מה עושים עם מבול הטכנולוגיות והיישומים הניתח עלינו ללא הרף? איך נדע איזה יישום טכנולוגי מתאים לאיזה צורך פדגוגי? איך נטמיע את הטכנולוגיה בהוראה? מה עובד ומה לא? למה דווקא יישום זה ולא אחר? בספר "מתקוונים ללמידה: ארגז כלים למורה המקוון" (המרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, 2012), שכתבתי עם דוד חן, אנחנו מציעים למורה ארגז כלים מקוון ובו מגוון יישומים טכנולוגיים, כולל הדרכה צעד אחר צעד לשילוב כל אמצעי בתהליך ההוראה. הכלים המפורטים ב"ארגז הכלים" שבספר נועדו לסייע למורים ולתלמידים בלמידה פעילה וביצירת ידע חדש – הן אישית והן קבוצתית, הן בבית הספר והן מחוצה לו ( גילה קורץ ) .

בפוסט האחרון שלו מ10 ביולי 2012 מארק גליסון , מורה מתוקשב בביה"ס יסודי באוסטרליה סוקר את חשיבות הפעלת פורטפוליו דיגיטאלי כסביבה לימודית צומחת בכיתה. הוא מציג את ההתלבטויות שלו האם להשתמש בבלוג כאמצעי עיקרי ליצירת סביבת פורטפוליו דיגיטאלי בכיתה עבור התלמידים. הוא מונה את היתרונות והחסרונות של בלוגים כסביבה פעילה ומתמשכת ליצירת הפורטפוליו בכיתה. בין הטיעונים המרכזיים בעד : הבלוג כסביבת אינטרנטית לניהול תוכן מאפשרת לתלמיד להמשיך לעבוד מהבית ולערוך כל הזמן את התכנים והחומרים , כאשר הוא יכול גם להיעזר בהורים בבית.

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

הבלוג, שהינו יישום טכנולוגיות Web 2.0, מזמן ללומדים מעורבות בלמידה, העצמה תוך מקום להשמעת הקול האישי, מזמן למידת עמיתים, פיתוח חשיבה ביקורתית רפלקטיבית ומעודד כתיבה (קורץ וחן, 2012). מטרת המחקר : לבחון ייצוגי נטיות חשיבה בבלוג למידה, כלומר: האם ניתן למצוא בבלוגים עדויות לתכונות קוגניטיביות המייצגות נטיות חשיבה כגון: נטייה למטא-קוגניציה, נטייה לסקרנות אינטלקטואלית, נטייה לרוחב אופקים והרפתקנות וכדומה ( אלה פלג) .

מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .

בלוג קבוצתי יכול להעצים את פעולת הקבוצה או הצוות המשתתף בכתיבת הפוסטים והמחלק בין השותפים את הפרסום . שיתוף הפעולה בין הכותבים מעודד את חילופי הידע אשר בסופו של דבר מועבר הלאה לציבור ( או לקהילת הכיתה הרחבה יותר) . התופעה של בלוגים קבוצתיים קיימת בעולם התאגידי , בעיקר בחברות המחשבים הגדולות שם צוותי פיתוח מוציאים לאור בלוג שיתופי . גם בחינוך בישראל קיימים כמה דוגמאות של בלוגים קבוצתייים אשר יוצרים תשתית לניהול ידע .

מאמר של נעמי פורת וגילה קורץ שהוצג בכנס צ'ייס 2012, על מחקר שעשו לבחינת הבלוג הלימודי כמקדם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים. במאמר, הבהיר בניסוחו ובהצגת הדברים שבו, מתארות הכותבות שמצאו במחקרן את הבלוג הלימודי כמקדם חשיבה אצל הסטודנטים. ברשומות הבלוגים של הסטודנטים נמצאו ייצוגים של אסטרטגיות חשיבה בהיקף גדול מבחינת המספר וכן במגוון גדול. כמו כן, זוהתה מגמת עלייה בשכיחות האסטרטגיות לאורך תקופת הפעילות בבלוגים.

המחקר הנוכחי בחן את הערך התרפויטי של כתיבה בבלוג על ידי מתבגרים הסובלים מקשיים רגשיים-חברתיים. מתבגרים רבים מוצאים באינטרנט, בשל מאפייניו הייחודיים, סביבה חברתית נוחה ולא מאיימת לתקשורת עם אחרים. נוסף על כך, ספרות המחקר מראה כי לכתיבה עצמה ערך טיפולי. לפיכך, תקשורת טקסטואלית באינטרנט – כדוגמת כתיבה בבלוג – עשויה להקל רגשית ולסייע בהתמודדות עם קשיים חברתיים. כמו כן, מאפייני האישיות מופנמוּת ומוחצנוּת נמצאו קשורים למאפייני השימוש באינטרנט. כתיבה בבלוג מזמנת אפוא בחינה אמפירית לבירור מידת השפעתה על הכותב ועל מאפייניו האישיותיים ( עזי ברק ומירן בוניאל-נסים).

מערכת הוורדפרס שימשה בתחילת הדרך בוני בלוגים, אך כיום מביני עניין בחינוך ובארגון מודעים לכך שזוהי מערכת מצוינת לבניית אתרים למטרות חינוכיות. השימוש בוורדפרס מאפשר לעובדי מינהל ולעובדי חינוך , ללא רקע טכני, להיעזר בקהילה גדולה שמפתחת את המערכת ובנוסף המערכת מעניקה פתרון מצוין לקידום אתרים, נוחות השימוש, אפשרויות העלאת תמונות שילוב של וידאו ועוד. וורדפרס היא מערכת נוחה, יעילה, נפוצה, תקנית, ובעיקר – פתוחה, לניהול של בלוגים ואתרי אינטרנט. וורדפרס בעברית היא הגרסה המקומית הרשמית של WordPress, מערכת ניהול תוכן פתוחה. נוכח החשיבות של תוכנת וורדפרס לאנשי חינוך יזם לאחרונה מכון מופ"ת השתלמות מקצועית לשימוש לניהול תוכן דיגיטאלי ולשימוש בתוכנת וורדפרס ( עמי סלנט)

יוזמה מבורכת של ד"ר גילה לוי עצמון אשר הנחתה את בתה בת התשע , תלמידת כיתה ד' , לפתח נושא לימודי באמצעות בלוג היסטורי במקום מצגת סטנדרטית. כותבת גילה לוי עצמון בבלוג שלה : "בתי קראה על קורותיו של מרקו פולו וחילקנו יחד את האירועים הרבים בחייו למקטעים קטנים, כך שניתן יהיה להציג כל פרק בפוסט. הטקסטים נכתבו על ידי בתי. חיפשנו יחד תמונות וניסינו לבנות קו זמן שבו הדמות של מרקו פולו מתבגרת עם השנים. לכן גם הפכתי את סדר הפוסטים כך שיציגו את האירועים מתחילת הסיפור ועד סופו" .

מנהלי הפלטפורמה החינוכית EduBlogs (חברה באוסטרליה הפתוחה לכל העולם ומציעה שירותי הקמת בלוגים חינוכיים ללא תשלום) הודיעו כי היקף הבלוגים החינוכיים המתפרסמים ע"י מורים , תלמידים וסטודנטים הגיע למיליון משתמשים פעילים, כלומר מיליון בלוגים בתחומי החינוך. הפלטפורמה המתוקשבת הבינלאומית הזו קיימת כבר 6 שנים והיא מבוססת על כתיבת בלוגים מסוג wordpress . באתרי האינטרנט החופשיים של המערכת היו מאוחסנים בשנת 2007 100,000 בלוגים בחינוך. ללא ספק התרחבות משמעותית

כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

לדעתה של המורה והמחנכת איריס ישי המהלך של כתיבה בבלוגים ע"י התלמידים בכיתה הוא מהלך שחשוב לעשותו. משני טעמים: א. מתן "מעבדה" בידי התלמיד הולם את "הסנטימנט הפדגוגי שלי". ב. בבתי הספר אנו ממעטים לפגוש בטקסט מולטימדיאלי (טקסט דיגיטלי כהגדרתו במילון של אגף ספרי לימוד). אם יש ערך לשיתוף, אין סיבה להגביל את צורתו. המלצה על ספר (סוגה שכיחה בכתיבה בבלוג) תהיה משכנעת יותר אם תלווה בתמונת הכריכה, בקובץ קול ובו קטע אהוב וכו'.

כבר דיווחנו בעבר על הבלוג הקבוצתי המשותף לסטודנטים בקורס ולמרצה ד"ר הדס וינברגר. השיטה שהנהיגה ד"ר וינברגר ממשיכה להתפתח וממשיכה לאתגר את הסטודנטים הלומדים אצלה בקורס. הבלוג "עבודת כיתה" מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים. לאחרונה ראינו בבלוג קבוצתי זה דיווחים על פרויקטים מתוקשבים מאתגרים של הסטודנטים בתחומי התאמת מידע באינטרנט. תוצרי הקורס והפרויקטים של הלומדים הוצגו גם הוצג במסגרת כנס מיט"ל התשיעי להוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה.

כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.

המחבר טוען כי מניסיונו כתיבת בלוג היא אחת הפעילויות המועילות ביותר מבחינת התפתחות מקצועית ושהוא לומד מכך המון. הוא מספק שבע סיבות לכך שמורים צריכים לכתוב בלוג (Steve Wheeler).

בכנס מיט"ל שהתקיים בסוף יוני 2011 , הציגה נעמי פורת, בוגרת מגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה, את עבודת הגמר שלה בנושא "בלוג הלמידה – כלי ליישום אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה". נעמי סקרה את השפעות שילוב הבלוג על ההוראה והלמידה. היא מצאה כי קיים שימוש במגוון אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה וכי היקף השימוש בהן עולה במהלך הכתיבה. בסיום ההרצאה, נשאלה נעמי על מידת השיתופיות בבלוג ועל ההבדל בינו לבין פורום לימודי. מספר פעמים חזרה נעמי כתשובה על המנטרה הפדגוגית "הבלוג הוא הקול האישי של הלומד".