חלק ב' של מאמרה המועיל הקודם של אריאלה לונברג הדן בשיקולים של הקמת אינטרנט לכיתות ביה"ס. בכל פלטפורמה שבה תחליטו לבנות את האתר, יש צורך בתכנון הארגון לפני יצירתו, ארגון טוב יעלה את רמת השימושיות וישפר את הזמינות שלו לקהל היעד: לכל נושא בניווט שם אחד ברור (לא ליצור כפתור "שיעורי בית" לקישור אחד וכפתור "משימות" נוסף). יש מספר תכנים שחייבים להיות חלק מאתר הכיתה: דבר המורה (או חלק אישי אחר), נהלים כיתתיים, לוח שנה ארוך-טווח, שיעורי בית יומיים, תהליכי למידה, מקורות או קישורים חינוכיים כספרים מקוונים או תוכניות לימודים מחוזיות וארציות. מומלץ גם לתת הפניות לתוכניות הלימודים השונות באתר משרד החינוך, כדי לספק תמונה מלאה להורים המעוניינים בכך.

מאמר מעניין של אריאלה לונברג הרלבנטי מאד למורים בכלל ומורים בבתי ספר יסודיים וחט"ב בפרט. רוב המורים מכירים את המשימות היומיומיות שאיתן הם חייבים להתמודד ואשר יכולות להיות קדחתניות למדי. כמובן שמשימות אלה באות בנוסף להוראה עצמה, בדיקת עבודות ומבחנים, ישיבות למיניהן, הכנות, פגישות עם תלמידים ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכל זאת, עומדת גם משימת התקשורת עם ההורים אודות ילדיהם ואודות הכיתה בכלל. האינטרנט מציע אפשרויות שיכולות לחסוך בזמן או לשפר את התקשורת ותוכנה עם ההורים. אז מה באמת הורים רוצים? סקר א-פורמאלי שנערך על ידי Rebeccah-Haines , מורה לכיתה ו' בצפון קרוליינה (קישור לאתר הכיתתי) בדק מה הורים רוצים לראות באתר כיתתי והתשובה המנצחת היתה: "שיעורי בית". בנוסף הורים רוצים לראות תכנון ארוך מועד, דרך למתן משוב למורה וקישורים חינוכיים שניתן להשתמש עם הילדים בסיוע לשיעורי בית.

המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

יש בתי ספר לא מעטים המצוידים במערכת לניהול אתרי אינטרנט, אך הפעילות בהם מדשדשת ודועכת בסופו של דבר אינה מועילה למורים ותלמידים, אך יש כמה בתי ספר בישראל בהם האתר הבית הספרי פעיל ודינאמי לאורך כל השנה והוא מתעדכן באופן שוטף לטובת התלמידים והמורים. כזה לדוגמא הוא אתר ביה"ס של חט"ב בן גוריון בעיר הרצליה. הפעילות השוטפת של ניהול התוכן היא חלק מהתשתית של פורטל החינוך בהרצליה. במקרה של חט"ב בן גוריון ניכר כי ניהול התוכן באתר על ידי פזית לבנון הוא רציף, יציב ורלבנטי. לאתר ולתת-אתרי הכיתות מועלים כל הזמן הודעות, עדכונים והפעלות חינוכיות מתוקשבות כגון קישורים חדשים בלשון, ציורי תלמידים בנושא אקולוגיה, הפעלה ליום ירושלים ועוד. המסקנה היא שאתר ביה"ס באינטרנט הרוצה להיות רלבנטי לתלמידים חייב להיות מנוהל באופן פעיל ויזום כל הזמן.

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

אסתי דורון העלתה סוגיה מאד מעניינת וחשובה בבלוג שלה הנוגעת לדילמה של הפעלת אתר בית הספר כסביבה פתוחה או סגורה . אסתי שואלת מה מקומו של האתר הבית ספרי ושל סביבת ההוראה -למידה הסגורה בההילרן? מה מפרסמים היכן? בבתי ספר שבהן אין סביבה לכל מורה, משמש האתר הבית ספרי כסביבה להעלאת מטלות, קיום דיונים וכן להודעות שוטפות. אך, כשיש סביבת הוראה למידה כדוגמת ההילרן או המודול לכל מורה, מה תפקידו של האתר? האם עליו להיות רק החלון החיצוני של בית הספר ולאפשר תקשורת עם גורמים חיצוניים לבתי הספר (הורים אולי?) או שיש לו גם הבטים פנימיים בית ספריים? ואם כן, מהם ההיבטים האלו? כאשר סביבת ההוראה-למידה הופכת לסביבה סגורה, מה קורה לדלתות הכיתה שנפתחות? בפני מי הן נפתחות? רק בפני תלמידי בית הספר? בפני ההורים של קהילת בית הספר? מה קורה לקהילות האחרות?

תובנות חשובות ומעניינות מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון" . בתי ספר רבים מתלבטים כיום כיצד לפתח בצורה מיטבית וייחודית את אתר בית הספר באינטרנט . מתוך ספרם החדש של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד ( לקראת בית ספר מקוון ) בחרנו כמה היבטים חשובים אשר לדעתנו יש בהם כדי להנחות את בתי הספר בפיתוח האתר שלהם באינטרנט . באמצעות האתר הופך בית הספר למרכז חיוני בחיי הלומד. חשוב שמטרות האתר הבית ספרי תהיינה משוחררות מהתניה של הגברת איכות ההוראה והישגי התלמידים. אתגר זה אינו שייך , וודאי שאינו תנאי , לקיומו של אתר ולשימוש בסביבת למידה מקוונת.

מהפרק העוסק באתר האינטרנט של ביה"ס ודרכי ניצולו הנכונים ניתן להפיק תובנות רבות. הפרק התפרסם במסגרת ספרם החדש והחשוב של ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד "לקראת בית ספר מקוון. אתר נושא לימודי ואתר מקצוע מתנהלים הן בסביבה פתוחה והן במרחבי הלמידה הסגורים לקבוצות למידה ייעודיות . לביצוע כל מרחב ( נושא או מקצוע ) ממליצים ד"ר אברום רותם וד"ר יהודה פלד על "תבנית בסיס" ( שאותה ניתן ליישם עם הקמת המרחב המקוון) , "תבנית מתקדמת" ( שמתעצבת עם הזמן על פי זמינות המשאבים והעמקת השימוש בה) וסדרת מרכיבים נוספת: "סביבת עזר" לאתר , דף ייחודי לכל מקצוע/נושא ומאגר חומרים.

המחקר שנערך באוניברסיטה הפתוחה ביקש לבחון את השימושים של אתרי האינטרנט של בתי ספר יסודיים. שאלת המחקר השנייה הייתה: מה הם הגורמים המשפיעים על הקמת והפעלת אתרי אינטרנט עשירים ומגוונים לעומת אתרים דלים. בבחינתם של 40 אתרי אינטרנט של בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים מאזורים סוציו-אקונומיים שונים, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין בתי ספר ממלכתיים לממ"ד בקטגוריות השונות, ואילו בהשוואה בין בתי הספר מבחינת מעמדם הסוציאו-אקונומי מצאו החוקרים כי בבתי הספר המבוססים יותר השימוש במאגרי מידע היה גבוה יותר ומאורגן יותר, וכי המשימות היו יותר פתוחות ומגוונות. מהראיונות עם מנהלי בתי הספר התברר כי המקור לכך אינו נובע ממעמד סוציו-אקונומי אלא מפעילותו של מורה בבית ממצא נוסף הוא אחוז השימוש הדל ביותר בפורום בכל בתי הספר. למרות שבפלטפורמה עליה נבנו רוב האתרים קיימת אפשרות לפתוח פורום ביה"ס ואף פורומים כיתתיים, מעטים מביה"ס עשו כך (20%), וגם זו רק בצורה של הודעות כלליות כיתתיות והתנהלות חברית מועטה (סיגל דלל, פול גורסקי)

למעלה מ- 15 שנה מצויים ברשת אתרים בית ספריים, אך במרבית בתי הספר האתר אינו משתלב באופן מעשי במערך הארגוני-פדגוגי של בית הספר. בהרצאה, שהועברה במסגרת כנס מו"ח 2007, אופיינה סביבת למידה מקוונת מההיבט הארגוני ומההיבט הפדגוגי של בית הספר, הוצג רציונל לאתר בית ספר ולאפיון שלוו. זאת על רקע אתגרי מערכת החינוך המודרנית, וההיבטים התיאורטיים של מימוש סביבת למידה. האתר המוצע יאופיין במרחבים מקוונים הפתוחים לקהל הרחב, ובמרחבים סגורים לקבוצות למידה, למורים ולתלמידים. כמו כן הוצגו מאפיינים של ארגז כלים מקוונים אותם ניתן יהיה לשלב בחלקים השונים של האתר, ומבנה אתר רצוי, הממלא תפקיד של סביבת למידה מקוונת ומשקף את פעילות בית הספר ברבדים הארגוני ים והפדגוגיים השונים (אברום רותם, ענת אוסטר-לוינץ)

לאחרונה אנו עדים למושג חדש התופס תאוצה בהתייחסות לאתרי בתי הספר והוא ה"פורטל החינוכי". מהו ה"פורטל החינוכי", מה הוא מוסיף ומה הוא מחדש? מי צריך אותו בכלל, אחרי כל המאמצים העצומים שהשקיעו בתי הספר עד כה בפיתוח האתרים הבית ספריים? "הפורטל החינוכי העירוני" הינו שער למרחב חינוכי אחד, מקום המאגד תחתיו את כל בתי הספר של העיר, את הקהילות החינוכיות השונות, את צוותי הוראה והחינוך, מפקחי משרד החינוך בעיר ואגפי החינוך למיניהם. אתר בית הספר הוא כעת חלק מרשת שלמה של אתרים איתם הוא נמצא בקשר מקצועי ואדמניסטטרטיבי. תחת מסגרת זו האתרים הבית ספריים משתפים ומחליפים מידע, יוזמים פעולות משותפות ולומדים האחד מהשני (צביה משגב, רינה גפני, דליה קפלן)

האם אתרי בתי הספר הקיימים באינטרנט אכן משקפים את הפעילות החינוכית האמיתית בביה"ס או יש להן מטרה שיווקית? מתברר כי אי הנחת מהאתרים הבית-ספריים נובע מכך שהם מהווים בעיקרה חלון ראווה של ההנהלה, אך לא מעמיקים את פעילותם מעבר לכך. ניסיון לארגן אחרת את אתר ביה"ס היסודי ברוח תפיסות ה-WEB 2.0 נערך לאחרונה באחד מבתי הספר היסודיים באנגליה. האתר נבנה בתפיסה שהדבר החשוב ביותר לביה"ס הוא לוח האירועים ויומן האירועים המקוון של ביה"ס ולכן במרכזו ניתן לראות את כל האירועים הקוריקולריים וההוראתיים המתוכננים לתקופה הקרובה. האתר החדש נותן משקל רב לעידוד תלמידים בביה"ס בכמה ערוצי מידע עיקריים.

האתר הבית ספרי מצא את עצמו במשבר זהות. הוא לא היה יכול להתחרות עם קטלוגים אינטרנטיים אחרים, המאמץ המתמיד לפרסם מידע מעודכן היה גדול עליו וריבוי של אתרים דומים ברשת הביא לדעיכה ביוקרה של אתרים כאלה. היו גם ניסיונות של מורים להשתמש באתר כתשתית לפעילות לימודית בכיתות שלהם. רבים מהניסיונות האלה לא היו אלא קבצים שהכילו הנחיות לפעילויות, קבצים שהיה על התלמיד להוריד מהאתר ולשלוח למדפסת ואז לפעול לפי ההנחיות שהוא החזיק ביד. לפעמים לא היה זה אלא שימוש באתר כאמצעי להפצה של דפי עבודה. עם זאת היו גם בתי ספר המשיכו בתי ספר לפתוח אתרים ואתרים קיימים המשיכו להתפתח. למזלם, הם עשו זאת לא מתוך גישה של "זבנג וגמרנו", אלא מתוך ההבנה שאפילו אם עדיין לא ברור מה עושים עם אתר, ההתנסות באתר עשויה להצמיח שימושים כדאיים. קשה לקבוע במדויק מתי התרחש השינוי אבל מי שיבחן אתרים בית ספריים של היום ימצא משהו שונה ממה שמצא בעבר (ג'י הורוביץ)

האתר הבית-ספרי כסביבה להוראה –למידה, קטלוג שיטתי של פעילויות מתוקשבות בבתי הספר של מחוז המרכז, קטלוג תבניתי של אתרי אינטרנט השייכים לבתי ספר המציגים תהליכי הוראה – למידה שפותחו על ידי צוותי המורים. הפעילויות המקוטלגות מציגות מגוון ערוצים: פעילויות לימודיות ביחידות נושא שונות, פעילות מוזיאלית, סיורים וירטואליים, למידה מקוונת, תחרויות מקוונות, בניית מאגרי מידע, חקרשת, עצמי למידה ולמידה שיתופית. האתר המעניין והמדגים פותח כתערוכה וירטואלית ביוזמת אתי סמואל, המפקחת ליישומי מחשב במחוז המרכז.