תחומי לימוד

מחקרים מראים כי תלמידים אינם מיטיבים לתפקד בשיעורי ביולוגיה בבית הספר העל-יסודי. המושגים שנחשבים לקשים נמנים עם הגורמים לביצועים הירודים של התלמידים. נושאים הקשורים למושגים אלה נחשבים לקשים גם על ידי המורים שמלמדים אותם. תופעה בלתי רצויה זו נתפשת במחקר כגורם לפדגוגיה בלתי יעילה בקרב מורי ביולוגיה. בעיה זו הובילה לעלייה במחקר של גישות חדשניות שיכולות להביא לשיפור המצב. אחת מגישות אלה הנתמכת כאן היא השימוש בגישה הקונסטרוקטיביסטית של '5Es. גישה זו מציעה להנהיג בכיתה אווירת לימודים שמתמקדת בפתרון בעיות כאשר התלמידים מונחים לקחת אחריות על לימודיהם. יישום אפקטיבי של גישה זו יכול להעצים את ההוראה ואת הלימוד של מקצוע הביולוגיה. מחקר זה מתמקד בשאלה כיצד ניתן ליישם גישה זו בהוראה של אחד המושגים שזוהה כקשה בביולוגיה: נשימה. נסקרו כמה מחקרים אמפיריים על יעילותן של שיטות קונסטרוקטיביסטיות בהשוואה לגישות אחרות. בין השאר, מומלץ כי הממשל וגופים מקצועיים יארגנו הכשרות למורי ביולוגיה העוסקות בשימוש בגישת '5Es משום שהיא נמצאה יעילה בהוראת ביולוגיה.

אחרי אושוויץ, כתיבת שירים היא מעשה ברברי, טען ההוגה היהודי-גרמני תיאודור אדורנו. בפרפרזה ניתן אולי לומר כי אחרי אושוויץ, הוראת היסטוריה היא מעשה קשה ביותר, שבמידה רבה נועד לכישלון, ודאי בישראל אשר בראשית שנותיה הדחיקה את השואה ולעתים אף התנכרה לסיפוריהם של הניצולים. מאז משפט אייכמן בראשית שנות השישים השתנתה הגישה, וכיום הוראת השואה בישראל נשענת במידה רבה על סיפורי ניצולים, באופן שהופך את הלומדים למעין עדים בעצמם; גישה זו מודגמת במובהק בטיולים למחנות ההשמדה בפולין, שם מאזינים התלמידים לסיפורי הניצולים באתרים שבהם התרחשו הזוועות.

לפני שמתחילים בפעילות ספורטיבית, יש לעשות מתיחת שרירים – קביעה זו מקובלת על מתאמנים רבים, חובבנים ומקצוענים, ובכלל זה מורים ותלמידים של חינוך גופני. המתיחות נתפסות כחלק קבוע והכרחי מהחימום לפני הפעילות ובמשך שנים רבות נחשבו למסייעות בשיפור ביצועים ולמונעות פציעות. בנוסף לכך מיוחסת למתיחות יכולת לזרז את ההתאוששות ולצמצם את הסיכון להופעת כאבים – הן כעבור כמה שעות הן בלילה שלאחר הפעילות.

המודעות להגנת הסביבה היא נושא בעל חשיבות חינוכית עצומה, שכן רבים סבורים כי מדובר כאן בגורלה של האנושות כולה, ואולי אף בגורלן של רוב צורות החיים על פני כדור הארץ. נושא זה אינו רק חשוב, אלא גם שנוי במחלוקת מכיוון שיש המכחישים את ההתחממות הגלובלית וממילא גם את נבואות הזעם הקשורות בה. מסקירת הספרות במאמר זה עולה כי ההנחה המקובלת היא כי מכחישי ההתחממות הגלובלית לוקים בהונאה עצמית. ואולם מחברי המאמר בחרו להתמקד בביקורת שמותחים הספקנים לגבי קיומה של התחממות גלובלית, וגורסים כי במקום להתמקד במניעים הפנימיים של הספקנים, מוטב להשיב באופן ענייני לטענותיהם.

בדור האחרון חלה עלייה עצומה בהתעניינות בספורט, ומספר העמודים והדקות המוקדשים לו בתקשורת עלה באופן דרמטי, כמו גם משכורות הכדורגלנים והכדורסלנים המקצוענים המהווים פעמים רבות מודל לחיקוי לילדים ולנערים השואפים להיות כמוהם. ואולם, כדי להגשים את החלום הזה יש להשקיע כשמונה עד עשר שנים באימון מוכוון-מטרה.שאלת המחקר הנוכחי היא מתי יש להתחיל אימון זה או במילים אחרות מהו הגיל המתאים להתחיל לעסוק בספורט כאשר המטה היא להגיע לרמת מומחיות?

מאמר זה עוסק בתכנית לחינוך גופני לתלמידי בית ספר יסודי שיושמה בשעות אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים. המחקר מנתח את חוויותיו של מורה בעת הטמעת חינוך גופני במסגרת מועדון ספורט שהקים ובוחן כיצד יישם המורה מאפיינים של חינוך גופני, כיצד נוצרו שיתופי פעולה עם הקהילה ומהן מגבלות התכנית. על אף המגבלות, סך היתרונות של הפעלת תכנית שכזו הינו גדול וכולל הישגים בספורט, תחושת שייכות לקבוצה, התמדה וחוויות חיוביות של הילדים.

מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין רינה דודאי, מרצה לספרות בסמינר הקיבוצים, ובין איריס ארז, רקדנית וכוריאוגרפית. ארז היתה בנעוריה תלמידתה של דודאי בבית הספר התיכון. כעשרים שנה לאחר שנסתיים הקשר ביניהן כמורה ותלמידה נפגשו דודאי וארז במטרה להיזכר באירועים המשמעותיים בלמידת ספרות, אלה שהותירו בארז התלמידה חותם. זיכרונותיה של ארז עוררו אצל דודאי תובנות חדשות על תחום עיסוקה, הן בעבר כמורה לספרות והן בהווה כמורת מורים לספרות.מהמפגש עלה כי בכוחם של שיעורי הספרות להפגיש את התלמידים עם החומרים האפלים של החיים: מצבים בלתי-מודעים או מודעים-למחצה ומצבי קיצון מבחינה מוסרית; כתוצאה מכך, מתחדדת רגישותם של התלמידים לקלוט פרטים קטנים ולהבחין בניואנסים וכן הם חווים קתרזיס – זיכוך או ניקוי המתאפשר בזכות צפייה בטוחה מבעד לתווך הספרותי בסיטואציות של רצח, גילוי עריות או קרבה למוות שאליהן נקלעות הדמויות. הספרות מחזקת גם את הרגישות לאחר ומעשירה את התודעה. בכך היא תורמת לחיים משמעותיים יותר הן מהבחינה האסתטית (הגברת היכולת לעבד קלט חושי וליהנות ממנו) והן מהבחינה האתית (התחשבות בזולת, סובלימציה של רגשות ודחפים שליליים).

המחבר, כך טען ההוגה הפוסט-סטרוקטורליסטי הצרפתי רולאן בארת, מת. כתוצאה מכך הוא גם גורש מן הכיתה, ולהיעדרו נודעו כמה השלכות מטרידות. הספרות עברה התמרה ללשון, כוח ותרבות – ולמורים המאמינים בכוחן הקומוניקטיבי של יצירות המופת קשה למצוא מקום.

בשנת הלימודים תשע"ז השתתף תיכון ויצו הדסים בפרויקט חקר החלל לחטיבה עליונה, בהובלת סוכנות החלל הישראלית. נושא הפרויקט הוגדר כ"פלנטולוגיה של מערכת השמש הפנימית". (פלנטולוגיה – גיאולוגיה של כוכבי לכת).התהליך נבנה כפי שנבנית משימת חקר חלל אמיתית; תחילה נבחרו נושאים לחקר, מהם נגזרו שאלות ומתוכן נגזרו ניסויים או מדידות אותם נדרשים לבצע כדי לענות על השאלות. לאחר בחירת הדרכים לחקר, נבחרו כלי החישה המותקנים על גבי חלליות המשייטות במערכת השמש. כך, התהליך החל בהגדרת הנושאים המרכזיים ומתוכם נגזרו שאלות חקר מגוונות.

עמדה נפוצה בקרב מומחים גורסת כי נטיות מוסיקליות הן תוצר של אינטראקציות מצטברות בין נטיות מורשות וגורמים סביבתיים המעודדים אותן. עם זאת, אין מידע מספיק בשאלה מהן הדרכים הטובות ביותר לעודד באופן שיטתי את הנטייה המוסיקלית בחינוך הקדם בית-ספרי. לפיכך, היה הכרח לבחון את הגישה המסורתית לפעילות מוסיקלית בהשוואה לגישה המודרנית של תוכנית מעוררת (stimulative). המחקר נערך באמצעות שימוש במבחן גורדון למדדים בסיסיים של הבנה מוסיקלית – Gordon's Primary Measures of Music Audiation test. השפעה משמעותית על פיתוח של נטיות מוסיקלית בסיסיות הושגה באמצעות פעילויות בתוכנית המעוררת של חינוך מוסיקלי, בשעה שפעילויות של תוכנית הלימודים המסורתית לא הראו השפעה מספקת בתחום זה. בכך, אושרה ההיפותזה לפיה ייווצר הבדל מובהק סטטיסטית ביכולת ההבחנה השמיעתית והקצבית בין ילדים שהשתתפו בתוכניות השונות.

כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" סוקרת מחקרים עדכניים בעניין חרדת הלימודים הידועה מכולן, ומציעה רעיונות כיצד להתמודד איתה.

מאמר זה בוחן האם משימות קריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים באמצעות ניתוח-על של מחקרים שבוצעו בתחום. צוות החוקרים כלל בניתוח הן ניסויים בהם התלמידים התבקשו לקרוא והן ניסויים בהם התלמידים התבוננו בתלמידים אחרים קוראים. ניתוח המחקרים מצביע על כך שהתערבויות בקריאה משפרות את ביצועי הכתיבה של תלמידים.

דוח זה דן בחשיבותו של החינוך האזרחי ובתרומתו למילוי פונקציות אזרחיות חברתיות בחיים הבוגרים. הדוח סוקר את התחום באופן מחקרי ומציג לדוגמה מדיניות בנושא זה במדינות פלורידה ואילינוי. כן נלווית לדוח טבלה, המפרטת את המדיניות ביחס לחינוך האזרחי במדינות שונות בארה"ב. דגש מושם על התאמת החינוך האזרחי למאה ה-21 ועל המסגרת התשתית-רעיונית, שיכולה לאפשר את התפתחות התחום.

מחקר זה בוחן כיצד מוטיבציה והקשרים סביבתיים משפיעים על מעורבותם של תלמידים בלמידת מקצועות המתמטיקה ומדעים. הוא מתמקד בבחינת הבדלים בין בנים ובנות ובהבדלים בין דפוסים המיוחסים למגדר. מיושמות בו שיטות מחקר איכותניות וכמותיות והוא בוצע על תלמידים בגילאי חטיבת ביניים ותיכון.

לא קל להיות חוקר מתחיל. אתה צריך לבסס את הזהות המקצועית, לפתח את עצמאותך כחוקר, ללמד, להתמודד על מענקים, לבצע מטלות אדמיניסטרטיביות שונות וכמעט שכחנו: לפרסם. ברשימה הבאה מופיעים 20 טיפים שאמורים לסייע לך להתקדם מחוקר מתחיל לחוקר בכיר:

המטרה של המחקר הייתה לתכנן ולבחון פדגוגיה של קורסים התחלתיים בהכשרת מורים, שבה פרחי ההוראה מתנסים באופן שבו ניתן להרחיב את גישת החקירה להוראת מדעים בחטיבת הביניים בעזרת פעילויות אוריינות הספציפיות לדיסציפלינה לצורך פיגום וכתיבה של טקסטים מדעיים כדי לדווח ולהסביר את ממצאי החקירה (Susan Feez, Frances Quinn, 2017).

אחד ממקצועות הלימוד ביפן נקרא "חינוך להתפתחות" (באנגלית: development education) והוא מקביל פחות או יותר ללימודים גלובליים או ללימודי אזרחות גלובלית בהקשרים הבריטיים והאירופיים. ואולם בשונה מאשר באירופה, רוב המורים ביפן מסתייגים מהעיסוק בחינוך המבוסס על מתודולוגיות ועקרונות ביקורתיים, השתתפותיים, פתוחי-קצוות ומרוכזים בתלמיד. מטרתו של מחקר זה היא לחשוף את טבעו הפוליטי של החינוך ביפן, תוך הערכה של מדיניות המפלגה השלטת המנחה את הרפורמה הנוכחית במערכת החינוך היפנית. המאמר מתמקד בסוג החינוך לאזרחות שקידמה ממשלת יפן בשנים האחרונות, ובוחן את ההשתמעויות הפוליטיות שנלוות לחינוך זה.

בעקבות מהפכת חקר-המוח, עולם חדש נפתח בפנינו בשלושת העשורים האחרונים, ובעיקר בעשור האחרון. הידע החדש הנוגע לתהליכי למידה, זיכרון, הוראה, חשיבה ואינטליגנציה מעורר את הצורך בשילוב בינתחומי של תחום החינוך ושל תחום חקר-המוח בשיח, פיתוח והתמחות. נשאלת השאלה, האם לידע מחקרי חדש זה, ממעבדות המחקר על המוח, יכולה להיות השפעה מעשית על ההוראה בכיתה?

מטרת המחקר הייתה לחקור ולהשוות את הקשר בין ההשקפות לגבי הטבע של המדעים לבין החקירה המדעית של מורים למדעים בבתי ספר תיכוניים מבייג'ינג ומניו יורק. חקירה זו ציינה שההשקפות של מורים למדעים לגבי שני הסוגים של האפיסטמולוגיה המדעית היו בשלבים שונים, קטגוריות וסיבתיות ולכן יש לכך השפעה רבה על החינוך למדעים ועל המחקר התרבותי (Wang, J., An, G., Ma, Y., & Cai., C. , 2017).

מערכת החינוך של ילדי ישראל מתייחדת לרעה בהזניחה את לימודי הפילוסופיה, כך טוען ראש המגמה לפיתוח מערכות חינוך באוניברסיטת חיפה ונשיא האגודה הבינלאומית לפילוסופיה לילדים ברשימה שפורסמה ביוני 2018 במוסף הארץ, ד"ר אריה קיזל. מהי הסיבה להזנחה זו?