית וגם ללא תמיכה פדגוגית פורמאלית פרצו את דלות הכיתה ויצרו מרחבי למידה פעילים ותוססים. בלוג כיתתי משותף של כיתה ג' בביה"ס האמריקאי בשנגאי מלמד על חשיבות טיפוח הרגלי הקריאה לתלמידים ועל יצירם אקלים כיתה מיטבי לעידוד קריאת ספרם. בבלוג כיתתי בקייפטאון רואים לצד הודעות מעודדות על ימי הולדת של תלמידים בכיתה המקבלים מהמורה את מלוא תשומת הלב והבימה. ניתן לראות את השולחן של המורה מיס טילר סמית , העתיר בחומרי למידה והמעיד על רוחב היריעה של ההוראה והלמידה. הבלוג הכיתתי של מיס T המחנכת של כיתה ה'-ו' ( כיתה משותפת ) בניו זילנד נועד לדווח להורים על התקדמות ההוראה והלמידה .

ג'יי הורוויץ בחר להביא בבלוג המרתק שלו שתי דוגמאות שונות שבעיניו מציגות "קצוות" של פעילות מתוקשבת. אחת די "בסיסית" ולכאורה צנועה. היא ממחישה כיצד בלוגים אישיים יכולים לקדם את מיומנויות הכתיבה של תלמידים. השנייה מתייחסת לרשת עצמה כמרחב למידה, ומראה כיצד התקשוב יכול להוות צוהר לעולם הרחב. שתי הדוגמאות שהובאו כאן ממחישות שהשימוש ה-"נכון" בתקשוב בכיתה איננו שימוש ראוותני, שיעור לדוגמה שמכינים בקפידה לקראת ביקור של המפקח, אלא שימוש יום-יומי ו-"פשוט". המטרה הרי היא שהתקשוב יהפוך לחלק אינטגראלי מהחיים שלנו.

סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"

נעמי פורת כתבה פוסט ממוקד ומאיר עיניים על בלוג למידה. לדעתה "על המורה להבין ולהתייחס לשתי נקודות חשובות בעת שילוב הבלוג בתהליך החינוכי: 1. כתיבה בבלוג מחייבת קריאה של הצד האחר והתייחסות שלו – צד אחר חייב להיות הן עמיתים "שווי ערך" (תלמידים אחרים) והן דמויות סמכותיות (מורים). כתיבה ללא התייחסות תגרום לאיבוד עניין בכתיבה. 2. לאפשר ולכוון כתיבה בבלוג תוך התייחסות לבלוג של האחר וכך לנווט ליצירת דו שיח בין כמה כותבי בלוגים, המביא לשיתופי פעולה "חשיבתיים". בבלוג בניגוד לדיאלוג המסורתי, התלמיד לא מגיב לדברי המורה, התלמיד יוצר לעצמו את מרחב הלמידה, את השיטוט, החיפוש וההתייחסות האישית.

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

בין בתי הספר הפעילים בשילוב הבלוגים בתרבות הארגונית בביה"ס ובלמידה מתוקשבת בולט לטובה ביה"ס יהל"ם ברמת גן . בית הספר הינו מוביל תקשוב המטפח מיומנויות אורייניות בסביבות מתוקשבות. לאחר בדיקת כלים מתוקשבים, נבחר הבלוג כבמה לכתיבה לתלמידים ומורים. אחד מיתרונויות הוא קלות ההטמעה והשימוש. לפני כשנה, פתח בית הספר את הבלוג הראשון שלו . בלוג המורים הינו סגור למורים בלבד ומשמש ככלי ארגוני. נבנה בכלי גוגל ואפשר ארגון וניהול ידע על ידי שיתוף המורים בנעשה בכיתות, תיעוד הודעות שוטפות למורים, פרסום פעילויות ושיעורים, אתרים חינוכיים, מאמרים וכד'. בהמשך נפתחו בלוגים נוספים עפ"י דרישת המורים בשטח במטרה לשפר תהליכי כתיבה. לאחר הדרכה קצרה למורות, הן היו עצמאיות בשטח.

הבלוג של כיתה ב'1 באחד מבתי הספר היסודיים בארץ (ביה"ס הפתוח, חיפה) לא עוצב רק כדף קשר בין המורה והתלמידים אלא כביטוי לאקלים כיתה ולתרבות הכיתה בהקשר החברתי-תרבותי. לאתר אינטרנט ייחודי זה שותפים גם הורי התלמידים ומעורבותם החברתית והתרבותית ניכרת בפוסטים השונים. יש בבלוג זה או נכון יותר לומר, אתר אינטרנט כיתתי , גם נרטיבים של העשרה מתרבויות העולם ( לדוגמא, "מעגל מקודש" ) , יש בו ביטויים לפעילויות חברתיות לגיבוש הכיתה ( הכנה מתנה לבית הספר, אירוע פרידה למורה) ויש בו התייחסויות וביטויים הולמים ומעשירים לחגים ולמועדים בהם מעורבים התלמידים ( חג שבועות , פורים). אם בעבר כל הפעילויות האלו מצאו את ביטויים בכרזות שונות על קירות הכיתה היום יש להם גם ביטוי באינטרנט והם מחזקים את ההתגבשות של קבוצת תלמידים מעבר לכותלי ביה"ס.